כמעט עם כל כינוס של נבחרת ישראל, סוגיית השוער עולה לדיון. בתחילת מוקדמות היורו היה זה אריאל הרוש שפתח בשער, אבל בחלוף הזמן השוער הודח מההרכב בקבוצתו הקודמת הפועל באר שבע - ואז הגיעה הנפילה ביכולת גם במדים הלאומיים, כאשר במשחק נגד פולין בחודש יוני האחרון הוא ספג ארבעה שערים, כולל שער מכדור שהיה יכול לעצור ושער אחר שהגיע לאחר שמסר כדור לשחקן יריב עם הרגל, בטעות שגרמה ליריבה להביס את הנבחרת ולנצח בתוצאה גבוהה של 4:0.
אחרי המשחק ההוא בפולין, הרוש הודח מההרכב של הנבחרת ובמקומו נכנס לשער אופיר מרציאנו, שבניגוד אליו שיחק בזמנו באופן קבוע בליגה הסקוטית. כשקיבל את ההזדמנות, מרציאנו גילה יכולת טובה גם בנבחרת והוכיח שבדיעבד המהלך הזה היה מוצדק - אבל שמהרגע בו קיבל את המקום בשער במדי הנבחרת, במקביל הוא איבד את מקומו בהיברניאן. כעת, כאשר הנבחרת מגיעה שוב למפגש מול פולין הערב (שבת) ב-21:45 בטדי, המאמן אנדי הרצוג שוב צפוי לפתוח עם שוער שבדרך כלל יושב על הספסל ומרציאנו יצטרך להוכיח שהבחירה בו הייתה נכונה.
"ברגע ששוער לא משחק בקבוצה שלו ולא נמצא בכושר הכי טוב, אין ספק שזו בעיה למאמן", אמר רפי כהן, שוער הנבחרת לשעבר. "הריזיקה שלקחו עם אריאל הרוש נגד פולין לא צלחה בזמנו, אופיר מרציאנו הציג יכולת טובה כששיחק אחר כך ונתנו לו גם להמשיך, אבל כשיש עכשיו למאמן שוב סיטואציה שבה יש לו שוער פותח שלא משחק באופן רצוף, אז יכול להיות שהוא חושש מזה שהוא יהיה פחות חד אז שוב עולות ההתלבטויות. הכל התהפך בכמה חודשים ולפעמים קשה לקבל החלטה ככה".
לדעתו של רפי כהן, שרשם 43 הופעות במדי הנבחרת ומאז שפרש הפך למאמן שוערים בשנים האחרונות, לא בטוח שהרצוג בימים האחרונים היה נעול על מרציאנו. "בימי האימון שיש להם עד למשחק המאמנים צריכים להרגיש את השוערים, איך כל אחד מגיע ובאיזו יכולת. כשהייתי עם בוני גיזצבורג בנבחרת היינו מחכים עד לרגע האחרון כדי לדעת מי יפתח בשער, וזה לאו דווקא משהו רע. כל אחד היה צריך להיות דרוך ומוכן. אין ספק שאם היה שוער יציב שמשחק בצורה סדירה זה היה יותר קל להחליט, אבל כשלא ברור מי יפתח זה לפעמים מכניס את השוערים דווקא לריכוז שיא בהכנות של הנבחרת", ציין כהן.
הבעיה הגדולה של נבחרת ישראל בקמפיין הזה היא המשחק ההגנתי, וזה לפעמים תלוי גם בשוער כמובן. הכחולים-לבנים סופגים המון שערים, יותר מידי שערים. בארבעת המשחקים שבהם הרוש שיחק הנבחרת ספגה שבעה שערים, בעוד שבארבע ההופעות של מרציאנו לעומת זאת הוא הוציא מהרשת שמונה כדורים. אין הבדל יוצא דופן בהשוואה בין השניים, אבל בזמן שהרוש חזר לשחק בספרטה רוטרדם בחודש שעבר ומרציאנו חזר לספסל בהיברניאן לפני חודש וחצי - הרצוג לא מתכוון להפתיע עם שינוי בעמדה הזו מול הפולנים.
למשחק הקרוב מול הפולנים הרצוג חייב להציב את השוער הטוב ביותר שלו, כך שהוא שוב צריך לבחור בין הרוש למרציאנו ובנבחרת ישראל יודעים שעמדת השוער היא החשובה ביותר, בוודאי במשחק שכזה. לפולנים יש חוד קטלני, שכולל את רוברט לבנדובסקי שנמצא בכושר מטורף בבאיירן מינכן, את פיוטר ז’ילינסקי מנאפולי ואת קשישטוף פיונטק ממילאן, ובמשחק ביתי שכזה הרצוג לא ירצה לרדת מהדשא אחרי תבוסה.
המאבק בין צמד השוערים הזה נמשך כבר כמה שנים. מרציאנו שיחק בעבר אצל אלי גוטמן במוקדמות יורו 2016, כאשר הרוש היה בזמנו על הספסל, אבל מאז הרוש די השתלט על המקום ברחבה. עד למשחק הקודם נגד פולין, אריאל הרוש לא יצא מההרכב במשך 11 משחקים רשמיים רצופים, כך שבמשך תקופה של כשנתיים וחצי הוא היה השוער הבולט ביותר, עוד מימי מוקדמות אליפות העולם בקנדציה של אלישע לוי, אל תוך הקדנציה של הרצוג. סדרת הטעויות שלו במשחק בוורשה, כאמור, הכניסה את מרציאנו בחזרה לעניינים.
מרציאנו והרוש לא מזמן חצו את גיל 30. הם מנוסים וטובים, אבל בנבחרת ישראל תמיד ניסו לייצר את הדור הבא, כלומר להביא שוער יציב שיחזיק במשך שנים, כמו בכל נבחרת מובילה. מי שזומן לסגל הוא יואב ג'ראפי בן ה-26 מהפועל תל אביב, שהיא לא בין הקבוצות המובילות בליגה הישראלית כרגע ולכן הוא עדיין מוגדר כשוער השלישי בנבחרת.
לאחרונה שני שמות חדשים תפסו את אור הזרקורים בליגת העל, ג'וש כהן שעלה מארצות הברית ודניאל טננבאום שעלה מברזיל. לפני כשבוע ימים, מאמן הנבחרת אנדי הרצוג הגיע לאצטדיון סמי עופר ושם הוא צפה בכהן מקרוב, בזמן שזה עמד בשערה של מכבי חיפה מול בית"ר ירושלים. בסופו של דבר לא נעשתה כל פנייה אליו מצידו של המאמן או מצידם אנשי ההתאחדות.
לצערם, בגלל החוקים הבינלאומיים, השוער שעלה ארצה בקיץ האחרון לא רשאי לשחק במדים הכחולים-לבנים עד שלא ישהה בארץ לחמש שנים לפחות, וזאת למרות העובדה שהוא יהודי שקיבל דרכון ישראלי. אותו הדבר תקף גם לגבי דניאל טננבאום, שאולי מנפץ שיאים במכבי תל אביב, אבל לא יוכל לשחק בשנתיים הקרובות בנבחרת בגלל שהגיע רק לפני כשלוש שנים. שניהם אולי נראים טוב במשחקי הליגה ובסיטואציה אחרת היו יכולים אולי להילקח בחשבון לקמפיינים הבאים, אבל כרגע הם לא רלוונטיים לטווח הקרוב.
כשווילי רוטנשטיינר הגיע לעבוד בהתאחדות לכדורגל, הוא פיתח פרויקט מיוחד שנקרא "הנבחרת הלאומית 2022". המנהל המקצועי ישב עם אנשי מקצוע רבים, כולל בנבחרות הצעירות ובליגות השונות, ובמשך שנה שלמה הוא ניסה למפות את הכישרונות הגדולים הבאים. על הלוח הגדול שבחדרו, רוטנשטיינר סימן את השמות הבולטים שקיבל, הכניס אותם לטבלאות, חילק אותם לעמדות ועקב אחר ההתפתחות שלהם מידי כמה שבועות. כל הזמן הוא מחק והוסיף שחקנים, בשלב מסוים הוא אפילו שרטט איך תעמוד הנבחרת של הדור הבא על המגרש. ומה שלא עשה ואיזה שינוי שלא סימן, מעל כולם תמיד בלט שם אחד - שמו של חביב אוחיון.
כשנבחרת ישראל נחתה באוסטריה למשחק נוסף בקמפיין הנוכחי, אנשי ההתאחדות והשחקנים נכנסו להלם עם קבלת הדיווחים על כך שאוחיון הובהל לחדר הניתוח בעקבות פגיעה בעמוד השדרה שלו. עוד לפני קבלת המזוודות, רוטנשטיינר ניגש הצידה לשוחח עם אביו של השוער, ולרגע לא היה ברור מי ניסה לעודד את מי באותה שיחה.
רוטנשטיינר יודע שנבחרת ישראל צריכה שוער ישראלי חזק לעתיד. "שוער צריך להיות עם נוכחות", סיכם רפי כהן. "הבעיה היא שבארץ לא נותנים לשוערים הצעירים לשחק, אין מספיק סבלנות. אני שיחקתי בגיל 17 בקבוצת בוגרים בליגה הראשונה, ורק ככה צברתי ניסיון. יש פה שוערים טובים, כמו אסף צור לדוגמה שהוא רק בן 21 אבל משחק כבר שלוש שנים בליגת העל ועבר בנבחרות הצעירות, או עומרי גלזר, שגם נחשב לפוטנציאל. גם אם הם משחקים בתחתית, זה שהם משחקים זה מחשל אותם ולכן אפשר לבנות עליהם לעתיד. הלוואי וזה יתקדם ויצליח. כשאני מסתכל קדימה? אלה השוערים שאפשר לבנות עליהם לעתיד, אחרי עידן מרציאנו והרוש".
וכשמסתכלים לטווח הקצר, מי שיעמוד בשער מול נבחרת פולין יצטרך לנסות ולעצור את אחת מהנבחרות החזקות ביותר באירופה. אם מרציאנו אכן יפתח בשער גם הפעם, הופעה טובה שלו תוכל לעשות לו שירות טוב להמשך - הן לנבחרת והן להיברניאן. ואולי הוא עוד יציל לעצמו את העונה.