סוף שבוע האולסטאר ב-NBA הגיע הלילה (בין ראושן לשני) לסיומו עם משחק אולסטאר שייכנס להיסטוריה, מהמון סיבות. גם הפורמט החדש, שנוסה לראשונה במשחק רשמי מטעם הליגה, ושבמסגרתו היה צריך להגיע לניקוד מסוים (במקרה זה 157), גם המחוות הרבות לקובי בראיינט, וגם, כמובן, האיכות של המשחק ובמיוחד הרבע האחרון, איכות שהובילה את הפרשנים בארצות הברית להכריז על המשחק כ”אולסטאר הטוב אי פעם”
אחרי המשחק הסופרלטיבים לא פסקו. בארצות הברית נכתב ש”המשחק הזה היה תזכורת לגדולה של ה-NBA” וכן ש”ברבע הרביעי ראינו את התצוגה הכי אינטנסיבית בסוף שבוע האולסטאר מזה עשורים”.
גם הקישורים לרוח של קובי, אותה ”מנטליות ממבה” שעסקו בה רבות מאז מותו הטראגי של בראיינט בתו ושבעה אחרים בתאונת המסוק לפני פחות מחודש, לא איחרה להגיע. “הניצחון האמיתי היה של הרוח התחרותית, זו שהייתה גלומה באישיות של בראיינט”, כתבו בארה”ב, והיו שאמרו שזה היה “משחק שהיה עושה את בראיינט גאה… מחווה לקובי בראיינט שהפכה לפרידה מושלמת ולחלוטין לא צפויה”. היו אפילו כאלה שהגדילו ואמרו “קשה שלא לחשוב כשעשרה שחקנים שיחקו עם כל הלב בסגנון ממבה, על זה שקובי הסתכל מלמעלה וחייך”.
מי שהתרגש במיוחד היה קוואי לנארד, שזכה בתואר ה-MVP שהשנה, בפעם הראשונה, נקרא “ה-MVP של האולסטאר על-שם קובי בראיינט”. לנארד, שבדרך-כלל שומר על עצמו ולא משקיע את המקסימום כשהוא לא חייב, ובשנה שעברה למשל שיחק רק 18 דקות באולסטאר (הכי מעט מכל השחקנים), נתן הפעם את כל-כולו כדי לזכות בתואר ה-MVP.
לאחר המשחק לנארד אמר: “באתי, קלעתי את שתי הזריקות הראשונות שלי, וזה היה הרגע בו אמרתי לעצמי ‘אני הולך לנסות לזכות ב-MVP’” זה מאוד מיוחד. הייתה לי מערכת יחסים עם קובי. מילים לא יכולות לתאר כמה אני שמח מזה, אני יכול לשים את הגביע בחדר שלי, בחדר הגביעים שלי, ולהיות מסוגל לראות את השם של קובי שם, יש לזה משמעות כל-כך גדולה עבורי. הוא השראה גדולה בחיים שלי. הוא עשה המון עבורי”.
קפטן הקבוצה של לנארד, לברון ג’יימס, התייחס גם הוא לבראיינט כשאמר: “בהחלט יכולת לחוש בנוכחות של בראיינט. הוא בהחלט היה פה. כל תצוגה אחרת מצידנו הייתה חסרת תרבות. זו תקופה יפה, זה יום יפה והנוכחות שלו הורגשה כאן בשיקגו, אז תעריכו את זה”.
על העובדה שגביע ה-MVP של האולסטאר נקרא מעתה על-שם בראיינט אמר קינג ג’יימס: “אני חושב שזה עוד מעשה נהדר של הקומישינר אדם סילבר, זה שהוא חשב על זה וקרא לגביע ה-MVP על שם קובי, ומה שהמשמעות שלו הייתה עבור הליגה שלנו כמקור השראה לשחקנים בליגה, לילדים שאינם בליגה, לשחקנים לשעבר וכו’. לכבד אותו היום, העובדה שיאניס לבש מספר 24, כל פעם שרצנו על המגרש וראיתי את הגב של יאניס ראיתי 24, גם על תחבושת האצבע שלי היה רשום 24, המורשת שלו חיה כל יום איתנו”.
על הפורמט החדש אמר לברון: “לא ידעתי למה לצפות כי זה היה פורמט חדש, שנה חדשה. אף אחד מאיתנו לא ידע למה לצפות. אבל לאורך כל הרבע הרביעי ובסוף המשחק עולם אמרו ‘זה היה ממש כיף’. אדם סילבר תמיד שומע את הקהל והשחקנים, הארגון, כולם יגידו שזו הייתה התחלה נהדרת לפורמט החדש. לחבר’ה היה נהדר, זה הוציא את הרוח התחרותית שלנו וזה היה כיף. זה הרגיש כמו משחק אמיתי עם לחץ וכשאתה על הפרקט עם השחקנים הכי טובים שיש אתה חייב להיות יותר בפוקוס כי כל פעם שתחליק, תשלם על זה”.
לברון לא היה היחיד שדיבר על הפורמט החדש והתלהב ממנו ובארצות הברית היו אפילו כאלה שהמליצו לשקול את שינוי משחק הכדורסל והכנסת הפורמט החדש ל-NBA, כאשר כצעד ראשון הוצע להכניסו לליגת הקיץ.
ניק נרס, מאמן הקבוצה של יאניס, התייחס לכך כשאמר: “סוף משחק היה מדהים. אני חושב שכולם בכל ההיכל היו על הרגליים וצפו בכל מהלך, והשחקנים באמת נתנו הכל. התקפית היה קשה לגרום למשהו לקרות, אפילו המסירות הראשונות נדחו. הרגשתי כמו בסיום של משחק פלייאוף, וזה היה מגניב מאוד לדעתי”.
כריס פול, שבעצמו נתן משחק נהדר עם 7 שלשות ו-23 נקודות, סיכם את התחשות: “עבור רבים מאיתנו, זה עדיין לא אמיתי. אני חושב שהדרך הכי טובה בה יכולנו לכבד את זכרם של קובי, ג’יג’י וכל מי שהיה מעורב בזה, הייתה לשחק כמו ששיחקנו”.