הסיפור המדהים מאחורי רכישות ניימאר ואמבפה

לא פעם ולא פעמיים הכדורגל נקשר עם פוליטיקה, מלחמות והשפעות כאלה ואחרות, אך כבר הרבה זמן שלא נתקלנו בסיפור כה עכשווי וסוער כפי שמתואר בנוגע להעברות של ניימאר וקיליאן אמבפה לפאריס סן ז’רמן ב-2017. היום (שבת) במגזין היוקרתי, פראנס פוטבול, אשר מכתיר את הזוכה בכדור הזהב בכל שנה, חשפו את מה שהתרחש באותם הימים לפני כמעט שלוש שנים ועשו זאת בעזרת אחד העיתונאים המוערכים ביותר בעולם, ג’יימס דורסי, שמכיר את הזירות הפוליטיות באמירויות הערביות טוב יותר מרבים אחרים. 

הסיפור של פאריס סן ז’רמן מתחיל כמובן בקטאר. ב-5.6.2017, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים החליטו להציג חזית אחידה ולהטיל סגר על השכנה המטרידה שלהם, קטאר. היה זהו אמברגו כלכלי ועולמי שנועד לעצור את העלייה המטאורית של המדינה, בין היתר בל הקשרים של הנסיך, שייח’ תמים בן חמד אל-תאני, עם הממשל האיראני. המטרה באותם הימים של השכנות והיריבות הערביות הייתה לחנוק את מצבורי הגז של הקטארים ובכך לצמצם את כוחה הכלכלי של המדינה.

“היו אלו ימים ארוכים מאוד בדוחא. היבוא למדינה הופחת באופן דרסטי. לקטאר יש רק גבול יבשתי אחד והוא עם ערב הסעודית. אוכל, למשל, מגיע משם. קטאר נדרשה להגדיר מחדש את כל הלוגיסטיקה שלה והיא עשתה זאת די מהר, בעיקר דרך איראן. במשך כמה שבועות זה היה עניין מסובך מאוד. לא היו כניסות רגילות למדינה והם שאבו מהרזרבות כדי להמשיך להשקיע בפיתוח המדינה”, מספר דורסי ומכניס את אלמנט הכדורגל למשחק: “קטאר רצתה להעביר מסר. לא רק לשכנות שלה, אלא לעולם. אלו שבועות לא קלים, סעודיה הייתה הספקית המסורתית של קטאר בכל הנוגע למזון כמו ביצים, מוצרי חלב ובעלי חיים וזה כבר לא קיים, אבל החרם נפל וקטאר הצליחה לצאת ממנו עם מטרה – להראות את כוחה”. 

שעיב מוחמד, עיתונאי המסקר כדורגל במזרח התיכון, מוסיף: “החרם בזמנו פגע בהם אבל מבחינה כלכלית צריך להגיד שהמדינה הייתה בסדר. עבור הממשלה, לא רק שהחיים טובים ונורמליים, אלא שההשקעה בתשתיות לאורך השנים הראתה עד כמה היא חזקה”. דורסי ממשיך: “אבל הם רצו לשלוח מסר נוסף. הם רצו להבהיר לעולם – תראו כמה אנחנו חזקים גם תוך כדי החרם, ועכשיו אנחנו לא רק יכולים להמשיך לחיות בעושר, אלא גם נוכל לקנות את השחקן היקר בעולם”. פה נכנס למשוואה ניימאר והמטרה הייתה ברורה – לא משנה כמה הוא יעלה, הברזילאי יעזוב את ברצלונה כהעברה הגדולה בהיסטוריה ויעבור לפאריס סן ז’רמן, הנשלטת על ידי הקטארים. 

הכדורגל הוא לא כזה שיכול ליישב סכסוכים פוליטיים, אך הוא כמובן כזה שדרכו ניתן להעביר מסר. בדוחא ראו בכך חשיבות גדולה לפי דורסי: “מבחינתם, לקנות את ניימאר ב-222 מיליון אירו היה הרבה יותר מרהיב מאשר לקנות בניין בלב לונדון. זו הייתה אסטרטגיה ברורה להביא שחקנים גדולים לפ.ס.ז’, אבל החרם דחף אותם לעשות זאת בכל מחיר. המסר הועבר לכל העולם באופן די ברור – קטאר רצתה אירוע עולמי, כזה שכולם ידברו עליו. העברתו של ניימאר בשיאו של החרם, הפכה לאמצעי המושלם”. אבל בקטאר לא שבעים. הם רוצים לא רק לפגוע בקבוצה הגדולה בעולם, ברצלונה. הם רוצים בנוסף להחזיק במי שאמור להיות השחקן הגדול ביותר בכדורגל העולמי בעידן שאחרי כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, וזהו לא ניימאר. זהו קיליאן אמבפה.  

היה לכך מחיר. 180 מיליון אירו. “זה טירוף מוחלט!”, אמרו אנשי ההנהלה הצרפתים של המועדון כפי שנחשף בהמשך בל’אקיפ, אבל עבור אל-תאני זו הופכת להיות המטרה המרכזית. לא רק ניימאר, גם אמבפה. “צריך להעביר מסר דרך עולם הספורט שאנחנו השולטים”, זו הייתה התזה של אמיר קטאר לפי דורסי והזרוע המבצעת הייתה כמובן נאסר אל-חאליפי, מי שעומד בראש המועדון. “עם ניימאר ואמבפה, כוכב על בהתהוות, הפרופיל שלך גדל לא רק על המגרש אלא בעיקר בחוץ”, המשיך שעיב מוחמד. “בסופו של דבר ההשקפה הכלכלית של פ.ס.ז’ הייתה לבסס את עצמה ככוח הגדול ביותר בצרפת וכמי ששואפת להיות כזו באירופה כולה, בעזרת קטאר, ועל ידי השבחת המותג הקטארי”. 

ניימאר ואל חלאיפי. הרבה יותר מרהיב מאשר רכישת בניין בלב לונדון (רויטרס)

דורסי מסכם: “הקטארים רוצים למצב את עצמם כמכתיבי סדרי עולם מבחינת הספורט. הם רוצים שהכדורגל יהפוך להיות חלק מהזהות הלאומית. ההשקעה היא מאוד אסטרטגית מבחינה פוליטית. זה לא מה שאפשר להגיד על איחוד האמירויות ומנצ’סטר סיטי, וזו גם לא המטרה של סעודיה שעומדת עכשיו מאחורי רכישת ניוקאסל. בדוחא המחשבה היא הרבה יותר פוליטית משם. המטרה היא שהמונדיאל ב-2022 יהיה נקודת המפנה במפה הפוליטית ויעניק לה יתרון על פני האחרות, בלי להתחשב במה השכנים חושבים עליה. היא תנצל את הכדורגל כדי להתבסס כמעצמה הערבית הגדולה ביותר”.