בשקט בשקט, ודרך כדורגל שלא תמיד תואם את רמת הליגה הלאומית, בית"ר תל אביב/בת ים בילתה מספר שבועות רב בחלק העליון של הטבלה, אך גם הנפילה שלה בשלושת המשחקים האחרונים בדרך אל המקום השמיני אינה משנה את התמונה הגדולה. הפרויקט של בעלי הקבוצה, ליאור שחטר, המתבצע בעזרת שיתוף פעולה פורה עם מכבי תל אביב, הוביל לכך שהעונה הזו קבוצה המורכבת ברובה משחקנים בני 19 ו-20 מצליחה לא רק לתת פייט ראוי לקבוצות הליגה הלאומית שברובן בוגרות יותר, אלא גם הובילה לכך שבמשך כמה שבועות טובים היה נראה כי יש לה סיכוי אמיתי לעלות. המציאות הזו מעט השתנתה במשחקים האחרונים, אך עדיין - מדובר בהרכב שחקנים שרובו רק סיים גיל נוער ובתחילת העונה היו לא מעט שחזו כי הקבוצה הזו תיאבק על הירידה.
בין אם הניסוי המרתק הזה יוביל למקום בפלייאוף העליון של הלאומית או לא, כבר עכשיו אפשר לחוש שמדובר במשהו מיוחד. פרויקט שהקבוצות הגדולות האחרות מקדישות אליו תשומת לב. פרויקט, שבתמונה הגדולה שלו אמור לעזור לשחקן הישראלי להפוך לטוב יותר, להתפתח. המרוויחה העיקרית מענייני ת"א/בת ים היא כמובן מכבי ת"א, שהשאילה לשם כמעט את כל קבוצת הנוער שלה מהעונה שעברה ומי שתפס את המושכות כמאמן ת"א/בת ים העונה הוא ריימונד אטוולד ההולנדי. זהו ללא ספק אירוע נדיר שבליגה הלאומית ישנו מאמן זר.
האם יונתן כהן צריך לצאת כבר עכשיו לחו״ל?סביר להניח שאם אתם לא חובבים מושבעים של הליגה הלאומית, שאין לכם בכלל מושג שישנה קבוצה בליגה השנייה בישראל שמאמן אותה הולנדי. ספק אם גם אלה שיודעים זאת, מודעים לסיפור המרתק סביבו. הוא נשוי לאישה קזחית אותה הכיר בזמן שעבד בקייראט יחד עם פטריק ואן לוון, המעבר שלו לישראל היה הראשון שהוא ביצע בחייו עם משפחתו, הוא גדל כמובן בהולנד, היה מהשחקנים ההולנדים הראשונים בהיסטוריה של אברטון והראשון אי פעם בווסטהאם, והוא אף היה חלק מאחת הקבוצות ההולנדיות הגדולות של כל הזמנים – שנותרה בלי כלום, רודה של 1994-5.
אטוולד עבד עם שמות ענקיים. דיק אדבוקט והוב סטיבנס היו מוריו. את ההתמחות שלו כמאמן ביצע עם עוזרו של פרנק רייקארד בברצלונה, הנק טן קאט. הוא בן 53, אבל עבר דרך ארוכה ומרשימה במיוחד בכדורגל האירופאי. יש שיאמרו, שאם לא היה מגיע ב -2016 למכבי ת"א לתפקיד במחלקת הנוער, אלא היה מגיש את קורות החיים שלו לג'ורדי קרויף למשרת המאמן, יכול מאוד להיות שהיה זוכה בג'וב.
דיק אדבוקט. אחד ממוריו של אטוולד (רויטרס)אבל אטוולד לא מחפש זאת. בראיון בלעדי וראשון בישראל אותו העניק ל-ONE, הוא אומר זאת באופן מפורש ומתייחס לשינוי שהכדורגל הישראלי חייב לבצע, לפני הכל ותתפלאו, הוא לא נוגע לשחקנים – אלא דווקא למאמנים שלהם.
ריימונד, זוהי הפעם הראשונה אחרי שמונה שנים שאתה מוביל קבוצת בוגרים, לראשונה בעצם מאז הניסיון שלך באא"ל לימסול הקפריסאית. מה הוביל אותך לקבל את ההחלטה לשנות תפקיד?
“ההחלטה באופן בסיסי התקבלה סביב הרצון לעבוד בפרויקט שמאמין בפיתוח כישרונות צעירים והתחברתי מאוד לחזון של ליאור שחטר. אני סבור שיש פער גדול בין קבוצות הנוער לקבוצות הבוגרים בישראל ומצאתי שהשחקנים שיוצאים ישירות מהנוער לבוגרים לא תמיד משחקים בעמדות שלהם. הם תופקדו בהרבה תפקידים, אך לרוב לא בעמדת המקור שלהם, לא בעמדה בה הם גדלו. התחברתי לפרויקט בת"א/בת ים כי אני חושב שהוא נותן במה לשחקנים צעירים ומוכשרים ואני דוגל בלתת להם לשחק בעמדות בהן הם גדלו, על מנת שההתפתחות שלהם תימשך בצורה הנכונה. בסוף זוהי המטרה שלי בכדורגל - לייצר כישרונות, זה מה שאני מאמין בו".
לפני שנתיים הוא קיבל על עצמו את המושכות של קבוצת הנערים עד גיל 16 של מכבי תל אביב כשעבד במחלקת הנוער של הצהובים. זיו אריה עזב בזמנו לבית"ר ת"א/רמלה, זו הייתה הפעם השנייה שמאמן עזב את הקבוצה הזו והיא דורגה במקום השמיני. אטוולד סחף אותה לרצף של ניצחונות עד כדי כך שבסיום העונה, במחזור האחרון, זכתה הקבוצה באליפות. "אני יודע למה אני מסוגל, כך שלא הופתעתי מהתוצאה באותה העונה. כשאתה עובד עם בחורים צעירים, יש כמה דרכים להתמודד איתם בשונה מעבודה עם שחקנים בוגרים, מקצוענים. לקחתי את הקבוצה יחד עם ג'פרי ישי שהגיע לעזור לי, והייתה לנו ריצה טובה עם הילדים, גרמנו להם להאמין בעצמם. האם זה היה מה שדחף אותי לקחת העונה את הקבוצה הבוגרת של ת"א/בת ים? עבורי העניין הוא התפקיד שיש לך בתוך המועדון. הייתי מאמן, הייתי מנהל טכני, הייתי מנהל אקדמיה. אני יודע מה כל תפקיד דורש ומצאתי שאני מתחבר בחזרה לתפקיד המאמן".
ריימונד אטוולד (חגי מיכאלי)מה אתה חושב על הרמה בליגה השנייה בישראל?
"זו ליגה מלאה בהפתעות, אתה יכול להיות מופתע ממשחק למשחק, יש פה הרבה שחקנים מנוסים, מוכשרים, שיודעים היטב במה הם טובים ובמה לא. הקבוצה שלי מלאה בבחורים צעירים שבסוף הם קצת נאיביים וחושבים רק על כדורגל. בליגה הזאת לא חושבים רק על כדורגל. חושבים על הצד המנטלי. הם משחקים מול קהלים, הם משחקים מול יריבות שירדו מהליגה הראשונה, מול שחקנים שירדו מהליגה הראשונה או מול זרים שמגיעים מליגות בחו"ל. זה אתגר גדול עבור הבחורים הצעירים האלה. ידעתי שיהיה קשה בהתחלה. דיברתי הרבה עם ליאור שחטר על הציפיות ולאיפה זה ילך ובאיזו תקופה אני חושב שהדברים ישתנו. אני חושב שאם תשאל אותו, הוא יצייר לך תמונה שזה בדיוק מה שתיארתי לו שיקרה מבחינת סגנון המשחק וגם המקום בטבלה".
אתם נמצאים כרגע בתוך הפלייאוף אך מהי המטרה האמיתית של הקבוצה הזו? מה היעד הריאלי?
"ובכן המטרה הקבועה בכל קבוצה בליגה השנייה היא להשיג ניצחונות. יחד עם זאת ללמד שחקנים שהמטרה היא לא רק לייצר כדורגל יפה, אלא לפתח אותם בדרך הנכונה שתוביל אל התוצאות. הבעלים מאוד ברור - הוא רוצה אותנו בפלייאוף, הוא רוצה שנעלה ליגה אם זה אפשרי, אז זו העבודה שהוא דורש ממני. זה מה שעליי להעביר לשחקנים. זה אתגר גדול כי ליריבות יש יותר כוח, ניסיון, תקציב, יתרונות פיזיים, אז אנחנו מוצאים דרכים אחרות להתמודד עם זה".
איך זה לאמן חבורה של שחקנים צעירים שהגיעו ישירות מקבוצת נוער וכמו שאמרת - זוהי ליגה של מקצוענים שבאו מהליגה הראשונה או באו מבחוץ או אפילו משחקים בליגה השנייה המון שנים ומכירים אותה מצוין?
"צריך להיות סבלני. זה אחד הדברים. אבל סבלנות לא אומרת שאני מקבל הכל. אם תשאל אותם הם יגידו לך שאני מאוד קשוח, אבל זה שונה כאשר אתה מאמן שחקנים שרגילים לשחק בליגה הראשונה. לקחנו כמה שחקנים עם קצת יותר ניסיון בליגה השנייה כמו תומר אלטמן, דור מוסקוביץ', רן ואתורי, עבד אל סאלם ששיחק בליגה השלישית ואביעד גולן ואתגרנו אותם להעביר את הידע שלהם בליגה הזו יחד עם העוזרים שלי שמוכרים היטב בכדורגל הישראלי כדי שיעבירו זאת לשחקנים הצעירים החדשים. אני לא דוחף אותם כדי שיהיו שחקנים בליגה השנייה, אני כאן כדי לדחוף אותם להשתנות ככדורגלנים ולהפוך לשחקנים לגיטימיים בכדורגל הישראלי".
תומר אלטמן (אורן בן חקון)אתה מגיע מהולנד, אתה יודע הכל על קבוצות נוער, על קבוצות מילואים, בישראל אין לנו את זה. מהו החזון שלך עבור הכדורגל הישראלי, מה עלינו לעשות כשהשחקנים מסיימים את קבוצות הנוער?
"צריך להבין שאם אתה רוצה לבזבז כסף על זרים, ואין לי אגב שום בעיה עם זה, אז צריך להוציא את הכסף על שחקנים זרים איכותיים. אני רואה כמקצוען לשעבר, הרבה שחקנים בינוניים מגיעים, שחקנים שאתה יכול לייצר באקדמיה שלך לבד. לרוב המאמנים אין סבלנות לשים צעירים בהרכב. אך אם תסתכלו עכשיו על מועדונים מובילים כמו אייאקס, הם נותנים אמון בשחקנים הצעירים שלהם ודוחפים אותם להצליח. לדעתי בישראל חסר קצת האמון הזה בשחקנים הצעירים, ואז אומרים "כן, אבל הם עושים הרבה טעויות", אבל נוטים להתעלם מזה שגם השחקנים המבוגרים יותר עושים טעויות.
צריך למצוא איזון נכון לקבוצה שיש בה ניסיון ולאט לאט משלבים פנימה צעירים. צריך לתת להם תמיכה ראויה, צריך לשלב אותם בזמן הראוי. זה קורה בהולנד, זה קורה באנגליה במנצ'סטר סיטי, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד. אלו מועדונים שמאוד ברורים לגבי מדיניות הנוער שלהם ולגבי מתן הזדמנויות לצעירים שלהם. לפני כמה שנים בהולנד עשו שינוי לפיו קבוצות מתחת לגיל 21-23 הופנו לליגה השנייה. אם זה היה קורה בישראל, זה היה הפתרון הטוב ביותר לכולם. אני לא מדבר רק על המועדונים הגדולים. כולם ירוויחו".
נחזור רגע לקבוצה שלך. מבחינת כישרונות צעירים יש אצלך כמה שחקנים שסומנו מגיל צעיר מאוד. בחורים כמו תומר אלטמן, דניאל פרץ, עידו שחר, האחים גלזר, אתה רואה אותם עושים את הצעד קדימה לעבר מכבי ת"א?
"אני תמיד נזהר כי אני יודע שפיתוח שחקנים צעירים מגיע עם עליות וירידות. כל הקבוצה הוכיחה שהיא מתקדמת צעד אחר צעד. עדיין יש טעויות אך אנחנו משתמשים בזה והופכים את הטעויות למורים שלהם. אנחנו עורכים תרגולים שנבנו סביב הטעויות האלה ומלמדים אותם איך לתקן את מה שקרה במשחק. יש לנו בחור צעיר כחלוץ, אל עביד, ויש לי פה הרבה בחורים שהיו קיצונים והפכו להיות מגנים, ואני באמת לא רוצה לסמן מישהו באור בודד. יש כאן כישרון, זה בטוח, ואם נקפוץ חצי שנה קדימה ותהיה להם שנה שלמה של משחקים על קצות האצבעות, כי אין לנו פה שום משחק קל או משחק שבו היינו מעל היריבה, זו תהיה התקדמות גדולה עבורם ואז בסיום העונה אני מאמין שחלק מהם יוכלו לבצע את הצעד קדימה ולעבור לקבוצה בליגת העל. אני בטוח שיש כבר מועדונים בישראל שמסתכלים על השחקנים של בית"ר ת"א ובוחנים אותם לעונה הבאה".
ריימונד אטוולד (חגי מיכאלי)בוא נדבר קצת על הקריירה שלך והדרך שלך בכדורגל. היית אחד ההולנדים הראשונים באברטון ואז בווסטהאם, אך היה לך קשה לשחק בפרמייר ליג. אם אתה הולך לאחור ומסתכל על הדברים האלה, למה היה לך קשה?
"הייתי צעיר, בלי יותר מדי ניסיון כאשר עזבתי את הולנד. המאמן האחרון שלי שם היה דיק אדבוקט, הוא הכין אותי מעמדה של בלם לקשר אחורי. עברתי לאברטון ואז היא הייתה אחת מחמש הקבוצות הגדולות. שיחקתי שם בגמר הגביע, שהיה ענק אז, היום הגביע לא כזה חשוב באנגליה. המהירות של המשחק הייתה מדהימה. לקח לי זמן להתאקלם כי האימונים היו יחסית קלים, בגלל שהם שיחקו כל כך הרבה משחקים. הם היו משחקים בשבת, שני, רביעי ואז שוב בשבת, עם שלושה סגלים שונים, עם משחקי ידידות בינלאומיים באמצע השבוע כי זה היה מועדון כל כך גדול. לקח לי זמן להתרגל למהירות המשחק המטורפת. זה היה קשה. הגעתי לקבוצה עם מאמן שהביא אותי ואתה יודע, באנגליה המאמן קונה אותך אז אתה מסודר והוא נותן לך את הביטחון. ברגע שהמאמן עוזב, גם הסטטוס שלך משתנה וזה מה שקרה לי עם ההגעה של הווארד קנדל. הוא הביא שחקנים משלו והמצב שלי השתנה".
מהו הרגע הגדול ביותר בקריירה שלך?
"אני אקח שניים. אחד היה ההעברה לאברטון, הגשמתי חלום לשחק באנגליה. השני היה כאשר הגעתי בחזרה, עברתי לבלגיה ואז חתמתי ברודה מדרום הולנד. סיימנו במקום השני בליגה בעונה שבה לא הפסדנו אף משחק, סיימנו ארבעה בתיקו. אייאקס של אותה העונה זכתה בליגת האלופות, הם היו בלתי מנוצחים אבל לא הפסדנו להם בשני המשחקים נגדם, קיבלנו תשואות מהקהל באצטדיון הישן של אייאקס, יצרנו שם קבוצה של שחקנים שמוכנים למות עבור החברים שלהם. שיחקתי נגד אדגר דווידס, היינו נלחמים ומפרקים אחד את השני ואחרי שהמשחק היה נגמר היינו מברכים אחד את השני כי נהנו כל כך מהמשחק".
אתה יודע שבסוף הקריירה שלו הוא היה פה, במכבי ת"א, ב-2011? התאמן עם הקבוצה, כמעט חתם. גם לאורן של ארסנל בזמנו.
"לא ידעתי את זה, פגשתי אותו לפני שנה וחצי בשכונה באמסטרדם איפה שגרתי, לחצנו ידיים ומיד העלנו זכרונות מהמשחקים שלנו".
אדגר דווידס באימון המפורסם עם מכבי ת"א (ליאור טימור)איזה מאמן השפיע יותר מכולם על הקריירה שלך?
"דיק אדבוקט ולאחר מכן הוב סטיבנס. מאמן שבילה את רוב הקריירה שלו בגרמניה, זכה בגביע אופ"א עם שאלקה, זכה בהרבה תארים, השאיר קבוצות ליגה, עבדתי איתו כשחקן וגם כמאמן. עוד כשחקן הוא דחף אותי להפוך להיות מאמן, הפכתי להיות העוזר שלו ברודה. אחרי השנים בגרמניה האופי שלו התאים יותר למשחק הגרמני מאשר להולנדי והוא חזר לגרמניה. אח"כ הייתה לנו אפשרות לעבוד ברד בול זלצבורג אבל אני העדפתי לקחת את משרת המאמן הראשי בדן האג. היו לנו הזדמנויות לעבוד שוב ביחד, אבל זה לא קרה. אני עדיין בקשר איתו, עדיין בקשר עם אדבוקט אך קצת פחות. אלו אנשים חשובים עבורי".
לפני 19 שנים התחלת את הקריירה שלך כעוזר בדן האג ואז רודה, ואז אימנת את שתיהן ולאחר מכן את לימסול אך כל הקדנציות שלך היו קצרות. למה?
"בדן האג זה היה פשוט. הייתי עדיין שחקן כאשר הוצאתי את תעודת המאמן שלי בימי שני ורביעי ורוב המשחקים היו בימי שני, כך שהיה קצת חיכוך עם המאמן. ניהלתי דיון איתו, מדובר בריינוס ישראל, מאמן הולנדי מפורסם מאוד, היה שחקן גדול, זכה בגביע אופ"א, ביקשתי ממנו לתקן את המצב והוא אמר לי שהוא מצא פתרון. הוא קרא לי בבוקר שאחרי, הוא אמר לי אתה יכול להיות העוזר שלי אבל זה אומר שאתה פורש מכדורגל. כבר הייתי בתהליכים להפיכתי למאמן ולכן לא הפריע לי להפוך להיות העוזר שלו, עברתי הסמכה לאופ"א פרו ואז יצאתי להתמחות בברצלונה תחת פרנק רייקארד ולצד אריק טן האח, אח"כ הייתי באוטרכט שנה שלמה והיא הציעה לי חוזה כעוזר מאמן, רודה הציעה לי, כרונינגנן הציעה לי אבל החלטתי לעבור לרודה תחת הוב סטיבנס ולצד רוד הספ.
סטיבנס דחף אותי להיות מאמן ראשי ומשם זה פשוט עניין של תוצאות. אומרים שאתה הופך למאמן טוב יותר בזכות כמות הפעמים בה פוטרת, אז זה קרה. קפריסין זה משחק פוליטי וכספי. אתה הולך לשם עבור הכסף וכשהדברים לא עובדים, הכסף נעלם ואז צריך לקבל החלטה. הייתי שם תקופה קצרה למרות שהיה לי חוזה ארוך אבל היו בעיות עם המאמן הראשי, אני עברתי לאקדמיה והוא חשש שאם הוא לא יצליח, ימנו אותי במקומו. בארמניה זה היה מקרה דומה, הספונסר שתמך בקבוצה קרס כי כל כספו היה מושקע בבנקים בקפריסין ואז הלכתי לקזחסטן לתקופה ארוכה וכיום אני בישראל תקופה ארוכה גם כן”.
ריימונד אטוולד (חגי מיכאלי)מה חשבת כאשר קיבלת את ההצעה לבוא לפקח על החטיבה הצעירה של מכבי ת"א בזמנו?
"הייתי בצומת דרכים. אני נשוי לאישה קזחית. קייראט ביקשה ממני לאמן את קבוצת המילואים שלה, הם הכניסו קבוצה לליגה השנייה בקזחסטן, אבל התנהל דיון האם צריך לתת למאמן זר לפקח על הקבוצה הזו או למאמן מקומי. היינו בתהליך הזה ואז פטריק הציע לי לבוא לישראל אז עזבתי עם המשפחה שלי וזו הייתה הפעם הראשונה שבה לקחתי את המשפחה שלי למדינה אחרת".
איך זה לבוא מקזחסטן לישראל, זו לא החלטה קלה?
"לא, אבל גם קפריסין וארמניה לא מדינות קלות. אני חושב שקפריסין דומה לאורח החיים בישראל. חייתי בצד היווני של קפריסין. זה מאוד דומה, צורת החיים, צורת הדיבור, הקשר המשפחתי החזק, הרבה רעש ולא תמיד מקום מאורגן כמו שאתה רוצה שהוא יהיה מבחינת הכדורגל".
שמעתי מאנשים פה, משחקנים וגם אתה אמרת זה בעצמך בראיון, שאתה מאמן קשוח. תסביר את הפילוסופיה שלך מאחורי זה.
"קבוצות נכשלות ברוב הזמן בדרך אחת. זה נקרא - משמעת טקטית קבוצתית. אתה מסכם עוד לפני שאתה עולה על הדשא על מספר דברים - מתי אתה מגן, מתי אתה תוקף, מתי אתה מבצע מעברים בין הגנה להתקפה, מה אתה עושה במצבים נייחים, אתה מתאמן על כך ואז צריך לבצע. אם אני אתן לשחקנים שלי לעשות מה שהם רוצים, אז הטקטיקה הקבוצתית שלי תיכשל והקבוצה שלי תיכשל. אני מאוד נוקשה בכל מה שאני דורש מהם. אין לי בעיה עם שחקנים שמקבלים החלטות ועם זה שהם מדי פעם מקבלים החלטות לא נכונות. אני נותן להם את החופש כי אני לא רוצה רובוטים. אני נותן להם באימונים להתמודד עם המצבים מהם הם יצטרכו לדעת לצאת, אך תוך כדי עמידה בפילוסופיה שלנו. יש לנו פילוסופיה ברורה שיכולה לתקל כל שיטה נגדה אנחנו משחקים, אנחנו עובדים על זה באימונים, הם יודעים איך לשחק נגד 5:4:1 או 5:3:2 או 4:4:2 שטוח, או 4:4:2 יהלום. הם יודעים מה לעשות נגד כל שיטה.
ריימונד אטוולד (חגי מיכאלי)כמאמן אני שומע לא מעט פעמים שאומרים לי "תראה, הוא שחקן טוב". אז אני שואל - "תסביר לי למה אתה מתכוון", אז עונים לי: "תשמע, הוא ממש טוב בהתקפה". אבל התקפה היא 25% מהמשחק. יש הרי ארבעה מרכיבי מפתח למשחק, התקפה היא רק 25% מזה, אז מה אתם בעצם אומרים לי, שהוא 25% שחקן טוב ו-75% לא טוב? ואז אתה רואה אותם מסתכלים עליי ואומרים "אוקיי, הממזר הזה יודע מה הוא אומר". יש לנו בקבוצה כמה שחקני התקפה טובים מאוד, אז איך גורמים להם לנטרל את מה שהם פחות טובים בהם? כדי להצליח בליגה הזאת אתה לא יכול להיות טוב רק עם הכדור.
יש קבוצות שמצידן מקבלות את זה. יש להן 2-3 שחקנים טובים מאוד ושאר הקבוצה עובדת בשביל ה-2-3 שחקנים האלה. אנחנו לא עושים את זה ככה. אנחנו עובדים איתם על הכל, אנחנו דוחפים אותם לשפר את המעברים, את ההגנה שלהם, זה נקרא לעבוד קשה, זה נקרא לדחוף אותם. אני משיג את זה בעזרת ישראל זביטי מאמן הכושר שלי, בעזרת אבי אבינו עוזר המאמן שלי וגליל בן שנן מאמן השוערים. אנחנו נותנים להם את ההבנה שאסור להם לעשות מה שהם רוצים, אלא עליהם לעבוד בהתאם למסגרת שקבענו כי אחרת פשוט נשחק לא טוב".
אתה מתאר את עצמך כמאמן קשוח ?
"אני מגדיר את עצמי כמאמן קשוח אבל חם. אני יכול להיות קשוח אבל אם אני רק קשוח, אז מה המטרה? אני קשוח אם הם מפרים את הטקטיקה הקבוצתית, אם הם מעדיפים את טובתם האישית על פני הקבוצה. אבל אני כן ירים אותם אם הם יפלו. על מנת שאקדם אותם, אני צריך שהם יראו לי כל הזמן שהם משתדלים. אם אתה תדבר איתי כי אתה רוצה משהו, ואני אסתכל שזה משהו שלא קורה, נבדוק למה זה ככה. אך אם זה יחזור על עצמו, אפסיק לתמוך בך. אני חושב שזה הוגן. יש לי אנרגיה מוגבלת כמו לכל אדם. אתה צריך לגרום לכך שתגיע לך תשומת הלב שלי ושל הצוות שלי וכל השחקנים שלי מודעים לכך".
שחקני בית"ר ת"א/בת ים חוגגים עם עידו שחר (חגי מיכאלי)איני יודע אם אתה מודע לכך. לפני מספר חודשים הייתה תכנית טלוויזיה בה הראו קטע וידאו של שחקן, ואן דן ברח, ששיחק אצלך. הוא טען שם בקטע המצולם שבאחד האימונים ניסית לתקוף אותו במזלג. אני לא יודע אם ביקשו את תגובתך לדברים, אני לא זוכר שראיתי את הצד שלך והייתי שמח לשמוע ממך מה היה שם.
"לא ביקשו ממני תגובה, אך רק אגיד כך - זהו שחקן של דן האג, שהיה מאוד טרוד נפשית ונשאיר את זה כך. אני לא חושב שעליי להקדיש לכך תגובה נוספת".
אני רוצה לשאול אותך על השחקן הישראלי. מהו הצד החזק שלו ומה החלש?
"המשמעת היא הדבר המרכזי שחסר. למה אני מתכוון? אם תסתכלו על הליגות הגדולות ביותר, אני לא חושב שאמצא שם שחקן שאני צריך לדרבן אותו כל יום להפוך לטוב יותר. זה לפעמים חסר כאן. לפעמים הם חושבים שהם נהדרים כבר, המשפחות דוחפות אותם, הסוכנים שיכולים להיות סביבם כבר מגיל 15 בעוד שבמקומות אחרים זה מגיל 16, זה מפריע לפעמים, אבל לא תמיד כי יש פה גם סוכנים מאוד טובים. ואז אתה מגלה שיש להם תחושה שהם טובים מספיק, אבל אין מישהו שבאמת טוב מספיק. צריך לצפות שבכל משחק תחכה לך מלחמה וזה אומר שקודם כל, צריך להילחם. זוהי העזרה שקיבלתי מהכדורגל האנגלי. שם לא היה יותר מדי דיבור טקטי. כולם שיחקו 4:4:2, אבל השיח היה סביב המלחמה ו-'בואו נהרוג אותם'. זה משהו שאני חושב שחסר פה, התשוקה האמיתית ללכת עד הסוף, להגיע למטה, לסבול מכאב אבל להמשיך לשחק.
כמות הפעמים שראיתי שאימונים נעצרו כי השחקנים חשבו שאני אתן כדור חופשי, אני כבר לא יכול לספור אותן יותר. שאלתי 'למה עצרתם?', אז ענו לי 'כי זה פאול', ואני אמרתי בתגובה 'אבל מי קבע שזה פאול? אתה? האם שרקתי? האם אמרתי שיש פאול? אז למה עצרת?', ואז עונים לי 'אבל...', אך אין אבל. אם במשחק יש עבירה והשופט לא שורק - ממשיכים לשחק. כך גם באימונים. זה היה קשה עבורם לקבל את זה. הם חשבו שאני עושה את זה נגדם, אבל כשהם גילו שאני ככה עם כולם, הם הבינו שאין לי משהו אישי נגד מישהו מהשחקנים. עוד דבר שלמדתי באנגליה הוא שכל משחק אתה משחק עם כאב. פה, כשכואב להם, הם עוצרים. אז שאלתי אותם האם היו עוצרים את המשחק אם היה מדובר במשחק בנבחרת או בליגת האלופות, וכולם ענו לי 'לא'. אני מנסה כל הזמן להעמיד אותם אל מול הסיטואציה העתידית ולגרום להם להבין שהעתיד מתחיל קודם כל כאן ועכשיו.
ריימונד אטוולד (חגי מיכאלי)בצד החיובי - השחקן הישראלי מאוד מוכשר ומאוד אמיץ. הם מאמינים מאוד בעצמם ואת זה אני לא רוצה לקחת מהם. הם צריכים להמשיך להאמין בעצמם. אם אתרכז רק במה הם צריכים לשפר, אקבל שחקנים מפוחדים ואני לא רוצה שחקנים שמפחדים".
איפה אתה מוצא הבדלים בין שחקן ישראלי להולנדי?
"להולנדים יש יותר רצון להשתפר בכל יום. בהולנד זה שוק שונה. אם אתה ממשיך שם יש לך יכולת להיות מקצוען ואז לקפוץ לחו"ל וזו פרספקטיבה שונה קצת מכאן, אבל אני כן רואה שחקנים מישראל יוצאים לבלגיה ומדינות אחרות ואנחנו צריכים לדחוף לעוד מקרים כאלה".
נניח ומחר יפנו אליך מההתאחדות, מהנבחרת וישאלו אותך מה אנחנו בכדורגל הישראלי צריכים לעשות אחרת. מהו הדבר הראשון שתענה?
"הנושא המרכזי הוא ההשכלה של המאמנים. אני מאמין גדול בכך שאם יש לך מאמנים טובים, תוכל לייצר כדורגלנים טובים. יחד עם זאת, יש לשפר את המתקנים כאן בצורה משמעותית”.
אנדי הרצוג (רדאד ג'בארה)אתה מוביל אותי לשאלה הבאה שלי. המאמנים פה. כשאנחנו רואים את הליגה הבכירה, חוץ מארבע הקבוצות הראשונות, שאר הקבוצות, כמעט כולן משחקות 5:4:1, 5:3:2 וכשהן משחקות נגד הגדולות זה יהיה 9:0:1, האם המאמנים הם אלה שמורידים פה את הרמה?
"זו שאלה מסובכת עבורי. אין לי בעיה עם קבוצה שמתאימה את עצמה ליריבה. נלך רגע לאנגליה, שם כל משחק קשה, אפילו אם יש לך קבוצה טובה או לא, מקשים עליך הגנתית. אין לי בעיה עם קבוצות עושות את זה נגד הגדולות. מה שאני שומע, וזו לא דעתי, אלא מה שאני שומע הרבה מהקבוצות שאנחנו משחקים נגדן, זה שאיך אנחנו משחקים ככה ואיך אנחנו ממשיכים לשחק לאורך 90 דקות ככה? הצוות שלי ישראלי אז הם אומרים לי אח"כ שהם שומעים מהשחקנים היריבים שאין יותר מדי הדרכה באימונים שלהם, ואין יותר מדי חינוך באימונים וברור שצריך לעשות את זה עם שחקנים צעירים אבל מבחינתי זה צריך להיות גם עם שחקנים מנוסים. המשמעת הטקטית היא הדבר המרכזי. תמיד צריך תכנית וצריך ללכת אחריה".
מה הדבר שאתה רואה במשחקים שפשוט מטריף אותך?
"בקבוצה שלי אני חושב שאנחנו חמודים מדי. אנחנו נאיביים מדי. אבל יש לי קבוצה מאוד צעירה. היה לנו משחק אימון נגד בית"ר ירושלים לפני שבועיים והיה מצב אחד שבו השחקן הלך בצורה נקייה לכדור אבל הוא סיכן את עצמו כשהוא הלך ככה לכדור. לא תראה את זה קורה בליגה האנגלית. שחקן בן 19 יגן על עצמו בצורה אחרת. הוא ילך עם כף הרגל שלו בצורה אחרת כך שאם מישהו ייפצע, זה לא יהיה הוא. ככה שזה קצת נאיבי מדי בקבוצה שלי, הם צריכים להפוך קשוחים יותר".
איך החיים בישראל עבורך?
"החיים פה טובים. אני מאוד אוהב את הקשר המשפחתי החזק. יש פה חברה מאוד תחת שליטה וזה ברור בשל המדינה בה אתם חיים. יחסית מאוד בטוח פה אם כי לאחרונה היו כמה מקרים של טילים שנורו לכאן וזה כמובן פחות נחמד. זה משהו שאתה מתמודד איתו אחרת כשאתה כאן מאשר כשאתה בחו"ל".
ריימונד אטוולד (חגי מיכאלי)היה לך ניסיון עם אזעקה?
"כן, האמת שהיה לי מקרה כפול ביום אחד כשעבדתי במכבי ת"א. הייתי באשקלון עם הקבוצה עד גיל 15 ושתי דקות לפני הסיום הופעלו האזעקות ושמענו פיצוצים מעלינו, היינו צריכים לתפוס מחסה. זה היה בבוקר, בצהריים נסעתי למשחק הנוער באשדוד ואותה הסיטואציה התרחשה שם. בבוקר התחבאתי איתם, בצהריים צילמתי את מה שקרה. לראות איך אנשים מתמודדים עם זה גרם לי להבין שבסך הכל די בטוח פה כי יודעים להתמודד עם המצב".
מהן המטרות האישיות להמשך הקריירה שלך?
"אני כל הזמן מנסה לשפר את רמת ההשכלה שלי. לאחרונה אני מתעניין מאוד באימוני המוח. אנחנו לא יודעים יותר מדי על הנושא הזה. הייתי באלקמאר לאחרונה. דיברתי עם חברה שמנתחת מאמנים ושחקנים מליגת האלופות ורואה למה השחקנים האלה ברמה אחרת מאשר שחקנים אחרים ומהו ההבדל ביניהם ואז אתה מגיע לניתוח קבלת ההחלטות שלהם, וכמה הם שואבים מתמונה אחת בלבד. למשל, מסי ורונאלדו, אם תשים עליהם משקפי VR אתה תגלה שהם רואים דברים אחרים לגמרי ממה שאנחנו חושבים. הם מסתכלים על תנועות גוף, על זוויות רגליים והם חוזים לא את הצעד הבא, אל את הצעד שאחריו. אז אני מנסה ללמוד איך לאמן שחקנים להיות כאלה, ואיך אפשר לשנות אימונים כדי לתת להם את האתגר הבא. איפה זה יהיה ובאיזו רמה? כמו שאמרתי לך מקודם, אני יכול לעבוד בשלושה תפקידים - מאמן, מנהל מקצועי ומנהל אקדמיה. כרגע אני בסך הכל בסדר".
להפוך למאמן הראשי של מכבי זו מטרה עבורך?
"לא".
שחקני מכבי ת"א. אטוולד יגיע לשם? (רדאד ג'בארה)למה לא?
"כי אני לא חושב שזו המטרה שלי. אמרתי לך, אני יכול לעשות כמה תפקידים - מנהל מקצועי, מנהל אקדמיה ומאמן. אני לא רואה את עצמי מאמן את מכבי ת"א בעתיד, אני כן רואה את עצמי בוחר פרויקט שמתאים לסט הכלים המקצועי שלי בהמשך".
הפרק שלך בישראל התחיל ב -2016. יש לך סוג של לוח זמנים למשך התקופה שתהיה כאן ?
“לא, אני צריך אתגרים, אני צריך לראות התקדמות במה שאנחנו עושים. מה שגיליתי במדינות כאלה הוא שאתה צריך כישרונות, אבל חייב שתהיה תכנית נכונה עבורם. ומבחינתי העונה אני בקבוצה בה יש תכנית נכונה ופלטפורמה לגידול כישרונות צעירים".