מי ששחרר את קפטן בני סכנין חאלד חלאילה באופן הנבזי הזה הוא חסר בושה. כך מתעללים במי ששירת את קבוצת המגזר במשך כשני עשורים? כך מתנהגים כלפי מי שהקריב את גופו ואת נפשו למען הצלחת קבוצתו? כך נפרדים מסמל, מאגדה? אי אפשר היה להמתין עד לסוף העונה? לערוך לו משחק פרידה מפואר כיאה לדמות במעמדו ולהציע לו תפקיד מקצועי או ניהולי?
חלאילה הוא אולי לא שיא השלמות, בוודאי שלא. אולי הוא לא המוכשר, המלוטש והאלגנטי ביותר, אך הוא בוודאי סמל שחרת על דגלו מסירות אין קץ, נאמנות, הקרבה ותשוקה.
חאלד לא בחל, אף פעם, בשום אמצעי במהלך הקריירה שלו כדי להוביל את סכנין למחוזות ההצלחה, לגרום לקהל הנאה צרופה ובקיצור, להטריף. בזכות מידת הלחימה הנדירה שלו, הוא סחף והלהיב. יש בו מחוייבות לא רק לקבוצתו, אלא גם לעירו ולחברה הערבית בכללותה.
חאלד חלאילה חוגג במדי סכנין (עמרי שטיין)אסור, אסור, בשום פנים ואופן, לקבל את הכרעת הדין הזו. זוהי הכרעה אכזרית ואף בזויה. מה נאמר לילדים, להורים ולאוהדים? איך אפשר להסביר החלטה חסרת כבוד שכזו? איך משליכים סמל שכזה לעזאזל?
אם זו החלטה של מאמן אז זוהי החלטה אומללה, בבחינת למצוא בו שעיר לעזאזל על תקופת השפל בה נתונה הקבוצה. מה, רק חאלד אשם במצב השערורייתי שאליו נקלעה הקבוצה זו העונה השנייה ברציפות? ואם זו החלטה של ההנהלה, אז חבריי המכובדים, אתם צריכים לפנות את הזירה לפניו.
חאלד חלאילה מודה לאוהדים (עמרי שטיין)אני אוהב את חאלד, את מנהיגותו, מסירותו, נאמנותו ותרומתו. הוא דיוקן של זן הולך ונכחד. הוא מודל לחיקוי. הוא גם, תתפלאו, שחקן כדורגל בלתי מבוטל. החזירו אותו מיד. לאלתר. לא בושה להודות בטעות.
כותב שורות אלה אוהד את סכנין. יש בדרכה של הקבוצה משהו קסום. חאלד הוא חלק מהקסם הזה. אם לא יוחזר, אני שם את הערצתי בבוידעם. גם ממני תפרדו. אם לא עלי עות’מאן, מחמוד קנדיל, עלי ראדי וחאלד, מה נשאר לעזאזל? סכנין היא יותר מסתם קבוצה. היא מועדון, היא שגרירה, היא ייצוג. חאלד הוא חלק מהמורשת הזו. אל נא תפרקו אותה.
חלאילה חוגג שער בסכנין (מרטין גוטדאמק)