דווקא אחרי עונה שאולי לא ירצה לזכור ממנה הרבה, שלומי אזולאי הגיע הקיץ למ.ס אשדוד במעבר שהצליח להפתיע לא מעט אנשים. אלא שדווקא אז, הקשר שכבר היה בטופ של הכדורגל הישראלי, מצא עצמו רגע לפני גיל 30 נמצא במהלכה של העונה הטובה ביותר בקריירה שלו עם 10 שערים ותשעה בישולים בכל המסגרות. בראיון מיוחד ל-ONE, אזולאי מדבר בגילוי לב על העונה הקשה שעבר, על הפסקת הליגה בעקבות נגיף הקורונה, המסקנות מטעויות העבר, חלום הנבחרת שעוד בוער בו, הטרגדיה המשפחתית, הקבוצה בה ירצה לפרוש וגם: למה תמיד ירצה לחזור לבית של אמא בחדרה.
אזולאי סומן כמוביל כמעט בכל קבוצה אליה הגיע, אך לא פעם המציאות טפחה על פניו. דווקא בעיר הנמל אזולאי מצא את העוגן שלו – את מה שהוא מכנה “השלומי שרצה שיראו”. אז אולי הקבוצה לא הצליחה כפי שציפו, אבל הקשר מבטיח שזו רק תחילת הדרך עבור המועדון הדרומי.
אנחנו נמצאים בתוך תקופה די מטורפת מבחינת נגיף הקורונה, מה דעתך על כל מה שקורה?
"האמת שאי אפשר להתעלם מכל המצב הזה, זה בכל העולם נהיה פשוט משהו גדול שרק צובר תאוצה עם הזמן ואני חושב שמעל כל הספורט שאנחנו מתעסקים בו, הבריאות שלנו היא מעל הכל וצריך למצוא כל דבר כדי לעצור את המגפה הזאת. זה פוגע בהכל, נכון, במיוחד בבריאות, אבל גם בשאר הדברים, שאר התחומים. זה מרתיע, מפחיד אפילו שזה הגיע לישראל, בהתחלה הייתי בטוח שזה יישאר אי שם בסין אבל את יודעת בסוף זה הגיע אלינו אז זה מפחיד ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו כל הזמן מבחינת היגיינה אישית. אני מקווה שזה יסתיים כמה שיותר מהר כי זה פוגע גם בערך של הספורט ומעל הכל פוגע בבריאות של כל האנשים בעולם".
התקבלה החלטה דרמטית בעקבות הנגיף והליגה הושבתה. זו מחשבה נכונה לדעתך?
"האמת שבכללי אני תמיד אומר כשקורים דברים גדולים בעולם ובמדינה בפרט אז בכללי אני אומר שצריך להמשיך עם השגרה ולהמשיך לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים מבלי שזה יפגע בנו אבל הפעם זו סיטואציה אחרת. יש פה סיטואציה שהיא לא רגילה, סיטואציה עולמית שפוגעת בכולם, רואים שבחו"ל הליגות מושבתות ואפילו שחקנים נדבקים במחלה אז אני חושב שכרגע אין ערך להמשיך את זה. לשחק בלי קהל זה לא משהו ששחקן כדורגל אוהב או צריך לעשות, זה לא נעים כי באמת אנחנו משחקים גם בשביל הקהל, זה חלק מהמוטיבציה וההנאה שלנו מהמשחק, אין לזה ערך ספורטיבי ועם כל המצב שנוצר במדינה. בעיניי זו החלטה נכונה שעצרו את הליגה, זו הייתה דעתי גם לפני שהודיעו, אין ברירה לפחות לכמה שבועות עד שהדברים יירגעו".
נחזור לכדורגל כמה שאפשר. סיימנו את העונה הסדירה, איך היית מסכם אותה?
״לי אישית וגם אולי לקבוצה יש הרגשה של קצת פספוס כי אני חושב שיכולנו להוציא הרבה יותר מהעונה הזו. מתחילת שנה היינו קבוצה מאוד אטרקטיבית, שמחה, התקפית ורצינו שגם התוצאות יגיעו בהתאם. עשינו פתיחת עונה טובה ואז חלה סוג של אי יציבות כשלא הצלחנו להשיג כמעט ניצחונות והרבה תוצאות תיקו שמבחינתי אלו תוצאות שדי משקרות. רן בן שמעון הגיע ועכשיו אנחנו נראים הרבה יותר טוב, יציבים וקבוצה מאוד מגובשת ונקווה לסיים את העונה בצורה טובה״.
דיברו הרבה על חוסר היציבות שלכם העונה, מה לדעתך גרם לכך?
״הגילים בסגל מדברים בעד עצמם, זו קבוצה מאוד צעירה העונה, אם אני ורועי גורדנה השחקנים הכי ותיקים ואנחנו בני 29 אז זה אומר הכל. זה משפיע הרבה על המנטליות של השחקנים כי אחרי ניצחונות באנו זחוחים או יהירים ולא נראינו טוב. אני מקווה שבעונה הבאה הסגל יישמר ורן יידע להפיק הרבה יותר ממה שהיינו צריכים להפיק השנה וגם אנחנו כשחקנים צריכים להתעלות על עצמנו הרבה יותר״.
אם כבר הזכרת את רן בן שמעון, הופתעת מההגעה שלו?
״רן הגיע בתקופה שאלי (לוי, ע.ק) היה, היינו בתקופה יחסית טובה אז עצם זה שרן בא, לא ממש ידענו מאיפה זה הגיע אבל כולם מכירים את רן ויודעים שזה מאמן בעל שיעור קומה במדינה שלנו, הגיע מנבחרת קפריסין והגיע הזמן שבאשדוד יהיה באמת מאמן בסדר גודל כזה. אני חושב שהוא יכול להוציא אותנו קדימה בעונה הבאה”.
למה לא הסתדר עם רוני אוואט? היו שאמרו שלא הצלחתם להתחבר אליו.
״אני חושב שכל המקרה של רוני התחיל עם הבריאות שלו, נוצר כדור שלג שגם השפיע על הקבוצה. לג׳קי בן זקן הייתה את האופציה להביא את רן אז זו הבחירה שהוא עשה ובאמת גם לשמור על רוני מצד שני, כרגע הבחירה הזאת הייתה טובה עבורנו אבל צריך לראות מה יקרה עד לסוף השנה״.
אתה באופן אישי חווה עונה טובה מאוד, איך אתה מסביר את מה שקורה איתך?
״בקיץ היו לי כמה הצעות ולא ידעתי לאן אני מגיע ואז הגיעה ההצעה מג׳קי. הרגשתי תמיכה, שרוצים שאני אבוא ואהיה דומיננטי באשדוד וזה עשה לי טוב. התחלתי את העונה מצוין פה, הגעתי למחנה אימונים כמו שצריך והרגשתי באמת טוב, קיבלתי את כל הכלים להצליח, קיבלתי את המפתחות מרוני וזה עשה לי טוב. העונה עדיין לא הסתיימה ואנחנו צריכים לעשות את הכי טוב מבחינתנו, אני אישית רוצה להמשיך ביכולת שלי אם זה לכבוש או לבשל כי זה חשוב מאוד”.
שמעתי אותך לא פעם מדבר על כך שעשית לא מעט טעויות בהחלטות על המעברים שלך בין הקבוצות הגדולות, ממה נבעו ההחלטות האלה?
״זה הרבה באופי שלי, אני בן אדם שקשה לו להיות במקום מסוים ולא להרגיש דומיננטי ושייך. לגבי בית״ר זה לא המקרה כי הרגשתי טוב שם, הייתי אחרי עונה מאוד טובה אבל הגיעה ההצעה ממכבי תל אביב אז אלי דסה ואני נמכרנו. במכבי חיפה הייתי קפטן בתחילת העונה, התחלתי טוב את העונה ואז הקבוצה הידרדרה וגם אני ברמה האישית לא עשיתי חצי עונה טובה ואז מרקו בלבול הגיע והבנתי שלא אקבל קרדיט כמו שקיבלתי, שמקומי לא שם. עם כל הצער הלכתי להפועל חיפה למרות הצעות אחרות אבל אחרי שיחה עם שרון מימר, שיש לנו עבר משותף והראה לי שהוא רוצה אותי אבל גם שם אחרי שלושה מחזורים נכנסתי לניתוח ולא הלך".
“מגיעה לשחר קצת נחת, מכבי ת”א מכונה”
אפרופו מכבי חיפה, לאור מה שאתה רואה העונה עם הקרב על האליפות אתה מרגיש פספוס שאתה לא חלק מזה?
״ברור שיש פספוס שאני לא שם בעונה כזאת, אני חושב שבגלל האופי שלי הייתי צריך יותר לעמוד על שלי ולהישאר בקבוצות האלה כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה שאלו המועדונים הכי גדולים בארץ. אני גם מרגיש שייך לקבוצות האלה אבל אני באשדוד, לעשות עונה טובה ובואו נראה מה יהיה בעונה הבאה. אני שמח בשביל יענקל’ה שחר שאחרי כל כך הרבה שנים שהוא משקיע ונותן את כל כולו, הייתי שם קרוב ובאמת הרגשתי את זה, מגיעה לו קצת נחת מהקבוצה והשנה הם עושים עונה מדהימה. יש את מכבי תל אביב שמצד שני לא מפסידים, הם מכונה שלא מפסיקה לעבוד".
אז מי תהיה האלופה לדעתך בסופו של דבר?
"האלופה? וואו, מכבי תל אביב לא מפסידים אז קשה להמר ככה שנראה לי שבסופו של דבר מכבי תל אביב ייקחו את האליפות״.
אם נחזור לאשדוד, יש שאומרים שאחת הסיבות לחוסר ההצלחה שלכם הייתה אגו בחדר ההלבשה שמורכב מהרבה שחקנים שרוצים להוכיח אולי גם על חשבון האחר, מסכים עם זה?
״אני לא חושב שזה קשור לאגו, יש לנו הרבה שחקנים דומיננטיים בקבוצה שרוצים את הכדור אליהם ואולי זה נראה כמו אגו במשחק אבל באמת שאנחנו קבוצה מאוד מגובשת גם על המגרש וגם מחוץ למגרש, חברים מאוד טובים כולם. יש הרבה שחקנים דומיננטיים, איכותיים עם הכדור. לא חושב שזה אגו״.
איפה מ.ס אשדוד הייתה צריכה לסיים את העונה הסדירה?
״היינו צריכים להיות בפלייאוף העליון. עם דברים יותר נכונים בתחילת העונה, עם חיזוקים יותר נכונים, יכולנו להיות הרבה יותר למעלה. יש פה קבוצה צעירה מאוד מוכשרת, הייתה צריכה להצליח יותר העונה ופספסנו את זה. זה שאנחנו לא שם, זה לא כישלון כי בעונה שעברה אשדוד נשארה בשנייה האחרונה אז זה עדיין שיפור משנה שעברה, ברור שהיו יותר ציפיות אבל אין ספק אבל משנה לשנה לומדים וממשיכים הלאה, מתקדמים״.
יכול להיות שאם היו לכם תוצאות טובות יותר, ככה היו מדברים יותר על היכולת והמספרים שלך?
״יכול להיות, אבל זה לא קשור רק אלי, זה לכל שחקן. ברגע שקבוצה מנצחת ונראית טוב אז גם מדברים על שחקנים ברמה האישית. אני שמח על מה שעשיתי העונה ועדיין גם היא לא נגמרה, אבל כמובן שאם היינו מנצחים יותר אז ברור לכולם שהייתי מושמע הרבה יותר״.
“הייתי ראוי לזימון לנבחרת”
תסכים איתי שיש לך עניין לא פתור עם הנבחרת שגם אחרי עונה כזו לא זכית לזימון.
״אני חושב שבנבחרת בנו סוג של דרך שהם הולכים איתה. זו העונה הכי טובה שלי בקריירה מבחינת מספרים, מספרים שאני לא זוכר מעצמי ובכלל מקשרים בארץ שעשו, אני מרגיש שאני מאוד משפיע על הקבוצה מבחינת המשחק שלנו אבל זה הכדורגל, אנחנו חיים מהחלטות של מאמנים ודברים כאלה קורים. אני ממשיך לעבוד קשה, להאמין בעצמי ומאמין שההזדמנות תגיע מתישהו. אני חושב שאני יכול לתרום לנבחרת, בעונה הזו, ביכולת שאני מציג, בדומיננטיות, שאני מרגיש גם עם עצמי, הייתי יכול לעזור לנבחרת. אפילו ברמת הלקבל זימון לאימון כדי להוכיח את עצמי. אני לא צעיר, אנשים מכירים אותי ויודעים מה היכולות שלי אז כן אני חושב שהייתי ראוי לזימון״.
מצאת את עצמך הקיץ שחקן חופשי, פחדת שתצטרך לשחק בליגה הלאומית?
״לא חששתי להגיע הקיץ ללאומית למרות שהיה לי קיץ מאוד קשה, הפכתי לשחקן חופשי וזה לא טוב להיות שחקן חופשי אחרי עונה לא טובה. הרגשתי שלא היה הרבה עניין, חוץ מקבוצות אמצע טבלה, חלק תחתון והרגשתי שאני צריך לעשות את ההחלטה הכי טובה עבורי כדי לחזור לשלומי שכולם מכירים ואני שמח שבחרתי באשדוד. יש עוד מה לעשות עד הסוף כדי לסיים כמו שצריך את העונה ולעזור לקבוצה, בקיץ? אלוהים גדול״.
זה לא סוד שג'קי בן זקן חי את הקבוצה, איך היחסים שלך איתו?
״יש לנו יחסים מעולים, ג׳קי הביא אותי לאשדוד, ומהרגע הראשון נתן לי הרגשה של שחקן בית פה עם כל התמיכה שיש. הוא דיבר איתי ומדבר איתי לפני כל משחק, שהוא מצפה ממני ודורש ממני, אני שמח מאוד על כך ואני חייב לו הרבה״.
מי לדעתך יהיה 'האקזיט' הבא שלו?
״יש הרבה שחקנים טובים, צעירים שאני בטוח שתוך שנה-שנתיים כבר לא תראו אותם באשדוד. ג׳קי חכם ויודע על מי לשים את הכסף, אני מאמין שמתוך דין דוד, שגיב יחזקאל וחמודי כנעאן נראה שחקן שיגיע לקבוצות הגדולות״.
בכנות, חשבת שתמצא את עצמך בשלב הזה של הקריירה במקום כמו אשדוד?
״אשדוד זה מועדון קטן אבל במשך השנים אתם תראו שהוא יצבור תאוצה בכדורגל הישראלי, עושים פה דברים יפים העונה ואני מאמין שזה ימשיך גם בעונה הבאה אז תוך כמה שנים אני מאמין שאשדוד יהיו בצמרת של הכדורגל הישראלי. לגבי הצמרת, זה סוג של פספוס כי הייתי כבר במועדונים הגדולים ונגעתי בטופ, אני לוקח את הכל על עצמי, אלה הטעויות שעשיתי בקריירה שלי ואין מה לעשות. אני מתייעץ עם כולם, משפחה, סביבה, סוכנים אבל בסופו של דבר ההחלטה שלי ואני לוקח הכל על עצמי וה”אשמה״ במרכאות עלי״”.
ומה לגבי אירופה, זה היה על הפרק מבחינתך?
״הייתי בקבוצות הגדולות, יכולתי להוציא מעצמי יותר. אירופה זה חלום של כל שחקן והיו לי את המצבים להגיע לשם אבל לא התמדתי בקבוצות הגדולות".
מה הכוונה שלא התמדת?
"במכבי תל אביב יכולתי להישאר שם עוד וכל הזמן הלכתי להשאלות וכשחזרתי הרגשתי שלא רוצים, לא רצוי ולא באמת נלחמתי על המקום שלי וזו טעות גדולה כי להישאר גם במועדונים האלה זה כמו אירופה, זה משהו שכן מפריע לי ופספוס מבחינתי״.
קצת מוזר שאחרי כל הקבוצות הגדולות שהיית בהן, בסופו של דבר יש לך רק תואר אחד – גביע הטוטו עם הפועל חיפה.
״תואר זה משהו שחסר לי מאוד. כשהגעתי למכבי תל אביב אחרי עונת הטרבל עם פאקו אייסטרן, הגעתי לקבוצה מסודרת, כמו חיילים, מכונה כמו שצריך, המועדון הכי גדול בארץ והייתי בטוח שאני אהיה חלק מהמערכת ונזכה בתארים כי זה חלק מהעניין אבל פספסנו באותה עונה והפועל באר שבע זכתה באליפות״.
“חשבתי לעזוב את הכדורגל”
אי אפשר שלא לדבר איתך על האירוע הקשה שעברת עם מותו של אביך, עד כמה זה מלווה אותך עד היום?
״זה משהו שמלווה אותי בכל יום, אם זה אימונים, משחקים, כשאני הולך למשפחה, כשאני עם אנשים, הסביבה שלי, ברור שזה מלווה אותי וזה מחזק אותי גם מצד שני. זה גורם לי לחשוב עליו כל הזמן, לנסות לגרום לו גאווה כל פעם מחדש. זה קרה בגיל 19, זה גיל יחסית מוקדם בקריירה של כדורגלנים ובהתחלה היו לי קשיים, אני לא אשקר, היו לי קשיים גם עם המשפחה שלי ואפילו חשבתי לעזוב את הכדורגל אבל איפשהו עצרתי את עצמי כי האחים ואמא שלי במיוחד חיזקו אותי ואמרו שאני לא צריך להפסיק עם זה. המשכתי והרגשתי שהוא מסתכל עלי מלמעלה כי זה גם היה החלום שלו שאני אחזור למכבי חיפה מהדלת הראשית, להסב לו גאווה״.
מה המקום שהכי מרגיע אותך?
״הבית בחדרה. אני חוזר לאמא, לכיף, לאוכל של אמא, תמיד בשישי שבת אני אצלה, לפני משחק אני חייב לישון במיטה שם, זה מה שמרגיע אותי. אני תמיד אשאר הילד של אמא. עברנו תקופה קשה מאז המוות של אבא שלי, היא כל הזמן דואגת לי, מתקשרת ובודקת אם אני אוכל והכל טוב אז כיף לי להיות לידה״.
איפה נראה את שלומי אזולאי בעוד חמש שנים מהיום?
״אני מאמין שכבר אהיה עם אישה, עם ילדים, רגוע יותר בחיים. באיזו קבוצה? אני לא יודע להגיד".
חושב כבר על היום שאחרי?
״התחלתי השנה ללמוד תואר ראשון, בקריית אונו, אז אני כן חושב קדימה ועל היום שאחרי. מאמין שאתעסק בכמה דברים, הזמן יגיד. זו שאלה מכשילה, כולם יודעים שבית״ר ירושלים זו קבוצה שמאוד קרובה לליבי. עשיתי שם עונה טובה ונקשרתי למקום שם אז תמיד אשמח לחזור לשם״.
בוא נשחק משחק אסוציאציות.
כדורגל – “אהבה יחידה”.
מכבי חיפה - “בית”.
הפועל חיפה – “אכזבה”.
בית״ר ירושלים – “משפחה”.
מ.ס אשדוד – “הכל מהכל, חזרתי לחיים פה”.
נבחרת – “חלום”.
אהבה – “תגיע”.
משפחה – “לפני הכל”.
שלומי אזולאי – “חושב קדימה”.