על רקע השבתת הליגה, זה הזמן לשכוח קצת מהצרות ואנחנו ב-ONE יוצאים כעת בפרויקט “השנתון שלי”. בכל פעם נבחר את הרכב השחקנים אשר לדעתנו היה המוצלח ביותר שנולד באותה שנה, מ-1985 ועד 2000, ואתם תבחרו מי הכוכב הגדול של אותו הרכב. הפעם – שנתון 1989 שמתאפיין בשחקנים עם עבר בנבחרת ישראל, שהיו בשיאם בגיל צעיר ועל אף שחצו את גיל 30 וחלקם גם פציעות קשות בקריירה, עדיין חלק מקבוצות גדולות וחשובות.
שוער: ההווה של נבחרת ישראל
אופיר מרציאנו: 7.10.1989. חלק מההווה של נבחרת ישראל, קיבל לא מעט הזדמנויות בקמפיינים האחרונים לצד אריאל הרוש וחתום כרגע בהיברניאן הסקוטית בה הוא שחקן חשוב ומוערך מאז קיץ 2016. לפני הפריצה בחו”ל שיחק 8 עונות במ.ס אשדוד וכבר שם הסתמן כאחד משוערי העתיד של הכדורגל הישראל.
הגנה: הלוחם מעראבה, “הטוב בארץ” והמגן הימני היציב
דור מלול: 30.4.1989. המגן הימני של הפועל חיפה, עשה קריירה לא רעה בארץ עם קדנציות במכבי תל אביב בה החל את הקריירה, בית”ר ירושלים וגם הפועל באר שבע וחתום על פרק ראוי של כשנתיים בבירסחוט הבלגית עד שזו פשטה רגל. זומן כבר לנבחרת ב-2010 עת אימן אותה לואיס פרננדס, אבל לא קיבל הזדמנות להראות מה הוא יודע. הקדים את טל בנש בבחירה לעמדה זו.
אוראל דגני: 8.1.1989. “אני הבלם הכי טוב בישראל”, הצהיר על עצמו הבלם של הפועל תל אביב. נכון או לא, זה כל אחד יכול לקבוע על פי ראות עיניו, אבל בסך הכל הספיק דגני לחוות המון בהפועל תל אביב מאז הגיע ב-2016 – ירד ליגה, עלה בעונה לאחר מכן, שרד איתה את עונת החזרה ובעונה הנוכחית עד שהופסקה סייע לה להגיע נגד כל התחזיות לפלייאוף העליון. לדגני גם 12 הופעות בנבחרת ישראל בכל המסגרות ושיחק בין היתר במכבי חיפה ובמכבי נתניה, קריירה יציבה ומכובדת לכל הדעות. קיבל עדיפות על פני ניסו קפילוטו ומיקי סירושטיין שנשארו בחוץ.
לואי טאהא: 26.11.1989. לא בדיוק סיפור סינדרלה, אבל בטח סיפור על עבודה קשה והתמדה. הבלם הקשור שהחל את הדרך באחווה עראבה, הקבוצה של עיר מגוריו בליגה ב’, התקדם כל הדרך למ.ס אשדוד ב-2010 ככישרון מבטיח ולאחר שהושאל להפועל כפר סבא ומכבי אום אל פאחם, עבר להפועל רעננה ואת קפיצת המדרגה עשה עם מעבר נוצץ להפועל באר שבע שם בחמש שנים הפך למעוז ההגנה וגם לשחקן נבחרת עם 12 הופעות סך הכל. הועדף ב-11 שלנו על פני חברו שיר צדק.
קישור: שלושה שנמצאים בהרכב בית”ר, ואחד שהיה שם עד לא מזמן
דן איינבינדר: 16.2.1989. אחד השחקנים המעוטרים בנבחרת של 1989. התחיל את הקריירה ב-2008 בבית”ר ירושלים וזכה עמה בשני גביעי טוטו וגביע מדינה אחד, שיחק עונה אחת בעירוני קריית שמונה לפני שעבר למכבי תל אביב ואיתה זכה באליפות ובטרבל נוסף ב-2014/15. עבר להפועל באר שבע אחרי עוד קדנציה בבית”ר של שנתיים ועמה זכה באליפות ובאלוף האלופים. בינתיים, יש לקשר שחזר לקבוצה מהבירה לקדנציה שלישית 8 הופעות ושער אחד. בעמדה שלו זכה לעדיפות על פני גל אראל, וובה בראון ושניר שוקר.
חנן ממן: 28.8.1989. אחד הכישרונות הגדולים של הכדורגל הישראלי, בנו של ברוך ממן האגדי, הספיק לעבור בלא מעט תחנות בקריירה אחרי שפרץ בהפועל חיפה בין 2008 ל-2012. שיחק בין היתר בהפועל תל אבב, הפועל באר שבע, פרק קצר בבוורן הבלגית ושתי קדנציות בבית”ר ירושלים, בה הוא משחק כעת. כמה הופעות היו לו בנבחרת? אחת, אולי מעט מדי.
עידן ורד: 25.5.1989. עוד שחקן של בית”ר ירושלים, שלישי במספר, שנולד ב-1989 ונחשב בעיני רבים לאחד מהתעלומות הגדולות בכדורגל. כמה כישרון יש לו, אבל פציעות אכזריות מנעו ממנו הרבה משחקים. החל את הקריירה כנער בהכח רמת גן, אבל ב-2007 עבר לבית”ר ירושלים שם שיחק שלוש עונות עד שעבר למכבי חיפה. 5 שנים בירוק בהן נחשב לשחקן בכיר, הביאו עמן אליפות אחת, בדרך למעבר נוצץ לכוכב האדום בלגרד עמה זכה באליפות סרביה ב-2016. לאחר עוד תקופה קצרה באוטווה פיורי הקנדית חזר לישראל, שוב לבית”ר והתקבל בזרועות פתוחות. שתי הופעות היו לו בנבחרת.
חן עזרא: 19.1.1989. עוד כישרון ענק בכדורגל הישראלי שלא הרקיע שחקים, אבל כן חתום על קריירה מצוינת. ב-2007 פרץ במכבי נתניה, עבר בהמשך למכבי חיפה, הפועל תל אביב, בית”ר ירושלים והפועל באר שבע, התקרב לדת וחתם באומוניה ניקוסיה הקפריסאית וחזר לסגור מעגל בנתניה בינואר האחרון. רשם 9 הופעות בנבחרת, זכה בגביע המדינה אחד, אבל האמת? יכול היה להשיג יותר.
התקפה: סקורר יציב ביותר וציוות קטלני שהחל במכבי פ”ת
טל בן חיים: 5.8.89. אחד הקיצוניים הכי איכותיים של העשור האחרון ומעלה בכדורגל הישראלי, שאמנם לא צולח את המעבר לצ’כיה (כולל פציעה קשה), אך קודם לכן בישראל השאיר חותם יוצא מן הכלל. יכולת מצוינת במכבי פתח תקווה סידרה לו מעבר נוצץ להפועל תל אביב, אך את שיא כושרו הציג במכבי תל אביב, שם היה בלתי ניתן לעצירה באגף ויחד עם המועדון הצהוב זכה בשתי אליפויות סופר-דומיננטיות ובגביע המדינה בעונת הטרבל ההיסטורית עם פאקו.
בן שהר: 10.8.1989. החלוץ הישראלי המוביל של השנים האחרונות בליגת העל. תמיד נמצא שם למעלה בכל סיום עונה, אבל כשהיה בן 18 ציפו ממנו להגיע הרבה יותר רחוק. מי שהחל את הקריירה בצ’לסי ואף רשם 3 הופעות בקבוצה הבוגרת, הושאל בין היתר לפורטסמות’, ק.פ.ר, שפילד וונסדיי ודה חראפשחאפ ההולנדית, נקנה על ידי אספניול בהמשך, הושאל להפועל תל אביב וסייע לה במסעה בליגת האלופות, עבר גם בהרטה ברלין, ארמיניה בילפלד, ווילם ההולנדית וב-2015 הגיע להפועל באר שבע בדרך להפוך לחלוץ הכי דומיננטי בארץ. בקריירה שלו השיג שלוש אליפויות בב”ש, גביע המדינה עם הפועל ת”א, 41 הופעות בנבחרת ו-8 שערים וגם “חוק בן שהר” הקרוי על שמו.
עומר דמארי: 24.3.1989. אם יש מילה שנדבקה לשמו של חלוץ הפועל תל אביב בשנתיים האחרונות הרי שהיא – “פצוע”. רק בן 30, אבל כמה רגעים קשים הוא חווה בשנים החולפות שפגעו בקריירה העשירה שלו בה גם רשם פרק אירופי עשיר, אך לא ממומש. החל את דרכו במכבי פתח תקווה ב-2006, אך חמש שנים לאחר מכן עבר להפועל ת”א והפך למכונת שערים משומנת. שיחק באוסטריה וינה, רד בול זלצבורג, ר.ב לייפציג וניו יורק רד בולס, עבר אפילו במכבי חיפה, אבל ב-2018 חזר לסייע לאדומים, מה שלא צלח לו כל כך. ועדיין הוא זכה לקדימות ברשימה על פני שלומי אזולאי.