בגיל 22 בלבד, נואה דיקרסון הגיע כסימן שאלה גדול, אבל מסקרן במיוחד למכבי אשדוד. הסנטר הצעיר, 2.03 מטר של חיוך גדול, הגיע עם רזומה מרשים בתיכונים, אבל פוטנציאל שלא מומש, אחרי שלא עמד בציפיות ולא הגיע ל-NBA כפי שהיו שחזו לו בתחילה. דיקרסון ראה ושיחק עם בן סימונס, דיאנג’לו ראסל, מרקל פולץ ודיונטה מוראיי בימיו בתיכון, אבל בעוד הם הגיעו לליגה הטובה בעולם, הוא מנסה להגיע לשם בדרך הארוכה, אולי דרך הקבוצה מעיר הנמל.
בריאיון פתיחת עונה מיוחד ל-ONE, רגע לפני המשחק הראשון מול הפועל תל אביב מחר (שישי, 15:00) בשמינית גמר גביע ווינר סל, הוא מספר על הקבוצה החדשה שלו, המאמן בראד גרינברג, האזעקות והטילים, השווארמה והחומוס וסגנון הכדורסל אליו הוא עדיין מנסה להתרגל.
אליהו: תחושה נפלאה, אשדוד קבוצה מדהימהאיך אתה מרגיש עם ההגעה שלך למכבי אשדוד?
“אני אוהב מאוד להיות כאן, אני אוהב את המאמן, השחקנים, אני חושב שיש כאן כימיה נהדרת, קבוצה מצוינת ולמרות שעדיין לא פגשתי את המאמן, אני בטוח שזה יהיה מצוין”.
אתה אחד השחקנים הצעירים ביותר שהגיעו לישראל העונה. הגעת ממש מהקולג’ים, אתה חושב שזה הצעד הנכון בשבילך?
”בוודאי, המאמן גרינברג מכיר את המאמנים שלי בתיכונים ואני בטוח שזה צעד טוב בשבילי לקחת בשנה הראשונה שלי בקריירה המקצוענית. הבנתי שמדובר במאמן מצוין, התחרות פה גדולה מאוד ויש לי הזדמנות לעשות משהו שאני אוהב. תמיד שיחקתי תחת מאמנים מצוינים, זה צעד נוסף בשבילי שאני משחק תחת בראד, שמעתי עליו רבות ושמו הולך לפניו, הוא מאוד מכובד בארה”ב”.
בראד גרינברג (איציק קדוש)שיחקת בתיכונים עם שחקנים כמו בן סימונס, אתה חושב שיכולת ללכת באותה הדרך כמוהם?
”אני בהחלט חושב כך, הדרך שלי שונה משלהם, העצירה הראשונה שלי היא בישראל, אבל אני מאושר להיות כאן. אני מצפה לשנה מצוינת, אני בטוח שאני יכול להגיע ל-NBA, אבל מי יודע מתי זה יקרה”.
אשדוד קבוצה שאין ממנה הרבה ציפיות, היא לא נחשבת מועמדת לאליפות.
”המטרה שלנו היא להיות טובים, להאמין בעצמנו, אני מקווה שגם המזל יהיה בצד שלנו ונוכל לעשות דברים יפים”.
בן סימונס. חבר מהתיכון (רויטרס)מה דעתך על השחקנים האמריקאים בבוגרים, איך הם קיבלו אותך?
“הם התייחסו אליי נהדר, עזרו לי כרוקי בישראל להסתגל, הם נתנו לי הרבה יחס. מבחינת הכדורסל? אני מאוד אוהב את הסגנון בישראל, אבל סגנונות המשחק מאוד מאוד שונים מארצות הברית ואני צריך לעשות את ההתאמה הזו לסגנון כאן. אני מגיע מהתיכונים בארצות הברית והם מנסים לעזור לי להקלט בצורה הרבה יותר טובה”.
עשית חיפוש על הכדורסל הישראלי, מה גילית?
”בהחלט, כמה מהחברים שלי כמו מלאכי ריצ’ארדסון סיפרו לי על ישראל, טרה סימונס ששיחק פה 13 שנים גם סיפר לי על התקופה שלו וכמה היה רוצה לחזור. הבנתי שיש פה תחרותיות מאוד גדולה”.
מה דעתך על הרמה כאן לעומת התיכונים בארצות הברית?
“פה הסגנון יותר אגרסיבי, פיזי וקשוח, בכדורסל שם הייתי צריך לעשות רק חצי מהדברים שאני צריך לעשות כאן על הפרקט. אני צריך לעבוד פה על הרבה אספקטים, אני מנסה להסתגל לסגנון הזה כרגע”.
ליאור אליהו (רדאד ג'בארה)מעבר לקבוצה גדולה יותר בישראל כמו הפועל ירושלים או מכבי תל אביב מסקרן אותך?
“אני לא חושב עדיין כל כך קדימה, רק רוצה להתרכז במטרות שלי עם מכבי אשדוד. כישלון מבחינתי יהיה לא לעמוד בציפיות שלי מעצמי”.
מה התפקיד והמקום שלך בקבוצה?
”אני אשחק בעמדות 4-5, אבל הבנתי גם ממשחקי ההכנה שמתכוונים לבנות עליי ולתת לי את הקרדיט”.
מי החבר הכי טוב שלך בקבוצה?
“כרגע זה ג’וש פרוינד, הוא ישן בקומה העליונה בדירה שלנו, התחברנו מהר מאוד, שנינו באותו הגיל, אני מאוד שמח שהוא נמצא איתי כאן”.
צוף בן משה, סטו דגלאס וג'וש פרוינד (רדאד ג'בארה)הקיץ נורו לא מעט טילים מעזה שהגיעו גם לאשדוד, איך הרגשת עם זה?
”כן, כן, כן….לא היה לי מושג מה זה. שמעתי סירנות ואף אחד לא אמר לי מה זה, עכשיו אני יודע בדיוק. אמרנו לנו בווטסאפ בדרך אגב, אבל שלא נכנס לפאניקה או משהו. אנחנו נלחצנו מאוד והסתגרנו בחדר אמבטיה, אבל אחרי שנגמרו האזעקות פתחנו את החלונות לראות מה האנשים עושים ברחובות וראינו שכולם ממשיכים בחיים שלהם כרגיל ואז אמרנו ‘בסדר’, כנראה באמת אין מה להלחץ. עכשיו אנחנו יודעים מה זה ואין בעיות”.
מה חושבים במשפחה שלך על המצב בישראל?
“התקשרתי לאמא שלי אחרי האזעקות וסיפרתי לה על זה, חשבתי שיש פצצה שמגיעה לכיוון שלנו, היא שאלה ‘באמת בן?’, אמרתי לה שככה זה נראה, אחי אמר לי ‘שיט, אני לא מאמין לך’. אחר כך שהבנתי בדיוק מה זה הרגעתי את כולם והסברתי שהכל בסדר”.
מה דעתך על התרבות בישראל? האוכל, האנשים.
“כולם כאן כל כך נחמדים, מאוד חמים ולבביים, האנשים שלא מכירים אותי כל כך רק מבקשים חיבוק או תמונה וזה מאוד נחמד וההרגשה מדהימה שככה מקבלים אותך. אני שמח לדבר עם אנשים, לצאת, ללכת למכולת ולראות את האנשים שכל כך נחמדים אלייך ומזמינים אותך לאכול אצלם. אני פה לא מבשל הרבה, כי אני לא ממש טוב בזה, אז מה שאני אוכל הרבה כאן זה שווארמה והיא מדהימה, ללא ספק טובה בהרבה מבארצות הברית. החומוס? אין בכלל תחרות”.