בדרך כלל סדר היום של אבי נמני מורכב ברובו בין התעסקות בסוכנות השחקנים שהוא מנהל לבין פרשנות של משחקי הכדורגל בליגות בספרד, איטליה ואנגליה. בימים לא רגילים אלה, בהם נגיף הקורונה השתלט על סדר העדיפויות של כולנו, גם השגרה של כוכב העבר השתנתה מן הקצה אל הקצה.
לפני הכל, נמני דואג להורים שלו, להורים של אשתו מאיה, לאנשים הקרובים אליו וכהרגלו לאורך הקריירה כשחקן ואחריה – גם לכאלו שזקוקים לעזרה בגלל המצב. למרות זאת, סוכן נשאר סוכן ונמני מסיים כל יום כמו בשגרה, כאשר הוא צופה אל תוך הלילה בביצועים של שחקנים מכול העולם.
שחקן העבר, לו ניסיון גדול מאוד בתחום הכדורגל כמי שהיה גם מאמן, מנג’ר וכיום סוכן, מספר מנקודת המבט שלו בראיון מיוחד ומרתק ל-ONE, לאן מועדות פניו של הכדורגל הישראלי לאחר משבר הקורונה ומספק לא מעט תובנות מעניינות בנושא. כמו תמיד, נמני מדבר בצורה פתוחה ללא חשבון וגם לא חוסך את הביקורות – אם זה על הקבוצות שמנצלות את המצב בהתנהלות מול השחקנים ואם זה על המבנה של ההתאחדות לכדורגל.
יחד עם זאת, נמני גם מספר בגילוי לב על הטעויות שעשה במהלך הקריירה שלו כשחקן כאשר חזר לישראל מאנגליה והתפתה לקבל את החוזה שהציעה לו מכבי ת"א. עוד הוא חושף מדוע ויתר על קריירת האימון בשלב מוקדם יחסית וגם לא שוכח לדבר על ההתמודדות שלו עם המשבר מבחינת המשפחה הקרובה.
אבי, מה שלומך?
”שומר על אופטימיות ומנסה לשדר אותה לכל הסובבים אותי. אני מאמין וגם בטוח שיגיעו ימים טובים יותר”.
אנחנו מכירים אותך כאחד שאוהב לזוז, להיפגש עם אנשים, לעשות הרבה דברים. פתאום כשהמפגה מונעת ממך את כל הדברים שאתה מתעסק בהם ואין לך את הפרשנויות ואת העיסוק כסוכן, מה אתה עושה?
”רוב הזמן אנחנו צריכים לדאוג להורים שלנו. להורים שלי, להורים של אשתי, למשפחה הקרובה ולכל מי שזקוק לעזרה. בנוסף עוזרים לאנשים נוספים שמאוד מתקשים בתקופות האלה גם מפאת גילם וגם מפאת מצבם כלכלי. מנסים לעשות את המקסימום כדי לעזור, לתרום ולסייע, גם במעבר בין בתים של אנשים, כי לכולנו בסוף גם יש חובות”.
כמה חסר לך הכדורגל?
“הכדורגל חסר לי מאוד באופן אישי אבל הוא חסר לכולם. בסוף הכדורגל הוא גם מאזן, הוא מחזיר לשפיות, הוא סם החיים. אבל אנחנו קודם כל צריכים לקחת כל דבר בפרופורציות ולשאוף ולקוות שנתגבר על כל הווירוס הזה של הקורונה ולאט-לאט החיים יחזרו לסדרם. ואני אומר לאט-לאט כי אני יודע שזה יהיה לאט-לאט ולא מהר-מהר כמו שכולנו רוצים. אני מבין שזה ייקח לא מעט זמן לצערי”.
איך אתה רואה את הכדורגל חוזר ביום שאחרי?
”כמו שאומרים שהכול יחזור בהדרגה, גם הכדורגל יחזור בהדרגה. שחקנים היו מחוץ לעניינים, מאמנים היו מחוץ לעניינים, ייקח קצת זמן להיכנס לכושר משחק. כמו כל פתיחת עונה, דברים יקרו טיפה בעצלתיים אבל ככל שיעבור הזמן אני חושב שדברים יסתדרו”.
השחקנים שאתה מייצג, ובכלל אנשים שאתה מדבר איתם, מבינים שהכול הולך להשתנות פה, תקציבים הולכים לרדת ושכר הולך לרדת משמעותית. הכל הולך להיפגע.
”כל מי שמציאותי מבין את זה ומי שלא מציאותי ולא מבין את זה בסופו של דבר גם אם הוא רוצה וגם אם לא, הוא יבין את זה עם הזמן. לדעתי יהיה שינוי והשנתיים הקרובות לא יהיו שנתיים קלות לכדורגל, כמו שהן לא יהיו שנתיים קלות בכל דבר אחר בשוק – שוק האוכל, שוק התרופות, שוק האירועים, שוק המסיבות – הכול הולך להשתנות, העולם עצמו הולך להשתנות לפחות לעתיד הקרוב ולכן אני חושב שצריך לעשות התאמות למציאות".
איך מתמודדים?
"מה לעשות, אי אפשר יהיה לשנות את המציאות. המציאות תכתיב בסופו של דבר לאן הדברים הולכים להתקדם. אני מעריך שהכדורגל הוא מאוד חזק ואם נצליח להתגבר על הקורונה, אני חושב שגם הכדורגל יתגבר בסופו של דבר על המפגע הגדול הזה ויחזור לעצמו. זה ייקח לפחות שנתיים-שלוש בהן הכדורגל יצטרך טיפה להתכווץ, אבל בסופו של דבר, מעצם העובדה שמדובר בענף הספורט הפופולרי והאהוב ביותר עם חשיפה גדולה לכל השכבות ולכל הגילאים, אני חושב שהעוצמות שלו בסופו של דבר יחזירו אותו למה שהוא היה בעבר”.
קודם אמרת "מציאותי". יש אנשים מתוך הענף שעדיין לא מציאותיים? שלא הבינו מה הולך פה?
”זה לא שלא הבינו, יש כאלה שעדיין לא מאמינים שהמצב הוא עד כדי כך קשה. חושבים שזה לא בדיוק ככה, אבל המצב לא פשוט. אני מסכים דרך אגב עם דעות שהמצב הוא קשה, אבל מצד שני אני חושב שאסור שקבוצות ינצלו את זה. אסור שקבוצות ידרכו על שחקנים ואסור שקבוצות ינצלו את המצב לטובתן. אני חושב שזה צריך להיות מצב של ‘win-win’, שיצליחו למצוא את ההידברות ואת הקו הנכון וההגון כדי להגיע למשוואה שכולם יוצאים ממנה בסופו של דבר מרוצים”.
אתה מרגיש שיש קבוצות שדרכו על השחקנים וניצלו אותם?
”אני חושב שיש קבוצות שניסו לנצל את השחקנים. אני חושב שכל ההתנהלות של הקבוצות מול השחקנים הייתה צריכה להיעשות בצורה אחרת. לא שמעתי אף אחד, לא את יו"ר ההתאחדות לכדורגל, לא את יו"ר המנהלת, אלה אנשים שהיו צריכים לקחת את כל כובד המשקל פה על גבם. אנשים משמעותיים כמו אורן חסון וכמו ארז כלפון, אנשים שהיו צריכים להניע את כל התהליך הזה במו"מ בין השחקנים לבין הקבוצות, בתיאום עם שני הגופים כדי להגיע להסדר שיהיה מקובל על כל הצדדים. כל הסחבת הזאת לא נראית טוב, אני חושב שזה היה צריך להיעשות בצורה אחרת לגמרי”.
הם אומרים שבגלל הגבל עסקי לכל קבוצה יש תקציבים אחרים והם לא יכולים להתערב בזה.
”זה לא עניין של להתערב, זה עניין של לפשר ולקדם”.
מה דעתך על העזיבה של אלונה ברקת את הפועל באר שבע, אנחנו יודעים שאתה קרוב לבעלה אלי ואתה מכיר טוב את המשפחה.
”אני חושב שמי שהפסיד זה הכדורגל הישראלי בכלל וב"ש בפרט. אני חושב שקפיצת המדרגה שאלונה עשתה לב"ש היא חסרת תקדים, היא הפכה אותה למועדון על בכדורגל הישראלי, אני חושב שבשנים הקרובות, לצערי, אם לא יבוא רוכש פוטנציאלי בקנה המידה הזה אז לב"ש יהיה קשה לחזור לרגעים הגדולים שהיו תחת אלונה, וחבל מאוד. ממש חבל”.
לדעתך יהיו עוד בעלי קבוצות שיעזבו בגלל המצב הכלכלי?
”אני לא פוסל דבר כזה, זה דבר שיכול לקרות, אבל מצד שני צריך לדעת להתמודד גם כשקשה, גם כשיש רגעים פחות טובים צריך לדעת לראות איך צולחים אותם. לכל אדם יש רגעים פחות טובים בחיים, יש משברים וצריך לראות איך עוברים את המשברים האלה, איך נושכים שפתיים ומצפים לימים יותר טובים והימים היותר טובים האלה מגיעים עם הזמן”.
האם אתה חושב שהמשבר הזה יגרום לעוד קבוצות לתת עכשיו יותר הזדמנויות לשחקנים צעירים ולא לחשוש? כמו שהיה בדור שלך שזרקו אותך למים מוקדם. יש הרבה שחקנים צעירים מוכשרים.
”אני חושב שלא צריך לחכות למשברים, לווירוסים ול’פייר-פליי’, צריך לתת לשחקנים צעירים טובים לשחק, נקודה. כמו שקורה בכל מקום מודרני בעולם - בפרמייר ליג, בליגה הספרדית, בליגה האיטלקית ובליגה הגרמנית, ילדים בני 17-18 משחקים בהרכב הראשון של הקבוצות שלהם. פה אצלנו, לראות שחקן בן 20 בהרכב הראשון זה כאילו סוף העולם”.
למה זה קורה?
”אני חושב שצריכה להיות פה מדיניות, כמו שיש בהרבה מקומות בעולם. מדינות כמו קרואטיה, סרביה ואפילו הולנד, הן קרקע למכירת שחקנים קדימה, חד משמעית - כדי לתפעל את המועדון וכדי לא להפסיד כסף. הדרך שאפשר יהיה למכור שחקנים לליגות חזקות יותר היא רק אם ידחפו אותם, יתמכו בהם ויאמינו בהם. שחקן צעיר שאין לו אמון מהמאמן שלו ומהמועדון, לא יתקדם לעולם. מי שלא מקבל תמיכה ודחיפה איך הוא יתקדם? אם אתה שחקן טוב, תאמין לי, אתה יכול לשחק גם בגיל 17 בבוגרים. למה לא? אין סיבה שלא”.
כמו בדור שלך, אז נתנו להרבה שחקנים צעירים לשחק.
”לא נותנים, לוקחים. שחקנים צריכים לקחת, לא תמיד צריכים לחכות שיתנו. שחקן שהוא בגיל 17, בגיל 18, לא צריך לחשוב כאילו הוא בגיל הזה, הוא כבר לא שחקן נוער. גיל 17-18 זה שחקן בוגרים. הראש צריך לעשות סוויץ' ולחשוב כמו שחקן בוגרים. נקודה”.
אמרת שלא צריך לחכות לנגיף, אבל בשורה התחתונה, בעל כורחן, קבוצות יתנו לשחקנים צעירים לשחק? אנחנו נראה יותר כאלה שמקבלים הזדמנות לדעתך?
”קודם כל אני מאוד מקווה שכן, אני חושב שזה צריך להיות גם הפוך. גם אם יש שחקנים בני 35-36 שהם טובים, הם צריכים לשחק. בסוף היכולת קובעת, לא הגיל צריך לקבוע. אם ילד בן 16.5 יכול לשחק בקבוצת הבוגרים אז הוא צריך לשחק שם, ולא בגלל הגיל שלו אלא בגלל היכולת. אם יש שחקן שהוא בן 36-37 שיכול לספק את הסחורה אז הוא צריך לשחק ואין קשר לגיל. אם הוא יודע לתת את הסחורה ולספק את היכולת אין שום סיבה שלא”.
“מגיע לחביב אוחיון קרדיט אדיר, לא חושב שכל אחד מסוגל לתעצומות נפש שהוא הפעיל”
בחודשים האחרונים את מלווה את חביב אוחיון שעובר שיקום מהפציעה הקשה. מה אתה יכול לספר על ההתמודדות הלא פשוטה שלו.
”יש דברים בקריירה שקורים ואתה לא מבין מאיפה הם מגיעים בכלל. כשקרה מה שקרה ונכנסנו לחדר אחרי הניתוח והרופאים נתנו לנו, עוד לפני שדיברו עם המשפחה, בשורות מאוד מאוד קשות, הם היו מאוד פסימיים. לעומת זאת, איפה שהוא נמצא היום עם המון כוח, רצון ואמונה, אני מאוד מקווה שקצב ההתקדמות הזה יימשך והלוואי שהוא יחזור לתפקד כרגיל. זו בסופו של דבר המטרה לפני כדורגל ולפני הכול, כי אני חושב שבאמת הוא עשה קפיצת מדרגה אדירה וזה בזכות האופי שלו והתמיכה שהוא מקבל מהמשפחה שלו. יש לו משפחה יוצאת דופן, ההורים שלו, אחותו וכל המשפחה הקרובה, הם ממש תומכים תמיכה אדירה ונמצאים מסביבו 24 שעות ביממה, גם החברה שלו. אני באמת חושב שהמעטפת שלו כל כך טובה, נכונה ובריאה ומאוד עוזרת לו להתקדם”.
ראיתי את הפוסט שלו השבוע ונראה שהוא מודע למצב שלו ומאוד ריאלי. זה נראה כמו פוסט של בחור בוגר שעשה סוויץ' בראש ומבין את המצב הלא פשוט אליו הוא נקלע.
”זה נכון. בהתחלה הוא לא כל-כך היה מודע למצב אבל ככל שעבר הזמן הוא באמת גם התבגר תוך כדי וגם החלים, וזה לדעתי מה שעשה עבורו את קפיצת המדרגה. כוח הרצון שלו הפך להיות הרבה יותר גדול ממה שהוא היה בהתחלה והוא מותח את עצמו למקומות שהוא בעצמו לא האמין שהוא מסוגל להגיע אליהם לדעתי. אני חושב שמגיע לו קרדיט אדיר כי לא כל אחד מסוגל להפעיל תעצומות נפש כמו שהוא מפעיל במצב הלא פשוט שהוא היה בו”.
אני יודע שבהתחלה ליווית את המשפחה והיית כל יום בבית החולים, אם לא פעמיים ביום. הקדשת הרבה מאוד זמן לכך.
”אני עם חביב הרבה מאוד שנים, עוד כשהוא היה בן 14, הוצאתי אותו לאנגליה והחזרתי אותו כאשר הוא עבר ניתוח בגב”.
הוא סובל מחוסר מזל משווע.
”הוא סובל מחוסר מזל. אני מקווה מאוד שזה איזשהו גלגול שיחזיר אותו לכיוונים אחרים ואני מאוד רוצה להכניס בו אופטימיות ואמונה, כי אני חושב שזה שיש בו אמונה זה עוזר לו, לאט-לאט בצעדים נכונים ובטוחים, לחזור למצב שהוא יוכל לתפקד בצורה נורמלית”.
איך מכבי תל אביב מתנהלת בכל הסיפור?
”אני חושב שכל מי שנמצא מסביב עושה את המקסימום כדי לעזור, לפעמים יש קשיים ואי הבנות אבל בסדר, גם על מכשולים אנחנו מצליחים לדלג ועד עכשיו הדברים מתקדמים בצורה טובה”.
נעבור לנבחרת ישראל. מה דעתך על אנדי הרצוג? הוא צריך להמשיך כמאמן או שאולי צריך להביא מאמן ישראלי?
”אני חושב שאנחנו לא נמצאים במקום שאנחנו צריכים להיות בו. כולם שמים את התיק על הרצוג ואני לא חושב שזה דבר נכון לעשות, אני חושב שהרצוג הוא לא הבעיה אבל הוא גם לא הפתרון. להפיל עליו את התיק זה לא נכון, זה נכון שהוא לא הצליח אבל גם אחרים לפניו לא הצליחו. צריך לשנות מחשבה, להקריב אולי שני קמפיינים – יורו ומונדיאל, ולתת לדור צעיר יותר לשחק. לשלב בין הדורות, ותיקים וצעירים וכך לבנות בסיס לטווח ארוך, כמו שעשו במדינות אחרות, למשל בלגיה, פולין, שווייץ ופינלנד”.
אתה מאמין בדור הנוכחי?
“יש דור מצוין וצריך ללכת איתם ולהאמין בהם. אני חושב שהבעיה היא שלא מצליחים להוציא את המקסימום מהחומר הקיים, זו בעיה שחוזרת על עצמה. אנחנו לא יכולים להיות בבית עם ספרד או פולין ולסיים ראשונים, מי שחושב שכן זו בעיה שלו. חלומות זה בסדר אבל יש מציאות, אם ישראל הייתה בבית כמו האחרון שהיא הייתה בו, לדעתי היא לא צריכה להתמודד על המקום הראשון עם פולין, אבל כן יכולה להתמודד על המקום השני עם סלובניה, אוסטריה מקדוניה ואחרות. לא קיבלנו את ספרד, איטליה, בלגיה או אנגליה”.
אז למה זה קורה פעם אחר פעם?
”זה שילוב של הרבה מרכיבים שצריכים להתחיל בגיל צעיר יותר. בהרבה מאוד מקרים לא בוחרים את השחקנים הטובים ביותר באותו זמן נתון. צריך ללכת על השחקנים ה’חמים’. אם יש שחקן או שניים שנמצאים בתקופה טובה צריך לתת להם את המושכות”.
נחזור לשאלה – מאמן ישראלי או זר?
”אנחנו רואים שהסיפור לא עובד, לא עם ישראלי ולא עם זר. היחיד שבאמת הצליח כמעט להעפיל עם הנבחרת זה אברהם גרנט שהוא ישראלי".
אז למה לא להחזיר אותו לתפקיד?
"אני יודע שגרנט לא רוצה את התפקיד כך שאני חושב שכל ההתעסקות בו היא מיותרת, אם הוא היה רוצה אז כולם היו שמחים שהוא יחזור, אבל הוא לא מכוון לשם. הלוואי ואפשר יהיה לשנות את דעתו. יש מאמנים ישראלים שיכולים להשיג יותר ממה שהשיגו הזרים, בזה אני בטוח. אם נביא זר אז צריך אחד תותח, שירוויח 2-3 מיליון אירו אבל יהיה אחד ששחקנים יעמדו מולו וידעו מה מצופה מהם. מאמן כזה גם יוציא מהשחקנים הרבה יותר”.
עם המציאות הכלכלית החדשה זה לא יהיה אפשרי בשנה-שנתיים הקרובות להביא מישהו בסכומים כאלה.
”המציאות הכלכלית החדשה תשנה את הכול. יכול להיות שהעתיד הקרוב יהיה בעייתי, אבל אנחנו בתקווה שהדברים יסתדרו. אני מאמין בכדורגלן הישראלי”.
“המבנה של ההתאחדות בעייתי, אנשים לא לומדים מטעויות”
אני יודע שבעבר הלא רחוק, לפני שאורן חסון מונה לתפקיד יו”ר ההתאחדות לכדורגל, השם שלך היה שגור אצל אנשים שרצו להריץ אותך לתפקיד.
”אני חושב שכל נושא בחירת היו”ר היא בעייתית. הפוליטיקה בעייתית, המבנה של ההתאחדות הוא בעייתי מבחינה פוליטית עם המרכזים ואני חושב שקבלת ההחלטות היא לא מספיק נכונה. לדעתי לא אוהבים לשמוע ביקורת, לא לומדים מטעויות ואנשים שרוצים לעשות טוב לא מבינים איך לעשות טוב. הגיע יו”ר חדש (אורן חסון, ג.ל) ואני מקווה שהוא יעשה עבודה טובה וישנה דברים שצריך לשנות".
במה צריך להתמקד?
"זה לא רק עניין הנבחרות והליגות הנמוכות, התדמית של הכדורגל פה צריכה להשתנות. הענף לא עשה קפיצת מדרגה מספקת, בסוף גם יו”ר שנבחר צריך את הכלים. תמיד צריך להעביר החלטות בהתאחדות עם הצבעות וזה דיי בעייתי, גם כשאתה רוצה לעשות פעולות טובות. לכולם יש את האינטרסים שלהם ובסופו של דבר ההחלטות שהן טובות לכדורגל לא קורות. גם כשיו”ר רוצה לעשות משהו טוב זה לא קורה לאורך השנים כי תהליך ההצבעות והבחירה הוא תהליך עקום ורקוב בגלל המבנה של ההתאחדות לכדורגל. אני רואה שלא מצליחים לעשות קפיצת מדרגה כאן בישראל”.
כשתתפנה מעיסוקיך, אתה רואה את עצמך לוקח את התפקיד הזה בעתיד הרחוק?
”אני לא חושב שאוכל לשנות משהו בהתאחדות לכדורגל מבחינת המבנה שלה והפוליטיקה בכל הקשור לקבלת ההחלטות. הכול בנוי על אינטרסים כאלה ואחרים, אם זה לטובת הקבוצות הקטנות ואם זה לטובת הגדולות. לכן, קבלת ההחלטות היא לא אוטומטית נקודתית טובה ומי שנפגע ממנה זה בסופו של דבר הכדורגל הישראלי”.
אתה חושב שצריך היה לפרק את ההתאחדות לכדורגל ולבנות משהו חדש?
”אני לא חושב, אני בטוח”.
בסופו של דבר, אתה אופטימי או פסימי לגבי הכדורגל הישראלי?
”אני מאוד אופטימי, לאורך כל חיי אני אופטימי, זו הראייה שלי לגבי החיים בכלל, ולא רק בכל הנוגע לכדורגל. אני מאוד מאמין בכדורגל, אני רואה שחקנים צעירים ואיכותיים בקנה מידה עולמי. רמת האימונים השתפרה, אני עוקב ונמצא באימונים במהלך השבוע בהרבה קבוצות. אני עדיין חושב שהבעיה מספר אחת של הכדורגל הישראלי זה המאמנים, חד משמעית. גם בליגת העל וגם בליגות המשנה ומחלקות הנוער, כשבנוער אין להם כסף לשלם למאמנים. המאמנים צריכים לעבור הרבה יותר השתלמויות, הרבה יותר קורסים והכשרות במקומות מובילים בעולם, כדי להפוך לטובים יותר. אני מאוד מקווה שהמאמנים ישימו על כך דגש וישפרו את העניין הזה כדי שיקבלו כלים שיעזרו להם להצליח, לא רק מקצועית אלא גם מנטלית”.
“יש דברים בקריירה שאין מהם דרך חזרה, היו רגעים שהצטערתי עליהם”
כשאתה מסתכל אחורה על הקריירה שלך, היית ווינר גדול ולקחת אליפויות, אבל נראה שאירופה היא סוג של החמצה עבורך. היית צריך להגיע רחוק יותר?
”לאורך שנים, מהיום שפרשתי, אני לא מסתכל אחורנית. לא מזכיר ואומר ‘בדור שלי היה ככה ואני עשיתי גול כזה’, עשיתי סטופ ובזה זה נגמר. אני חושב שצריך להגיד תודה על כל רגע בקריירה שלי, זו הייתה הנאה גדולה מאוד. צריך להגיד תודה גדולה לאלוהים שנתן לי כל כך הרבה רגעי אושר, שמחה ותהילה. אני מסכים שנושא אירופה הוא כאוב אצלי בגלל קבלת החלטות לא נכונה שלי. אני לא יכול להאשים אף אחד אחר. כשהגעתי לדרבי קאונטי באנגליה ומכבי ת”א נתנה לי הצעה ל-5 שנים בשכר גבוה יותר ממה שהרווחתי שם, חזרתי, ולא הייתי צריך לחזור”.
אז אתה מתחרט?
”יש דברים בקריירה שאין מהם דרך חזרה וזה בדיוק מה שהיה לי באותה התקופה. אני הצטערתי על כך לאחר מכן, בחיים עושים טעויות ומשלמים עליהן אבל תמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלא. גם הרגעים הקשים לימדו אותי המון, גרמו לי להיות הרבה יותר חזק ומחושב. בסוף לומדים מטעויות, אני לא מכיר אנשים מושלמים ואני רחוק מלהיות מושלם. אני מנסה כל הזמן ללמוד מטעויות שלי ושל אחרים כדי לעשות בעתיד את הדברים בצורה הרבה יותר נכונה”.
אפשר לומר שלאבי נמני השחקן לא היה את אבי נמני הסוכן שידריך אותו?
”אני חושב שהבעיה של הרבה מאוד שחקנים צעירים זה שאין להם את ההכוונה הנכונה להצלחה מבחינת מקצוענות, רמת אימון, מחויבות, אישיות וכוח רצון. אלו מרכיבים מאוד משמעותיים. אני מרצה כבר קרוב לשנתיים בבתי ספר וגופים מאוד גדולים במשק על תובנות והכוונה בדרך להצלחה ואני חושב שאלו מרכיבים שבלעדיהם אי אפשר להצליח. היום כישרון לא מספיק. אם נלך 10-20 שנים אחורה כישרון כן הספיק, היום זה ממש לא המצב. מי שאין לו אישיות חזקה, אופי וכוח רצון, ההצלחה שלו תהיה קצרת מועד ולא לטווח ארוך, לכן כל המרכיבים מאוד חשובים. לנו לא היה את זה לצערי, אבל גם בלי המודעות לזה והאמצעים הטכנולוגיים שיש היום, הצלחנו להוציא מעצמנו את המקסימום. היינו מאוד רעבים ואני יכול רק להגיד תודה על הכול. היו לי בקריירה דברים שהם בלתי נשכחים”.
מעבר לכישרון היה לך אופי אחר. אני זוכר את העונה שניר קלינגר הושיב אותך על הספסל ברוב המשחקים ואחרי שברוך דגו נפצע ועלית לשחק, הובלת את מכבי ת”א לאליפות עם 6 שערים ב-3 המשחקים האחרונים.
”זו הייתה תקופה מאוד קשה, הייתי בסוג של הליך משפטי מול מכבי ת”א. לא רק שלא שיחקתי, גם לא התלבשתי בכלל בהרבה משחקים והייתי ביציע בחלק גדול מהזמן, לא שיחקתי קרוב לארבעה חודשים. זה קשה לא לשחק ולא להיות בקצב, להיות לא חד. אתה מאבד כושר משחק אבל זה המון עניין של כוח רצון. משמיים חזרתי למשחקים המכריעים וגם הגולים והזכייה באליפות היו כנגד כל הסיכויים, בסוף אלוהים סידר הכול למעלה. היו רגעים בלתי נשכחים, כיף גדול”.
הייתה תקופה שניסית להיות מנג'ר, מאמן ואז עזבת את זה, החלטת שזה לא בשבילך?
”הייתה תקופה שהקימו קורס מאמנים עבורי ועבור מספר שחקני עבר. אחרי כמה קורסים שהייתי הפסקתי. התקשרתי לאבי לוזון שהיה באותה תקופה יו”ר ההתאחדות ואמרתי לו תודה אבל אני לא ממשיך בקורס. אני לא רואה את עצמי מאמן בשלב הזה של החיים, אני רוצה לעשות דברים אחרים. באותו רגע החלטתי שאני לא רוצה בזה. עזבתי את הקורס והלכתי לכיוונים אחרים. אני לא חושב שבאותו שלב של החיים זה התאים לי, אולי בשלב מאוחר יותר כן, אבל אני בכלל לא שם. לכל אחד יש רגעים בחיים שמתאימים לו באותה נקודה, אני בנקודת זמן שזה לא מתאים לי”.
כלומר, אחרי שמילאת תפקידים בצוות המקצועי במכבי ת”א, החלטת ללכת על משהו אחר?
”זה לאו דווקא מה שקרה במכבי. הבנתי את זה עוד כשהייתי שחקן, עוד לפני שנכנסתי לעסק. דברים מגלגלים אותך בקריירה למקומות שלא חשבת שתגיע אליהם. לשמחתי אני בעסק של הכדורגל, אבל מחוץ לכדורגל”.
אתה מעדיף את העמדה הזו?
”זה לא עניין של מעדיף אלא של התאמות, זה משהו שכרגע מתאים לי בנקודת הזמן הזו. אני לא יודע מה יקרה בעוד שנתיים, שלוש או ארבע, אנחנו רואים איזה דברים קורים ומבינים שאי אפשר לקרוא את העתיד, אין לנו שליטה על דברים שקורים. תמיד מתפתחות הפתעות לכיוון כזה או אחר”.
“אני מאמין שיהיו שחקנים ישראלים שייצאו לשחק בחו”ל בקיץ”
אתה חושב שבקיץ הזה נראה שחקנים ישראלים יוצאים לחו”ל? הרי הכול הולך להשתנות.
”מה שמתרחש פה לא שונה ממה שקורה בחו”ל. גם שם המצב לא אידאלי מבחינה כלכלית, גם שם קבוצות מקצצות, שחקנים מקצצים ותקציבים יירדו. לדעתי יהיו העברות של שחקנים אבל זה יהיה בצורה נמוכה יותר ממה שהיינו רגילים לראות. לא בסכומים של מאות מיליונים כפי שראינו בשנים האחרונות. לא חושב שנראה את זה בשנתיים הקרובות. אני כן רואה שחקנים ישראלים יוצאים לשחק בחו”ל”.
למרות שהמחירים ירדו והתחרות תהיה קשה יותר?
”כן, אני רואה שחקנים יוצאים, כי קבוצות הבינו כבר שהן לא יכולות להחזיק שחקנים בכוח ובטח שלא במצב הכלכלי הקשה שהגיע עכשיו. הן יצטרכו לתת לשחקנים לצאת גם במחירים נמוכים יותר משחשבו”.
בוא נחזור לרגע להתחלה, חוץ מהעזרה להורים, איך אתה מעביר את היום-יום בתקופה הזו?
”טלוויזיה, מחשב, רואה שחקנים בעולם. כל מה שאפשר, יש עוד דברים בחיים שהם מחוץ לכדורגל ואפשר להתעסק בהם”.
ולגבי העניין שאתה לא יכול להיפגש עם ההורים שלך? אתה מאוד קשור אליהם.
”לכל בן אדם נורמלי שלא רואה את ההורים שלו ולא יכול לפגוש אותם זה לא מצב נעים. אנחנו יכולים להכיל את זה, למרות שזה קשה, אבל להורים זה קשה יותר שהם לא יכולים לראות את הילדים והנכדים. זה הרבה יותר בעייתי מבחינתם. צריך לתת להם את תשומת הלב, לדבר כמה שיותר ונקווה שהתקופה הזו תהיה מאחורינו בעוד חודשיים-שלושה. אם זה יהיה לפני נהיה מרוצים”.
עם כמה שהיית מפורסם, אף פעם לא שמעו מההורים שלך ולא ראו אותם. ההורים של השחקנים היום דעתניים ומעורבים, איך אתה רואה את זה?
”הדור השתנה. גם הדור של ההורים וגם של השחקנים. אני חושב שיש הורים שהם מעורבים אבל לא מתערבים, אני מאוד נהנה מהם. הם לא עושים נזק לילד. אני רואה לא מעט הורים שעושים נזק, הם רוצים שיהיה לילד טוב אבל הם לא מבינים שבפעולות מסוימות הם גורמים לילד שלהם גם נזק בלתי הפיך. אני חושב שהורים צריכים טיפה להרפות, לתת לילד לפעמים גם להיכשל, הוא ילמד להתגבר על מכשולים. מי שלא מתגבר על קשיים ומכשולים לא יצליח להגיע רחוק, לא יצליח להתמודד ברגעי משבר ופציעות, זה מאוד משמעותי”.
אבי נמני משמש כפרשן באתר ONE ובערוצי הטלוויזיה ONE ו-ONE2.