רג'ינה דה מטס הייתה האחות הבכורה מבין שלוש אחיות. היא נולדה ב-13 באפריל, 1898 באמסטרדם, הולנד. בשנות ה-20 לחייה הכירה את מוריץ דה גרוט, מאוחר יותר נישאה לו ועברה להתגורר בכרונינגן עימו. לרג'ינה ומוריץ היו שני בנים, אנדריאס ומרקוס.
שנה אחרי שרג'ינה הגיחה לאוויר העולם, נולדה לה אחות ראשונה. ג'ודית דה מטס. זה קרה בחודש יוני, ביום החמישי לו, 1899. כמו אחותה, גם ג'ודית הכירה בשנות ה-20 לחייה את האהבה הגדולה ביותר שלה, סלומון ואן דן ברג. יחדיו הם הביאו שני ילדים לעולם, בן ובת, ג'וזף ופלורה. גם ג'ודית הלכה בעקבות אחותה ואת חייה מיסדה בכרונינגן.
שנה אחרי שג'ודית נולדה, בבית משפחת דה מטס חגגו את הולדתה של הבת השלישית - רוזטה (21.6.1900). היא התחתנה עם אייזיק בהער ויחדיו הם הביאו שלושה צאצאים לעולם. בדיוק כמו אחיותיה, היא החליטה לעבור ולגור בכרונינגן.
האחיות לבית דה מטס נהנו מהכול, בעלים אוהבים, ילדים מקסימים ועתיד מבטיח בעיר ההולנדית כאשר כל המשפחה המורחבת מתגוררת באותה העיר. לרג'ינה, ג'ודית ורוזטה היה גם אח, יונאס. מוזס ו-וראוט דה מטס, הוריהם, היו גאים בילדים אשר הצליחו להמשיך את השושלת והעניקו להם נכדים. משפחת דה מטס הייתה מאושרת.
10 במאי, 1940, הכוחות האוויריים של הצבא הגרמני מחליטים לתקוף את ארצות הבלנוקס (הולנד, בלגיה ולוקסמבורג) ואת צרפת, ומרחיבים את ההשתלטות שלהם על מדינות נוספות ביבשת אירופה.
הגרמנים הצליחו בפרק זמן קצר לכתר את כל הכוחות הצרפתיים והבריטיים שנכנסו פנימה לתוך בלגיה והולנד על מנת לקבל את פניהם של הפולשים. רק ארבעה ימים עוברים והגרמנים במתקפת הבזק אשר אפיינה אותם לאורך כל מלחמת העולם השנייה, מצליחים להכניע את הכוחות בהולנד ומשתלטים על מדינה נוספת.
בזמן כיבוש הולנד חיו בה 140 אלף יהודים על פי הגדרות השלטון הנאצי, וכ-150 אלף פליטים שהגיעו מגרמניה זמן קצר לפני כן. שלושה חודשים אחרי שפלשו להולנד, החלו הנאצים לנשל את היהודים מחיי הכלכלה והציבור. תקופה קצרה לאחר מכן, כל רכושם נרשם על מנת שיופקע בהמשך.
בינואר של 1941 חויבו כל היהודים להירשם במרשם מיוחד. חודש לאחר מכן מתנהל מרדף ברובע היהודי באמסטרדם שמסתיים תוך שלושה ימים בכניעה מוחלטת ואף גורר את משטרת הולנד להתחיל ולשתף פעולה עם הנאצים.
מראשית קיץ 1941 החלו הנאצים להעביר יהודים, תושבי הולנד, למחנות עבודה בכפייה. ביולי 1942 נשלחו 2,000 יהודים לאושוויץ. עד תום המלחמה נשלחו 107 אלף יהודים מהולנד למחנות, כשני שלישים מהם לאושוויץ והשאר לסוביבור. כולם מצאו את מותם (האחוז הגבוה ביותר מבין יהודי אירופי אשר נרצחו בשואה). בחודש מארס 1941 החלו להפקיע הנאצים 22 בתי עסק יהודיים, חמישה חודשים לאחר מכן הוחרמו רוב הנכסים הפיננסים ועל היהודים נאסר להיות מעורבים בכל חיי החברה המקומיים הלא יהודיים, לרבות בתי ספר ואוניברסיטאות.
כאשר הנאצים כבשו את הולנד והחלו להטיל את הסנקציות שלהם, גם בנות דה מטס לא הצליחו להתחמק מהזרוע הנאצית הארוכה. על פי ארכיון ודפי העדויות ב"יד ושם", ב-1942 עם העברת היהודים מהולנד למחנות באושוויץ ובסוביבור שבפולין, הועברו האחות הבכורה, רג'ינה עם האחות הקטנה, רוזטה, לאושוויץ. ג'ודית הועברה לסוביבור.
ב-1 באוקטובר 1942 נלקחה רג'ינה על ידי הנאצים והופרדה מבעלה ושני ילדיה. היא נרצחה באותו היום כשהיא בת 44. ב-31 בינואר, 1943, רצחו הנאצים גם את מוריץ, אנדריאס ומרקוס. ב-2 בנובמבר 1942, נרצחה האחות הקטנה, רוזטה יחד עם בני משפחתה אשר הקימה.
ב-30 בספטמבר איבדה ג'ודית דה מטס את ביתה, פלורה, אשר נרצחה במחנה ההשמדה בסוביבור כשהיא בת 16 בלבד. ב-2 ביולי 1943, בנה בן ה-22, ג'וזף, נרצח גם כן. שבוע לאחר מכן, ג'ודית ובעלה מצאו את אותו הגורל.
ליונאס דה מטס היו שלוש אחיות ושבעה אחיינים. הם מצאו את מותם הנורא בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. אלא שביד ושם, עד לשנה שעברה, משפחת דה מטס לא הונצחה ולא היה כל תיעוד לכך שחלק מרכזי ממנה נספה בשואה.
כל זאת עד ל-4 במאי 2012, התאריך בו מצוין יום הזיכרון לקורבנות השואה על ידי יהודי הולנד. היום בו יוהאן קרויף (שמת ב-2016) מילא את טפסי העד ב"יד ושם" ודאג לסגירת מעגל מרגשת עבור משפחת קרויף ודה מטס. יונאס, היה נשוי לאחות אמו של יוהאן.
הדבר קרה לאחר החלטה משפחתית מרגשת ומשותפת, בה לקח חלק גם בן דודו של ג'ורדי (אחיינו מצד האמא), פסקאל פופ, אשר עלה בשנות ה-90 לישראל אחרי שהשתתף במכבייה, התגייר ושינה את שמו לפסח פופ.
אחרי שהתקבלה ההחלטה המשפחתית, מילא יוהאן את טפסי העד כדי שבנות משפחת דה מטס יזכו להנצחה אשר מגיעה להן. ב-27 בינואר השנה, יום השואה הבין לאומי, הגיע ג'ורדי קרויף ליד ושם ומסר את טפסי העדות אשר מולאו על ידי אביו. בכך, למעלה מ-70 שנה לאחר מותן, הונצחו רג'ינה, ג'ודית ורוזטה. הקשר של משפחת קרויף לשואה מגיע למעשה גם מהצד של יוהאן, וגם מהצד של אמא של ג'ורדי. פסח איבד בשואה את סבו וסבתו מצד אביו וגם את הוריהם. סלומון ואנה פופ אשר נרצחו ב-16 ביולי, 1943 במחנה ההשמדה בסוביבור וליאופולד וג'טה פופ אשר נרצחו באותו מחנה ההשמדה ב-2 באפריל, 1943.
במעמד ההנצחה הסביר מנהל היכל השמות, הדוקטור אלכסנדר אברהם, את חשיבות המעשה של משפחת קרויף: "ההחלטה של משפחת קרויף - ריכוז ואיסוף שמות הקורבנות אשר נרצחו בשואה והעברתם ליד ושם, ביום השואה הבין לאומי, היא הדוגמה המתאימה לכמה חשובה המשימה הגדולה שהוטלה על כולנו, הנצחת הקורבנות. אני מעודד את כל המשפחות לנקוט באותו הצעד שנקטה משפחת קרויף ולהגיע לכאן כדי להנציח את בני משפחותיהם וחבריהם אשר נרצחו בשואה".