יונתן כהן עם דאבל-דאבל מרשים של שערים ובישולים, עומר אצילי הציג יכולת מרהיבה בלא מעט משחקים, אך אחרי העונה וחצי האחרונות, אפשר לומר בפה מלא שגם דן גלזר הוא אחד הכוכבים של מכבי תל אביב, ואם להיות מדויק יותר אז הקשר האחורי של האלופה, שעושה את כל העבודה הקשה ולא מקבל את הזוהר של החלק הקדמי, הוא למעשה הכוכב השקט של ולדימיר איביץ’.
מספר 6’ של האלופה הפך לאחד השחקנים החשובים ביותר במערך של הסרבי ויש לו חלק עצום בכמות הספיגות ההיסטורית – 7 שערים ב-26 משחקים. בוגר מחלקת הנוער של מכבי נמצא בכל מקום על המגרש, מהווה כחומה בצורה לפני איתן טיבי וז’איר אמאדור ונותן את כול כולו עבור הקבוצה הצהובה, כשמסתמן גם כאחד המתקלים היותר טובים של הכדורגל הישראלי, בוודאי בשנים האחרונות.
חוזרים מוכנים: 1:3 למכבי ת"א על אשדודאיביץ’ ראה מה שרבים הבינו רק כמה חודשים אחרי
ההשאלות עשו לו רק טוב, ובמיוחד האחרונה במכבי נתניה, אך אף אחד לא חזה עד כמה. כבר בשנה שעברה מול פיוניק בליגה האירופית, גלזר קיבל את הקרדיט בהרכב במהלך שנראה אז די תמוה – איך שחקן חסר ניסיון באירופה כבר פותח במשחק חוץ על כל הקופה, אך כבר במחנה האימונים ומשחקי ההכנה, איביץ’ ראה את מה שרבים יבינו רק מספר חודשים אחר כך עם פוטנציאל לקשר אחורי מרכזי במועדון למשך שנים רבות.
דן גלזר (רדאד ג'בארה)מספר 6’ לקח את הקרדיט בענק והפך אט-אט לבאנקר בהרכב של המועדון, שטייל בעונה שעברה לעבר אליפות חד צדדית. גם העונה המגמה החיובית נמשכה, גלזר, טיבי, אמאדור ואז כל השאר – עמודי התווך ב-11 של הצהובים. אם בהתקפה יש יום לא טוב, אז אצל הקשר האחורי דבר כזה כלל לא קיים בלקסיקון – המחויבות, הסגירות, התנועה הבלתי פוסקת והנחישות יגיעו איתו בכל משחק, גם אם יהיו כמה איבודי כדור או מסירות לא מדויקות.
כלל לא מקרי שבשני המשחקים בהם הקשר היה מוצהב (ראשון בקטגוריה זו אגב), האלופה של איביץ’ גם לא הצליחה לנצח – ההפסד המביך לאום אל פאחם בגביע המדינה אחרי 2:3 וה-1:1 הדרמטי בסמי עופר מול הפועל חיפה, כשלהזכירכם שער השוויון של האדומים-שחורים בתוספת הזמן הגיע דווקא אחרי בלבול בקישור הצהוב בין אייל גולסה ורוסלן ברסקי, יש קשר? אתם תחליטו.
ההשוואה למספר 6’ הקודם, והיכולת ההתקפית שטעונת שיפור
ואחרי שנכנס בענק למשבצת של גל אלברמן (ירש ממנו את הספרה 6’), שכיכב בשושלת האחרונה (2012-2015), אי אפשר בלי השוואה בין השניים. אקס הצהובים שעזב לחיפה תרם יותר בחלק הקדמי, בעיקר עם ההשתחררות המהירה ומסירות העומק, אך בכל הקשור לצד הדפנסיבי, גלזר מסתמן כמנצח בעיקר הודות ללחץ על הכדור, שהוא לגמרי ברמה אירופית, והתיקול יוצא הדופן. (שהיה גם לאלברמן, אך לא באינטנסיביות הזו).
גל אלברמן (אחמד מוררה)אולם, עדיין בשביל להפוך לאחד הגדולים ואולי לרשום קריירה אירופית נאה הוא יצטרך להמשיך ולשפר את הפן ההתקפי, ובפרט את המסירות קדימה והבעיטה, שברוב המקרים הולכת הרחק מהמסגרת. בכל אופן, אין ספק כי יש כאן פוטנציאל לסמל גדול עבור הצהובים ונראה כי מספר 6’ בדרך הבטוחה להפוך לקפטן העתידי של מכבי, אלא אם תגיע הצעה מעבר לים, ובקצב השדרוג הנוכחי שמציג, זה כלל לא נראה בשמיים.
נמצא בכל מקום, המתקל הטוב בליגה
אם הזכרנו את עניין התיקולים, מהם מתפעלים האוהדים הצהובים פעם אחר פעם, אז נבדוק עד כמה זה בא לידי ביטוי במספרים – באופן ממש לא מפתיע, גלזר מוביל את הליגה בהכי הרבה תיקולים מוצלחים (98) ומקדים את יריבו ממכבי חיפה, נטע לביא, שעושה גם כן עונה מרשימה. בנוסף, הוא שני בליגה בחילוצי כדור בצד ההתקפי, הרבה בזכות הלחץ, קריאת המשחק והכושר הגופני המרשים.
דן גלזר חוגג עם יונתן כהן (רדאד ג'בארה)בצד שעוד טעון שיפור כמו שהזכרנו קודם, לקשר האחורי יש רק 4 מסירות מפתח מוצלחות מתחילת העונה, ליונתן כהן 20 לדוגמה, ולא שזו מגרעה, אך עם פוטנציאל גדול כמו שלו, שיפור בפרמטרים הללו יכול להביא אותו רחוק מאוד. גם במאבקי הגובה הוא נותן את כולו, עלה ל-100 כאלה בדיוק כמו אמאדור (הכי הרבה בקבוצה הצהובה), אך ניצח בפחות משני הבלמים הצהובים באופן די מובן. בקיצור, גלזר הוא שחקן שכל מאמן ישראלי היה רוצה בקישור שלו, וכעת הוא רק יקווה שפגרת הקורונה לא תעצור את הנסיקה שלו.