זה כבר באמת לא מצחיק: סיכום קמפיין הנבחרת

עשרה משחקים בשמונה חודשים, בלי כרטיס ישיר ליורו אבל עם כרטיס לפלייאוף - ובעיקר עם המון אכזבה. כך נבחרת ישראל סיימה את קמפיין מוקדמות אליפות אירופה הערב (שלישי) בתום משחק החוץ מול צפון מקדוניה, שהיה האחרון בשלב הבתים. הנבחרת של אנדי הרצוג סיימה רק במקום החמישי בבית, עם יכולת טובה בפתיחת הקמפיין, שהלכה ודעכה בסיומו והובילה לאכזבה של ממש. כעת הגיע שלב הסיכומים.

וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג מדברים על התקדמות? מאזן הנקודות של הנבחרת הגיע רק ל-11 נקודות מתוך 30 ואין ספק שמדובר בכישלון עצום. במוקדמות יורו 2012 נבחרת ישראל סיימה עם 16 נקודות מתוך 30; במוקדמות מונדיאל 2014 היו לה 14 נקודות מתוך 30 כשהיא שיחקה מול פורטוגל ורוסיה; במוקדמות יורו 2016 הנבחרת השיגה 13 נקודות מתוך 30 כשהיריבות היו וויילס, בוסניה ובלגיה; בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 הנבחרת השיגה 12 מתוך 30 נקודות וזה למרות שהיריבות בין היתר היו ספרד ואיטליה. כך שללא ספק - מדובר בקמפיין הגרוע ביותר ב-15 השנים האחרונות, מאז מוקדמות יורו 2004, כאשר שם היו שמונה משחקים בלבד. הפעם, הרצוג זימן 37 שחקנים, 28 מהם קיבלו דקות, והם סיימו קמפיין רע.

שחקני נבחרת ישראל מאוכזבים (עמרי שטיין)

המשחק הגדול ביותר של הטורניר

כמובן הניצחון 2:4 על נבחרת אוסטריה. מתחילת הדרך האוסטרים סומנו כמי שעשויים להיאבק על המקום השני, כך שלמשחק הזה הייתה חשיבות גדולה אם לנבחרת שלנו היו ציפיות להגיע לשם. ומעבר לזה, גם לווילי רוטנשטיינר ולאנדי הרצוג היה חשוב לנצח את הנבחרת בה הם עבדו ושיחקו, והשחקנים הישראלים אכן הציגו מפגן כוח מרשים.

באותו המשחק האוסטרים אומנם עלו ליתרון מהיר כבר בדקה השמינית, אבל מאותו הרגע הייתה רק נבחרת אחת על המגרש. ערן זהבי, שחזר לאצטדיון סמי עופר לראשונה מאז השליך את סרט הקפטן ונטש את הנבחרת, הצליח להשכיח את העבר עם שלושער נהדר. גם מונס דאבור כבש וביחד עם השיגו ניצחון ענק שהכניס את הקהל לאופוריה. אבל מאותו הרגע, הכל דעך, חוץ משחקן אחד.

שחקני נבחרת ישראל חוגגים (עמרי שטיין)

השחקן המצטיין

למרות התוצאות הרעות שהציגה הנבחרת ברוב שלבי הטורניר, מי שבלט מעל כולם היה ערן זהבי, שכבש 11 שערים בקמפיין הזה, כאשר הנבחרת כולה כבשה 16 שערים. אגב, לא רק נגד אוסטריה הוא סיים עם שלושער, הרי שגם במשחק שהגיע לאחר מכן, נגד לטביה, הוא כבש שלושער נוסף ולרגעים היה נדמה כי יסיים בראש טבלת מלך השערים של המוקדמות, אבל הארי קיין וכריסטיאנו רונאלדו הצליחו להשתוות אליו ואף לעבור אותו.

זהבי, בכל אופן, נשאר רק עם המון מחמאות. אין ספק שהוא היה שחקן הנבחרת הדומיננטי ביותר בטורניר הזה, אחרי הקאמבק שעשה למדים הלאומיים. היו לו שערים מדהימים, מהפכים והרבה רגעי אושר, אבל לצערו, בשורה התחתונה כל מה שעשה לא ממש עזר להביא את הנבחרת ליורו בכרטיס ישיר.

ערן זהבי חוגג (רדאד ג'בארה)

המשחק המאכזב 

אין ספק שההופעה החלשה ביותר הייתה נגד נבחרת פולין בחוץ, שם נבחרת ישראל חטפה תבוסה של 4:0. הכחולים-לבנים הגיעו למשחק מול הנבחרת הטובה ביותר בבית, אחרי שלושה משחקים שבהם שחקניו של הרצוג הוציאו שבע נקודות מתוך תשע אפשריות. אמנם במחצית הראשונה הם עוד עמדו על הרגליים, אבל אחרי חצי שעה של משחק פערי האיכות באו לידי ביטוי בצורה בולטת מאוד - ואז הגיעה ההתפרקות.

ערן זהבי מאוכזב מול פולין (רויטרס)

התוצאה הכי מאכזבת

משחק החוץ בסלובניה. ישראל הגיעה למשחק הזה אחרי הפסד ותיקו מאכזבים מול פולין וצפון מקדוניה, בידיעה שניצחון יחזיר אותה למסלול. הסלובנים עלו ליתרון של 0:1, ביברס נאתכו וערן זהבי הכניעו את השוער יאן אובלק עם שני כדורים נהדרים שהפכו את התוצאה, אך הסלובנים השוו ובדקה ה-90 הם גם הצליחו להכריע את המשחק לטובתם עם 2:3 דרמטי ומאכזב שנבע בגלל סדרת טעויות בחלק האחורי. במשחק הזה הבינו בנבחרת שהעפלה ליורו תישאר בגדר חלום.

בנג'מין ורביץ' חוגג (רויטרס)

השחקן המאכזב 

אפשר לומר שכמעט כל אחד מהשחקנים שהיו שותפים למשחק ההגנה. בעוד שהיכולת ההתקפית הייתה נהדרת, המאמן אנדי הרצוג לא הצליח להשתלט על הכאוס בחלק האחורי ולהוביל לשיפור. הוא אומנם ניסה לעבות את מרכז ההגנה עם שלישיית בלמים, אבל נבחרת ישראל ספגה 18 שערים בעשרה משחקים, וזה היה בלתי נסבל.

גם שלישיית הבלמים הוחלפה לא פעם. לואי טאהא היה הבלם היחיד ששיחק לאורך כל הקמפיין, פרט למשחק האחרון, אך לצידו השמות התחלפו כמעט מידי משחק. הוא התחיל עם עומרי בן הרוש ושרן ייני, אבל אחרי משחק אחד אוראל דגני עלה במקומו של בן הרוש למרכז ההגנה, ומיד לאחר מכן גם דגני הוחלף בניר ביטון. אחרי שני כינוסים וארבעה משחקים בקמפיין, ייני לא שיחק יותר ודגני הפך להיות הבלם המרכזי בחולייה האחורית למשך שני משחקים, ביחד עם חאתם עבד אלחמיד שעלה במקומו של ביטון. אלא שדגני נפצע וטיבי נכנס במקומו ל-11, אבל גם טיבי שיחק רק פעם אחת והוחלף בביטון. בסופו של דבר, שניהם חזרו להרכב אחרי שהחליפו את אלחמיד.

חאתם עבד אלחמיד (שחר גרוס)

ובקיצור, בעשרה משחקים בוצעו לא פחות משמונה שינויים רק בהרכב של שלושת הבלמים הפותחים. רק פעמיים הרצוג בחר להישאר באותו ההרכב בדיוק במרכז ההגנה, אך יש לציין כי בכל פעם השחקנים זומנו לכינוס של צמד משחקים, כך שלמעשה מכינוס לכינוס תמיד היו שינויים - וזה מראה אולי על חוסר היציבות הגדול שהיה בהגנה. תוך כדי הטורניר, אגב, הרצוג החליף אפילו את השוער, אחרי שהחליט לוותר על אריאל הרוש לטובת אופיר מרציאנו, ולבסוף החזיר אותו למשחק האחרון שהיה חסר משמעות.

כדי להבין עד כמה ההגנה הישראלית הייתה חלשה, אפשר להסתכל גם על המאזן הכיבושים של הנבחרת הכי גרועה בבית. לטביה כבשה רק שלושה שערים לכל אורך טורניר המוקדמות - ואחד מהם היה לשער של נבחרת ישראל. עם נתונים שכאלה, לא פלא שהנבחרת לא הצליחה להתמודד על המקום השני בסופו של דבר.

אנדי הרצוג (רויטרס)

הרכב שלושת הבלמים שפתחו ממשחק למשחק והתוצאות:

בן הרוש, ייני, טאהא - סלובניה, בית, 1:1.
דגני, ייני, טאהא - אוסטריה, בית, ניצחון 2:4.
ביטון, ייני, טאהא - לטביה, חוץ, ניצחון 0:3.
ביטון, ייני, טאהא - פולין, חוץ, הפסד 4:0.
עבד אלחמיד, דגני, טאהא - צפון מקדוניה, בית, 1:1.
עבד אלחמיד, דגני, טאהא - סלובניה, חוץ, הפסד 3:2.
עבד אלחמיד, טיבי, טאהא - אוסטריה, חוץ, הפסד 3:1.
עבד אלחמיד, ביטון, טאהא - לטביה, בית, ניצחון 1:3.
ביטון, טיבי, טאהא - פולין, בית, הפסד 2:1.
ביטון, טיבי (שני בלמים) - צפון מקדוניה, חוץ, הפסד 1:0.

ההבדל בין מאזן החוץ לבית 

עוד דבר ששיחק תפקיד משמעותי בקמפיין הזה. במשחקי הבית, הנבחרת השיגה 8 נקודות מתוך 15 אפשריות. ובחוץ? רק 3 מתוך 15 אפשריות, כאשר הנבחרת הצליחה לנצח רק את לטביה האחרונה, שלא גרפה ולו נקודה אחת עד לניצחון על אוסטריה בגארבג’ טיים. מול כל היתר נבחרת ישראל הפסידה בחוץ - וזהו מאזן עגום בהחלט.

אנדי הרצוג עם ווילי רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)

הציטוט של הקמפיין

איך לא, שייך לאנדי הרצוג. בתום המשחק נגד סלובניה מאמן הנבחרת רתח על השחקנים שלו שהפקירו את החלק האחורי, בנאום שנשא בראיון שהגיע מיד לאחר ההפסד הדרמטי: “זה לא עוזר שבמחצית השנייה היינו טובים. תמיד אומרים שהשחקן הזה היה טוב והשחקן ההוא היה טוב, אבל ספגנו שלושה שערים. אנחנו לא מספיק מקצוענים. אנחנו מדברים כל הזמן על העפלה וחלומות אבל עושים טעויות טיפשיות כאלה שעולות לנו בשערים ואז אנחנו מפסידים. בגלל הטעויות הטיפשיות האלה אנחנו מפסידים כל משחק וזה לא כבר לא מצחיק יותר”. או בשפת המקור: “And it’s not funny anymore”. האמת? זה באמת כבר לא מצחיק.