הקונספציה ההגנתית של אנדי הרצוג קרסה

לקראת המשחק הערב (שבת, 21:45) באצטדיון טדי מול נבחרת פולין, המאמן הלאומי, אנדי הרצוג, דיבר עם שחקניו במהלך האסיפות והאימונים על ההגנה והמשמעת ההגנתית. לא סתם הרצוג שם דגש גדול על הגנת נבחרת ישראל, כי עד כה במשחקי מוקדמות היורו 2020, הקונספציה של הרצוג בחלק האחורי פשוט קרסה.

בשמונת המשחקים שלה עד כה במוקדמות, נבחרת ישראל ספגה 15 שערים, אבל כדי לנתח את זה כמו שצריך, צריך להוריד את צמד המשחקים מול לטביה האחרונה בבית, שספגה עד כה בכל משחקיה 27 שערים ולא הצליחה לקחת אפילו נקודה אחת, מה שמעיד על החולשה שלה. ללא המשחקים מול לטביה, נבחרת ישראל ספגה 14 שערים ב-6 משחקים. ממוצע של 2.3 שערים למשחק, הרבה יותר מדי, מה שמעיד על הבעיה הגדולה שיש לנבחרת ישראל במשחק ההגנתי שלה.

בעוד הרצוג משחק בקמפיין הזה בצורה התקפית וכמובן מנצל את הכושר הנהדר של ערן זהבי, הוא לא הצליח עד כה לייצב את משחק ההגנה. לכן לא ברורה ההתעקשות של הרצוג לשחק דווקא עם שלושה בלמים, כאשר גם לקראת הערב מול פולין, באימונים הרצוג תרגל מערך של שלישיית בלמים (איתן טיבי, ניר ביטון ולואי טאהא).

נבחרת ישראל מקבלת הרבה גולים דווקא מהאמצע. המטרה כשמשחקים עם שלישיית בלמים היא שליריב יהיה קשה לחדור דרך האמצע. בדרך כלל, כשבלם אחד יוצא קדימה, השניים האחרים צרכים לחפות עליו, ליצור צפיפות באמצע ולהקשות על היריב שמנגד, אבל במהלך כל הטורניר הזה, קל מאוד לכבוש לנבחרת ישראל גולים דרך האמצע.

ניר ביטון עם ביברס נאתכו (רדאד ג'בארה)

שיטת שלושת הבלמים אמורה לשלוח את המגנים יותר למעלה, אבל היא גורמת לכך שיהיה לך פחות שחקן במרכז המגרש. עד כה בשיטת שלושת הבלמים הרצוג לא השיג את הצפיפות במרכז ההגנה, ויש פערים יותר מדי גדולים בין השחקנים.

הרצוג חייב גם לשחק עם צמד חלוצים כדי לשחרר את ערן זהבי, אז מובן מדוע הוא בוחר לעלות לשחק עם עוד חלוץ. אבל השיטה של שלושת הבלמים גם חושפת את האגפים של הנבחרת. לא סתם הרצוג שם דגש באימונים ובשיחות על המשמעת ההגנתית וביקש אף עזרה משחקני ההתקפה.

אם נבחרת ישראל ממילא מקבלת גולים כמו מסננת, אז יכול להיות שלשחק עם צמד בלמים במקום שלישייה יפעל לטובת הנבחרת. צמד בלמים עם אחריות יצרו יותר צפיפות, תהיה להם יותר משמעת, ולא יהיו פערים גדולים. הם יבינו שהם צריכים לקחת עליהם את משחק ההגנה, שאין להם עוד בלם לצדם, ובצורה כזו, כל אחד מפיל את האחריות על האחר. גם בשלישיית ההגנה חשוב מאוד התיאום, ובקמפיין הזה אין תיאום בין הבלמים, בין היתר בגלל פציעות. הרצוג נאלץ כל פעם להחליף את שלישיית הבלמים שלו.

ערן זהבי (רדאד ג'בארה)

אם ישתחרר להרצוג עוד שחקן, הוא יוכל לעבות יותר את מרכז המגרש עם קו של ארבעה קשרים. נראה שהפעם הרצוג, שעתיד לפתוח עם דיא סבע, ישחק איתו על האגף כדי לא לאפשר לפולנים להשאיר את האגפים חשופים כמו במשחק הראשון מולם. כנראה בשנים הקרובות נבחרת ישראל לא תזכה להגרלה כה קלה במשחקיה, ספק גם אם נקבל בשנים הקרובות שחקן שעושה דברים כמו ערן זהבי. אבל הנבחרת לא ידעה לנצל זאת עד כה במשחקיה.

נכון, הנבחרת השיגה אמש את הכרטיס למשחקי הפלייאוף, אך זה לא קשור למשחקים של מוקדמות היורו, אלא בגלל השיטה שהמציאו באופ”א. הרצוג יהיה הערב תחת מבחן, לראות האם הוא יכול לסדר את הנבחרת גם מבחינה הגנתית מול הנבחרת הפולנית.

ואי אפשר שלא להתייחס גם למומחה למנטליות - האוסטרי מרקוס רוגן. שמענו המון שבחים על השחיין האולימפי לשעבר, אבל במבחן העובדות, הנבחרת קרסה גם מנטלית. אנחנו לא רואים אופי חזק מצד שחקני הנבחרת ברגעים הקשים, ובמבחן העובדות בשטח אין שום שיפור מנטלי.

אנדי הרצוג עם ווילי רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)

במשחק הראשון מול פולין התחלנו טוב ואז התמוטטנו וסיימנו עם ארבעה שערים ברשת של הנבחרת. מול סלובניה הובלנו 1:2, ואז ספגנו צמד שערים, בהם גם גול בדקה ה-90, וסיימנו עם הפסד של 3:2, ומול צפון מקדוניה הובלנו 0:1, אבל סיימנו בתיקו 1:1.

אז מה קורה למנטליות של הנבחרת ברגעים הקשים? איפה המומחה? למה אנחנו לא יכולים לשמור על יתרון? המנהל המקצועי ווילי רוטנשטיינר מוכר סיפורים לפיהם רוגן עושה עבודה נפלאה, שהוא שיפר מאוד את הנבחרת מבחינה מנטלית, שרואים את העבודה שלו. אין ספק שלמשחק חצי גמר הפלייאוף בחודש מרץ יש מלבד ההכנה המקצועית חשיבות להכנה המנטלית. אך האם רוגן הוא האיש המתאים לכך? עד כה במהלך המשחקים של מוקדמות היורו לא ראינו את טביעת האצבעות לעבודתו.