יש לבטל את הענישה הקולקטיבית בכדורגל

משחקי הרדיוס שהוטלו על הפועל ת"א ומכבי ת"א בעקבות אירועי הדרבי האחרון, עוררו מחדש את הדיון על הענישה הקולקטיבית והבלתי מידתית הנהוגה בעולם הכדורגל. בעקבות הוויכוח והדיון הציבורי החליטה הנהלת ההתאחדות לכדורגל להקים ועדת היגוי שתיבחן קיומן של חלופות לעונש הרדיוס. ועדה זו היא הזדמנות פז לחולל שינוי יסודי באכיפה ובענישה בעולם הכדורגל. על הוועדה לשאוב השראה מעולם האכיפה בדיני בתאגידים, ולהמליץ על יצירת משטר בו יהיו לקבוצות הכדורגל תמריצים חיוביים למיגור האלימות במגרשים, מבלי שיפגעו עשרות אלפי אוהדים בגלל קומץ מתפרעים.

המשפט המודרני מבוסס על תפיסה יהודית עתיקת יומין האוסרת על ענישה קולקטיבית. בתי המשפט, בהקשרים שונים, חוזרים השכם וערב על הגישה כי "איש בעוונו יישא ואיש בחטאו יומת, ואין מכים אלא את העבריין לבדו". באופן מוזר תפיסה בסיסית, מוסרית ותועלתנית זו אינה מקבלת ביטוי בעולם הכדורגל הישראלי.

שריפה ביציע אוהדי הפועל תל אביב (רדאד ג'בארה)

מדינות אחרות דווקא התאימו את כללי הענישה בעולם הכדורגל לשיטת המשפט המודרנית האוסרת על ענישה של רבים בשל פשעם של מעטים. כך למשל, בשנת 2018 הליגה הגרמנית קבעה קווים מנחים חדשים לענישה של קבוצות כדורגל, ולפיהם ענישה קולקטיבית של אוהדים, כגון  משחק ללא קהל או איסור על כניסת אוהדים למשחק חוץ, תהיה האמצעי האחרון והחמור ביותר במדרג הענישה, ותופעל רק כאשר מוצו אמצעי הענישה האחרים. גישה דומה ניתן למצוא בליגות בכירות אחרות באירופה. ואולם, ההתאחדויות הבין-לאומיות כגון פיפ"א ואופ"א עדיין דוגלות בשיטת הענישה הקולקטיבית למיגור האלימות במגרשים, חרף העובדה שאין בידיהן נתונים מבוססים על יעילותה של שיטה שנויה במחלקות זו.

הגיעה העת שהתאחדות לכדורגל בישראל תאמץ את הגישה המקובלת בעולם המשפט המודרני ובליגות הבכירות באירופה, ותבטל את הענישה הקולקטיבית והבלתי מידתית של אוהדים, שיעילותה אינה מוכחת. כפי שציין בצדק רב יו"ר מנהלת הליגות בכדורגל, ארז כלפון: "אין שום סיבה ש-30 אלף אנשים ייענשו בגלל מספר עבריינים".

השריפה ביציע של אוהדי מכבי תל אביב (שחר גרוס)

חרף מדיניות הענישה הקולקטיבית בגין אלימות אוהדים במגרשים, על התאחדות לשאוב השראה משיטות האכיפה המודרניות והמשוכללות של עולם דיני התאגידים, וליישם את המלצות מבקר המדינה מדוח מקיף שערך בנושא האלימות בספורט בשנת 2015, ולפיהן על התאחדות לפתח כלי אכיפה חדשים להתמודדות עם תופעת האלימות במגרשים.

על התאחדות  לקבוע מנעד של סנקציות משמעותיות לקבוצות ולמנהליהן בגין אלימות במגרשים, כגון מדרג קנסות, הפחתת נקודות ואף חיוב אישי למנהלי הקבוצות בגין הפרות חוזרות, כמקובל באכיפה המנהלית המודרנית. לצד זאת, יש לקבוע כי הקבוצות ומנהליהן יהיו פטורים מהרשעה או יזכו להקלה משמעותית בעונש אם יוכיחו קיומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית שאימצה הקבוצה לשם מניעת אלימות וביטויי גזענות של אוהדים.

ארז כלפון (רדאד ג'בארה)

תכנית האכיפה הפנימית של הקבוצות צריכה להיות דומה לתוכניות האכיפה המקובלות בדיני התאגידים למניעת עבירות על ידי עובדי התאגיד. על התוכנית לכלול את המרכבים הבאים: אפיון הסיכונים העיקריים כגון אלימות וקריאות גזעניות מצד קבוצות אוהדים מוגדרות; קביעת עקרונות פעולה ונהלים למניעה ואיתור של אוהדים אלימים; מינוי קצין ציות קבוצתי למניעת אלימות וגזענות שיהיה אחראי על תכנית האכיפה; אימוץ קוד אתי לקבוצה ולאוהדים; הקמת שולחן עגול לשיח בין אוהדים להנהלה; קיום הדרכות והפצת חומרי הסברה לאוהדים; נקיטת אמצעי פיקוח ובקרה סבירים להבטיח את יישומה של תוכנית האכיפה כגון הצבת מצלמות במגרשים ושכירת מאבטחים בכמות מספקת; ייסוד מנגנוני דיווח אנונימיים על אוהדים אלימים; יצירת ערוץ קשר אפקטיבי עם המשטרה; אימוץ תקנון שיאפשר לקבוצה לנקוט אמצעים מעין משמעתיים כנגד אוהדים אלימים כגון שלילת מנוי ובקשת צווי הרחקה לאוהדים.

יונתן כהן ואיאד אבו עביד במאבק (שחר גרוס)

אימוץ מדיניות של מקלות (ענישה לקבוצה ומנהליה) וגזרים (זיכוי או הקלה ממשית בעונש אם תוכח קיומה של תכנית אכיפה אפקטיבית), וביטול ענישת האוהדים הקולקטיבית, תעודד את הקבוצות להשקיע משאבים להתמודדות אפקטיבית עם תופעת האלימות במגרשים. לצד זאת, חובה לזכור כי האחריות הכוללת לסדר הציבורי במגרשי הכדורגל מוטלת בראש ובראשונה על המדינה וזרועותיה. דוח מבקר המדינה הצביע על כשלים בפעילות משרד התרבות והספורט והמשטרה בהתמודדות עם האלימות בספורט, והמליץ על מספר צעדים להגברת האפקטיביות של פעולתם, ויש לוודא כי המלצות דוח מבקר המדינה בעניין זה מיושמות בפועל. 

** הכותב הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי; מוסמך מאוניברסיטת הרווארד; מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה; בשבע השנים האחרונות שימש כראש מטה משרד מבקר המדינה; בעבר שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא (דימ') אהרן ברק.