יובנטוס ואינטר יהיו ככל הנראה השתתים שייאבקו העונה על אליפות הסרייה א’ עד הסוף, אבל קצת אחרי שתי המוליכות, ניצבת הקבוצה אולי הכי מסקרנת בליגה הבכירה של ארץ המגף – אטאלנטה. למרות ההתאקלמות הלא פשוטה בליגת האלופות, הקבוצה של ז’אן פיירו גאספריני פתחה את העונה בזירה המקומית בצורה נהדרת נראית כמו הקבוצה החזקה ביותר בליגה הנפרדת משתי המוליכות.
כל אוהד כדורגל שעוקב בעונות האחרונות אחרי הכדורגל ההתקפי של מיסטר גאספריני יודע לומר שמדובר בטוטאל פוטבול מהמשובחים באירופה. הנתונים היבשים לא משקרים ולפיהם אטאלנטה כבשה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה גם בעונה הקודמת וגם העונה, כשהיא כבר 30 שערים ב-10 משחקים כולל שבעה במשחק אחד מול אודינזה ההגנתית.
קרב חם בין נאפולי לאטאלנטה נגמר ב- 2:2 מבחינת שווי השחקנים החבורה בכחול-שחור נמצאת רק במקום ה-7 בליגה הרבה מתחת ליובה שמובילה על כולן, נאפולי, שתי המילאנזיות ושתי הקבוצות מרומא, וממש מעט מעל פיורנטינה. אז מה הסוד? פשוט - הנהלת אטאלנטה, שבראשה עומד הנשיא אנטוניו פרקאסי, והמאמן שכבר כולנו מכירים. לגאספריני היו לא מעט הצעות בקיץ אך הוא בחר להאריך את החוזה שלו מסיבה אחת עיקרית – באטאלנטה נותנים לו לעבוד בדרך שלו והולכים איתו עד הסוף.
בניגוד להרבה מועדונים באיטליה, למאמן בן ה-61 לא מנחיתים החלטות מלמעלה. השחקנים מאוהבים בשיטה ההתקפית שלו ולא רוצים לעזוב, למרות לא מעט הצעות וחיזורים של קבוצות גדולות, וכך הוא גם הצליח לשמור על מלך השערים של הליגה מהעונה שעברה, דובאן ספאטה, צמד הקשרים מארטן דה רון ורמו פרוילר. בנוסף, שחקנים כמו לואיס מוריאל, שכובש עד כה העונה בכל 42 דקות, מעדיפים לשחק אצלו לפני לא מעט קבוצות שהביעו בו עניין אחרי חצי עונה מצוינת בפיורנטינה.
ג'אן פיירו גאספריני (רויטרס)אז איך באה לידי ביטוי השיטה של גאספריני בעצם – הוא עולה בדרך כלל במערך של 3:4:1:2, כלומר עם שלושה בלמים שבראשם עומד רפאל טולוי הברזילאי, שעושה עבודה מצוינת גם מבחינה התקפית, ולא מעט פעמים יוצא קדימה בזמן התקפות ומגיע מקו שלישי כדי לתמוך. במשחק האחרון נגד נאפולי בחוץ, הוא אפילו בישל את שני השערים. כמעט תמיד אצל גאספריני אחד הבלמים מצטרף ותומך התקפית, בפעולה שיוצרת יתרון מספרי של שחקן שבא עם הפנים מאחור.
בנוסף, כמו שהזכרנו, יש לו שני מנועים אדירים במרכז השדה שהם למעשה שיכפול אחד של השני. דה רון ופוילר נעים בלי סוף ללא כדור ותורמים התקפית והגנתית כאחד, ובמקביל בקושי מאבדים כדורים ומחלצים המון כאלה. בקווים יש לגאספריני בדרך כלל את רובין גוזנס והאנס האטבור העוצמתיים שתומכים יחד התקפית משני האגפים כמעט בכל התקפה.
מארטן דה רון (רויטרס)אבל הקסם האמיתי בא בעיקר בזכות השלישייה הקדמית, שם תמיד נראה את פאפו גומס הארגנטינאי, שניצב מתחת לספאטה, מלך הבישולים עד עתה בליגה עם חמישה לצד ארבעה שערים. הקולומביאני הוא גם זה שייצר הכי הרבה מצבי הבקעה ודאים עד עכשיו בליגה (9) שאחריו במקום השני ניצב חברו יוסיפ איליצ׳יץ׳ (7). הסלובני מטפל בכדור באופן מושלם עם פס ודריבל מצוין, לצד קור רוח בשליש האחרון, כמו רוב חבריו בחלק הקדמי. יחד עם השלושה הללו נמצא ברוטציה מוריאל.
כך למעשה לאטאלנטה יש המון תבניות התקפה מתוחכמות שמתאפיינות בקומפקטיות ובכך שהשחקנים מאוד קרובים אחד לשני. המרחקים נקצרים נותנים למעשה יתרון מספרי כמעט בכל סיטואציה על כר הדשא וכל זאת מבית היוצר של גאספריני, שגרם, וממשיך לגרום, לנו להתאהב בקבוצה מברגמו פעם אחר פעם.
שחקני אטאלנטה חוגגים (רויטרס)מבחינה הגנתית ובחלק האחורי יש אומנם שוער מצוין בדמותו של פיירלואיג'י גוליני, אך אין מספיק עומק ואיכות. טולוי מצוין אך לידו בדרך כלל נראה את חוסה לואיס פלומינו ואנדראה מאזיילו, או בראט ג'ימסיטי וסימון קאר, וזה לא מספיק מבחינת האיכות והעומק בכדי להתמודד מול אריות אירופה בליגת האלופות יחד עם הליגה, מה שבא לידי ביטוי בצורה ניכרת יותר במפעל היבשתי.
כמעט כל אוהד כדורגל חשב שאטאלנטה תתרסקו העונה בליגה כי לא תוכל לעמוד בעומס של שני המפעלים, אך לצד האכזבה באלופות עד כה, דווקא בסרייה א’ אטאלנטה פה כדי להישאר למעלה ובדרך של המאמן שלה, כדי להגיע לליגת האלופות גם בעונה הבאה. יש כמה קבוצות בליגה עם סגל שחקנים עדיף, על הנייר, משלה, אבל על הקווים המאמן פשוט שווה הרבה יותר מרוב המתחרים למרות שאתמול (רביעי) מול נאפולי טעה בענק כשעלה בלי חלוץ (ספאטה פצוע ומוריאל היה על הספסל) ועם גומס בעמדה נמוכה מידי כקשר אחורי. בכך, גאספריני מנע אופציה של משחק עומק מהקבוצה שלו, אך הוא גם ידע לתקן בחצי השני והוכיח, לא בפעם הראשונה, כמה הוא מבין את המשחק, מגיב בהתאם ויודע להודות בטעות כשצריך. בסוף הוא גם היה קרוב מאוד לנצח גם את הפרטנופיי בחוץ.
ג'אן פיירו גאספריני (רויטרס)