רק שישה מגרשי כדורגל ו-11 אולמות חדשים הוקמו בשלוש השנים האחרונות במדינת ישראל, מאז יצאה לדרך תוכנית המתקנים החדשה ל-2027 - כך על פי הנתונים שהגיעו ל-ONE. בעקבות זאת, במשרד הספורט פועלים לאחרונה להאיץ את כמות המתקנים החדשים שנבנים, כך שכרגע יש עוד עשרות מגרשי כדורגל ועשרות אולמות שנמצאים בהליכי בנייה. האם בכל זאת צפויה מגמה חיובית בקרוב?
הצורך הגדול במגרשי כדורגל נוספים בארץ זו סוגיה שעולה לא פעם בשיחות של גורמים בכירים בהתאחדות לכדורגל ובמשרד הספורט, ומדובר במצוקה של ממש. נכון לעכשיו, על פי הנתונים שהגיעו ל-ONE, מאז יצאה לדרך תוכנית המתקנים החדשה לפני כשלוש שנים, עד כה הוקמו רק שישה מגרשים חדשים ברחבי הארץ ועוד 25 מגרשים נמצאים בשלבי בנייה. כמו כן, ניתנו עוד 52 הרשאות מטעם המדינה להקמת מגרשים נוספים, אך העבודות להקמתם טרם החלו בשטח.
יחד עם זאת, המדינה נתנה 200 הרשאות להקמת "מגרשי שחב"קים", שהם מגרשי כדורגל קטנים מדשא סינטטי שנועדו לרווחת התושבים ברשויות. עד כה הוקמו 179 מגרשים כאלה במימון המדינה, כאשר עוד 21 מגרשים נוספים נמצאים בבנייה. מדובר במגרשים לספורט העממי, שלא עוזרים במיוחד לקידום הכדורגל המקצועני, אם כי יש קבוצות כדורגל שמתאמנות גם עליהם, והם מאפשרים ליותר אזרחים לעשות ספורט ולקיים אורח חיים בריא.
בנוסף, 11 אולמות חדשים הוקמו בשנים האחרונות במסגרת תוכנית המתקנים החדשה, כאשר עוד 43 אולמות נמצאים כעת בבנייה. מעבר לכך, 94 אולמות חדשים נמצאים בתהליך לקראת בנייה לאחר שקיבלו את ההרשאות מהמדינה להתחיל לעבוד על הפרויקטים הללו. יש לציין כי רוב ההרשאות ניתנו רק לאחרונה.
כזכור, תוכנית המתקנים החדשה ל-2027 החליפה את תוכנית המתקנים של 2020 שלא התרוממה. השינוי המרכזי שנעשה בה היה הסרת המצ’ינג, כך שמעתה כל מגרש שנבנה בישראל הוקם במימון מלא מתקציב המדינה והרשויות לא נדרשות לשלם על דבר, מלבד העבודות להכשרת הקרקע והתחזוקה השוטפת של המתקן.
יש לציין כי בחלוף שנה וחצי מהיום שבו התוכנית החדשה יצאה לדרכה, המדינה ביצעה רפורמה בחלוקת הכספים לספורט, שנגעה גם לתוכנית המתקנים הלאומית. בעקבות הרפורמה, מעתה הגוף שאחראי על הביצוע של תוכנית המתקנים ל-2027 ועל חלוקת הכספים לרשויות הוא משרד הספורט, ולא הטוטו כפי שהיה נהוג בעבר. לצורך כך, אף הוקם אגף חדש במשרד הספורט שאמון על התחום.
מאז נחנך האגף החדש והטיפול עבר אליו, משרד הספורט החל ללחוץ באופן ישיר על הרשויות המקומיות כדי שיקימו עוד ועוד מגרשים ואולמות. בעקבות זאת, בשנתיים האחרונות, מאז שמשרד הספורט החל לנהל את תוכנית המתקנים בעצמו, כמות ההרשאות לפרויקטים עלתה בהתאם.
כך למשל, עד כה ניתנו 83 הרשאות להקמת מגרשי כדורגל בארץ בהיקף של כ-292 מילון שקל, כאשר 74 מההרשאות הללו ניתנו בשנתיים האחרונות. כמו כן, אושרו 148 הרשאות להקמת אולמות והוקצה לכך סכום של כ-785 מיליון שקל, כאשר 102 מההרשאות ניתנו רק לאחרונה.
לפיכך, אם בשנים 2016-2017 המדינה העמידה לטובת הפרויקטים הללו תקציבים של כ-340 מיליון שקל, בשנים 2018-2019 היקף ההשקעה עלה ל-1.025 מיליארד שקל. לפי הנתונים, מדובר בגידול של כ-67 אחוזים.
אין ספק כי מדובר בגידול משמעותי בכמות המשאבים שהוקצו לצורך מימוש התוכנית, אך לצד זאת - בסופו של דבר לא המדינה היא זו שמקימה את המגרשים, משום שהכל תלוי ברשויות המקומיות. אלא שלא תמיד הרשויות המקומיות מנצלות את התקציבים שהן מקבלות ולא תמיד הן מצליחות לממש את התוכניות להקמת המגרשים.
לכן משרד הספורט החל בתקופה האחרונה להגביל את הרשויות המקומיות בזמנים מוגדר לכל פרויקט. אם בעבר הן התרגלו לכך שיש להן הרבה זמן לפעול מהרגע שבו קיבלו את ההרשאה להקמת המתקן ועד לביצוע העבודות בשטח, ואף התרגלו לכך שניתן להאריך את תקופת ההרשאה הזו בעוד כמה שנים, כעת המדינה מבהירה לראשי הרשויות: "אם התקופה שהוקצבה לכם לסיום העבודות תסתיים ולא פעלתם עד לתאריך שנקבע מראש - לא תקבלו את הכסף, הפרויקט יבוטל וההרשאה תעבור לרשויות הבאות בתור".
גורמים במשרד הספורט טוענים כי בעקבות זאת קיימת בתקופה האחרונה עלייה בבנייה בשטח: "אין זמן למשחקים. אנחנו מאיצים את התוכנית ומנסים להוציא אותה לפועל כמה שיותר מהר, במטרה לייצר תנופת בנייה משמעותית של מתקני ספורט לשנים הקרובות. הרשויות מתחילות לעבוד בשטח ואף לסיים את הבנייה, כי הן מבינות שיש מגבלה של זמן לכל פרויקט וכדאי להן לנצל אותה. השאיפה היא לראות בשנתיים-שלוש הקרובות עוד 40 מגרשי כדורגל חדשים ועוד 50 אולמות חדשים".
אחת מהבדיחות שנשמעו לאחרונה במסדרונות משרד הספורט היא שלשר הבא עלולים להיות כאבים בכף היד מכמות הפעמים שהוא יידרש לגזור את הסרט בטקסים של המתקנים החדשים שיוקמו בשנים הקרובות, אך לצד זאת גם קיים חשש מכך שהרשויות המקומיות לא יצליחו לבנות מספיק מגרשי כדורגל חדשים.
הקמת מגרש כדורגל חדש היא תהליך שלוקח זמן ולא תמיד הרשויות מצליחות למצוא לכך קרקע זמינה. מדובר בבעיה ידועה שעדיין לא נמצא לה פתרון, על אף שבעבר התקיימו שיחות בנושא בין משרד הספורט למנהל מקרקעי ישראל, בניסיון להפוך קרקעות חקלאיות לכאלה שניתן יהיה להקים עליהן מגרשי כדורגל. בשנים האחרונות הרשויות לא מוצאות שטחים להקים עליהם מגרשים והן לעתים גם נרתעות מהתחזוקה שלהם, דבר שמעכב הקמה של מגרשי כדורגל נוספים. ואם שר הספורט הבא לא יהיה עסוק בגזירת סרטים, הוא בוודאי יידרש לפתור את הבעיה הזו.
גורמים במשרד הספורט המעורים בנושא אמרו: "מאז שהרפורמה יצאה לדרכה והאחריות על ביצוע תוכנית המתקנים עברה מהטוטו למשרדנו, קיימת תנופה אדירה של בניית מתקני ספורט ברשויות בכל רחבי הארץ, כולל בפריפריה וכולל ביישובים הדרוזים והערביים. כמות ההקצאות עלתה פי שלוש בשנתיים האחרונות וישנה מגמה חיובית בבנייה".