סקאריונה חושף: הסיפורים המדהימים תחת וידיגל

“כקבוצה, היה לנו רעיון מסוים. הייתה דרך משחק והתוצאות היו טובות אבל פתאום לא הצלחנו לגמור משחקים, לא כבשנו, מתפרצת אחת ואנחנו בפיגור והמשחק הולך לפח. כולן שיחקו נגד מכבי תל אביב על מתפרצות, הסתבכנו, נכנסו לתקופה לא טובה וכל הזמן ישב לנו בראש המשחק ההוא נגד זניט. זה היה רע, הצלחנו לקום, עשינו כמה תוצאות טובות, אבל יש משהו ברגע הזה שבו לא הולך לך והעבר מתחיל לרדוף אותך. הפסקנו להשיג תוצאות והתחלנו להיזכר כל הזמן בדברים הרעים. נפלנו מנטלית ואז שוטא ארבלדזה פוטר. עבורי זה היה עצוב”, נזכר אוסקר סקאריונה בראיון בלעדי ל-ONE. 

סקאריונה בפעולה מול ורד. "פיטורי ארבלדזה מעציבים אותי. כן התחברנו לכדורגל שלו" (אחמד מוררה)

הקשר הארגנטינאי לא דיבר מאז שעזב. למעשה, גם כשהיה במכבי תל אביב, השחקן שהגיע כהבטחה גדולה, לא ממש דיבר. ראיון פתיחת עונה אחד ומאז כמה סינקים קלים אחרי משחקים. הוא היה האיש שהגיע בקיץ כדי שאפשר יהיה להציב אותו בפרונט, אבל מכבי ת”א של אותה העונה לא בילתה יותר מדי זמן בפרונט. אחרי הפציעה שעבר, סקאריונה התקשה לחזור. כאשר כבר נכנס לעניינים מחדש, הקבוצה ספגה את המכה המקצועית הקשה ביותר שלה – החלפתו של ג’ורדי קרויף בליטו וידיגל. המאמן האנגולי-פורטוגלי הוא כנראה ההחתמה המוזרה ביותר בעידן ג’ורדי קרויף ומיץ’ גולדהאר. כמה מוזרה? אם מישהו עוד צריך הוכחות לכך, הדברים שיספר מיד סקאריונה, יהיו החותמת הסופית. 

“שוטא פוטר כי לא סיפקנו תוצאות. עבורי, אם אני חוזר לאחור ואני חושב על הרעיונות שלו, על האימונים תחתיו, על הדרך - בסופו של דבר זה מעציב אותי. רובנו מאוד אהבנו את ארבלדזה, התחברנו לכדורגל שלו, אבל היו לנו קשיים, נפלנו מנטלית ולא הצלחנו לקום. כשהדברים השתנו, עם ג'ורדי היינו טובים. מאוד אהבתי את הדרך בה הוא רואה כדורגל. כאשר הביאו את המאמן הפורטוגלי (ליטו וידיגל), זו הייתה טעות אדירה. לא האמנתי. זו הייתה הפתעה כה גדולה עבורי איך קבוצה כמו מכבי ממנה בחור כזה", הוא משחזר בשיחה מביתו שבאנקרה, טורקיה.

מה קרה שם? בסוף העונה אפילו ג'ק אנגלידיס ניגש לשחקנים ושאל אותם האם ליטו וידיגל צריך להמשיך. זה אירוע ביזארי בכדורגל, מה היה שם בין השחקנים לווידיגל? 
"קודם כל לא הבנו אותו. איתי אף אחד לא דיבר עליו, אבל זה כנראה קרה עם אחרים. זה היה שוק עבורי. בהתחלה אתה רואה אדם שמגיע למועדון גדול כמו מכבי וחשבתי לעצמי, מי בחר בו? לא עקבו אחרי הקריירה שלו? זה לא מאמן שאתה יכול ליהנות תחתיו או ללמוד ממנו אפילו. לפעמים למאמן יש דעה. הוא יכול להיות התקפי, הגנתי, אבל איתו? הכל היה מוזר. זה פשוט לא מאמן שאתה מביא למכבי ת”א". 

אבל כן ניצחתם איתו במשחקים הראשונים, אפילו הגעתם למצב שניצחון בטרנר ואתם עולים למקום הראשון. מה, אימנתם את עצמכם?
"כאשר שוטא עזב, ג'ורדי תפס פיקוד והכניס חלק מהמחשבות והרגשות שלו לקבוצה והתחלנו לנצח, השתפרנו. אני לא יודע אם הוא ירד מהתפקי כי לא רצה או כי הם (ההנהלה) לא רצו, באותו הזמן אף אחד מאיתנו לא ידע, אבל תחת ג'ורדי הקבוצה שיחקה על אוטומט. הדברים זרמו, ניצחנו. הוא עשה כמה תיקונים והבאנו נקודות. אחרי שהמאמן השני הגיע, לא הצלחנו לעשות כלום. אולי ניצחנו כמה משחקים אבל הקבוצה שיחקה לבדה, הוא לא אימן אותה. ג'ורדי היה ברקע והוא עשה הכל כדי לשמור על הקבוצה וכדי שנוכל לנצח משחקים. אתה יודע, זה פשוט היה מצחיק כל מה שקרה. אחרי שווידיגל היה אומר משהו, ג'ורדי מאחור אמר לשחקנים 'אל תעשו את זה, תמשיכו לשחק כמו ששיחקתם לפניו', והוא צדק כי עם ג'ורדי שיחקנו טוב". 

שמעתי שאחד הדברים שלכאורה וידיגל היה נוהג לעשות זה לקחת שחקן, להגיד לו שהוא פותח בשבת ואז לקחת שחקן אחר מאותה העמדה ולהגיד לו 'אתה פותח, לא מי שתרגלתי' ובסוף שניהם היו מגיעים למשחק על הספסל או לא בסגל. מה קרה שם?
"כן. אני מאוד לא אהבתי את ההתנהלות שלו. לא אהבתי את הדרך שבה הוא דיבר עם שחקנים. לפעמים כשזה קורה אתה כשחקן לא מצליח לתת מעצמך מאה אחוז. הוא דיבר עם שחקנים ועשה דברים מאוד מוזרים". 

המשחק האחרון שלך במכבי היה טרגדיה עם החמצת הפנדל בגמר מול בני יהודה.
"אני זוכר. אני חושב, וזו רק דעתי, שאני לא יודע אם ההפסד ההוא היה כזה טראגי. אתה תמיד רוצה לנצח אבל אחרי שהפסדנו אני לא חושב שהשחקנים לקחו את זה כל כך קשה כי הייתה נקודה שבה לכולנו היה ברור שאנחנו לא רוצים שהוא ימשיך. זו אולי רק התחושה שלי". 

אני זוכר כי ראיתי אותך בטדי בגמר, ניגשת לפנדל ולא נראית כמו הסקאריונה שבעט פנדלים בתחילת העונה והשיג ניצחונות כמו מול סכנין. היית נראה כבוי ובלי חשק. היית אחר.
"כן, חד משמעית. חשבתי לעצמי באותם החודשים שאני לא אוהב את המאמן ואת איך שהוא עובד. העונה הזו כבר הסתיימה והמאמן לא נתן לי תחושה טובה. אני לא חושב שהייתי בכלל מפוקס כשהוא שלח אותי לבעוט. אפילו יוסי בניון החמיץ פנדל. אני חושב שכקבוצה לא היינו באותו הרגע במאה אחוז עם הבחור הזה והייתה לכך השפעה גדולה על הגמר". 

בניון סקאריונה וריקן מתוסכלים אחרי ההפסד בגמר. לא כזו טרגדיה? (משה חרמון)

אבל בסוף אתה מסתכל לאחור. אתה לא מתחרט, מאוכזב מעצמך שנתת לכל זה להשפיע ככה? חדר ההלבשה היה צריך להיות חזק יותר ולשמח את האוהדים, לזכות בגביע.
"אני יכול להסתכל על עצמי. לקבוצה היו את כל האיכויות וחדר ההלבשה כל הזמן רצה לנצח ואני אומר לך שמבחינת כדורגל היינו צריכים לעשות את זה, אבל הצד המנטלי הוא הכל. ברור שאתה עולה למשחק כדי לנצח, אתה חייב לנצח, המועדון צריך את זה. אני מסתכל על עצמי ואני לא יודע, אולי הייתי צריך להיות יותר בוגר מול כל המצב. כשנפצעתי הייתי כל כך מתוסכל וזה פגע בי, היה לי קשה לחזור אח”כ כי המצב לא היה בריא". 

אם ג'ורדי היה מסיים את העונה ההיא כמאמן ווידיגל לא היה מגיע, הייתם זוכים בדאבל?
"יכול מאוד להיות. תואר אחד בוודאות היה לנו, היינו זוכים בגביע. אליפות? תשמע, באר שבע הייתה ממש טובה. זה היה קשה. אבל גביע? בוודאות". 

וידיגל ופרופסור נקה. סקאריונה: "זה פשוט לא מאמן שיכול להגיע למכבי ת"א" (שחר גרוס)

הסיבות לעזיבה לטורקיה והמחמאות לריקן וגולסה

אז העונה הסתיימה וסקאריונה המשיך. לארגנטינאי היה חוזה לעוד עונה ועל הקווים עמד שוב ג’ורדי קרויף. המנהל הספורטיבי ירד מתפקידו במשך חמש שנים והחל בפרק החדש בקריירה שלו, מאמן. ההולנדי סימן כמה שחקני מפתח ומבחינתו בנה את הקבוצה סביב הרעיון שסקאריונה יהיה הצלע המרכזית. הפציעה מאחור, על הקווים עומד דמות שהארגנטינאי אוהב ומעריך וג’ורדי תמיד אמר שהעונה השנייה היא בדרך כלל הטובה יותראך רגע לפני שהמשחקים הראשונים החלו, סקאריונה עזב לגוזטפה הטורקית. 

"הרגשתי שהייתי צריך לעזוב”, הוא נזכר. “באמת אהבתי את מכבי ואת ת"א, אבל כזר וכשחקן שבא כדי לזכות בתארים, כשזה לא קרה, היה לי ברור שהמועדון צריך לעשות שינויים. הייתי שייך לקבוצת שחקנים שלדעתי היו צריכים לעזוב. הבנתי את זה בסיום אותה העונה אחרי שסגרנו במקום השני ובלי הגביע. היו לי כמה הצעות מטורקיה בחוזה לשנתיים ודיברתי עם ג'ורדי, דיברנו המון כי הייתי עם הקבוצה במחנה אימון באוסטריה והוא היה המאמן החדש ועבורי זה היה מושלם שהוא יהיה המאמן שלי. הייתי שמח כל כך שהוא מונה, אבל כשאתה מסתכל על הרגע הזה - על הגיל שלי, השינויים שהקבוצה צריכה לעשות, ואתה מחבר את כל זה ביחד - היה לי ברור שאני צריך ללכת. זה כבר לא היה הזמן שלי". 

סקאריונה וריקן עם ג'ורדי. הארגנטינאי שמח מהיכולת של ריקן בשנתיים האחרונות (רדאד ג'בארה)

מי השחקנים שהכי אהבת במכבי?
"אהבתי מאוד את יוסי בניון. הוא היה כבר בן כמה, 37? והוא כל כך איכותי, היכולות שלו, העובדה שהוא כל כך רזה והניסיון שלו, ממש נהניתי מזה. מאוד אהבתי את אייל גולסה. הוא שחקן שאני ממש ממש אוהב, הוא מדהים. אני אוהב לשחק ליד שחקנים כמו גולסה. אהבתי גם את טל בן חיים, כל כך מהיר וכובש שערים, הלוואי והייתי כמוהו מבחינת המהירות, אבל אני מאוד מעריך חבר'ה כמו בניון וגולסה שמבינים את המשחק ככה וחכמים בצורה הזו". 

הייתה לך הזדמנות לצפות מאז במכבי?
"כן בוודאי, משמח אותי שדניאל טננבאום מצליח ככה, היה לנו קשר מאוד טוב, הוא שובר שיאים הא? אחרי שראיקו עזב הוא באמת העלה את הרמה שלו. מדהים שהוא שבר את השיאים האלה ולא ספג כל כך הרבה משחקים. לפעמים קשה לי למצוא את המשחקים באינטרנט אבל אני אוהב לראות אותם, את הדרך שבה הם משחקים, אני ממש אוהב את אבי ריקן ואת איך שהוא שיחק בעונה שעברה. בזמן שלי הוא לא יכל להראות את היכולות שלו כי שמו אותו הרבה פעמים בצד שמאל, בהגנה, אבל ראיתי אותו בשנתיים האחרונות ואני שמח בשבילו". 

מאז שחזר לשחק בטורקיה, שם גם נשאר. אחרי הקבוצה מאיזמיר עבר לשחק באנקרגוצ’ו. כיום הוא כבר בן 34, אבל מסרב לחשוב על הסוף, אולי כי טורקיה כבר מרגישה עבורו כבית. “זה סוג של בית עבורי כן”, מספר סקאריונה. “אני מאוד נהנה, נהנתי גם בשווייץ, זו תרבות אחרת. טורקיה מזכירה לי יותר את סגנון החיים בבואנוס איירס. יותר פתוח, התרבות די דומה. לשמחתי, חייתי בערים הטובות ביותר. היה לי מזל. אני ואשתי מאוד נהנים כאן, ואתה יודע, לא כל כדורגלן זוכה לבחור איפה הוא יכול לשחק ואיפה הוא יכול לגור. זו פריבילגיה שהופכת את החיים שלנו לנוחים יותר. בסוף כולנו (מי שמשחקים בחו"ל) רחוקים מהמשפחות שלנו, אבל החיים בטורקיה טובים עבורי". 

איך הולך לך העונה?
"יש קושי, הקבוצה שלי במקום האחרון, למועדון היו בעיות כלכליות בתחילת העונה. בטורקיה לרוב המועדונים יש בעיות כאלה. הם מחליפים נשיאים, הם מבטיחים חוזים גבוהים ואז לא משלמים חודשיים-שלושה כי אין כסף. המצב פה משוגע לפעמים. השנה הזו קשה. אחרי מכבי ת"א עברתי לשחק בגוזטפה באיזמיר, סיימתי חוזה והייתי אמור לחזור לשווייץ שוב ואז הגיעה הזדמנות לשחק באנקרה. התנאים לא היו הכי טובים כי למועדון היו חובות והם ניסו לסדר את זה. בסוף הם החליפו נשיא, לא הצליחו לבצע העברות רק עד סוף ינואר, וכל זה היה לא קל". 

טוני וואקמה. סקאריונה: "אמרתי לחברים שלי, הם הביאו שחקן ממש טוב" (אחמד מוררה)

אתה עד להצלחה של טוני וואקמה, אתה מכיר אותו מהעונה בבאר שבע. הופתעת מהצורה בה הוא השתלב?
"ממש לא, כשראיתי אותו עוד בבאר שבע, היה לי ברור שהוא שחקן. כשהוא בא לפה אמרתי לחברים שלי בקבוצה שהם הביאו מישהו מאוד טוב. הוא התאקלם מהר אחרי שהיו לו קצת קשיים בהתחלה, כי כשאתה בא לטורקיה פתאום הקבוצה לא משלמת. פתאום חודשיים אין משכורת, תחכה. היו לו קצת בעיות כאלה בהתחלה אבל זה נפתר ויש לו איכויות והוא גם בקבוצה טובה".

הליגה הטורקית היא אחת האחרונות שנעצרה. עד לפני שבוע עוד שיחקתם לעיני קהל. מטורף, לא?
"זה לא ייאמן. באמת. ההתאחדות נפגשה ביום שלישי שעבר והחליטה שהולכים לשחק, פשוט בלי אוהדים. זו הייתה ההחלטה הראשונית, אבל הקבוצות והשחקנים הפעילו לחץ והם נפגשו שוב והחליטו שעוצרים, אבל זה היה פשוט לא יאומן".

אוסקר סקאריונה. "איבדנו את החשק להתאמן ולשחק. כבר לא היה אכפת לנו" (רדאד ג'בארה)

מה חשבתם כשחקנים שהכריחו אתכם להמשיך לשחק כאשר המגפה הזו מכה בכל העולם?
"צריך להגיד שבטורקיה עד השבוע האחרון היה יחסית בסדר, היה שקט, לפחות באנקרה איפה שאני גר. ברוב הערים חוץ מאיסטנבול, המצב היה טוב וקליל וכולם חשבו שזה רחוק מהם. אלא שלפני שבוע הם החליטו שצריך להמשיך לשחק ובמקביל החדשות בכל העולם קראו לכולם לעצור הכול ולהישאר בבתים, השחקנים הבהירו שזה הזמן לעצור. לא הייתה כבר מוטיבציה לשחק. התאמנו כל השבוע שעבר, אבל זה היה מסוכן להמשיך. מסוכן אפילו עבור כל מי שעובד סביב הקבוצה. איבדנו את החשק להתאמן ולשחק. כבר לא היה אכפת לנו. כמובן שיש קשיים, יש חוזים, יש עניינים כספיים אבל הסיטואציה חייבה אותנו לעצור".   

איך אתה מסתדר בימים אלה?
"לא קל, לא פשוט להיות נעול בבית עם הילדים אבל אנחנו עוברים את זה כמו כולם. אני ואשתי עושים ביחד עבודה טובה. קשה שאין בתי ספר מן הסתם. אני עדיין בטורקיה, באנקרה". 

באנקרה בטוח יחסית?
"כן, המצב פה יותר טוב מאיסטנבול זה בטוח. אצלנו יש יותר שליטה. שם אסור לצאת בכלל, צריך אישור מיוחד. באנקרה לא. אני לא במרכז העיר ואצלנו יחסית שקט ונוח. באיסטנבול החוקים הרבה יותר נוקשים. אבל אני מדבר עם החברים שלי והמשפחה שלי בארגנטינה או בשווייץ ושם זה המצב, עוצרים הכול". 

המשפחה לא רצתה לחזור לארגנטינה?
"לא, בארגנטינה רק עכשיו זה תוקף אותם. לצערי, לא קל שם. אנשים גם היום לא מסתכלים על אירופה. הם לא מתעניינים במה שקורה, הם חושבים שזה רחוק מהם. הדרום אמריקאים לא ממושמעים כל כך. דיברתי עם המשפחה שלי וניסיתי להסביר להם - 'זה רציני. תישארו בבית. בטח המבוגרים'. כשאתה רואה שזה כל כך קשה למבוגרים אתה אוטומטית חושב על ההורים שלך". 

אוסקר סקאריונה. לא ניסה את המרק הטורקי המפורסם ש"מונע קורונה" (רדאד ג'בארה)

והמשפחה בארגנטינה בריאה, הכל בסדר?
"כן, הדברים בשלב הזה בסדר, אבל בארגנטינה מתחיל לעלות מספר הנדבקים. לצערי, בדרום אמריקה או בארגנטינה או מאיפה שאני מגיע מבואנוס איירס, אין לך את אותה איכות חיים בכל הקשור למערכת הבריאות ובתי החולים, זה יכול להגיע שם למצב קשה". 

לפני כמה ימים דיברתי עם ג'ורדי קרויף והוא הביע ממש כעס על איך שאירופה לא נערכה למצב, גם אתה חושב ככה?
"כן. אמרתי לחברים שלי בארגנטינה - בסין זה התחיל לפני שלושה חודשים והם לקחו החלטות מאוד קשוחות ועצרו הכול. בטורקיה למשל ההחלטה הייתה לראות מה יהיה בשבוע הבא ואח"כ עוד שבוע ועוד שבוע. ועכשיו מה? המקרה הראשון בטורקיה היה ב-11 במרץ, זה מה שהם טוענים לפחות, ותוך שבוע היו כבר מעל 1,000 נדבקים. הם היו גאים בזה שהם מצליחים לשלוט בווירוס ובשבוע אחד התחילו לקפוץ במספרים ועכשיו דואגים. אתה כל הזמן חושב 'זה רחוק, זה רחוק', ואז אתה רואה כמה חולים יש ואתה דואג". 

שמעתי שהטורקים התגאו בזה שיש להם מרק כבש סודי שמחסן אותם מהקורונה.
סקאריונה צוחק: "כן כן, שמעתי את זה, לא אכלתי ממנו”.

אוסקר סקאריונה. "אני רוצה להיות יותר עם המשפחה שלי, לעשות יותר עבורם" (רדאד ג'בארה)

לאן הקריירה שלך תלך אחרי שהווירוס הזה יעזוב אותנו?
"קודם כל אני מקווה שהמשבר ייגמר מהר. אני מרגיש מאוד טוב. היו לי קצת בעיות שרירים לפני כן. אני לא יודע למה זה קרה, כנראה שזה היה עניין של אוכל. התחלתי להיפצע בלי סוף בשרירים, פציעות קטנות ושוב ושוב והתחלתי לחשוב אולי אני זקן מדי. לקחתי תזונאי, החלפתי את התזונה, אני לא אוכל גלוטן ולא גלוקוז, הורדתי בשר. לא עבדתי אף פעם עם תזונאי אבל הבנתי שיש לי בעיה שצריך לטפל בה ועכשיו אני כבר מרגיש הרבה יותר טוב. יש לי מוטיבציה להמשיך. אני לא חושב כרגע מתי אסיים והאם זה יהיה בקרוב, אולי כי בגלל הגיל אתה אוטומטית לא רוצה להפסיק ולהתמודד עם היום שאחרי". 

הצעד הבא יהיה לאמן?
"אני לא חושב. לא. יכול להיות שעוד אהיה חלק מהכדורגל אבל לא במקום כזה שדורש ממך להקדיש את כל זמנך. אני רוצה להיות יותר עם המשפחה ולעשות יותר עבורם. לא חושב שאהיה במשרה ששוב תיקח ממני את ה-100% שלי".