כשפותחים את הדלת בכניסה לאחד החדרים הפנימיים במתחם האימונים שלה, מתגלה אולי התמונה שמספרת את הסוד הגדול של מכבי פתח תקווה. במקום רצפת בטון, יש פרקט. במקום לוח עם שרטוטים, יש מסכים שעליהם רצים קטעי וידאו ונתונים מהאימון שמתנהל במגרש ליד. במקום רעש של מאמנים שמחלקים הוראות לשחקנים, שומעים הקשות על המקלדת. במקום עוד משרד רגיל, יש שמונה אנליסטים שיושבים ומנתחים כל פעולה של כל שחקן ושחקן במחלקת הנוער שלהם. היי טק.
אפילו הקירות הלבנים הרגילים השתנו. אחד מהם הפך לקיר ממותג, עם סמל המועדון לצד פרצופים מוכרים כמו גל אלברמן, עומר דמארי, טל בן חיים ומנור סולומון. מבחוץ זה אולי לא נראה כמו מתחם האימונים הכי נוצץ שקיים בכדורגל הישראלי, אבל קשה שלא לעצור בכניסה לחדר הזה ולהחסיר פעימה.
"זה הלב של מכבי פתח תקווה", אומר ליאור רדלר, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער. קריירות שלמות נמצאות מול העיניים של העובדים בחדר הבקרה הזה, אליו מתנקזות כל התמונות מהמצלמות שהותקנו במגרשים שבמתחם, והמטרה של העובדים בו היא לזהות את הכוכב הבא מתוך כמעט 400 כדורגלנים צעירים שעוברים להם מתחת לעיניים מידי יום. זה שאולי בעוד כמה שנים יעלה למשחק נבחרת ויבקיע שער ניצחון על רוסיה שיטריף את כל אנגליה, או זה שיעלה למשחק בליגת האלופות ויבקיע שער שוויון מול קבוצת ענק כמו מנצ'סטר סיטי.
בשנה האחרונה הקבוצה הבוגרת ירדה לליגה הלאומית ויש שיאמרו שזה דווקא תרם למועדון מבחינה מקצועית, משום שירידת הליגה נתנה הזדמנות לשחקנים צעירים נוספים לעשות את הפריצה בקריירת הבוגרים שלהם, כמו ארד בר, תאי בריבו, מוחמד סרסור, ליאל עבדה ועידן אהדנני, שמקבלים דקות משמעותיות יחסית בקבוצה של גיא לוזון. בשנים הקרובות, כך נדמה, יעשו את הדרך הזו שחקנים נוספים.
"המטרה הגדולה היא פיתוח שחקנים לקבוצה הבוגרת ולחו"ל", מסביר ליאור רדלר, בנו של איש הכדורגל אריה רדלר ז"ל. מגיל 7 ליאור בכדורגל, כשחקן ומאמן לשעבר, שמחזיק גם בתואר שני במינהל עסקים. "בתפקיד המנהל המקצועי יותר חשוב היום לדעת איך לנהל אנשים, אז יש לי תואר בזה וזה מה שאני עושה פה בפועל. זו עבודה שהיא מסביב לשעון".
וכשהשמש יורדת, המקום הזה מקבל חיים. בזו אחר זו, עולות קבוצות המחלקה אל הדשא. כל שחקן שקושר נעליים שם עליהן גם רצועה עם צ'יפ מיוחד, ומאותו הרגע שהוא מתחיל את האימון כל צעד שלו נמדד. מעליו יש מצלמות חכמות שמתעדות את כל מה שקורה על המגרש בזמן האימון, בשליטה מרחוק של ג'ויסטיק בחדר הבקרה. האנליסט שצופה באימון מתייג מיידית אירועים כמו בעיטה או חילוץ ולאחר מכן המערכת מפענחת מי היה מעורב בכל מהלך.
לפני האימון, אגב, השחקנים עונים על שאלות פשוטות ומשתפים איך הם מרגישים, כמה שעות שינה היו להם בלילה, מהי רמת המוטיבציה שלהם והאם הם סובלים מכאבים. הנתונים הללו מוזנים ישירות למערכת, אליה נחשפים המאמנים, כך שהם יכולים לנהל בחוכמה את הסגל שלהם ולמנוע פציעות. בסיום האימון, כל הנתונים שלו גם כן מוזנים למערכת, שמנפקת דו"חות לשחקנים. כל דו"ח כולל היסטוריית פציעות, גרפים על איכות השינה של השחקן, מערכי האימון שעבר ודירוג של כל הפעולות שביצע בכל משחק ואימון.
באימון המקביל של קבוצת ילדים א', שכבר התחיל, יש על המגרש בו זמנית ארבעה מאמנים שעובדים עם 20 שחקנים בקבוצות קטנות, כמו גם מאמן שוערים שעובד בצד עם שני השוערים, מאמן כושר שמשתתף באופן פעיל בחלק מהאימון, אנליסט שמסתובב עם טאבלט או לפטופ על הדשא, ומידי פעם אפילו מנהל מקצועי שמשקיף מהצד. בסך הכל, כ-50 אנשי צוות מנהלים את מחלקת הנוער הזו, שהצליחה למצב את עצמה כאחת מהחזקות ביותר בארץ.
"בלי טכנולוגיה, מדע ואקדמיה אי אפשר להגיע למטרות שאנחנו שואפים להגיע אליהן. המדע נכנס לתוך הארגון, למעטפת ולאנשי המקצוע - והשחקן תמיד נמצא במרכז", ציין רדלר. "אם עד היום הסתכלנו על השחקנים ועל הקבוצות במשקפת גדולה, בשנים האחרונות שינינו את המדיניות שלנו כך שעכשיו אנחנו מסתכלים עליהם במיקרוסקופ. אנחנו מודדים, בודקים, מסריטים את הפעילות של כל שחקן, והכל נכנס למאגר נתונים אחד גדול. כל תהליך האימון השתנה בעקבות זאת. אנחנו רוצים לשפר כל שחקן ברמה האישית והקבוצתית, ולכן האימון יורד הרבה יותר לעבוד עם הפרט, בידיעה שכל פרמטר נבדק".
לכל שחקן יש דו"ח שמכיל מסמכים אישיים שאפשר לנתח אותם גם לפי גרפים מקצועיים. אפשר להשוות היבטים טכניים או פיזיים, לבחון כמה מסירות קצרות וארוכות ביצע אותו השחקן ואת האיכות שלהן, לאיזו מהירות הגיע, מה המרחקים שאותם הוא עבר לפי תקופת זמן מוגדרת, או כל בדיקה אחרת שמאמן הקבוצה מעלה על דעתו.
"הרבה כסף הושקע במערכות האלה ויכולת הניבוי רק תלך ותעלה", אמר יבגני רובינסקי, ראש מערך האנליסטים של המועדון שכולל שמונה אנשי צוות. "כל נתון יוצא בגיבוי של וידיאו והוא מוצג לשחקן. אנחנו לא מראים לו רק נתונים, אלא גם צילומים שמראים למה זה קרה ואיך. המאמנים מבינים את החשיבות של זה, הילדים דורשים את זה ולפעמים גם יושבים בבית כדי לנתח את המשחק האחרון שלהם כדי ללמוד מטעויות ולהבין טוב יותר את המשחק שלהם. זה משפיע על שחקנים ורואים את השיפור בהמשך".
"בקבוצות הנוער ובבית הספר לכדורגל יש לנו כמעט 900 שחקנים וגם בגילים הצעירים אנחנו דואגים להעניק לילדים יחס יותר אישי", ציין יונתן שמל, מאמן נערים ב' ומנהל החטיבה הצעירה במחלקה שכוללת את כל הילדים עד גיל 12. "כל קבוצת ילדים עובדת עם שני מאמנים ראשיים בנפרד, בשכר מלא ובמשרה מלאה. הסטטיסטיקה אומרת שלא הרבה מהם ייצאו לקריירה גדולה בבוגרים, אבל מחובתנו לתת להם את הכלים הטובים ביותר כדי שזה יקרה".
מעל המגרשים, בחדר האסיפות, מנהלת התזונאית יעל רותם שיחה עם קבוצת נערים ב' על ירקות ופירות. היא מסבירה על החשיבות של הסלק, שמשפר את זרימת החמצן בדם וכך גם יכול לעזור להם לפתח את הכושר האירובי שלהם.
לפני שבוע היא שמעה בכנס בלונדון הרצאה מהתזונאית של ברצלונה, וכעת היא יושבת מול נערים בני 15 בפתח תקווה ושואלת: "מי פה אוהב ברוקולי?". באופן לא מפתיע, אף אחד מהם לא מרים את היד, ובדיוק ברגע הזה היא מסתובבת אחורה ולוחצת פליי על סרטון שקיבלה מאותה התזונאית. בסרטון רואים ילד עם חולצה של ברצלונה שמסרב לאכול מצלחת הירקות שהוגשה לו בבית, אבל לפתע שחקני בארסה פורצים מהדלת ומתחילים לבשל במטבח. שלל ירקות נחתכים וקופצים באוויר היישר לצלחות שלהם. כשהם מסיימים, נכנס ליאו מסי ונותן ביס בכרובית.
אפקט ההשפעה של הסרטון הזה היה מהיר ומיד צצות שאלות על החשיבות של הירק הזה, לעומת ירקות אחרים. "אחרי שהם ראו את ליאו מסי אוכל ברוקולי, עד הקיץ כולם יתיישרו לפי הדרישות. טוב, אולי חוץ מאלה שאוהבים את כריסטיאנו רונאלדו", אומרת רותם בחיוך.
כל אחד מהשחקנים האלה עובר בדיקות דם בתחילת העונה, בדיקות גובה ומשקל אחת לשישה שבועות, ומגיל 16 הוא גם יעבור בדיקות תקופתיות של אחוזי שומן. לפני משחקים, מידי פעם נקראים שני שחקנים מכל קבוצה לבדיקות שתן מדגמיות, על מנת לדעת אם הם מיובשים או שותים כמו שצריך בהתאם להנחיות. "הכל התחיל ביום חם אחד שבו שיחקנו נגד בית"ר ירושלים ובמחצית השנייה השחקנים נפלו מהרגליים בגלל שהיו חסרים להם נוזלים בגוף. מאז אנחנו מקפידים על הנושא הזה כי גם מבחינה רפואית זה מסוכן לעלות עם ילד מיובש למגרש", אמר מאמן במחלקה.
הסקאוטים של המועדון מנסים לאתר בעיקר ילדים, ולא נערים. "אנחנו עובדים עם סקאוטינג כדי לאתר שחקנים כישרוניים ולהביא אותם אלינו בשביל לגדל את מנור סולומון או עומר דמארי הבאים, אבל אנחנו פחות מאמינים ברכישה של שחקנים", סיפר שמל. "השחקנים שנמצאים אצלנו גם טועמים את אירופה. תדירות היציאה לחו"ל היא גבוהה יחסית ממה שהיה בעבר. המטרה היא שכל שחקן ייצא לפחות פעם בשנה לטורניר ברמות הגבוהות ביותר, בדרך כלל עם מועדונים כמו ברצלונה, באיירן מינכן ופורטו".
בהקשר הזה, הוסיף רדלר: "המדיניות שלנו היא להביא שחקנים כמה שיותר צעירים כדי לבנות אותם לפי הפילוסופיה שלנו. חלקם כבר פונים אלינו בצורה עצמאית כדי לבוא לפה. מאז שמנור גדל אצלנו ועלה לבוגרים, בשנים האחרונות יותר קל לנו להביא שחקנים עם פוטנציאל למחלקה. בחמש השנים הבאות אני מאמין שנראה עוד לא מעט שחקנים בעלי פוטנציאל עושים את הדרך לבוגרים. במקום להשקיע כספים בהעברה של שחקני נוער, אנחנו משקיעים יותר בתנאים ששחקני המחלקה שלנו מקבלים וזה משתלם יותר".
התנאים שהם מקבלים מאנשי המקצוע הם לא דבר שכיח במקומות אחרים בארץ. לרשות השחקנים הצעירים יש אפילו פסיכולוג ספורט צמוד. "חלק מהעבודה שלי נעשה בשיחות אישיות, אבל יש גם סדנאות מנטליות קבוצתיות, עבודה מול המאמנים ואפילו עבודה מעשית בליווי על המגרש", אמר הפסיכולוג דניאל קסל, שעובד בתחום מעל עשור ונמצא שנה שלישית בפתח תקווה. "אנחנו עוסקים בהתמודדות עם לחץ, טעויות, רעש, משברים אישיים, מוטיבציה, קבלת החלטות ושליטה ברגשות. מעבר לכדורגל, אנחנו רוצים גם לפתח את האישיות של השחקנים הצעירים ולתת להם כלים להצלחה. לתחושתי, זה בהחלט משפר את המשחק שלהם על הדשא. ובסוף, גם אני קופץ בגולים".
המתחם עצמו הוא לא גדול במיוחד, בטח שלא בהשוואה לזה של מכבי תל אביב או מכבי חיפה, ובכל זאת הוא מצליח לייצר שחקנים איכותיים מאוד כאמור. יש למחלקה שני חדרי כושר, מגרש אחד למשחקוני לחץ וקואורדינציה, וסך הכל רק עוד שני מגרשים להתאמן עליהם.
המחסור במגרשים הוא כנראה הבעיה העיקרית אצל קבוצות הכדורגל בארץ. "זה משפיע מאוד על תהליך האימון", הודה המנהל המקצועי רדלר. "זו אחת הבעיות הכי קשות של הכדורגל הישראלי כרגע, בעיה רצינית. הקבוצות שלנו צריכות יותר מגרשים. אנחנו נלחמים על כל מגרש בעיר, על כל דקת אימון, אבל זה עדיין מקשה מאוד על הפעילות שלנו. אנחנו בקשר רציף עם וילי רוטנשטיינר ואני מקווה שהוא יצליח להביא לשיפור בתחום הזה במחלקות הנוער בעתיד. הוא מרוצה מהעבודה שלנו אבל זה יעזור לנו מאוד אם יהיו לנו עוד מגרשים".
בין כל אנשי הצוות שעובדים בשעת אחר הצהריים במתחם האימונים הזה, על המגרש מתרוצץ לו גם יוסי סולומון, אביו של מנור, הכוכב הגדול ביותר שיצא ממחלקת הנוער הזו בשנים האחרונות. יוסי הוא מאמן כושר, ולמרות שהבן שלו עזב את הארץ לשחטאר דונייצק, הוא עצמו עדיין ממשיך לעבוד עם הלוזונים. "באתי לכאן לפני שמנור הגיע ונשארתי אחרי שעזב", אמר יוסי בחיוך.
"אני מאוד אוהב לעבוד עם ילדים ולראות את ההתפתחות שלהם, לכן גם נשארתי", הוסיף האב הגאה. "את כל הדברים שעשיתי עם מנור אני עושה גם בקבוצות שאני עובד איתן עכשיו. עד לא מזמן מנור היה בדיוק כמו כל שחקן אחר פה ועכשיו הוא לא רק הגאווה שלי, הוא הגאווה של כולם במועדון הזה. ההצלחה שלו היא ההוכחה שאנחנו בכיוון הנכון".
התמונה של מנור סולומון באותו החדר, לצד השמות הגדולים ביותר שיצאו מהמגרשים האלה, תמיד נמצאת לנגד עיניהם של המאמנים והעובדים במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה, שעשתה קפיצת מדרגה רצינית בעקבות ההצלחה של סולומון בן ה-20. היא משפיעה על כולם, אבל בעיקר היא משפיעה על הדור הבא שמגיע מידי יום לאימונים.
"אין ספק שהסיפור שלו נתן לילדים תקווה להאמין בעצמם", סיכם יוסי סולומון. "אם היית בא ואומר להם לפני שנתיים שילד ממכבי פתח תקווה יגיע לליגת האלופות, זה היה נשמע להם כמו איזה סיפור מהאגדות, אבל עכשיו הם מבינים שכל אחד שמתאמן על המגרש הזה יכול להגיע לרמות הכי גבוהות שיש ולהגשים כל חלום. רואים להם את זה בעיניים. אתה לא יודע מה קרה לילדים פה אחרי שמנור כבש את השער באיתיחאד".