אם להגדיר את הקריירה של אריק קנטונה במילה אחת, כנראה ‘שערורייתית’ תהיה המילה שתקפוץ ראשונה לראש. מה לא היה שם? אלימות, כסף וים של ציטוטים גאוניים כחלק מהפילסופיה הייחודית והשקפת חייו. במארקה סרקו את האירועים המרכזיים בחייו של הצרפתי שכיכב בשנות ה-80 וה-90 במנצ’סטר יונייטד והפך שם לאליל, גם כאלו שפחות מוכרים או שנשכחו, הוסיפו לכך ציטוטים אייקוניים והנה התחנות בחייו של קנטונה.
בעיות המשמעת: האירוע החמור הראשון בו היה מעורב קנטונה היה ב-1987, באוקזר, כאשר התפוצץ ויכוח בינו לבין חברו לקבוצה ברונו מרטיני. עונה לאחר מכן הוא הורחק מהמגרשים לשלושה חודשים לאחר תיקול אכזרי ומסיים קריירה לרגילו של מישל דר זקארייאן מנאנט. המועדון שלו איים שלא לשלוח אותו לנבחרת צרפת והעונש הומתק לחודשיים בלבד.
הקריירה המרגשת של סאדיו מאנה בסרט דוקוכששיחק במארסיי, הוא זרק כדור על אוהדי קבוצתו וקילל אותם, הוא גם זרק כדור לראשו של שופט והמועדון העניש אותו בחומרה, על אף שהוא עצמו המשיך לטעון כי לא טעה במעשיו ומעולם לא התנצל על מעשיו, לכן בחר להתיר את חוזהו אחרי 11 עונות בליגה הצרפתית והודיע על פרישה ראשונה מכדורגל בגיל 25 בלבד, עד שמישל פלאטיני שכנע אותו לחזור בו קצת לאחר מכן, בדצמבר 1991. כשהיה ביונייטד, הרגע הזכור ביותר היה בעיטת הקונג פו שלו לאוהד שגידף אותו מהשורה השנייה באצטדיון של קריסטל פאלאס ב-1995. הרגע הזה הביא להשעייה ארוכה מאוד שלו והוא כמובן לא התנצל ואף הסביר זאת: “כשהשחפים חגים מעל ספינת הדיג, זה משום שהם חושבים שהסרדינים יושלכו שוב למים”. אף אחד מעולם לא הצליח לנתח למה בדיוק הוא התכוון.
“יש לי מאגר של רגעים מאושרים, אבל אין ספק שהבעיטה הזו בחוליגן היא המאושרת ביותר”
הדחף שלו לנצח: קנטונה נחשב לאחד הווינרים הגדולים של יונייטד והוא היה נוטה להשבר ולאבד עשתונות לאחר הפסדים. הילדות שלו לא הייתה פשוטה, על כן הוא לא למד רבות על שליטה בכעסים, על נימוסין והוא הסביר זאת: “לא למדתי, חייתי. יש דברים בחיים שאפשר ללמד, אבל החיים יכולים, אי אפשר למצוא את זה בספר וקראתי הרבה. אני חושב שאני מדבר גם יותר מרוב האנשים”.
“אני לא משחק נגד קבוצה, אני משחק נגד הרעיון להפסיד”
האדם אותו העריץ מכל: לא פעם אמר הצרפתי כי ג’ורג’י בסט היה השחקן הגדול ביותר ששיחק את המשחק או אימן וכבר מייחל לפעם בה יפגשו, אם כי זה יקרה רק כשלא יהיה יותר בין החיים.
ג'ורג' בסט. לא משנה עד כמה היה אדם בעייתי - ככדורגלן כשמו כן היה: הטוב מכולם (רויטרס)“אני בטוח שאחרי האימון הראשון שלו בגן עדן, בסט שעמד בצד הימני הקיצוני שהוא כל כך אוהב, זכה באהדה של אלוהים, ששיחק אצלו כמגן שמאלי. אני כל כך רוצה שהוא ישמור לי מקום בקבוצה שלו שם, אני מצכוון לג’ורג’י בסט, לא לאלוהים”
נקודת המבט שלו לגבי כסף: קנטונה תמיד טען כי הוא צנוע בנוגע לכסף, אין לו דרישות רבות והוא לא רואה בכך מוטיב מרכזי בחייו, גם כחלק מהחוויות שצבר בילדותו, כשכסף לא היה בנמצא רבות.
“אף פעם לא עברתי ממקום למקום עבור כסף, הייתי מוכן לשחק כל החיים בלי לקבל על כך כסף, אפילו הייתי מוכן לשלם כדי לשחק בוומבלי”
הפילוסופיה שלו לגבי כדורגל: קנטונה טוען כי על אף שהוא אוהב את המשחק ורצה להיות הכי טוב שהוא מסוגל, הוא לא נתן לכך לנהל את שגרת חייו: “אם יש לך בחיים רק תשוקה אחת – כדורגל, ואתה מתאמן ומשקיע עד שזה הופך לדבר היחיד בחייך זה מסוכן, אבל כשאתה מפסיק לעשות את זה, אתה מרגיש שאתה מת. כדי לשחק ברמות הגבוהות אתה חייב שתהיה לך אינטילגנציה, היא לא פחות חשובה מאשר לפילוסוף”.
“המוות של הפעילות שלך, היא המוות עצמו”
אתלטיקו מדריד רצתה אותו ומה קרה לאחר שפרש: ב-1994 שמו של קנטונה נקשר במעבר אפשרי לספרד, דווקא לקולצ’ונרוס שהיו מוכנים לשבור את שיא כל הזמנים עבור ההעברה הזו, אבל זה לא יצא אל הפועל בסופו של דבר והוא המשיך ביונייטד עד פרישתו ב-1997. לאחר מכן, הוא התמסר לכדורגל החופים וחיפש דרך ליהנות מחדש מהמשחק. הוא פיתח קריירה קולנועית וטלויזיונית ולא נח לרגע.
“שיגידו מה שיגידו, אבל יש שחקנים שתומכים בימין הקיצוני בברזיל לדוגמא. יש יותר ויותר גזענים שמשתמשים בכדורגל וכולם בשקט”
דעתו על גזענות: קנטונה נלחם במשך שנים ארוכות, במיוחד אחרי פרישתו בנושא הגזענות, ההסתה והשנאה ומנסה להביא שיח מכיל יותר לחברה: “אני שמח שיש תרבויות שונות, יש לנו מזל שיש שוני ביניהן. אבל שימו לב מה קורה בעולם, הימין הקיצוני מתחזק, אני מקווה שלא, אבל יש מדינות שזה מה שקורה בהן. זה אותו הסיפור כמו שהיה בעבר וזה חוזר על עצמו, מיליונים נהרגים וזה לא מזיז לאף אחד”.