8 עונות העביר טל כחילה בתוך תא הלחץ שנקרא בית"ר ירושלים. הבלם החל את הדרך שלו בקבוצה הבוגרת בגיל 19 ועבר רכבת הרים שלמה עם המועדון שכללה את עידן אלי טביב וגם את עונת הבכורה של משה חוגג. מלבד חצי עונת השאלה בבני יהודה (במהלכה זכה עם הכתומים בגביע המדינה), בקדנציה שלו בבירה חווה כחילה מאבקי תחתית, קרבות צמרת והופעות באירופה, אך בעונה האחרונה נקלע לסיטואציה מקצועית שהובילה לדרך שלו החוצה מהמועדון.
כשצצה ההזדמנות בקיץ לצאת לאירופה הבלם בן ה-27 לא היסס וחתם באטרומיטוס מהליגה היוונית הבכירה על חוזה לשנתיים. ההתחלה הייתה טובה וכחילה זכה לדקות גם בליגה האירופית וגם בליגה, אך אז הגיעה פציעה שהשביתה אותו לשלושה וחצי חודשים. לאחר שחזר לפעילות באמצע החודש הקודם, כחילה שב לרוטציה של הקבוצה שנאבקת על מקומה בפלייאוף העליון ובין אם הוא נמצא על הספסל או על הדשא, הליגיונר היחיד שלנו ביוון רואה בשהות שלו שם קידום מקצועי ואישי, ומנסה להפיק ממנה את המרב.
"אני חושב שבגיל 27 זו הייתה החלטה נכונה בשבילי כי לצאת החוצה כי לנסות לעשות את זה בשלב מאוחר יותר זה יכול להיות מאוחר מדי, ולצאת ובגיל צעיר יותר היה מוקדם מדי בשבילי. רציתי גם לחוות חוויה שונה מבחינת אינטנסיביות ומקצועיות", מספר כחילה בשיחה ל-ONE.
על אף ירידה מסוימת שחלה במעמדו של הכדורגל היווני בעשור האחרון, לפחות מההתנסות של כחילה מאז הגיע למדינה, מדובר ברמה אחרת ממה שחווה בישראל. "איך שהגעתי לאטרומיטוס, כבר באימון הראשון, הרגשתי את ההבדל. שמים פה דגש על דברים שפחות מקדישים אליהם תשומת לב בישראל. ביוון אין דבר כזה לבוא לאימון בפחות מ-100 אחוז. ביום הראשון שהגעתי למועדון וראיתי את מתחם האימונים, כבר עלו הציפיות שלי. התנאים פה ברמה מאוד גבוהה. יש במתחם של המועדון חדר כושר, ספא בריכה אולימפית, וכל הדברים האלה מאפשרים לך להיות במתחם מ-8 בבוקר עד אחרי הצהריים. יום אימונים פה מרגיש כמו יום עבודה לכל דבר. התנאים האלה בעצם גורמים לך גם להבין מה הדרישה של המועדון ממך ומדובר בדרישות גבוהות מאוד".
"הרמה פה הרבה יותר גבוהה במשחקים מאשר בליגת העל", ממשיך לספר הבלם ולנתח את ההבדלים בין ליגת העל שלנו לליגה של מדינת האיים השכנה: "לפני שבועיים שיחקנו נגד קבוצה מהמקום האחרון בליגה וכמה ימים אחרי נגד עוד קבוצת תחתית והרגשתי כאילו אני משחק ברמות הכי גבוהות. השחקנים פה ברמה מאוד גבוהה ואני מרגיש שהעובדה שאני משחק ברמות האלה מאוד תורמת לי".
מלבד הבדלי הרמות, כחילה יודע שכל דקה שלו על הדשא שווה יותר מדקה מקבילה בישראל, לפחות מבחינת החשיפה. "זה ידוע שקשה לצאת מהליגה הישראלית לליגות בכירות באירופה כי אין אצלנו את החשיפה ונדיר שסקאוטים מהליגות הגדולות מגיעים למשחקים כדי לעקוב אחרי שחקנים. בליגה היוונית, שזו ליגה שנמצאת במעמד אחר מבחינת אירופה, מגיעים לכל משחק בין שלושה לשבעה סקאוטים, אז החשיפה שאתה מייצר לעצמך והסיכוי שתיכנס לפנקסים של מועדונים כאלה ואחרים הרבה יותר גבוהה, בין אם זה של הקבוצות הגדולות פה כמו אולימפיאקוס, פאוק ופנאתינייקוס ובין אם זה של מועדונים מליגות אחרות. מהקבוצה שלנו יצאו שחקנים בקיץ האחרון לפאוק ואולימפיאוקס, אז כשאני רואה את הדברים האלו קורים זה עוזר לי להבין שאם אהיה יותר טוב הסיכוי להגיע לקבוצה גדולה הוא גדול יותר מזה שהיה לי בישראל".
מבחינת המעמד שלו בקבוצה, המסע בגביע (שתם בשלב רבע הגמר) אפשר לו לקבל יותר דקות מאז ששב לכושר והחלים מהפציעה. "הסיטואציה שנוצרה מאז שחזרתי לשחק היא שבמשך חודש וחצי אנחנו משחקים כל שבוע פעמיים, אז יש הרבה רוטציות ושינויים בהרכב. כשאתה משחק בכזאת אינטנסיביות ובכזאת תדירות הגוף מתעייף ובמועדון דואגים להתאוששות שלנו. ברור שאני רוצה לשחק בכל משחק אבל המאמן עושה חלוקה טובה ורוטציות בין משחקי הליגה והגביע. התקווה שלי היא להפוך לשחקן הרכב קבוע אבל צריך לזכור שאני משחק בקבוצה שבעונות האחרונות נמצאת בחלק העליון וגם העונה הצוות המקצועי כל הזמן מפמפם לנו את זה שהמטרה היא לסיים במקומות 1-6 ולהגיע לפלייאוף העליון. יש פה תחרות גדולה מאוד בסגל".
מועדון שקט, ליגה רותחת
אטרומיטוס הוא מועדון אתונאי צנוע הנמצא בצל של פנאתינייקוס, א.א.ק אתונה ואפילו פאניוניוס, אך הקבוצה שלו ביססה את מעמדה בשנים האחרונות ככזו שמשתחלת באופן די קבוע לחלק העליון ולאחר שסיימה את העונה שעברה במקום הרביעי, השיגה גם את הכרטיס לליגה אירופית. "אטרומיטוס זה מועדון ברמה גבוהה בליגה הבכירה פה אבל באתונה הוא נחשב מועדון קטן מבחינת כמויות הקהל וההתעניינות התקשורתית. זה המועדון הרביעי או החמישי בגודלו בעיר ולמשחקי בית שלנו באים בין 3,000 ל-4,000 צופים", מספר כחילה, שאחרי לא מעט שנים בסיר הלחץ בטדי, הגיעה לפינה שקטה יותר, מה שלאו דווקא הקל עליו, לפחות בתחילת הדרך.
"אני לא אשקר, אני יכול להגיד שהיה לי מאוד קשה בהתחלה כי אני שחקן שחי מלחץ של קהל ושל מועדון גדול וכמו שכולם יודעים היה לי מזה בשפע בבית"ר. פה באטרומיטוס היה קשה להתרגל לסיטואציה. הייתי רגיל לבית"ר שבכל משחק בית מגיעים כמויות גדולות של צופים ואתה מרגיש לחץ מהמועדון והקהל וזה הכי כיף שיש, בשביל זה אני משחק. זה קצת קשה שאין לך את הקהל המטורף והלחץ הזה אבל התרגלתי לזה וקיבלתי את זה, לפעמים זה אפילו קצת כיף. אני יכול להגיד שקיבלתי שנה חופש אחרי שנים מאוד אינטנסיביות בקבוצה הבוגרת של בית"ר, אבל אני כמובן אשמח לחוות שוב 'בלגן' של מועדון גדול יותר בהמשך הקריירה", מסביר הבלם.
אבל על אף הרוגע והשקט ששורר אצלו במועדון, כחילה הבין עוד בתקופת ההכנה שהאווירה ששוררת מחוץ לאטרומיטוס שונה לחלוטין, למעשה כבר במשחק האימון הראשון שלו: "למרות שאצלנו במועדון האווירה יותר רגועה, בליגה באופן כללי זה טירוף שלא הכרתי. אני זוכר שעליתי למשחק האימון הראשון שלי פה שהיה מול אריס סלוניקי והייתי בשוק. היו 17 אלף צופים באצטדיון ואיך שעלית לדשא קיבלתי גל של עשן מעשרות אבוקות שהדליקו, במשחק אימון! אתה רואה את זה ואומר לעצמך שהגעת למקום הנכון. מלחיץ? סיפרו לי פה הרבה סיפורים על מקרים לא נעימים שהיו לשופטים ולשחקנים עם הקהל, אם זה ואיומים ואם לפעמים עימותים פיזיים אבל אני לא הרגשתי את זה וכרגע אני יכול להגיד שהכול שקט וסטרילי מאוד במשחקים. אני פשוט נהנה מהאווירה המטורפת פה סביב הכדורגל".
"לא יצאתי לאירופה כדי להגיד שיצאתי ולחזור"
חלון ההעברות של החורף הוא הרבה פעמים גם הנקודה אותה ליגיונרים מנצלים כדי לשוב לחממה של ליגת העל אחרי שלא מצאו את מקומם המקצועי מעבר לים. גם כחילה בוודאי היה יכול למצוא את עצמו בחזרה באזור הנוחות ובמקום להיאבק על מקומו לשוב לאחת הקבוצות בארץ הקודש, אבל עבורו האופציה הזו בכלל לא הייתה על השולחן. "היו לי הצעות מליגת העל בינואר אבל האמת שזה לא דיבר אליי. לא רציתי לצאת לאירופה רק כדי להגיד שיצאתי, המטרה שלי מהתחלה הייתה לצאת לחו"ל כדי להטביע חותם ולהישאר. יש לי חוזה לעוד עונה ואני רוצה להמשיך להגשים את החלום שלי, לשחק וליהנות מהכדורגל".
ומה לגבי העונה הבאה?
"כמובן שהמטרה והשאיפה היא תמיד להתקדם לקבוצה טובה יותר אבל כרגע אני פה עם חוזה לעוד עונה ובזה אני מתמקד. אנחנו רק בתחילת פברואר אז זה די מוקדם לדבר מה יהיה בשנה הבאה, אני הבנתי שהדבר הכי טוב בשבילי זה להתרכז בחוויה שאני עובר פה עם עצמי כדי להבין עוד על הכדורגל”.
“אני עובר ביוון חוויה מטורפת שמבגרת אותי גם מבחינה מקצועית וגם בחיים האישיים”, מסביר כחילה. “המעבר לחו"ל עזר לי להבין הרבה דברים על עצמי. אני נמצא לבד במקום שונה עם שפה שונה, תרבות שונה ואנשים שונים. ההתחלה הייתה הכי קשה שיש כי אני תמיד הייתי רגיל לירושלים ולהיות קרוב למשפחה ולחברים ופתאום הגעתי למצב שאני במקום זר, בבית ריק. זה שונה אבל זה עשה לי טוב וביגר אותי. המשפחה כמובן מנסה לבוא כמה שיותר וגם העובדה שאני גר באתונה עוזרת כי מדובר בעיר באמת מטורפת שיש בה הכל מהכל".
היחסים בית"ר והקריצה לנבחרת
אם כל הכבוד לנקודה בה הוא נמצא ביוון, אי אפשר שלא להתייחס לצורה בה כחילה, שחקן בית שהיה אחד מחביבי הקהל בטדי, סיים את הדרך שלו בבית”ר. במהלך העונה האחרונה שלו בצהוב-שחור, כחילה נע לא מעט על הקו שבין הספסל לדשא כשגיא לוזון עמד על הקווים וגם בתקופת ניר קלינגר. למרות זאת, שביעות הרצון מהמקום בו הוא נמצא ביוון גרמה לו להשאיר מאוד מהר את המשקעים מאחורה.
"הייתי בבית"ר 10 שנים שהיו 10 השנים הטובות בחיים שלי. נכון, כל העניין סביב העזיבה לא היה הכי חיובי וגרם לי לחשוב מה יכול הייתי יכול לעשות בצורה שונה בתהליך העזיבה שלי, אבל כרגע זה מבחינתי נחלת העבר", מסביר הבלם שגם דואג לתחזק את הקשר עם אנשי המועדון. "אני ביחסים מאוד טובים עם האנשים בבית"ר, אני מדבר עם יוסי בניון ועם חברים מהקבוצה. אני שמח בשבילם על התהליך והדרך שהם עושים העונה. אני מאושר בשביל המועדון. מה שהיה עבר, פתחנו דף חדש והכל בסדר".
אחרי שבעונה שעברה הוא היה חלק מהסגל שנאבק בתחתית, גם הריצה של הבית"רים בצמרת, כשהוא לא שם, לא גורמת לו לחוש פספוס: "לא צובט לי שעזבתי דווקא בעונה שהמועדון עשה את קפיצת המדרגה עם חוגג ונאבק חזק בצמרת. אני לא חושב מה היה יכול להיות אם הייתי נשאר כי פשוט אין לי זמן ומקום להתעסק בזה. אני בעצמי חווה חוויה מטורפת שלא משאירה לי מקום לכלום מלבד המחשבה וההתמקדות באיך להצליח כאן ביוון".
ומה לגבי קדנציה נוספת בבירה?
"כמו שאמרתי זה רחוק ובכדורגל אתה לא יכול להרשות לעצמך לחשוב רחוק מדי כי אז תאבד את הפוקוס שלך. היו לי בעבר סיטואציות שהייתי אמור לצאת להשאלות בליגה הלאומית בינואר ופתאום שבוע אחרי זה נשארתי ומצאתי את עצמי משחק בהרכב ומבקיע נגד הפועל ת"א. הכל משתנה בכדורגל משבוע לשבוע אז אני לא יכול לחשוב מה יהיה. כל אחד היה רוצה לשחק בבית"ר ובמיוחד שחקן כמוני שמחובר למועדון, אבל אני כרגע לא חושב על זה".
בתור מי ששיחק הרבה מאוד זמן באחד מהמועדונים הגדולים בארץ, זכה בגביע עם בני יהודה וגם יצא לחוות את אירופה, טבעי לחשוב שעד גיל 27 גם תהיה הופעה לאומית אחת לפחות ברזומה של כחילה. קמפיין מוקדמות יורו 2020 אומנם עוד לא נגמר אבל אפשר לומר בפה מלא שהוא חשף שוב את הבעיה ההגנתית שיש כדורגל בכדורגל הישראלי.
על אף שחזר לא מזמן מהיעדרות ארוכה, כחילה מאמין שמקומו בסגל של אנדי הרצוג: "באופן אישי אני רואה את עצמי כמי שמגיע לו לקבל זימון לנבחרת ישראל אבל יש מאמן והוא רוצה להצליח ובוחר את השחקנים שנראים לו אני נכונים באותו הרגע. אני לא חושב שהגיעו לראות אותי מהנבחרת מאז שאני ביוון אבל גם אם אקבל זימון וגם אם לא אני רואה את המשחקים של הנבחרת ואני ואוהד שלה ומקווה להצלחתה".