על רקע השבתת הליגה, זה הזמן לשכוח קצת מהצרות. אנחנו ב-ONE יצאנו בפרויקט “השנתון שלי” שמתקרב כעת לסיומו. בכל פעם נבחר את הרכב השחקנים אשר לדעתנו היה המוצלח ביותר שנולד באותה שנה, מ-1985 ועד 2000, ואתם תבחרו מי הכוכב הגדול של אותו הרכב. והפעם – שנתון 98, שמהווה היום חלק עיקרי בנבחרת הצעירה ומלא גם הוא בכישרון.
שוער: ההבטחה הגדולה של מכבי ת”א. נותרו בחוץ – אסף צור ועומר חנין
חביב אוחיון: 17.8.1998. השוער שהצטרף למחלקת הנוער של מכבי ת”א בנערים א’ היה צריך להיות הדבר הבא בכדורגל הישראלי, אך פציעה טראגית שחווה במהלך העונה הנוכחית הותירה סימן שאלה גדול לגבי המשך הקריירה שלו. שוער הפועל חדרה עובר כעת הליך שיקום ולא ידוע מתי יחזור למגרשים. יחד עם זאת, מבחינת הכישרון הוא ללא ספק השוער הגדול ביותר בשנתון הזה ונקווה כי הבחירה הזו תעניק לו עוד דחיפה מנטלית בהליך השיקום שלו.
הגנה: מחסור קשה בבלמים
עמית כהן: 21.11.1998. אחרי טבילת אש לא רעה בכלל במדי הפועל חדרה בעונה שעברה בליגת העל, המגן הימני שב הביתה בתור שחקן הרכב מן המניין ברעננה. אמנם עושה רושם שרק נס ישאיר את האדומים מהשרון בליגה, אבל כהן יכול להיות מרוצה מלא מעט הופעות משכנות, כולל שער ניצחון בלתי נשכח מבחינתו בניצחון על בית”ר ירושלים בתחילת העונה.
עופרי ארד: 11.91998. ללא ספק שחקן ההגנה הטוב ביותר שיצא מהשנתון. בלם מכבי חיפה הפך לבורג מאוד משמעותי אצל מרקו בלבול, ענד לא פעם את סרט הקפטן תוך שהוא מפגין יציבות, בגרות ועוצמות בלתי רגילות. במצוקת הבלמים בנבחרת הבוגרת, לא מן הנמנע ששווה מקום גם בהרכב של אנדי הרצוג. לבטח יהיה שם בעתיד.
יהב גורפינקל: 27.6.1998. עוד שחקן מתוצרת ירוקה. המגן השמאלי של הפועל חדרה נחשב להבטחה גדולה בכרמל, כאשר יענקל’ה שחר כמעט החזיר אותו בינואר בעסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. אחרי עוד עונה מצוינת בהפועל חדרה, בעונה הבאה אנחנו כבר צפויים לראות אותו שוב לובש ירוק ומהווה אלטרנטיבה לגיטימית לסאן מנחם.
קישור: יצירתי ואגרסיבי, נותר בחוץ – בן סביר
סמואל בראון: 3.3.1998. לא פשוט למצוא נקודת אור בעונה המסוייטת של קריית שמונה, אך אם בכל זאת מחפשים – הרי שבראון הכי קרוב להגדרה. בראון (אחיו של וובה מראשל”צ וב”ש לשעבר) הוא לוחם חסר פשרות במרכז השדה, עם יכולת הצטרפות להתקפה ואיום על השער. אם ימשיך בקו ההתקדמות הזה, יוכל למצוא את עצמו במקום הרבה יותר טוב בעתיד.
מוחמד אבו פאני: 27.4.1998. עשה את כל הדרך במחלקת הנוער של מכבי חיפה ונחשב כיום לאחד השחקנים הכי מוכשרים בשנתון. הקשר שמושאל מהירוקים להפועל חדרה הספיק להרשים כבר שתי עונות בליגת העל, גם בירוק וגם באדום של חדרה והוא צפוי להוות חלק משמעותי בסגל של סגנית האלופה בעונה הבאה.
עומר לקאו: 7.2.1998. הקשר של עירוני ק”ש פתח את העונה כשחקן הרכב לגיטימי בקבוצה הצפונית, אך בהמשך הפגין חוסר יציבות ואיבד את מקומו. בכל מקרה, יש לו מקום של קבע בנבחרת הצעירה ועל חוכמת המשחק והיצרתיות שהוא מביא לקישור אין עוררין. כבש פעמיים העונה.
אור דסה: 20.9.1998. אח של אלי, שגדל במכבי ת”א פתח בסערה את העונה הנוכחית עם הפועל רעננה עם צמד מול מכבי חיפה בסמי עופר, אך מאז מעט דעך ולא הצליח לעזור יותר מדי לקבוצתו שנמצאת בדרך הבטוחה ללאומית. עם זאת, עושה רושם שגם במקרה כזה, לא מעט קבוצות יילחמו על שירותיו של הקשר המסוכן והוא צפוי למצוא מקום באחת הקבוצות בליגת העל גם בעונה הבאה.
התקפה: סקוררים מהלאומית ועוד נציג לרעננה
יואב תומר: 17.1.1998. מהיר, חזק וטכני - לחלוץ של הפועל רעננה יש הכול כדי להפוך לשחקן מוביל בליגת העל. למרות הקושי להתבלט כשחקן התקפה בקבוצה שמרבה להסתגר ולחכות מאחור, תומר, שפרץ לתודעה עם צמד מול בית”ר בעונה שעברה, מצליח להוציא מים מן הסלע וכבש סה”כ 7 שערים בכל המסגרות במדי האדומים מהשרון העונה.
אוסאמה חלאילה: 6.4.1998. מי שקרע רשתות בכל גילי הנערים והנוער גדל במכבי חיפה, ממנה המשיך לנתניה עד שמצא בית בסכנין. בעונה שעברה הוא ערך את הבכורה בליגת העל אך לא הצליח לעזור לקבוצה להישאר בליגה, בעוד שהעונה בליגה הלאומית הוא מפגין ביצועים שמצדיקים את התקוות הגדולות שתולים בו בסכנין עם 7 שערי ליגה ו-10 סה”כ בכל המסגרות.
תאי בריבו: 15.1.1998. עוד תוצר נפלא מבית היוצר של הלוזונים במכבי פ”ת. בעונתו הראשונה בליגת העל כבש בריבו כמות נאה של 7 שערים שלא עזרו למלאבסים להישאר בליגה, אך העונה מהווה חלק משמעותי במכונה של גיא לוזון שפשוט דורסת את הליגה הלאומית בדרך הבטוחה חזרה לליגת העל. כבש עד כה 10 שערים בכל המסגרות.