"השנתון שלי": הנבחרת הגדולה של ילדי 1985

הדיון לגבי “מי הטוב ביותר” מתעורר פעם אחר פעם בספורט העולמי. בכדורגל, במיוחד. כעת, לכבוד הפגרה שנפלה עלינו משום מקום, החלטנו ב-ONE לתקוף את נושא ה”טוב ביותר” מזווית קצת אחרת. עם השראה מהחברים שלנו בצרפת, יצאנו בפרויקט חדש: הכדורגלנים הטובים ביותר שיש לישראל להציע, מתחילים מ-1985 ונסיים בשנתון של 2000 בסדרה של 16 כתבות שבמהלכן גם אתם תוכלו לבחור – מיהם הטובים ביותר. מתחילים עם “השנתון שלי”, גרסת 1985 של ערן לוי, אבירם ברוכיאן וגילי ורמוט. 

שוער: מנע אליפות ממכבי חיפה וגבר על אמיר אדרי

רן קדוש: 4.10.1985. השוער הבכיר ברשימה מצומצמת של השנתון לצד אמיר אדרי. הוא זכור כמי שמנע ממכבי חיפה אליפות בעונת הקיזוז עם הצגה בשערה של בני יהודה. 

רן קדוש (עמרי שטיין)

הגנה: אליפות אחת, שני גביעים ואזרבייג’ן. נותרו בחוץ – מעבי ושינה

אלעד גבאי: 15.11.1985. המגן הימני שגדל בבני יהודה היה שותף לאליפות ההיסטורית של עירוני קריית שמונה ב-2012. לאחר מכן עבר במכבי חיפה ובבית”ר ירושלים. 

אלעד גבאי (איציק בלניצקי)

איציק עזוז: 30.11.195. שחקן של קבוצה אחת. עזוז הוא סמל בבני יהודה, בה שיחק שנים רבות כמגן ימני ובהמשך גם כבלם. זכה איתה בשני גביעי המדינה האחרונים.

איציק עזוז מניף את הגביע (רדאד ג'בארה)

עידן ויצמן: 20.4.1985: גדל במחלקת הנוער של נווה יוסף חיפה, עלה לליגת העל עם הכח ר”ג ובהמשך עבר לאשדוד, הפועל חיפה ובני סכנין עד שמצא עצמו בסימרוק מהליגה האזרית.

עידן ויצמן מול עידן דוד (רדאד ג'בארה)

נאור פסר: 18.10.1985. המגן השמאלי גדל במכבי פתח תקווה ושיחק בנבחרות הצעירות של ישראל. ב-2014 מונה להיות הקפטן של המלאבסים. ארבעת הנבחרים הותירו בחוץ את טל מעבי ויקיר שינה. 

נאור פסר עם הכדור (שחר גרוס)

קישור: הכוכבים לצד היהלום מנתניה. נותרו בחוץ: בן בנימין ורודי חדד

אמייה טגה: 4.2.1985. נולד באתיופיה ועלה בגיל 6 לישראל. פרח במכבי נתניה ונחשב לפריצת ענק כאשר הצטרף לבוגרים ואף לנבחרת הצעירה. הפציעות מנעו ממנו קריירה גדולה עוד יותר. גבר על בן בנימין ורודי חדד ונכנס לנבחרת שלנו. 

אמייה טגה חוגג (אורן בן חקון)

אבירם ברוכיאן: 20.3.1985. הגענו לשמות הגדולים של השנתון. הקשר שגדל בהפועל ירושלים ואח”כ בבית”ר פרץ לתודעה במדים שלה והיה חלק משתי אליפויות ושני גביעים. מסוג השחקנים שבשבילם קונים כרטיס. לא מעט מחשיבים את הקריירה שלו לפספוס שכן יכל להגיע למקומות גבוהים בהרבה.

אבירם ברוכיאן במדי בית"ר ירושלים (רויטרס)

גילי ורמוט: 5.8.1985. יש יגידו שהוא המצליחן ביותר ברשימה. בכל זאת, ורמוט הגיע לקייזרסלאוטרן אחרי הדאבל עם הפועל ת”א. זכה בסך הכל בשבעה גביעי המדינה (4 עם הפועל ת”א, 1 עם מכבי ת”א, 1 עם מכבי חיפה ו-1 עם הפועל חיפה) וגם בשתי אליפויות (עם הפועל ומכבי ת”א). נבחר לשחקן העונה בישראל בעונת 2009/10, אז בישל 17 שערים במדי הפועל. 

גילי ורמוט חוגג עם החברים (עמרי שטיין)

ערן לוי: 4.8.1985. אם ברוכיאן הוא פספוס אז לוי הוא אב כל הפספוסים. שחקן עם רגל שמאל נדירה וראיית משחק שלא תבייש אף אחד. גדל במכבי חיפה, עבר במכבי ת”א ובית”ר ירושלים אך לא הצליח לשמור על יציבות בטופ. הבעיטות האדירות שלו קרעו רשתות בכל קבוצה בה שיחק, ואת חותמו האחרון בקריירה הותיר במכבי נתניה.

ערן לוי חוגג עם רמזי ספורי (נעם מורנו)

התקפה: שני סקוררים אלופים. נותרו בחוץ: עמאשה, קסום וקדוסי

שלומי ארבייטמן: 14.5.1985. סקורר גדול שעשה מסלול ארוך בישראל. גדל בטוברוק, פרץ בהפועל פתח תקווה ומשם עבר לקרוע רשתות במכבי חיפה שם זכה בשתי אליפויות ואף הייתה לו עונת שיא עם 28 כיבושים ב-2010. לאחר מכן עבר לשחק בבלגיה במדי גנט ובהמשך חזר לליגת העל ושיחק בין היתר בהפועל באר שבע. 

שלומי ארבייטמן (עמית מצפה)

עמית בן שושן: 23.5.1985. החל את דרכו בבית”ר ירושלים ועלה לקבוצה הבוגרת לפני 16 שנים, כשהוא בן 18 בלבד. זכה בשתי אליפויות ובשני גביעים ביחד עם ברוכיאן והשניים בצוותא עם ברק יצחקי היו היהלומים של טדי. 

עמית בן שושן חוגג (קובי אליהו)