אף אחד בבית"ר ירושלים, גם בחלומות הכי שחורים שלו, לא חשב שזו תהיה פתיחת העונה של הקבוצה מהבירה. הרבה ציפיות בנו בקיץ החולף בבית וגן, אבל המציאות היא בשלב זה אחרת, במיוחד במסגרת ליגת העל.
נכון. אחרי הזכייה בגביע הטוטו, בבית"ר איבדו פרופורציות ודי להסתכל על הנתונים היבשים מבחינת הסטטיסטיקה: בית"ר ירושלים עם 26 אחוזי הצלחה מתחילת העונה, בליגה בית"ר לא הצליחה לכבוש בטדי בשלושה משחקים ולא הצליחה לנצח, ההתקפה היא החלשה בליגה – אפס שערים לחלוצים וסה"כ שלושה שערים מפתיחת העונה, רק סקציה נס ציונה כבשה פחות מהקבוצה של רוני לוי.
עוד נתון שחייבים להפנים, נכון בקבוצה מדברים על תקציב של כ-80 מיליון שקל. אך שכר השחקנים מגיע בסך הכול לכ-25 מיליון שקל, כאשר במכבי תל אביב, הפועל באר שבע ומכבי חיפה, הוא פי כמה. בבית"ר שילמו עוד כ-12 מיליון שקל על רכישות ועוד משלמים על רכישות מהעונה שעברה. כך שהשכר לא כזה גבוה ביחס ליומרות, אבל גם בתקציב כזה בית"ר לא יכולה להרשות לעצמה להראות בצורה כזו.
עוד דבר שנוטה לזכותו של לוי, הוא הספסל הלא טוב שיש לקבוצה שלו. כמו כן יש כיום בקבוצה בעיקר שחקנים בתחילת הדרך שרובם עדיין לא עשו שום דבר בכדורגל, לא יודעים מה זה לשחק בקבוצה עם לחץ, עם קהל שבצדק רוצה הצלחה, עם דרישה להישגיות, עם בעל בית מעורב שלא מתפשר.
רק לקחת כדוגמא את מי שפתח בהרכב בשבת החולפת מול מכבי ת"א: אור זהבי, מקס גרצ'קין, תמיר עדי, גדי קינדה, לוי גארסיה, כל אלו ביחד, שחקנים שלא יכולים לסחוב בשלב זה קבוצה בסדר גודל של בית"ר ירושלים, בטח שלא כולם ביחד.
אבל הלחץ הגיע מהבית, כאשר משה חוגג כבר בקיץ הודיע שהקבוצה שלו תתמודד למעלה על כל התארים, כאשר כל הזמן רוני לוי ויוסי בניון ניסו להוריד ציפיות. אולי הם כבר אז הבינו שהקבוצה שהם בנו לא מספיק טובה וחזקה. יש לציין כי מאמן מכבי ת"א, איביץ' אמר בסיום המשחק בשבת בין הקבוצות, כי זה לוקח זמן לחבר קבוצה חדשה כמו בית"ר ירושלים עם כל כך הרבה שחקנים חדשים.
אז אולי בבית"ר צרכים להתחיל לשנות את ההצהרות, אך מנגד בבית"ר של היום יש הרבה מאוד בעיות. יש כל כך הרבה סיבות שונות ומשונות לפתיחה החלשה הזו של בית"ר ירושלים בליגה, אך אנחנו ב-ONE ננסה להתמקד בחמש הסיבות העיקריות לחוסר ההצלחה של בית"ר ירושלים עד כה.
עמדת המאמן – איפה רוני לוי שאנחנו מכירים?
אחד הדברים שמהדהדים לא מעט בבית וגן מאז ההפסד להפועל חיפה, היא "איפה רוני לוי של פעם?" בתרגום חופשי – איפה רוני לוי שהיה מעיף לעזאזל את פרדי פלומיין שלא סופר אף אחד על המגרש? איפה רוני לוי שבחיים לא היה מסכים לבנות סגל ללא קשר אחורי? איפה רוני לוי ששלח שחקנים לספסל וליציע בשל עקרונות מוגזמים שלו? איפה רוני לוי שהשחקנים שלו היו ממושמעים טקטית כמו חיילים? איפה רוני לוי שהיה מציק לשחקנים עם הפדנטיות שלו, זה שזיוף הכי קטן באימון היה מסתיים בפיצוץ? פעם, אחד כמו ליוואי גארסיה, שמעז שלא לתמוך על הקו במשחק ההגנה, היה רואה את המשחקים מהיציע. איפה רוני לוי של פעם?
בית"ר של העונה, זו לא הקבוצה של רוני לוי. לוי האמיתי לא היה נותן יד לבניית קבוצה כזו שאינה מאוזנת, קבוצה כזו שאינה מתאימה לאופי ולדרישות שלו כמאמן. לרוני לוי יש עקרונות, וספק רב בסגל שיש כיום לבית"ר האם לוי הוא האיש הנכון להוביל אותו. ייאמר מיד, לוי הוא מאמן מצוין, איש מקצוע מהשורה הראשונה, אחד שעובד ללא הפסקה, אבל לוי לא בנוי לאמן את כל סוגי השחקנים.
סגל השחקנים שיש כיום לבית"ר ירושלים זו לא הקבוצה שמתאימה ללוי
רוני לוי צריך לחשב מסלול מחדש, להפסיק לעשות חשבון לשחקן כמו פלומיין, לא לעשות טובה למשה חוגג ולתת לגארסיה לשחק כי בית"ר השקיעה כל כך הרבה כסף בגארסיה וצריך למכור אותו מתישהו. תמיר עדי משחק טוב, תן לו לשחק, אנתוני וארן מביא לך את גביע הטוטו, תמשיך איתו, שלום אדרי לא שם גדול, אבל נותן הרבה יותר מאחרים, תן לו לשחק. נכון, יש 11 שחקנים על הדשא, אבל הם צריכים מאמן שלא דופק חשבון - כמו ולדימיר איביץ', ששם את איתי שכטר ביציע, מייבש את אלירן עטר ורואה רק דבר אחד לנגד עיניו – את האמת המקצועית שלו. וזה לא שאין לרוני אמת מקצועית, יש לו והוא עובד קשה מאוד ונותן מעצמו מעל ומעבר, הוא רק צריך לחזור להיות "רוני של פעם".
החור שנשאר - לא טיפלו כראוי בחיסרון של מיכאל אוחנה
מיכאל אוחנה נפצע במשחק גביע הטוטו מול הפועל באר שבע, זה קרה ב-18.08.19 חודש בדיוק לפני סגירת חלון העברות של הקיץ. בבית"ר לא חשבו שצריך למצוא מחליף לאוחנה, היו דיבורים על כך שעידן ורד יחזור וימלא את החסר, אבל זו הייתה שטות לחשוב ככה, כי כולם ידעו שוורד יצטרך לעבור ניתוח ולעבור שיקום לאורך תקופה. מסתבר שהחיסרון של אוחנה משמעותי. היה אפשר לטפל בו בדרך כזו או אחרת, אבל זה לא קרה ונראה שבבית"ר לא מצליחים למצוא פיתרון וזו אחת הבעיות של הצוות המקצועי בעיקר בכל מה שקשור לחלק הקדמי לכיבוש שערים וניהול המשחק. בנו על אוחנה יותר מידי, וזו מסתבר הייתה טעות שגם לא הצליחו למצוא לה פיתרון עד כה.
רכש - יותר מידי שחקנים ללא מספרים
בית"ר ביצעה רכש שעל פניו היה נראה מרשים. פלומיין, גדי קינדה, ליוואי גארסיה, עלי מוחמד, מיכאל אוחנה. שחקנים נהדרים, באמת, אבל מה הבעיה? אלה לא שחקנים עם מספרים, אלה שחקנים דריבליסטים, שאוהבים את הכדור ברגליים שלהם. זה פוגע במשחק השוטף של בית"ר, ביציאה המהירה להתקפות מתפרצות, ובעיקר מתסכל כי בית"ר לא מייצרת מצבים. מוחמד לא בועט מרחוק, גארסיה עסוק בריצות מאה מטר על הקו, פלומיין שקוע בעצמו ולא מפסיק לכדרר, מיכאל אוחנה נפצע, קינדה עוד היחיד שמסוגל לעשות משהו, אבל גם הוא לא שחקן שיכול לקחת את הקבוצה עליו מבחינת מספרים.
בית"ר ירושלים בבעיה וזה בא לידי ביטוי כל כך מוקדם בליגה, סה"כ שלושה שערים בחמישה משחקים, זו לא קבוצה של 80 מיליון ש”ח. גם התייחסתי קודם לכן למספרים האמיתיים. עוד דבר לא פחות חשוב, לאף אחד מהשחקנים שהביאו אין באמת ניסיון לסחוב קבוצה גדולה לתארים. היחיד מהסגל זה, שיש לו את הניסיון הוא דן איינבינדר וכמובן טל בן חיים, כל השאר שחקנים עם כישרון גדול, אך כאלו שלמעשה עוד לא עשו כלום.
חלוצים עקרים – אפס שערים לחלוצים של בית"ר מתחילת העונה
מה לעשות, אבל החלוצים של בית"ר ירושלים לא כובשים מתחילת העונה. אנתוני וארן לא נספר על ידי המאמן רוני לוי, שלומי אזולאי לא עומד בלחץ של הבירה ואין את החלוץ 9 שכל כך היו צריכים בבית"ר ירושלים כדי להפגין נוכחות בהתקפה, כדי להרתיע את הקבוצה היריבה, כדי שיהיה למי למסור.
בקיץ אמרו לחוגג לא פעם – אין לך חלוץ, איך אתם בונים סגל בלי חלוץ? חוגג השיב שהוא סומך על הצוות המקצועי שלו - יוסי בניון ולוי והם היו אלה שטענו כל הזמן שווארן ושלומי אזולאי זה מספיק טוב לסגל של בית"ר ושבמקרה הצורך פלומיין וגארסיה יוכלו לשחקן כחלוצים. בינתיים זה לא עובד, גם פלומין כחלוץ זה לא פתרון, לא בגלל שזה רעיון רע, אלא בגלל שחלוץ צריך להיות חד, רעב, רע, מכונה, אין את זה לפלומיין, הוא רק חושב איך לעבור עוד שחקן ועוד שחקן, זה לא יכול לעבוד ברחבה. גם גארסיה שחוגג עצמו היה בטוח שהוא לשעת הצורך יהפוך לחלוץ , זה לא הפתרון לקבוצה כמו בית"ר ירושלים שרוצה לרוץ בצמרת הגבוה.
הגנה רעועה – החתמת בלם באיחור של חודשיים
עוד ממשחקי האימון של בית"ר ירושלים, הצורך בבלם לקבוצה זעק לשמיים, בית"ר הלכה על כל מיני ניסיונות למציאת פיתרון לעמדה הזו. פעם זה היה אנטואן קונטה ואור זהבי, פעם אופיר קריאף וקונטה, פעם קריאף וזהבי, פעם טל בן חיים וקריאף, פעם בן חיים וזהבי וחוזר חלילה. כל התחלופות האלה הוכיחו שהצוות המקצועי לא שלם עם מרכז ההגנה שלו.
בית"ר הלכה מה שנקרא על בטוח ועבדה בסבלנות בכדי להנחית בלם זר בישראל, זה לקח זמן, אולי יותר מידי זמן, בסוף הגיע דיוגו ורדאשקה שבבית"ר בטוחים שהוא יהפוך לבלם הכי טוב בארץ, אבל גם אם הוא יהיה כזה וגם אם הוא מוכשר ועילוי, זה לוקח זמן, וזמן זה כסף ובית"ר משלמת במזומן, 8 ספיגות בחמישה משחקים, מקום 11 ומרחק של 9 נקודות מהמקום הראשון, אפשר לשכוח מאליפות, אולי הבלם ורדאשקה יעזור בעונה הבאה.
מלבד הסיבות שמנינו, אפשר גם להוסיף לא מעט בעיות שבבית"ר צריכים להתמודד איתן מתחילת העונה – מחסור בקשר אחורי, ספסל חלש, שחקנים לא ממושמעים שעושים מה שבא להם, חדר הלבשה לחוץ, פציעה של עידן ורד, שחקנים חסרי ניסיון וקבוצה לא מאוזנת. אז כל אלו מביאות לכך, שבבית"ר יכולים רק לחלום על אליפות העונה, אבל עם סגל כזה, בהחלט הקבוצה חייבת להתמודד על כרטיס לאירופה ועל מקום ברביעייה הראשונה.