עוד עונה יצאה לדרך ובגיל 34 לשלומי ארבייטמן, אחד מהשמות הבולטים של השנים האחרונות בכדורגל הישראלי, אין קבוצה, כאשר הליגות כבר נפתחו לפני קרוב לחודשיים וחודש אוקטובר יצא לדרכו.
כעת, ארבייטמן, שבינתיים מתפקד כמנהל המקצועי של בית הספר לכדורגל של בית״ר טוברוק בשורותיה גדל, מתייחס בראיון בלעדי ל-ONE לקושי להיות בלי קבוצה, לתקוות לחזור לליגת העל, להצעה הנכונה מבחינתו, ליחס לכדורגלנים ותיקים ומבוגרים, לטעויות שעשה בדרך, לחרטות על הירידה לליגה א׳ בעונה שעברה, למה שיש לו עוד לתת לכדורגל וכמו כן, גם למחשבות על פרישה מכדורגל ועל ׳היום שאחרי׳.
שלומי ארבייטמן (שחר גרוס)בפעם השנייה ברציפות העונה נפתחה ועדיין אין לך קבוצה, מה אתה מתכנן לעשות?
״כן, פתחנו עוד עונה ולצערי הרב אין לי קבוצה. יש לי הרבה הצעות מליגה א׳ ומהליגה הלאומית, אך כמובן שאני תמיד מכוון למקומות שאני שייך אליהם שזה ליגת העל. המצב קצת מסובך ולא פשוט, אבל תמיד כולי תקווה ואמונה שאולי יצוץ איזה משהו, אבל אם לצערי לא אמצא קבוצה בתקופה הקרובה, אם אני לא אחליט ללכת למקום אחר, אני אשקול את המשך דרכי בכדורגל. זה לא פשוט, אבל יש לי עוד תקווה ואמונה״.
כאחד שעבר לא מעט דברים בכדורגל הישראלי, זה לא קל להגיע למצב הזה.
״לא קל בכלל, זה ממש לא פשוט. בעונה שעברה הייתי במצב דומה ובסופו של דבר החלטתי לרדת לליגה א׳ וזו הייתה טעות לא קלה בכלל מבחינתי. הייתי צריך לחכות בסבלנות ואני בטוח שהייתי מוצא. לפעמים הדברים לא הולכים כמו שאתה רוצה, אתה עושה קצת טעויות בדרך ומוצא את עצמך במקום שאף פעם לא היית בו ומתמודד עם דברים שאף פעם לא נתקלת בהם. אין לדעת לאיפה החיים מושכים אותך ולוקחים אותך. בכל שנותיי בכדורגל עשיתי קריירה מאוד יפה שאני כמובן לא רוצה שתיגמר. קבלת ההחלטות שלי לא הייתה טובה, העברתי שנה לא פשוטה בשתי הקבוצות בהן הייתי, אבל אלה החיים וזה הכדורגל וזהו, קשה ולא פשוט למצוא את עצמי שוב במצב שאני מחפש קבוצה עם כל מה שעברתי בכדורגל, אבל אין מה לעשות, ממשיכים קדימה״.
שלומי ארבייטמן (שחר גרוס)אתה מרגיש שיש איזה שהוא חוסר כבוד כלפי שחקנים ישראלים ותיקים?
״אני חושב שכן, יש כל כך הרבה שחקנים שבאמת עשו הרבה בכדורגל ואני לא מדבר עליי ספציפית, אבל יש הרבה שחקנים שעשו לא מעט בכדורגל ומוצאים את עצמם כרגע בלי קבוצה, אז כן, יש פה סוג של חוסר כבוד. גם אם שחקן ירד ליגה, עשה קצת טעויות בדרך והולך למקום שהוא לא שייך אליו וגם אם דברים קצת לא מסתדרים לו או הולך כמו שהוא רוצה, אז זהו, גומרים לו את הקריירה כי הוא עשה טעות ולא יכול לחזור יותר למקום בו הוא היה ברוב הקריירה וזה חבל. אני אישית בן 34 ואני שומר על עצמי בצורה שאני יכול להגיד בפה מלא, בביטחון ולא בקטע של שחצנות או יהירות, מקומי הוא בליגת העל.
“לא שכחתי לשחק כדורגל ואני יכול לחזור למקום הזה. אני שומר על עצמי אישית בכושר יותר מרוב השחקנים בליגת העל, יש לי עדיין את התשוקה והאהבה לכדורגל, כלום לא אבד לי. לצערי אבל היום מאמנים קצת חוששים ופוחדים לקחת אחריות ואני יכול להבין אותם, כי בסופו של דבר מי שמשלם זה הם. אם אתה מביא שחקן שקצת נעלם בשנה שנתיים האחרונות זה לא סוף העולם, ממש לא, שחקן יכול לחזור למה שהוא היה, או אפילו ל-70 אחוז ממה שהוא עשה בכל הקריירה שלו והוא יכול לתת מהניסיון הרב שלו לקבוצה וסביב חדר ההלבשה, השחקנים והקהל ולחזור לתת מעצמו מה שהוא יודע לתת”.
שלומי ארבייטמן (עמרי שטיין)“חבל, חבל שאין פה את המאמן עם האומץ, הביטחון והאמונה לתת לשחקנים כאלה. אבל בסדר, כל אחד עם הבעיות האישיות שלו וסדרי העדיפויות שלו וזה כואב ולא נעים כי באמת יש לי כל כך הרבה מה לתת וקשה לי לראות משחקים ולדעת שאני בחוץ למרות שהמקום שלי הוא שם ואני יכול וחייב להיות שם ואני יודע שאני יכול לא רק להשתלב, אלא להיות בורג מאוד חשוב בכל קבוצה בליגת העל ושוב פעם, לא בקטע של שחצנות. אבל לפעמים הדברים לא הולכים לצערי כמו שאני רוצה, אבל ממשיכים קדימה כי דברים כאלה קורים במהלך הקריירה ולצערי חבל שזה קרה. לא תיארתי לעצמי שאני אמצא את עצמי שוקל את המשך דרכי בכדורגל, אבל אין מה לעשות. זה חלק מהמקצוע, הוא מקצוע אכזר, פעם אתה למעלה ופעם למטה וממשיכים הלאה״.
אתה עד כדי כך פגוע שאתה שוקל את המשך דרכך?
״אני יכול להגיד שבאמת, אם אני לא אמצא בתקופה הקרובה משהו שטוב לי ושאני כן שואף להגיע אליו, אז כן, יכול להיות שלצערי אני איאלץ לשקול את המשך דרכי. זו סיטואציה לא קלה עבורי, כי אני יודע בתוך תוכי שיש לי כל כך הרבה מה לתת ואני רואה את הכדורגל בישראל ורואה מה קורה מסביב ואת השחקנים שמביאים ומשחררים ואני אומר ׳רבאק׳ איך אני לא שם? קשה שאני לא יכול לתת את הניסיון שלי וכל מה שיש לי בגלל שיש אנשים שחושבים שזהו, שהכל נגמר ושהוא לא יכול לתת יותר את מה שהוא נתן ופה הטעות, זה ממש לא נכון. מאמן שייתן בך את הביטחון והאמונה יקבל כפליים ויכול להחזיר גם את שמחת החיים וגם לעזור לאותו השחקן לתת את מה שהוא יודע. זה כואב לי, אבל אם אני לא אמצא, שוב, אני אשקול את המשך דרכי, זה צעד לא קל וקשה. אני מנסה כמה שיותר לדחוק את זה הצידה ולא להתעסק בזה, אז חושבים על זה כמה שפחות וממשיכים הלאה, אין מה לעשות לצערי״.
שלומי ארבייטמן עם הכדור (אחמד מוררה)בחיפוש הזה אחרי קבוצה, מה דרישות הסף שלך? באיזה קבוצה תהיה מוכן לחתום ובאיזה לא?
״אני חושב שאני יכול להיות בכל קבוצה בליגת העל ואני שייך לשם וזה לא משנה איפה, את התפוקה אני אתן ואני אומר את זה בלב שלם כי יש לי כל כך הרבה מה לתת וכל כך הרבה ניסיון. הכדורגל ושמחת החיים לא נעלמו, פשוט צריך לתת לבן אדם את המפתחות ו׳יאללה, תראה מה אתה יודע׳ וחובת ההוכחה תהיה עליי. אבל מאמנים קצת חוששים ופוחדים על המקום שלהם וזה בסדר, אני לא כועס, אבל זה המצב כרגע״.
אנחנו מדברים על ליגת העל, אבל בליגה הלאומית, קבוצה נגיד כמו הפועל פתח תקווה בה שיחקת בעבר, זה משהו שתשקול?
״ברור שאני אשקול את זה, אני לא אומר שלא. יכול להיות שאני אמצא את עצמי בקבוצה ששואפת לעלות לליגת העל או לחזור לליגת העל ואני יכול להגיד בפה מלא, אני אתן את כל כולי למען המועדון, אם אני הולך לקבוצה זה בלב שלם. אני לא אלך מחוסר ברירה או כי אין לי כלום, הולך לתת את כולי, לא כדי להגיד ׳יאללה חתמתי, נעביר עוד שנה׳, אצלי זה לא עובד ככה. אם יש קבוצה ששואפת להגיע לליגת העל, אני שם ואני אתן את כל כולי למען המועדון, הקהל וכולם. יש לי ניסיון לבוא ולתת ולהפיק מעצמי את המיטב, זה מה שהכי כואב, שאני יודע שיש לי המון מה לתת. אנשים עוצרים אותי כל הזמן ברחוב, בלי סוף, ואומרים לי ׳איך אתה לא שם׳, ׳איך אתה לא בקבוצה הזאת׳ ו׳תראה איזה שחקנים יש׳, אני לא אומר את זה חלילה כדי לפגוע בשחקנים. מדברים איתי כל יום וזה כיף לשמוע, אבל בתוכי אני יודע שאני באמת שייך לשם וזה לא קורה וזה קשה, אבל ממשיכים קדימה, אין מה לעשות”.
שלומי ארבייטמן שומר על הכדור מול דוס סנטוס (אחמד מוררה)“הראש קדימה והכיוון הוא תמיד חיובי, הלוואי בעזרת השם ייפול משהו, אבל לא משנה איפה, אם תבוא קבוצה שרוצה לעלות לליגת העל אני לא אפסול את זה ואני אתן למענה את כולי. אני לא מתכוון אבל להעביר שנה במטרה להגיד ׳יאללה, עוד שנה שרפתי׳, ממש לא, זה לא הציפיות שלי ולא ככה גדלתי וחונכתי, בכל מועדון בו הייתי הבאתי את כל כולי, לפעמים זה צלח ולפעמים לא, זה קורה לכולם, גם לשחקנים יותר גדולים ממני״.
בתרחיש בו יש קבוצה מתאימה, כמה שנים עוד אתה חושב שאתה יכול עוד לתת?
״שנתיים או שלוש בקלות״.
ומבחינת מספרים?
״אני יכול לתת כמות יפה של שערים, בוודאי״.
אתה חושב שהעובדה שאתה משחק כחלוץ קצת פוגעת בך? כי יכול להיות שבקבוצות מפחדים להחתים חלוץ ׳מבוגר׳ נקרא לזה.
״אני יכול להגיד לך ששחקנים מדברים איתי וגם מאמנים ושחקנים שפרשו וכולם אומרים לי שאני הכי חלוץ 9 שיש ושהיה בארץ ואני לא אומר את זה כדי לתת לי את הביטחון, אלא כי עומרים אותי תמיד ואומרים לי את זה וזה כיף לשמוע וזה מה שאני יכול לתת, אין מה לפחד פה. אני יכול לבוא לקבוצה ולהראות מה אני יכול לתת, אני לא ילד שעלה הרגע מהנוער. הגיל לא משחק תפקיד, הגיל הוא רק מספר, אין שום סיבה שלא אוכל להפיק ולתת מעצמי. זה לא ׳מבוגר׳, בגיל הזה בבלגיה אתה בשיא שלך, לא משנה איפה אתה נמצא, רק בארץ שלנו לצערי חושבים שנגמר הסיפור ונגמר הסוס. הרבה שחקנים משכו והמשיכו. ממה שאני רואה היום ושומע, בלי לפגוע באף אחד, אני יכול להיות בכל קבוצה ולתת את המספרים ובסופו של דבר, אם אני אגיע, נראה בסוף העונה אם צדקתי או לא, זה הכי כואב לי. אבל אין מה לעשות, ממשיכים קדימה״.
שלומי ארבייטמן חוגג (אחמד מוררה)אתה חושב שהזלזול הזה בשחקנים ותיקים פוגע בכדורגל הישראלי?
״אני לא יודע אם זה פוגע או מזלזל, אבל לא נותנים כל כך הרבה כבוד לשחקנים ואז מה? אז ירדו ליגה ושנה או שנתיים קרה מה שקרה ודברים לא הסתדרו ולא הלכו. זה כמו שתביא שחקן מלמטה ותרים אותו לאט לאט למעלה ותיתן לו את הצ׳אנס והדוגמה הכי טובה כרגע היא מה שיובל אשכנזי עשה בבני יהודה והמעבר שלו למכבי חיפה, אז ככה שאין פה ממה לחשוש וממה לפחד, צריך לתת את הביטחון בשחקן ומי שמאמין בו יקבל בחזרה. כנראה שהיום מאמנים מפחדים לעשות צעד כזה כי בסופו של דבר הם אלה שילכו הביתה, יכול להיות וחבל, אבל בסדר, זה לא שיקול שלי״.
בהולנד למשל אתה רואה שחקנים כמו רובין ואן פרסי ודירק קאוט בפיינורד וקלאס יאן הונטלאר באייאקס חזרו בגילאים מאוד מתקדמים ונתנו את המספרים והיו בורג משמעותי בקבוצות.
״זה מה שאני אומר לך, רק אצלנו בארץ יש איזו שהיא בעיה וסוג של פחד לעשות איזה שהוא צעד. בבלגיה זה הגיל לשחק, תראה למשל את וינסנט קומפאני, אז מה אם הוא בלם? יש הרבה שחקנים כאלה, מה יש לפחד או לחשוש? שחקן שבא ואתה מאמין בו ויכול לתת לך מספרים, אז כל מי שמסביב יכול לדבר כמה שהוא רוצה. אם לא תיתן את התפוקה, יכול להיות שתשלם על זה וישחררו אותך אחרי תקופה מסוימת. אז יש פה שחקן שעשה שנה-שנתיים קצת פחות, מה קרה? זה סוף העולם? זהו, הוא גמור ומחקו אותו? אני לא מסכים עם זה ולא מקבל את זה, אבל לכל אחד יש את השיקולים שלו. יש כאלה שלא חושבים כמוני ויש כאלה שחושבים כמוני, הרוב, ממה שאני שומע, חושבים כמוני. יש מאמנים והם בסופו של דבר מחליטים וזאת הפרנסה שלהם. זה המצב״.
שלומי ארבייטמן נלחם (נעם מורנו)אם כבר דיברתי על רובין ואן פרסי, יש כרגע בכדורגל העולמי, וגם הישראלי, מגמה לשחק ולבנות קבוצה על מהירות בחלק הקדמי, מה שלשחקן בגיל מתקדם קצת קשה יותר לתת. הוא למשל, בעונה האחרונה שלו לקח צעד אחורה ושיחק כקשר במקום כחלוץ, אתה רואה את עצמך עושה מעבר כזה?
״בכל שנותיי בקריירה, אם זה בנבחרות הצעירות למשל, שיחקתי מגן שמאלי, קשר אחורי, כנף ועשיתי את זה בצורה טובה. יש שחקנים למשל כמו אלון חרזי, שהתחיל כחלוץ ואחרי זה עבר לבלם ומגן. יותר מזה, גם אם שחקן לא נותן את התפוקה והמספרים, לפעמים הוא נותן את הביטחון והניסיון לקבוצה וזה מעבר למספרים, זה חשוב מאוד בחדר ההלבשה. נכון, מסתכלים על מספרים, אבל צריך גם להסתכל מסביב אם שחקן טוב לחדר ההלבשה ואם הוא יכול לתרום מהניסיון שלו ולא חייב גם להיות שחקן הרכב”.
“גם ואן פרסי למשל, עלה מהספסל בגיל 36 ונתן את התפוקה שלו. גם החלוץ של אתלטיק בילבאו, אריץ אדוריס, זה מבחינתי זה דמות להערצה, בן אדם בן 38 ששיחק לאחרונה בנבחרת ספרד, במחזור הראשון העונה עלה מהספסל וניצח את ברצלונה במספרת מהסרטים, אז מה עם הוא בן 38? הוא טוב לחדר ההלבשה ולאווירה וכשנותנים לו את הצ׳אנס לחמש דקות אפילו הוא בא ונותן את המקסימום שלו. זה לא סוף העולם, רק פה עושים סלט והתקשורת נכנסת לזה וגורמת לזה וזה מצב לא פשוט שחושבים שהכול נגמר. אני בן 34, מה זה 34? זה כלום. שחקן שומר על עצמו ויודע מי הוא, מה יש לחשוש? מה הסיפור, המאמן יחליט מי יתלבש וכמה תשחק, אין פה בכלל מה לחשוב, אבל זה שיקולים של כל אחד ואחד וגם שחקנים בליגת העל אומרים לי שהם לא מבינים למה אני לא שם״.
בן והבה, גיירמו ויסקארה ושלומי ארבייטמן חוגגים (נעם מורנו)את לא חושב שאם תחליט בסופו של דבר לפרוש זו תהיה מעין כניעה למה שאנשים אומרים?
״אם הלב שלך כרגע לא במאה אחוז למען המועדון שרוצה אותך והראש שלך בכלל בפוקוס רק על ליגת העל, אל תלך, אל תעשה מעצמך צחוק ואל תעשה מהאנשים שמביאים אותך צחוק. ברור שאם אני אחליט בסופו של דבר שזהו בכדורגל זה יהיה מאוד קשה עבורי, אבל אני לא חושב שזה להיכנע. אנשים יותר מדי אוהבים לדבר על זה. אם אתה לא בלב שלם, אין לך מה ללכת לליגה א׳, מה זה ייתן לך? בסופו של דבר עדיף להגיד תודה רבה ולהמשיך קדימה, כמה שאני לא רוצה לעשות את זה. כבר חמש שנים אני בארץ ואף אחד לא עבר את המאה שערים בליגה בתקופה הזאת חוץ ממני, אז זה מראה שחסרים חלוצים כמוני״.
יש לך באיזה שהוא מקום חרטה על זה שחזרת מבלגיה לארץ? מה הפניות הלא נכונות שלקחת שגרמו לך להגיע למצב בו אתה נמצא עכשיו?
״כן, אני מתחרט כי הייתי יכול להישאר בבלגיה וטעות נוספת הייתה שעזבתי את הפועל חיפה, אלה שתי טעויות מאוד קשות שעשיתי. הטעות השלישית היא שירדתי לליגה א׳ מהר מדי במקום לחכות לקבוצה בליגת העל. אלה הטעויות העיקריות בקריירה שלי. הייתי יכול לחזור לארץ בכל רגע נתון והיו לוקחים אותי, אבל אין מה לעשות, יש טעויות שעשיתי וזה מה שקבע וזה כנראה מה שאלוהים רצה שיקרה״.
שלומי ארבייטמן זוכה לכבוד על הגעה ל-100 שערים (אחמד מוררה)אמרת שאתה מצטער שעזבת את הפועל חיפה, אבל לפני שנתיים, עוד לפני שחתמת במכבי פתח תקווה, היית כבר ממש קרוב לחזרה לבית״ר ירושלים.
״זו גם טעות. למרות ההצעה הכלכלית הנמוכה של אלי טביב זו גם טעות מבחינתי. בדיעבד, אני חושב שמשם הייתי חוזר לימים היפים. למרות שבזמנו, מבחינת השכר זה לא הסתדר. אני יכול להגיד לך באמת אבל, שאני עדיין יכול לעזור, לבית״ר ירושלים או לכל קבוצה אחרת בליגת העל״.
בעונה שעברה, איך אתה מסכם את התקופה בשמשון כפר קאסם ובאדומים אשדוד?
״זו הייתה טעות, הייתי צריך לחכות בסבלנות שייפול משהו, אפילו בינואר. לחכות, לא קרה שום דבר. זו הייתה טעות״.
דור מלול מול ארבייטמן (עמרי שטיין)מבחינת הסיטואציה, יש מבחינתך הבדל בין העונה לעונה שעברה?
״בטח שיש הבדל, הפעם אני מחכה לליגת העל אז המצב טיפה יותר מסובך כי אני לא רוצה לחזור למקומות בהם הייתי בעונה שעברה״.
אתה חושב שבגלל הירידה לליגה א׳ קבוצות מסתכלות עליך אחרת? זה פגע בך עד כדי כך?
״כן, ללא ספק. אני כמעט בטוח שמסתכלים עליי היום אחרת״.
כשאתה רואה נגיד שחקנים כמו יוסי בניון, שדי התקשה בהתחלה למצוא את מקומו אחרי החזרה לארץ, זה מציק לך?
״אין ספק שיוסי בניון היה בקבוצות הכי גדולות באירופה ולחזור לארץ, הוא, אייל ברקוביץ׳, חיים רביבו ועוד מספר שחקנים, החזרה הזאת לארץ וההתרגלות לחזרה הזאת אחרי כל כך הרבה שנים בחו״ל היא לא קלה. לא ראיתי הרבה שחקנים שחזרו לארץ וישר פגעו והיו בינגו, לקח איזה שנה-שנתיים להיכנס לעניינים, אבל הוא חזר לעצמו וזה עבר״.
איך אתה מתמודד עם התחושות האלה של להיות בלי קבוצה והמחשבות על פרישה?
״אני עדיין חושב, מאמין ובטוח שמקומי בליגת העל, אבל לאור השנה האחרונה שירדתי לליגה א׳ אחרי שכל הקריירה שלי הייתה בטופ של ליגת העל, נבחרת, חו״ל, מלך השערים, אליפויות, ליגת האלופות, ליגה אירופית ומה לא? אז הגיעה שנה אחת של קבלת החלטות לא טובה ופתאום אתה מוצא את עצמך בליגה א׳. יש מספר קבוצות שמתעניינות, אבל אם אני לא חוזר לטופ אני אשקול את המשך דרכי. קשה לי לחשוב על זה וכשאני מדבר על זה אני עומד להזיל דמעה וזה לא בושה, כי עשיתי קריירה מדהימה ולצערי אולי זה עומד להיגמר. חבל, חבל, כואב לי, אבל אני מקווה שאולי בדקה ה-90 משהו יקרה. אם לא, נשב עם עצמי ונקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורי על המשך דרכי״.
ארבייטמן נתקל בשטקוס (עמרי שטיין)חזרת למקורות עם החזרה לבית״ר טוברוק, התחלת לחשוב על היום שאחרי?
״אני יכול להגיד לך שלא תיארתי לעצמי שבגיל כזה אני אחשוב כבר על המשך דרכי הלאה, חשבתי שיש עוד זמן וזה קרה לצערי מהר מהצפוי. כרגע אני המנהל המקצועי של בית הספר לכדורגל של טוברוק ובשלבים מתקדמים יותר אני אתעסק בעוד כמה דברים תחת ראובן עטר כך שתהיה יותר עבודה. אם ייפול משהו, אני בטוח שאין אחד בטוברוק שלא ישמח שאני ממשיך במקום שאני ראוי לו ואם לא, אז אני אתן את כל כולי למען המועדון בו גדלתי, המקום שהיה בעבורי בית ונתן לי את הבמה, האהבה והחום ואני אשמח מאוד לתת בחזרה על כל מה שנתנו לי, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יהיה בגיל כזה״.
בעונה שעברה בשלב הזה, כשהיית עדיין בלי קבוצה, חשבת על הצעד הזה של פרישה?
״לא, ממש לא, לא ישב לי בכלל בראש, לא חשבתי על זה ולא תיארתי בכלל שזה יגיע וזה מה שקרה. לא תיארתי את זה״.
המחשבה על המשך דרכך נובעת אולי מפחד שהמשך בליגה נמוכה יגרום לזה שבמקום לזכות את הדברים הגדולים שעשית יזכרו לך את הסוף?
״אתה חושב על הרבה דברים ושואל אם אתה באמת מסוגל לבוא ולהמשיך לשחק אם זה בליגה א׳ או בליגה הלאומית, אם אתה מוכן להמשיך ולתת ככה עוד שנה או שנתיים אם זה בכלל אתה והאופי שלך להמשיך ולשים את הדברים בצד. אבל כן, יכול להיות שיש חשש שיזכרו לי רק את הסוף, או לקום כמו גבר וכמו מקצוען ולהגיד תודה רבה ויעריכו אותי יותר”.
“יש הרבה מחשבות ואני אצטרך להחליט מה הכי טוב עבורי ועבור השם שלי והשם שלי הולך לפניי כי עשיתי קריירה, שאני מקווה שלא תסתיים, אבל אם לצערי תסתיים, אני חושב שעשיתי קריירה מאוד יפה ומרשימה בה הייתי מלך השערים, כבשתי יותר מ-100 שערים בליגת העל, הייתי בליגת האלופות, בליגה האירופית, זכיתי באליפויות ובגביע הטוטו, רק גביע המדינה חסר לי, כמעט גם זכיתי בתואר שחקן העונה בעונה בה זכינו באליפות, הרבה דברים. הרבה אנשים אומרים לי, גם שחקנים, שהרבה מאוד שחקנים היו שמחים לקריירה כמו שלי, זה מחמיא לי וכיף לי, אבל קצת כואב לי לחשוב על היום שאחרי בכזה גיל כל כך צעיר מבחינתי, כשיש לי עוד הרבה מה לתרום, זה קשה״.
שלומי ארבייטמן (עמרי שטיין)שיתפת את המשפחה במחשבות על פרישה?
״כן, אבל בסופו של דבר אני אצטרך לשבת עם עצמי וגם איתם ולהחליט מה הכי טוב עבורי ואני אעשה את מה שהכי טוב עבורי, גם אם זה לצערי יהיה להגיד תודה רבה על קריירה יפה, נפלאה ומפוארת או להמשיך לשחק כדורגל שאתה אוהב, זו החלטה מאוד קשה ולא פשוטה, החלטה לא פשוטה בכלל״.
אתה בכל זאת בן 34, לא בן 39 או 40, אתה מאמין שתוכל להגיע למצב בו תצליח לקחת את ההחלטה הזאת בלב שלם?
״בגלל זה אני אשב עם עצמי ואחליט את ההחלטה הכי טובה בשבילי, זאת ההחלטה הכי קשה בקריירה לדעת בלב שלם שאתה הולך ואומר תודה או ממשיך, כי ברגע שתגיד ׳זהו׳, למחרת כבר את תקבל את הבום הזה ותדע שהכל נגמר שזה משהו שכל פעם שאני חושב עליו אני לא מאמין שזה קורה לי. בסופו של דבר זה צריך להגיע, אבל לא האמנתי שזה יגיע בגיל הזה, בגלל זה זאת אחת ההחלטות הקשות בקריירה שלי, אם לא ההחלטה הכי קשה בקריירה. אני צריך להחליט מה אני עושה, זה קשה מאוד עבורי״.
שלומי ארבייטמן (אחמד מוררה)אתה חושב שתעדיף בסופו של דבר את הצעד הזה של פרישה ולא לחזור ולשחק בליגות נמוכות? כי יש הרבה שחקנים שהגיעו לשלב דומה ואמרו ׳אוקיי, העיקר לשחק׳.
״אני רוצה להחליט בלב שלם, לכאן או לכאן. אם אני אחליט בלב שלם שאני ממשיך אז אני אמשיך, אם אני אחליט להגיד תודה רבה ולפרוש אז אני אגיד תודה רבה ואפרוש. בגלל זה אני צריך להחליט מה הכי טוב עבורי ולהיות עם זה בלב שלם בלי להביע חרטה, כי בסופו של דבר, אם אני אגיד ׳תודה רבה, סיימתי׳, אחרי זה כבר זה יהיה קשה מאוד, תוכל אולי לשחק בליגה א׳ או ב׳. בגלל זה זו החלטה מאוד קשה, המחשבות האלה מכניסות אותי למצב רוח קצת לא נעים, אבל אלה החיים ואחליט בקרוב מה הכי טוב עבורי״.
איך אנשים שדיברת איתם על זה עד עכשיו הגיבו?
״מבינים אותי, שואלים אותי ׳איך אתה לא מוצא קבוצה ומה יהיה איתך?׳. תמיד אני אומר שאני מאמין והכל טוב ואומרים לי שאני לא שייך לאיפה שהייתי בעונה שעברה. אני מקבל הרבה חיזוקים וגם, כמה שקשה לשמוע את זה, אומרים לי שאם לא בליגת העל אין לי מה לעשות בליגות אחרות ושלא מבינים למה לא לוקחים אותי. יש הרבה מחמאות על הקריירה האדירה שעשיתי וזה קשה לחשוב מה הכי טוב עבורי״.
ארבייטמן חוגג את שערו (איציק בלניצקי)אם לא תגיע הצעה מליגת העל, לא תסכים ללכת לליגה הלאומית?
״כמו שאמרתי, מבחינתי אם תבוא קבוצה ששואפת לעלות ליגה והתנאים והכל יסתדרו ואני אהיה בלב שלם לבוא ולתת, אני אלך על זה. אבל, שוב, צריך לראות מה האופציות ולהחליט מה לעשות, לא לעשות מעצמך צחוק, אלא לבוא וללכת על זה בלב שלם. אם אני לא אהיה בלב שלם, אני אגיד ׳לא׳ ואתקדם״.