לא מעט שחקני כדורגל בישראל שיחקו בבמות הכי גדולות באירופה, מול השחקנים הגדולים באירופה, ולא שכחו להחליף איתם חולצות ולשמור אותם בארון עד ימים אלו. איתי שכטר, חלוצה של מכבי תל אביב, ניצל את משבר הקורונה כדי לעשות סדר בארון ולחשוף את כל החולצות והסיפורים מאחוריהם בסרטון בחשבון האינסטגרם שלו: “ברוכים הבאים, אנחנו בבית משפחת שכטר בסלון. נספר קצת על ההיסטוריה שלי, נדבר קצת על כדורגל. נעבור על דברים יפים וסיפורים מצחיקים”. במהלך השידור שכטר דיבר גלויות ואמר את דעתו אפילו על פלה, האגדה הברזילאית: “אם פלה היה משחק בעידן הנוכחי, הוא היה דני וולבק”.
החולצה של פיליפ לאם, באיירן מינכן: “שיחקנו נגדם כשהייתי עם קייזרסלאוטרן במשחק ליגה. ביקשתי להחליף איתו חולצה בסיום המשחק, והוא אמר לי שהוא לא מחליף חולצה על הדשא, וצריך ללכת לחדר הלבשה כדי להחליף. הייתי בטוח שאני לא אראה אותה כבר. נכנסתי לחדר הלבשה, אחרי 15 דקות נכנס להאם, שאל איפה מספר 9 והביא לי את החולצה. בחור זהב. המשכתי להעריץ אותו בהמשך הקריירה”.
חולצה של שכטר כששיחק בנאנט: “הייתי שנה בליגה הצרפתית. אין לי הרבה אכזבות גדולות בקריירה, אבל התאכזבתי מאוד שעזבתי את נאנט לא בזמן. זה מועדון גדול, נהניתי שם. קיבלתי הצעה ממכבי חיפה והחלטתי לחזור. זו הייתה טעות מבחינתי, כשהייתי בטופ הכדורגל בצרפת ואז חזרתי לישראל”. כמו כן, לשכטר יש לא מעט חולצות של יוסי בניון במאגר, מימיו בליברפול וצ’לסי. החלוץ פרגן לאגדת העבר: “יש לי חולצות של בניון כמו חלוצות פולו בארון. מהגדולות ביותר שיש לי”.
חולצה של גל אלברמן בנבחרת ישראל: “אחד הקשרים הכי גדולים שידע הכדורגל הישראלי. עשה קריירה ענקית”.
החולצה האחרונה שלו מנבחרת ישראל, בה לבש את המספר 14: “הזימון האחרון שלי לנבחרת עם הרצוג, קיבלתי את מספר 14, זה אומר הכל, זה לא מספר שמתאים לי. זה היה זימון בלי הופעה, לא אשכח את זה”.
כשהגיע לחולצה שלו בבית”ר ירושלים, סיפר שכטר סיפור מעניין על טל כחילה: “הגענו למלון בבודפשט עם בית”ר. סידרנו את החדרים, היינו 19 שחקנים. הייתי קפטן. טל כחילה בא אליי ואמר לי: ‘שמו אותי עם השף בחדר וזה לא מתאים לי’. אמרתי לו שאני מטפל בזה. הלכתי למשה דמאיו ולמנהל הקבוצה אושרי דודאי, ואמרתי להם שלא יכול להיות דבר כזה ששחקן צריך להיות עם שף בחדר. דמאיו אמר לי אל תדאג, הוא סידר את הכל. למחרת שאלתי את כחילה איך החדר, הוא ענה לי: ‘אם לישון עם הרב זה בסדר אז סידרו אותי בחדר’”.
חולצה שלו בקייזרסלאוטרן: “מועדון שהגעתי אליו בקול תרועה רמה יחד עם גילי ורמוט, אך זה היה שוד. השקיעו בנו הרבה כסף ולא ראו יותר מדי תוצרת”.
חולצה של אסייר יארמנדי מנבחרת ספרד: “היה לנו משחק מולם. התחממתי מדקה 50 ולא נכנסתי, אכזבה גדולה. אבל אני חובב חולצות ורצתי לסרחיו בוסקטס אחרי המשחק וביקשתי את החולצה. בוסקטס הצטער ואמר שזו ההופעה ה-100 שלו בנבחרת והוא לא יכול למסור אותה, אבל הוא דאג לי לחולצה של יארמנדי מחדר ההלבשה”.
חולצה של ג’ו קול מליברפול: “ביקשתי ממנו חולצה בסוף המשחק מולם והוא נתן לי, כשהצעתי לו את שלי הוא סירב. הפסדנו להם 5:0, כשבדקה ה-20 היה 3:0. נגעתי בכדור שלוש פעמים, כולם מקו האמצע אחרי השערים”.
חולצה שלו מסוונזי: “שיחקתי בליגה האנגלית, היו לי 18 הופעות בליגה, וכבשתי גול אחד יקר. החולצה הזו תישמר לעד, הגול הזה חשוב לי מאוד, מול וויגאן”.
חולצה שלו ממכבי נתניה: “זו הייתה תקופה יפה בחיי, הייתי שם 3 שנים, היינו במוקדמות באירופה. הגענו לחצי גמר גביע המדינה מול בית”ר, היה פנדל בדקה ה-80 בערך, כל השחקנים היו בלחץ ונתנו לי לבעוט, בגיל 21. החמצתי את הפנדל ובדקה 110 בהארכה יואב זיו כבש שער ניצחון ועפנו. כל השחקנים באו וניחמו אותי, אבל דדי בן דיין אמר לי ‘לא נורא, בגללך הפסדנו’”.
חולצה שלו מהתקופה בנאנט: “הגעתי לנאנט אחרי שהייתי בהפועל תל אביב והמצב היה לא בשיאו. הגעתי לצרפת, אבי נמני הוציא אותי לשם. כל החדר ההלבשה ברובו היה מלא בשחקנים צרפתיים, לא מדברים אנגלית כל כך. בא אליי אחד השחקנים הבכירים פבריס פנקראט, הוא היה מאוד נחמד אליי מההתחלה ולא הבנתי מה הוא רוצה. הוא אמר לי שהוא פה והוא ישמור עליי. הוא היה השחקן הכי חשוב בקבוצה. בסוף האימון הראשון נכנסתי למקלחת וראיתי אותו עם שרשרת של מגן דוד, הוא חזר בתשובה. מאז הפכנו לחברים הכי טובים בקבוצה”.
חולצה שלו ממכבי חיפה: “היינו בתקופה לא נעימה במכבי חיפה, היינו אז 7-8 חלוצים בסגל. הגענו לאסיפה של יעקב שחר, שאמר שהוא רוצה שאנשים יהיו פתוחים יותר. אמרתי לו שאנחנו כל כך הרבה חלוצים, יורד לנו הביטחון, אנחנו לא נראים טוב וזה לא פשוט. לאחר מכן יצאנו לדשא לאימון והתחלנו לעשות הנעת כדור, מסרתי שני פסים לא טובים. רוני לוי שהיה המאמן הסתכל עליי ואמר: “7 חלוצים, 8 חלוצים, תן פס י’חתיכת עקום”.
חולצה שלו מהעונה הראשונה במכבי תל אביב: “הגעתי למכבי מבית”ר בכושר. 5 משחקים ראשונים במכבי לא קיבלתי דקה. השיא היה כשהיה לנו משחק בארמניה. לפני האימון המסכם עשיתי אימון שיא, נראיתי נדיר. כולם בקבוצה היו בטוחים שאני אתלבש למחרת. באנו לחדר הלבשה לפני המשחק, הכנתי את עצמי טוב. פתאום המאמן בא, התחיל להגיד מי לא בסגל ובסוף הוא אמר איתי שכטר. לא האמנתי. אחרי זה חזרנו לארץ והכל הסתדר”.
חולצה נוספת שלו מנבחרת ישראל: “היינו בנבחרת עם דרור קשטן ומשה סיני, אנשים שקשה לדבר איתם, הייתי מרכין ראש מולם. כולם בנבחרת היו מפלצות, באו מאירופה. דן מורי קיבל זימון לראשונה מבני יהודה. באנו לארוחת צהריים במלון, עמדנו בבופה, משה סיני עמד ראשון ומורי מאחוריו. סיני לקח לקח מהחומוס והסתובב. מורי אמר לו: ‘פשש משה, איזה ניגוב’. משה הסתובב ועשה לו פרצוף, אחד הרגעים הכי טובים שלי בנבחרת”.