ריאל מדריד חוותה בעשור האחרון כמה מהשנים היפות ביותר בתולדות המועדון, עם ארבע זכיות בליגת האלופות בחמש שנים ואין ספק שהתקופה הזאת, התקופה של כריסטיאנו רונאלדו במדריד, תיזכר כאחת הגדולות בתולדות המועדון. אך זו לא הייתה התקופה הגדולה היחידה של הבלאנקוס במילניום הנוכחי.
התקופה הגדולה הקודמת, אז זכתה הקבוצה בשלושה תארי ליגת האלופות תוך חמש שנים, ב-1998, 2000 ו-2002, הייתה בסוף האלף הקודם ותחילת הנוכחי. הקבוצה של מוריינטס וראול, ואח”כ של ראול, מקמנמן וזידאן, הייתה זאת שהחזירה את המועדון לגדולתו, אחרי שמשנות ה-60 ריאל לא זכתה בתואר הכי חשוב באירופה. ואחד המהלכים הכי גדולים מהשנים האלה, אולי הגדול בהם, שייך לרדונדו.
היום לפני 20 שנים יצאה ריאל מדריד לאולד טראפורד לגומלין רבע גמר הצ’מפיונס, מול אלופת אירופה המכהנת. אחרי 0:0 במשחק הראשון הקבוצה של ויסנטה דל בוסקה הייתה חייבת ניצחון. שער עצמי של קין נתן לה יתרון בדקה ה-21 ושער של ראול בדקה ה-50 כבר קירב אותה לניצחון. ואז הגיעה הדקה ה-52.
רדונדו פרץ באגף שמאל ועם עקב מדהים ולא צפוי בין הרגליים של הנינג ברג מהיונייטד עבר את שחקן ההגנה בדרך לרחבה, משם הוא בישל לראול את השלישי והבטיח את הניצחון. בקהאם וסקולס עוד צימקו אבל ליונייטד לא היה סיכוי לנצח וריאל חגיגה בדרך לעלייה ולחצי הגמר ובהמשך זכייה שמינית בתולדות המועדון בתואר הכי חשוב שיש.
מנג’ר מנצ’סטר יונייטד אלכס פרגוסון התייחס למהלך אחרי המשחק ואמר: “מה יש לשחקן הזה בנעליים? מגנטים?” ופיירלואיג’י קולינה, השופט הגדול בעולם באותה תקופה, ששפט במשחק, אמר: “מעולם לא ראיתי עקב כמו של רדונדו. זה היה אחד המהלכים הכי יפים שראיתי במגרש כדורגל”.
במדריד לא שוכחים את אותו משחק ענק ובעיקר את אותו מהלך בלתי נשכח של הקשר הארגנטינאי, והיום חוגגים שם את 20 השנים למהלך. לרגל זה, ב”אס” ראיינו את רדונדו, שנזכר: “זה נראה כמו שקר שעברו 20 שנים. אני זוכר היטב את המהלך הזה, קיבלתי את הכדור מרוברטו קרלוס, מסרתי לסאביו שהחזיר לי עם הרבה קלאסה מעל הראש של גארי נוויל ופרצתי קדימה באגף שמאל. באחד על אחד העקב היה משאב טכני, רגע של השראה. לא עשיתי את זה לפני כן במשחק רשמי, אבל עשיתי את זה כששיחקתי בארגנטינוס ג’וניורס. היה לי חשוב להרים את הראש ולראות את ראול מגיע והוא סיים”.
הארגנטינאי גם לא שוכח את המשחק עצמו, שהיה משמעותי מאוד בדרך לזכייה השמינית: “זה היה משחק כדורגל גדול, הייתה להם קבוצה טובה, הם היו האלופים המכהנים, והם לא הפסידו בבית בצ’מפיונס יותר משנה. אולד טראפורד זה תפאורה מושלמת. אני זוכר שבסוף המשחק כשירדנו לחדרי ההלבשה כל הקהל נעמד והריע למרות שהקבוצה שלהם הודחה. אהבתי את הרוח הזאת”.