פדרי, למי ששכח, יהפוך ב-1 ביולי לשחקן ברצלונה ואמור להיות אחת התקוות הגדולות של המועדון לעתיד. בימים אלו הוא נמצא בביתו ביחד עם משפחתו ומתוך הבידוד התראיין הכישרון בן ה-17 למונדו דפורטיבו וסיפר על העונה שעבר עם לאס פלמאס, התכניות לקראת המעבר לבארסה.
תחילה התייחס פדרי הצעיר לשאלה איך הוא שומר על הכושר בבידוד: “אני קם בבוקר ומתחיל בתריגילים פיזיים שנתן לי המאמן. הוא שלח סרטון הדרכה ואני עוקב אחרי הכל, אני משתדל לנוח ולפעמים אני יוצא קצת לשחק בחצר עם הכדור, אין את זה לכל אדם בעולם ואני מעריך את הזכות הזו. כל המצב הזה קשה יותר מרק הכדורגל, ברמה האישית אני חש חוסר נוחות. ההפסקה הזו מרגיזה, אבל אני מחכה לחזרה, הכל תלוי בממשלה ואני מקווה שזה יקרה מהר ושנחזור להתאמן ולשחק כמו שכולנו אוהבים”.
רק ליאו מסי יכול לשחק ככה בגיל 17כיצד הוא מצליח לפרוץ חרף גילו הצעיר: “יש יותר גדולים, חזקים וקצביים ממני, אבל כשהכדורגל הוא הדבר היחיד בראש שלך אז הכל קל יותר, ככל שאימצתי את כל מה שביקשו ממנו, כך היה לי קל יותר לשחק. אני לא חושש משחקנים שמבוגרים ממני, הכל תלוי בחשיבה שרק בכוח ננצח. לפעמים צריך לעשות משהו שונה כדי להסתדר, באימונים אני מנסה דברים חדשים ואם הם עובדים אני מביא אותם למשחק. אני חייב המון למאמן שלי פפה מל, לא קל להמר על ילד והוא נתן לי ביטחון בכל משחק, תמיד אהיה אסיר תודה. שחקן כמו ג’ונתן ויירה עזב, אז הקבוצה צריכה ממך יותר ואתה חייב להשתפר מיום ליום. אני מצליח לנטרל את הלחץ ולשחק כמו שאני יודע. זה לא רק אני סוחב את הקבוצה, זה כולנו שעושים את זה ביחד וככה הדברים עובדים טוב יותר”.
להעביר עונה בלאס פלמאס על אף הידיעה שעובר לברצלונה בקיץ: “כמובן שלא קל לא לחשוב על באסה, זה המועדון שתמיד רציתי לחתום בו, זה היה מועדון החלומות שלי עוד מהילדות ולפעמים אני חושב ‘אם הייתי יכול להישאר בלאס פלמאס’, אבל אני צריך עכשיו להתרכז בלסיים את העונה הזו אם הכל יחזור ואז הכל יקרה מעצמו. גם בבארסה אמרו לי לעשות דברים צעד אחר צעד ולא למהר. ידעתי לא להשתגע מהכל רק בזכות המשפחה שלי, שתמיד תומכים בי ונותנים לי עצות טובות. צריך לקחת דברים לאט, להשתפר בכל יום ולחשוב על הכל בפרופורציה”.
העניין לו זכה מריאל מדריד: “ברגע שברצלונה הייתה האפשרות, לא היססתי לרגע. תמיד רציתי לשחק שם, זה מחמיא מאוד שקבוצה כמו ריאל יוצרת איתך קשר, זה ממלא אותך גאווה, אבל בארסה היא החלום שלי ואחתום שם שוב גם בעיניים עצומות. גם סבא וסבתא שלי השרישו בי את האהבה לברצלונה, זה הזוי שאשחק שם בעוד כמה חודשים. מאז שאני קטן הושרשה בנו האהבה לקבוצה הזו. בהתחלה לא האמינו שזה יקרה, ממש כמוני, כולם היה בשוק אבל שמחו מאוד. היו לי פוסטרים, מדבקות, צלחות וסכו”ם של בארסה, בבית כל מה שיש לנו קשור לקבוצה הזו וזה מדהים שבקרוב אהיה שם בעצמי”.
על מה הוא שם דגש ככדורגלן: “הדמות הראשונה שעולה לי לראש היא אנדרס אינייסטה. אני אוהב כדורגל חכם, כמו שהוא הראה על המגרש, הוא היה אמן בעיניי ואני גם מאוד אוהב את פרנקי דה יונג. החותם שקיקה סטיין הותיר בלאס פלמאס לפני שהגיע לברצלונה? הכדורגל שלו היא הסיבה שאני אוהב להתאמן, אוהב משחק על פי העמדות ובבארסה מאמן כזה יוכל לעזור לי לשחק כמו שאני יודע. מה שיקרה, יקרה, הסוכנים שלי ידברו איתי אם קבוצות ירצו אותי בהשאלה לעונה הראשונה”.