בגיל 39, פאו גאסול כבר בישורת האחרונה של הקריירה שלו, אין זה סוד. אחרי שלל פציעות, במיוחד בשנתיים האחרונות, כשהוא חתום בפורטלנד אך עדיין לא יכול לפתוח את העונה בשל פציעה, הספרדי כבר חושב על היום שאחרי ובראיון מיוחד למארקה שפורסם הבוקר (שישי) הוא מתייחס גם לגובה החוזים ב-NBA, הסיבה שהצטרף לטריילבלייזרס, הרמה בליגה והחזרה של הכוכבים לאירופה.
גאסול סיפר תחילה: “מצבי משתפר, אני קרוב לחזרה שוב, על אף שהזמן עדיין לא ידוע. אומרים לי פחות או יותר את התאריך, אני מקווה שזה יהיה בהקדם. אבל כשאחזור ארצה להיות משמעותי, לא רק לגרד כמה דקות. אני לא מודאג מהעתיד, אבל אני מבין שאני כבר קרוב לפרישה, זה משהו שהפנמתי בשנים האחרונות, אפילו שאני אוהב את המשחק”.
אפשרות שירצה להיות מאמן בעתיד: “ארצה לעבוד באיזשהו ארגון ספורט, אני מעדיף שיהיה לי קצת חופש, אני גם רוצה שיהיה לי יותר זמן עם המשפחה, אז אני לא בטוח לגבי קריירת אימון. אני מכיר את החשיבה של העיתונאים, לפני כמה שנים לא הייתי מעז לומר את זה, אבל להיות מאמן זה הדבר שהכי קרוב ללהיות שחקן, בכל מקרה, אני לא חושב על זה עכשיו, לא אמרתי אף פעם שאני רוצה, אבל היום אני יכול לומר אולי, על אף שהייתי מעדיף תפקיד גמיש יותר”.
הסיבה שהצטרף לפורטלנד: “הם עניינו אותי, הם לקחו בחשבון שהם מחתימים שחקן שמחלים מפציעה מורכבת, שרק מחלים ממנה, או שפורשים בגללה. הם היו נחושים לצרף אותי ואמרו לי: ‘אהבנו אותך לפני שלוש שנים ואוהבים אותך גם היום”. אהבתי את זה וגם את העובדה שהם הגיעו לגמר המערב ושיש שם סגל צעיר וטוב, מחויב מאוד וזו הסיבה שבחרתי בהם. העומק במצבת הסנטרים? הוא קיים, אבל יש הרבה פציעות. אני מעריך מאוד את סי ג’יי מקולום ודמיאן לילארד, הם בלתי ניתנים לעצירה ושחקן אחד לא יכול לשמור על מישהו מהם, יש להם הרבה יתרונות שאפשר לנצל”.
הרמה ב-NBA: “הליגה השתנתה מאוד, גם המשחק. יש הרבה זריקות מהירות, פוזשנים קצרים, מסירות בודדות ואז זריקה. יש הרבה זריקות חפוזות, כשהייתי צעיר יותר, סגנון משחק כזה היה גורם לך לרדת לספסל ולמאמן להיות עצבני. היום זורקים אחרי 8 שניות של התקפה, המשחק איבד מהיופי שלו. עכשיו יש קבוצות שמשחקות עם חמישה ילדים על הפרקט. אני חושב שעדיין אפשר לזכות בתארים עם שני שחקנים גבוהים אמיתיים, הלוואי שאוכל להוכיח את התיאוריה הזו”.
גובה החוזים בליגה: “אני קצת מפחד מהסכומים האלה, אבל הם משולמים בהתאם למה שה-NBA מספק. אם הליגה תתפתח עוד, גם המשכורות יעלו, זו דוגמא לכמה שהליגה צברה כוח והתפתחה. בשנות ה-80 כוכבים גדולים כמו מג’יק ג’ונסון קיבלו שכר של מיליון דולר לעונה בלבד, אבל בזכותם נסללה התשתית לסכומים של היום. לדעתי, נשים צריכות לקבל את אותו השכר כמו גברים”.
ההגעה של כוכבי NBA גדולים חזרה ליורוליג: “דיברתי עם ניקולה מירוטיץ’ לפני ההחלטה שלקח לשוב לברצלונה. לא הופתעתי כי ידעתי למה הוא עושה את זה, ידעתי שזו אפשרות, אבל זה לא אופייני לשחקן שיש לו תנאים כל כך טובים ובגיל כל כך צעיר בוחר לחזור הביתה. זה צעד אמיץ, לקחת בחשבון את כל ההשלכות, זה לשבור נורמות. בעונה שעברה חתמתי בסן אנטוניו כי חיפשתי קבוצה עם שאיפות”.