שחקני נבחרת ישראל ואנשי המשלחת מטעם ההתאחדות לכדורגל נחתו הבוקר (שלישי) בנמל התעופה בן גוריון אחרי ה-3:2 הכואב שסתם את הגולל ככל הנראה מבחינת סיכויי ההעפלה ליורו 2020, כאשר הדרך מאצטדיון סטוז'יצה בלובליאנה לשדה התעופה ובטיסה ארצה סיפרה את סיפור האווירה הלא פשוטה והקצת מנותקת מהמציאות סביב החבורה של אנדי הרצוג. כמעט מנותקת כמו הדייל במטוס החכור של הנבחרת שעוד איחל בכריזה: "לנבחרת ישראל, המשך הצלחה בדרככם ליורו 2020".
שון וייסמן, שהספיק לקבל מחמאות על הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים וכן על החדות באימונים שקדמו למשחק, המשיך ברכב לאוסטריה, אנשי הצוות הזרים והליגיונרים ימריאו בהמשך היום כל אחד ליעד שלו ושחקני ליגת העל נחתו כבר בישראל, כולל אלי דסה הליגיונר הטרי ששב לארץ כדי להתארגן לקראת תחילת דרכו החדשה בוויטסה ארנהם ההולנדית.
השחקנים העבירו את הזמן שלפני הטיסה בעיקר כדי לאכול ולנוח. נראה היה שהם לא שקעו באכזבה וניסו להתעודד, גם במטוס כשהעדיפו לישון או לצפות בתכנים בסמארטפונים, רק לא לשקוע. זאת, בניגוד לאנשי הנבחרת שנראו שבורים ולא הצליחו להסתיר את אכזבתם ולו לרגע מאז השער שקבע הפסד ועד הנחיתה לנתב"ג.
בעוד הרצוג הביע את דעתו על ההופעה של שחקניו בצורה נחרצת לאחר המשחק, בנמל התעופה בלובליאנה הוא ניסה לחמוק מההמולה והסתתר. חיפש להתקדם ראשון ולבד, או אחרון, בין תור לתור ודי התבודד. המאמן אף ניסה כמה שפחות לשוחח עם אנשי הצוות שלו, למעט כמה מילים עם וילי רוטנשטיינר.
עם העלייה למטוס התמקם רוטנשטיינר במושב הראשון וניסה להמתיק את הערב הקשה כשאכל שוקולד להנאתו. גם בעמדת הראיונות הוא התמקד בטעם המתוק ולא בחמוץ של ההתמודדות, כאשר ציין שוב ושוב כמה דקות טובות היו לנבחרת, כמה היא הצטיינה במחצית השנייה בהתקפה וכדומה. בפעם המי יודע כמה בתקופתו בישראל הוא "הסתכל על הכוס המלאה" בעיקר למול המצלמות ולא באמת דיבר בכנות, כמו המאמן הלאומי למשל.
רוטנשטיינר אולי תמיד מחפש את המתוק, הוורוד והחיובי, אבל בפועל יש לו הרבה עבודה לקראת המשך הקמפיין ובעיקר לקראת אולי הסיכוי להשיג כרטיס ליורו דרך ליגת האומות, ובכלל לעתיד. לקבוע לו"ז צפוף שמועד לפורענות מראש ואז לומר כמה "זה לא טוב" עם הנחיתה בלובליאנה, כשעה בלבד לפני האימון המסכם, בגלל עיכוב (די צפוי האמת) בנתב"ג - זו לא חוכמה גדולה.
הוויתור על תרגול אמיתי של ההרכב ביום המשחק בגלל כמה טיפות של גשם, שנעלמו כלא היו עד מהרה בשעות הצהריים המוקדמות, וההחלטה לערוך אימון קליל במלון - משמעותן הפיכת ההכנה למשחק לפחות ופחות אידאלית, כמו גם התדרוך הטקטי על שינוי מערך ומידע נחוץ על הסלובנים שהתקבלו אצל השחקנים בבת אחת כמעט, רק כמה שעות לפני המשחק.
"אי אפשר להשתמש בלו"ז כתירוץ, בסוף חזרנו למשחק, אבל הוא בטוח לא יכול להתלונן על כלום והראשון שצריך להסיק מסקנות מהנסיעה הזאת", אמרו גורמים בהתאחדות על רוטנשטיינר. "הוא קיבל כל מה שביקש, עוד ועוד מאמני כושר, סקאוטים ומאמנים מנטליים. מה כולם שווים בהופעה מאכזבת כמו מול צפון מקדוניה או בסף השבירה הנמוך שלנו בסלובניה? איפה זה בא לידי ביטוי?".
הביקורות הללו מתוך ההתאחדות, הביקורות של השחקנים לגבי ההכנה, המערך והאיחורים, הביקורות של הרצוג על שחקניו - עם כל אלו ייאלץ להתמודד רוטנשטיינר ובמקום רק לנסות "להמתיק" כלפי חוץ, האוסטרי צריך לחשוב טוב טוב איך לתקן את כל מה שלא עבד בשני המשחקים האחרונים שכנראה גמרו את הקמפיין, לקראת המחזורים שנותרו והעתיד של נבחרת ישראל בכלל.
תוסיפו לכל זה את הבעיות המקצועיות של הנבחרת, הביקורות מבית על ההתנהלות בנושא הנבחרות הצעירות ואת טענות התקשורת, ותקבלו מנהל טכני עסוק מתמיד בחודש הקרוב וכזה שנמצא בכוננות ספיגה למשחקים הבאים מול אוסטריה ולטביה בחודש הבא, שעשויים להיות כאלה ששום שוקולד בעולם לא יוכל לעזור כדי להעביר את טעמם.