ונסה בראיינט: קובי, תשמור על ג'יג'י שם למעלה

חודש פחות יומיים מאז הטרגדיה הגדולה, בה הכדורסלן האגדי קובי בראיינט מצא את מותו בהתרסקות מסוק יחד עם בתו ג’יאנה ועוד שבעה אנשים נוספים מעל שמי לוס אנג’לס,  נערך הערב (שני) טקס זכרון מרגש באולם הסטייפלס סנטר, אולמה הביתי של לוס אנג’לס לייקרס במדיה כיכב והפך לאגדה בכל רחבי העולם.

בראיינט ובתו כבר הובאו למנוחות בטקס פרטי שנערך מוקדם יותר החודש בנוכחות משפחה קרובה וכעת חולקים ל”בלאק ממבה” כבוד אחרון, באופן סמלי ומרגש, באולם בו גרם למעריצים רבים לעקוב אחריו במרוצת השנים. התאריך שנבחר, ה-24.2 הוא סמלי ביותר ומייצג את מספרי הגופיות של בראיינט (24) ושל בתו (2), אשר שיחקה באקדמיה של אביה.

טקס הזיכרון משך אליו עשרות אלפי אנשים, אזרחים רבים אשר רוצים לחלוק כבוד אחרון לקובי בראיינט ולבתו הקטנה ג’יאנה. לטקס הוצאו כרטיסים למכירה על מנת להגביל ולפקח על הכמות שצפויה להגיע, ובתוך 5 השעות הראשונות של המכירה, יותר מ-88 אלף אנשים כבר רכשו כרטיסים.

עוד לפני שהחל הטקס, בארצות הברית דווח כי ונסה בראיינט הגישה תביעה לגרימת מוות ברשלנות כנגד חברת האליקופטרים, ‘Island Express’ שבבעלותה היה המסוק שבו מצאו בעלה ובתה את מותם. הטענה של עורכי הדין המייצגים את בראיינט היא שתנאי מזג האוויר ששרוו בבוקר ההתרסקות לא עמדו בסטנדרטים של כללי הטיסה בהם מורשים מסוקי החברה לטוס. 

יותר מ-20,000 איש בהם חברים, משפחה ואלו שרכשו כרטיסים באמצעות הגרלה (80,000 הגישו בקשה) הצטופפו באולם, כאשר הכנסות הכרטיסים ילכו לקרן “ממבה” שבאותה הפעיל קובי. הטקס נפתח עם השירים שהשחקן האגדי אהב, כשסרט קצר עם רגעיו הגדולים הוקרן ליושבי האולם.

ונסה עלתה ראשונה וסיפרה לראשונה על בעלה המנוח ובתה שהלכה בטרם עת: “תודה לכולם שהגעתם לכאן, האהבה שאני והמשפחה שלי קיבלנו מסביב לעולם היא מדהימה. אני רוצה לדבר על קובי וג’יג’י, אתחיל עם הילדה הקטנה שלי. ג’יאנה היא הייתה נשמה טובה, היא תמיד נישקה אותי ואף פעם לא הייתה עייפה. היא לא הייתה עוזבת את הבית לבית הספר בלי לתת לי נשיקה. היא הייתה אומרת לי, שלא נתנה נשיקה: ‘נישקתי אותך כשישנת אמא’. נכון, היא הייתה ילדה של אבא, אך אהבה אותי מאוד. אהבת לאפות והכנת לאבא עוגת יום הולדת. הוא אהב לראות אותך מכינה עוגיות, הוא אהב שראית איתו משחקי NBA”.

“ג’יגי הייתה מאוד תחרותית, כמו אבא שלה. קובי תמיד אמר שיש לה את האישיות שלי, האש שלי ואי אפשר לא היה להתאהב בה מבפנים. קובי וג’יאנה היו מחוברים כל כך, הוא היה מאזין לשירים שלה. היא אהבה כדורסל, כדורגל, לרקוד ולשחות. היא אהבה לעזור לכולם, גם למי שהתקשה בבית הספר. ג’יג’י תמיד דאגה לבדוק שכולם בסדר, אהבה שכל המשפחה בסדר ואנחנו יחדיו. היא ידעה איך לקרוא אנשים, למדה ספרדית והיו לה ציונים מעולים. כל הנתונים להיות כדורסלנית מעולה. היא כל כך שמחה שהיא עלתה לתיכון שבו הייתה אחותה הגדולה. היא הייתה מנהיגה ומורה. היו לה את החיבוקים והנשיקות הטובים ביותר. כשזה היה קורה זה היה כל כך חזק. אהבתי אותה כל כך, אני מתגעגעת אליה כל כך”.

“אני מתגעגעת להסתכל על הפנים שלה. היא תמיד עשתה את הדבר הנכון. היא הייתה אחות נפלאה ואחראית. אנחנו לא נזכה לראות אותה עולה לתיכון, לא יהיה לי את הצ’אנס ללמד אותה לנהוג על מכונית. אני לא יכול להגיד לה כמה היא נראית מדהים ביום חתונתה. לא אוכל לראות אותה רוקדת ריקוד עם אבא שלה. היא הייתה יכולה להיות השחקנית הטובה ביותר ב-WNBA”.

“ולנשמה התאומה שלי – קובי היה הגדול ביותר בכל הזמנים, הבלאק ממבה, כותב ויוצר. בשבילי הוא היה ‘קוב-קוב’. לא יכולתי לראות אותו כסלבריטאי או ספורטאי ענק, בשבילי הוא היה אבא גדול, החבר שלי והכל בשבילי. הכרתי אותו בגיל 17 והייתי החברה הראשונה שלו, האישה שלו, אם ילדיי והשומרת שלו. הוא היה הבעל המדהים ביותר. הוא דאג להכל, איזנו אחד את השני. אין לי שום מושג איך אני ממשיכה בלעדייך”.

“גידלנו את הילדים שלנו בצורה מדהימה. כמה שבועות קובי שלח לי הודעה בה רשם שהוא רוצה שנבלה זמן איכות, בלי הילדים, כי אני החברה הטובה שלו. לא יצא לנו לעשות את זה, אבל אני מאושרת שיצא לי לקרוא את ההודעה הזו. הוא תמיד בילה עם הילדות שלו ודאג לכל אחת, שר להן שירים וגרם להן לחייך לפני שעלו למיטה. כשאני איחרתי למשחקים שלו, הוא היה דואג. אם לא הייתי יושבת על הכיסא שלי בכל משחק. אני תמיד אמרתי לו שהוא צריך להתחיל לקלוע, כבר ברבע הראשון”.

“אני חושב שכולנו נדבקנו במקצועיות שלו. לפני כל משחק הוא דאג קודם כל לנו, זה רק מראה איזה איש משפחה הוא היה. גם את הבנות שלנו הוא הכניס לחיידק הכדורסל. הוא ראה את נטליה משחקת כדורעף והתלהב מאוד מצורת המשחק שלה. הוא רוצה שג’יגי וביאנקה ישחקו כדורסל. עכשיו אין להן את אבא שילמד אותן”.

“קובי תמיד רצה לשפר את החיים של ילדים, הוא פתח את הקרן שלו במטרה לעזור לכולם. יש כל כך הרבה סיפורים מאחוריו. לג’יג’י היה כישרון ייחודי להראות את מה שהיא מרגישה על הנייר, בדיוק כמוהו. הוא היה מצחיק ואהב את החיים. בייב, תשמור על ג’יג’י שלנו. אנחנו עדיין צוות מנצח, מתגעגעים אליך. תנוחו על משכבם בשלום, נפגש יום אחד. אני מתגעגעת אליכם, אמא”.

הג’נרל מנג’ר של הלייקרס, ובימים עברו גם הסוכן של קובי, רוב פלינקה: “הקובי שאני הכרתי היו כמה צדדים. קובי החבר הכי טוב, קובי האבא הכי טוב והבעל הכי טוב. אני אדבר על החבר. מאז שהכרנו, הסתמסנו בכל יום ויום, כי זה מה שחברים טובים עושים. ביקשת ממני לעשות כל כך הרבה למען אחרים, לפעמים רצית שנעזור למרות שלא היה לנו איך”.

“רצית לזכות באליפות, רצית עתיד טוב למשפחה שלך. דיברנו לפני האסון, אתה סימסת לי מהאליקופטר. אני פשוט לא מאמין שכמה דקות אחר כך אתה ועוד כמה נשמות הלכו מאיתנו. יש סיפור שמראה את הצד המדהים הזה של קובי. הוא היה צריך לאסוף את הילדים מבית ספר, בו גם הילדים שלי לומדים. באותו יום הילדה שלי הייתה חולה, וכשקובי ראה אותו הוא רץ לחבק אותה. היא אמרה לי ‘הוא תמיד נותן לי להרגיש שאני מלכת העולם’. איתך כל דבר הפך לחוויה ואתגר, גם שיצאנו לחופשות משותפות עם המשפחה והילדים”.