עם מדליה מוזהבת על הצוואר וחיוך גדול על הפנים - אלוף העולם בג’ודו, שגיא מוקי, שב מטוקיו ונחת הבוקר (חמישי) בשדה התעופה בן גוריון. זה קרה אחרי שמוקי ניצח בכל הקרבות שלו בקטגוריית משקל של עד 81 ק”ג באליפות העולם, עם יכולת נהדרת שהובילה אותו להיות הג’ודאי הראשון מנבחרת הגברים שמסיים בראש הפודיום העולמי.
בעקבות ההישג שלו, מוקי עלה למקום הראשון בדירוג האולימפי במשקלו, כאשר יריבו האיראני סעיד מולאי - שנמנע ממפגש מולו בתחרות - ירד מהפסגה למקום השלישי. מולאי, כידוע, החליט שלא לייצג יותר את איראן בעקבות זאת.
מוקי אמר לאחר הגעתו ארצה: “עדיין צמד המילים האלה אלוף עולם זה משהו שקשה לעיכול. הרגשתי את כל התמיכה מהבית ביפן, אבל לא תיארתי לעצמי את כמות האהבה שקיבלתי. כל הדברים התחברו לי, כל האימונים הקשים והתקופות הקשות התחברו ליום אחד. זו המדליה הראשונה שלי באליפות העולם ואני שמח שהראיתי שליטה. האמנתי ביכולות שלי לאורך כל הדרך. בחצי הגמר היריב המצרי לא רצה ללחוץ לי את היד וזה לא היה קרב רגיל. כשעליתי לגמר ראיתי שיש לי סיכוי לעשות משהו שעוד לא נעשה בנבחרת הגברים, ואחרי חצי הגמר הקאתי את הנשמה שלי אחרי יום קרבות מטורף עם לחץ. אני שמח שהצלחתי להתגבר על הכל ולהביא את הזהב. זה היה אירוע מאוד מרגש מבחינתי”.
שגיא מוקי נוחת לאחר אליפות העולםמוקי התייחס גם להתנהגות של היריבים ממצרים ואיראן: “המצרי לא לחץ לי את היד וצר לי על הסיטואציה הזאת שהם לא מכבדים את ערכי הג’ודו. בכל קרב אני אתן את כל כולי ובסיומו אני אלחץ עד לכל יריב שלא יהיה, אלה הערכים שחונכתי עליהם. אני אמשיך להושיט את היד לשלום. לגבי האיראני? הרגשתי שמשהו קורה מסביב ולא התרכזתי בזה. הסיטואציה היא לא נעימה בשבילי כי סעיד מולאי פרש אבל הוא גיבור ואני מעריץ אותו על הדרך שלו. צריך לרדוף אחרי החלומות שלך”.
“להימנע מקרב בגלל סיבות כאלה או אחרות זה הכי כואב שיש וליבי יוצא אליו. ראינו את המודרניזציה באבו דאבי לפני שנה עם ייצוג שלנו תחת דגל ישראל שם. ידעתי שיש פה הזדמנות לעשות משהו שונה ואנחנו רואים שינוי. אני רוצה להיות שגריר לשלום. צריך תקווה. דרך הג’ודו יכולים לקרות דברים גדולים. יש לי חלום להיות הכי גבוה שאפשר. ויש לי עוד חלום, להחזיר את היחסים הטובים שהיה לנו עם העם האיראני כי העם לא שונא אותנו. היחסים בנינו מתקדמים קדימה בזכות הג’ודו, יש דברים שאי אפשר לחשוף”.
שגיא מוקי (חגי מיכאלי)מאמן הנבחרת אורן סמדג’ה ציין: “אני מאוד מתרגש. יש הרבה סגירות מעגל אבל היה לי מאוד חשוב שאבא שלי מוריס נמצא פה. הוא דומע בצורה מאוד מרגשת וזה גורם לצמרמורת בכל הגוף. ב-1995 זכיתי מקום שני בעולם ביפן, אבל משהו חרה לי שם, ותמיד אמרתי שאני רוצה שיהיה לנו אלוף עולם. טפטפתי את זה לשגיא ו-24 שנה אחרי אנחנו מביאים אלוף עולם את זה כשאני על הקווים. אני חולם בגדול וחלמתי לעשות משהו מאוד משמעותי, הן כספורטאי והן כמאמן. יש לנו זהב באליפות העולם וזה זהב בסטייל, לפי הדרך והצורה ששגיא עשה את זה”.
על חוסר ההצלחה של יתר הג’ודאים בנבחרת הוסיף המאמן: “סיימנו בדירוג הרביעי בתחרות, כאשר הייתה הצלחה והיו גם שניים-שלושה ספורטאים שלא כל כך תיפקדו כמו שרצינו וזה יטופל. היו דברים שלא התחברו עם כמה ספורטאים, דברים שקשה מאוד להבין אותם עכשיו, גם בין היתר בקרב חצי הגמר של שגיא. אנחנו לא מסתפקים בשום דבר, רוצים להרוויח הכל מהכל”.
שגיא מוקי מאושר (חגי מיכאלי)יו”ר איגוד הג’ודו משה פונטי בירך: “אני מברך את שגיא, אלוף אירופה ואלוף העולם, שמוביל דרך מדהימה אחרי פציעה קשה. הוא ספורטאי על שמצליח לשבור את השיאים של עצמו. יש לנו מעט מאוד אלופי עולם ואנחנו גאים בשגיא שמציב מטרות חדשות כל הזמן. אורן סמדג’ה הוא אחד מהמאמנים הטובים בעולם וגם לו יש חלק בהצלחה”.
פונטי התייחס למצבו של האיראני: “המצב מאוד עדין ורגיש עם מולאי. כמובן שהייתי רוצה שיבוא כבר מחר להתאמן בישראל עם שגיא. לפני חצי הגמר היו דיונים שהייתי מעורב בהם. הסיפור בין מולאי ומוקי זה לא מי ינצח, אלא הקרב ביניהם. זה היה יכול להיות סיפור עולמי. אפגש עם מריוס ויזר. כרגע הוא נמצא בגרמניה ואם הוא יקבל מעמד של פליט, ואם זה יהיה אפשרי נקווה שיגיע לישראל ויתחרה בגראנד פרי תל אביב. אנחנו עושים ספורט, לא מלחמה. היו הסכמים ודברים שעוד אי אפשר לדבר עליהם”.
בנוסף, פונטי סיפר כי גראנד פרי תל אביב יתקיים בשנה הבאה ב-23 עד ה-25 בינואר 2020: “אנחנו מצליחים לייצר יחסים במישור הבינלאומי ומחזקים את מעמדה של ישראל. יגיעו המון משלחות ואני מקווה שיגיעו גם משלחות מארצות ערב ושהקהל הישראלי יוכל ליהנות מאירוע בינלאומי שכזה”.