אחרי עונה וחצי של היעדרות, מאמן מ.ס אשדוד, רוני אוואט, שב לקדמת הבמה ומונה בשנית למאמן הקבוצה כשלרשותו העמידה העונה הנהלת המועדון, בראשותו של ג'קי בן זקן, סוללת שחקנים מוכחים שלא נראתה מזה זמן רב במועדון מעיר הנמל. אלא שדווקא אז, לצד ההחתמות המרשימות וההכנות המתגברות לעונה החדשה, מצא עצמו אוואט שוכב בבית החולים שבועיים ימים עם אירוע לבבי וחשש כי לא יוכל לשוב למגרשי הכדורגל. בראיון בלעדי ל-ONE, מספר המאמן על התקופה הקשה, החששות של המשפחה, הניתוח שעבר עם החזרה ממחנה האימונים וגם על הקשר עם בן זקן והרצון להביא לבעלים ולמועדון את התואר הראשון בהיסטוריה.
רוני, קודם כל מה שלומך בימים אלה?
"שלומי טוב, מרגיש טוב בימים אלה ברוך השם. אני נמצא במקום שאני כל כך אוהב וזה המגרש הביתי שלי אז הכל בסדר".
אוואט: "חולם לקחת תואר עם אשדוד"עברנו את המחזור הראשון שהסתיים באכזבה מבחינתכם עם התיקו מול הפועל חדרה, שהגיע דווקא אחרי הכנה טובה בגביע הטוטו.
"אנחנו מאוכזבים מהתוצאה, ציפיתי וציפינו לשחק כדורגל יותר טוב כי בגביע הטוטו הוכחנו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה, אבל שוב, למשחקי גביע הטוטו יש תפקיד מסוים ובמשחקי הליגה הדברים משתנים מקצה לקצה. אני שמח שבאיזשהו מקום העלנו את רמת הציפייה ואם אנשים מתאכזבים שהוצאנו תיקו במשחק חוץ במחזור הראשון אז זה מראה שמ.ס אשדוד בדרך הנכונה ומצפים ממנה ליותר".
אוואט. "אנשים מאוכזבים שהוצאנו תיקו" (איציק בלניצקי)עשיתם רכש מטורף הקיץ הזה, איך אתה כמאמן לוקח את כל החלקים האלה ומחבר אותם לכדי יחידה אחת?
"אני חושב שעשינו רכש יותר נכון כי לצד שחקנים עם ניסיון, הבאנו שחקנים לא מוכרים אם זה פיראס אבו עקל שהשתלב בצורה יוצאת מן הכלל או אוהד רבינוביץ' שחזר עם החבר'ה הצעירים שקיימים כבר בתוך המועדון ואליהם היה חשוב להוסיף את השחקנים המתאימים שיובילו אותם, שיביאו את הממד שהיה חסר פה, את הווינריות, התחרותיות והרצון לשאוף למצוינות, כמו רועי גורדנה שהוא אחד כזה, שגיב יחזקאל, שובל גוזלן, שלומי אזולאי ויעקב בריהון, שמעבר לניסיון שלהם אלה שחקנים ווינרים עם הרבה ניסיון בליגה. אני שמח שהנהלת המועדון, ובראשם ג'קי, הבינו שזה סוג השחקנים שצריך לצרף, אבל ברור שבסופו של דבר חובת ההוכחה היא עלי שאקח את כל התלכיד הזה ואתן לכל אחד מהם את הכלים וההתייחסות כדי להפוך ליחידה אחת ונכון לעכשיו אני מאוד מרוצה".
שובל גוזלן חוגג עם ניר ברדע. דם חדש (שחר גרוס)לפחות ממה שאני זוכרת פה במועדון, זו הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שיש בקבוצה הרבה "כוכבים", יש איזשהו חשש למלחמות אגו בתוך הקבוצה?
"לא, אין חשש כזה. רוב השחקנים שהגיעו לפה, הגיעו מאוד מאוד רעבים אחרי שנה-שנתיים שפחות הסתדר להם בקבוצות אחרות והגיעו למקום שידוע שהוא כמו משפחה. באשדוד קיבלו אותם ונתנו להם את התחושה מהרגע הראשון שהם שחקנים מובילים וכשאתה מטיל עליהם את האחריות הזאת, הם מבינים שיש להם את האחריות לקחת את הקבוצה למקומות טובים ופחות להתעסק במה שחשוב לו, כי ככל שהקבוצה תצליח כך גם ההצלחה האישית שלהם תגיע לידי ביטוי. התלכיד שיש לנו בקבוצה הוא טוב וכרגע כל אחד מהם מצא את המקום שלו ואני כל כך סומך עליהם, כל אחד מהם הוא מנהיג שקט בתוך האימון ומחוץ לאימון ועבור מאמן זאת ברכה".
אני מאמינה שיצא לך לעקוב אחרי הקבוצה כשלא היית חלק ממנה, מה לא עבד לדעתך בתקופה הזאת?
"אני חושב שהייתה בחירת שחקנים לא נכונה. אחד הדברים שעשינו שונה כמסקנה, היה לבדוק למה מ.ס אשדוד שואפת ומה היא צריכה להיות. בשנים עברו, לפני 15-20 שנה, כשהיית מגיע לאצטדיון הזה היית רואה שחקנים כמו דוד רביבו ושי הולצמן ושחקנים בחלק הקדמי שהפכו אותה לקבוצה שלוחצת ותוססת, קבוצה שמחפשת להבקיע את השער ולא קבוצה שכל הזמן מתגוננת ומחפשת כל הזמן רק להגיב ולא ליזום. הדגש שהיה בבחירת השחקנים העונה, גם אלה שנשארו וגם שהגיעו היה האיכויות וההבנה שצריך להביא שחקנים רעבים שרוצים לנצח וחשוב להם להיות עוד פעם בקדמת הבמה בכדורגל הישראלי, זה עוד ממד שקיים בקבוצה להבדיל מעונות קודמות. כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי במשחקים ובתוצאות, זו החשיבה שלי מהרגע שקיבלתי את המינוי – להחזיר את ה-DNA שהיה במועדון הזה שחוגג 20 שנה".
אוואט. "התלכיד טוב" (איציק בלניצקי)זו הקדנציה השנייה שלך במועדון, אפשר להרגיש שחזר לפה רוני אוואט קצת שונה. אתה גם מרגיש את זה?
"כן בהחלט. הגעתי הרבה יותר מבוגר, יותר עם ניסיון וידע. יישמתי את כל מה שפחות עבד באותה תקופה, למרות שאני כל הזמן חייב לציין שזו הייתה עונה מלא בתהפוכות. התחלתנו את העונה ההיא לא טוב עם חוסרים של שחקנים, שינויים של הסגל, אימנתי עד פברואר וחודש לפני זה ג'קי נכנס למאסר אז זה משהו שהשפיע בכלל על כל המועדון. הודחנו בפנדלים בחצי גמר גביע הטוטו והפסדנו ברבע גמר גביע המדינה מול הקבוצה שגם זכתה בסופו של דבר, היה חשש מסוים שהקבוצה תגיע לשלב הסופי של העונה ותיפול ואז התקבלה ההחלטה לצרף את רן בן שמעון. אני היום הרבה יותר בוגר, מבין, מכיר את המערכת טוב יותר, יותר ממוקד בדברים מסוימים גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית ואני רוצה להאמין שהדברים האלה יתנו לי עוד כלים בתוך הארגז כלים שלי כדי לדעת איך להתמודד ולהביא דברים בצורה טובה יותר לליגה הזאת".
איך התנהלה השיחה עם ג'קי על החזרה שלך בעצם לקווים?
"אני יכול להגיד בצורה הכי אמיתית, הייתי בבית בשעה ארבע וקיבלתי הודעה מג'קי ששאל אותי איפה אני, רציתי לצחוק איתו ולהגיד שאני בחוף הים בתאילנד אבל בסוף אמרתי לו שאני בבית והוא ביקש שאבוא אליו. הלכתי והשיחה הייתה חמש דקות, אין בינינו משא ומתן, אני מכיר אותו די טוב והדברים היו מאוד קצרים. מאוד שמחתי ואני לא אסתיר את זה ואני גם חושב שג'קי חושב שהדבר הכי נכון לקבוצה זה שאני נמצא פה כמאמן ביחד עם הצוות שברובו אלה אנשים של מחלקת הנוער וביחד עם משה אוחיון שצמוד אליי. יש הבנה שאחרי סאגת המאמנים בשנתיים האחרונות, שצריך פה מישהו שמכיר את המועדון".
בן זקן. "שיחה של חמש דקות" (נעם מורנו)חששת לחזור לקדמת הבמה?
"ממש לא. גם אז חשבתי שאני דיי בסדר אבל לצערי זה נעצר ועדיין חשבתי שאני מוכן ובשל. ברגע שקיבלתי את ההצעה, לא היססתי, בטוח בעצמי עם הבנה שזה יהיה יותר טוב ממה שהיה. אני אשמח שהדבר הזה יתאפשר לי במשך שנים במקום הזה".
אי אפשר להתעלם מהביקורות שהן בעיקר מסביב מאשר מחוץ למועדון, על המעורבות של ג'קי בקבלת ההחלטות בקבוצה. איך אתה רואה את הדברים?
"חלק מאותן ביקורות הן מכוונות ומגמתיות. ג'קי חי את המועדון הזה. אני לא יודע איך זה בעלים אחרים כי לא חוויתי אבל הוא חי את הקבוצה, הוא לא נמצא פה במהלך השבוע, לא מעביר אימונים, לא מעורב בתכנים של האימונים, לא מתעסק עם השחקנים ביומיום אז צריך לשים את הדברים בפרופורציות. מי שמכין את הקבוצה למשחק בשבת זה המאמן עם העוזרים שלו ואנחנו עושים את זה על כל המורכבות של זה, לפעמים יוצא לי שבוע-שבוע וחצי לא לדבר עם ג'קי בכלל”.
“יש שלב במשחק שבו ג'קי חי את זה, הוא היה שחקן כדורגל, הוא מבין מאוד בכדורגל אז כשהוא ביציע מידי פעם הוא זורק דברים, הוא מייעץ, חושב לפעמים בקול רם ואז לוקחים את זה למקום של 'ג'קי קבע'. אני לפעמים צוחק ואומר לו שאם הוא היה יכול לעשות 12 חילופים במשחק, הוא היה עושה עד דקה 60 כי הוא אוהב שינויים ותחלופות. אני לפעמים שומע למה שהוא אומר ולפעמים מסנן, בסופו של דבר הוא סומך עלי ויודע שאני מכיר את הדרך והפילוסופיה שלו והפערים בינינו בדעות ובמה שהקבוצה צריכה הם מאוד קטנים. המצלמה מתבייתת עליו ומחכים שהוא יגיד משהו ואז יש חילוף אז אומרים ‘הנה החילוף הזה שלו’, למדתי לחיות עם זה וזה לא מפריע לי. אם אני צריך לשמוע דעה, אני אשמע מכולם, אני אדם פתוח אבל מקבל את ההחלטה שלי".
“אמרו לי לוותר על הכדורגל”
דיברנו על הקיץ עם הרכש של אשדוד אבל גם אתה עברת קיץ לא פשוט בכלל ברמה האישית, תרצה לשתף קצת מה קרה?
"אני אספר בקצרה כי זה משהו שהוא יותר אישי ואני עדיין נמצא בתוך התהליך הזה. היה לי אירוע לבבי משום מקום ומצאתי את עצמי שוכב בבית חולים שבועיים, זה היה אחרי שקיבלתי את המינוי למאמן הקבוצה. אני בן אדם רגוע מטבעי, לא אחד שמתלהם, לא מתרגש יותר מדי מהרבה דברים וזהו. מצאתי את עצמי בבית חולים שבועיים, עובר בדיקה ועוד בדיקה ועוד בדיקה ומבדיקה לבדיקה לא מוצאים כלום. לא הייתי מוכן לוותר, למרות שהרופאים אמרו לי 'רוני אתה כנראה תצטרך לוותר על הדבר שאתה הכי אוהב' ואמרתי להם שאני לא מוותר, 'אם אתם רוצים שאני אהיה בריא, אני צריך להיות במגרש הכדורגל כי זה המקום שהכי טוב לי בו'”.
אוואט. "למדתי לחיות עם זה" (איציק בלניצקי)“לקחתי החלטות לא פשוטות, גם בניגוד לדעתם של הרופאים, נסעתי למחנה אימונים בידיעת המועדון והשחקנים עם מכשיר מיוחד שמעולם לא יצא מהארץ, מכשיר שעולה הרבה כסף והייתי צריך לחתום עליו ערבות, הייתי עשרה ימים עם המכשיר בתוך המחנה והוא היה עלי כל הזמן עד שחזרנו לארץ ואז עם החזרה עברתי הליך בו נפרדתי מהמכשיר החיצוני אומנם אבל קיבלתי בניתוח דפיברילטור כמתנה מושתל בתוך הגוף".
מה מצבך היום?
"אני ברוך השם היום חודש אחרי, בריא, עדיין יש עוד דברים לתוך התהליך הזה. אני מאמין שככל שהזמן יעבור, אני אחזור לשגרה. כרגע אני ב-90 אחוז תפקוד רגיל, אסור לי עדיין לשחות או לעשות פעילות ספורטיבית מאומצת אבל אני ברוך השם מעביר את כל האימונים, מרגיש טוב ומקווה שכל הדבר הזה יהיה מאחוריי".
אוואט. "אחזור לשגרה" (רדאד ג'בארה)היו רגעים שהמשפחה שלך גם ביקשה ממך לוותר על כל עולם הכדורגל, שיש בו לא מעט לחץ?
"תראי, ברור שגם ההורים שלי ובטח אשתי והמשפחה הקרובה אמרו לי את זה אבל אמרתי להם כל הזמן ‘תקשיבו, אם אתם רוצים שאני ארגיש טוב, אני צריך להיות בסביבה הטבעית שלי והסביבה הזאת זה המגרש’. כשאני מגיע ומריח את הדשא וחי את המועדון, אני מרגיש טוב, צריך לזכור משהו חשוב, בסופו של דבר לא היה ממצא, זה לא שבאנו ואמרו לנו בגלל דבר כזה או אחר זה קרה. אני מקווה מאוד שזה היה משהו רגעי, עברתי בדיקות ובכל הבדיקות שעשיתי לא נמצא משהו שהצביע על נקודה מסוימת וחזרתי למסלול הרגיל. בהתחלה המשפחה היו בחרדות אבל ככל שהזמן עבר והדברים התבהרו כפחות חמורים אז הם הבינו שהחזרה למגרש יכולה לעזור והנה אני פה".
אז נחזור באמת לכדורגל כמו שאתה אוהב, ספר לי קצת על שיתוף הפעולה עם משה אוחיון.
"בשיחה הראשונה של משה ושלי עם ג'קי אז באמת הייתה מטרה לייצר צוות מאמנים בסגנון של מכבי נתניה. אני אימנתי את משה אוחיון מאז שהוא היה בן 15 ואני הייתי אחד השושבינים שהחזירו אותו למועדון מחו"ל כשהיינו בלאומית. משה הוא בחור אהוב, שחקנים מחוברים אליו, הוא מבין כדורגל, חווה גם בארץ וגם באירופה אז יש לו המון ידע והוא משלים אותי באישיות כי שנינו אנשים שקטים שקודם חושבים ואחרי זה מגיבים. משה קיבל החלטה עוד כשירדנו מהפגישה עם ג'קי ואמר, רוני אני רוצה להיות עוזר מאמן וככה הוא גם מציג את עצמו. אני מבחינתי פחות מתעסק בתארים על כל אחד ואחד, מבחינתי זה צוות, ככה אנחנו חושבים וככה אנחנו מקבלים החלטות, אז נכון שבסופו של דבר אני קצת מעל הדבר הזה ברמת הקבלת החלטות והשחקנים אבל אני מרגיש שמשה זה אני".
יש עדיין דעות חלוקות באשר לקבוצה שלכם, יש האומרים שהיא בכל מקרה תרד ללאומית ויש שאומרים שהיא תהיה הפתעת הליגה. איפה אתה מוצא את עצמך בין האמירות האלה?
"אני יכול להבטיח שאשדוד לא תהיה אחת מהיורדות. יחד עם זאת, אנחנו רק אחרי המחזור הראשון וככל שאתה מעמיס על עצמך רמת ציפייה גבוהה מידי, זה יכול לגרום לפעולה הפוכה. כמו שרוני לוי אומר על בית"ר ירושלים, שאי אפשר לקחת קבוצה שהייתה בחלק התחתון של הטבלה וניצלה מירידת ליגה ולהפוך אותה לאלופה כי זה דבר מאוד יומרני. אז אותו דבר קבוצה כמו שלנו, שנשארה בליגה עם השריקה האחרונה ובכלל לא הייתה תלויה בעצמה, עברה שינוי של שחקנים ומגמה, אני חושב שזה יומרני להגיד אנחנו רוצים פלייאוף עליון או הפתעת הליגה, אנחנו רוצים להציג כדורגל טוב ולהיות קבוצה לגיטימית שתשחק כדי לנצח ואם הדברים האלה יובילו אותנו לעשות עונה טובה ואולי מעל הציפיות אז ברור שאנחנו לא נכעס. אני חושב שזאת צריכה להיות עונת מעבר למועדון כדי לחזור להיות במקומות 4-6, ברגע שהיא תגיע למקום הזה כמו נתניה ובני יהודה אז נוכל להגדיר מטרות גדולות יותר. אני רוצה שנעשה עונה שקטה, טובה, שנמצא את עצמנו בסוף העונה במקום שאנחנו רוצים להיות בו ורחוק מהמקומות שעושים הרבה דפיקות לב".
אז באותה נשימה, מתי נראה את אשדוד לוקחת תואר כלשהו?
"בשיחות הפנימיות שלי עם חברים ולא בהכרח עם אנשים בתוך המועדון, ב-2001 אימנתי את הנוער של המועדון, שיחקנו בגמר הגביע מול מכבי תל אביב ואמרתי שאני רוצה להביא תואר לנוער ובאמת ניצחנו בפנדלים. החלום הכי גדול שלי, ואני אומר את זה ויש לי צמרמורות, החלום שלי זה להיות שותף לתואר למועדון שזה גם ייתן לו עוד מקפצה קדימה, אני אעשה את הכול גם אם לא תמיד הכול תלוי בנו. אני רוצה את זה עוד בקדנציה שלי כמאמן, אני אשמח להביא את זה לג'קי, להנהלה, למועדון הזה וזאת תהיה החותמת הכי טובה שלי כמאמן ואחרי זה אני אשמח לפנות את המקום שלי למשה או למי שיבוא אחרי".
רוני אוואט (איציק בלניצקי)זה ייחשב לכישלון אם אשדוד לא תהיה קבוצת אמצע טבלה ומעלה בסוף העונה?
"חד משמעית כן. אני לא מחפש להסתיר למרות שיש הרבה קבוצות טובות שגם משקיעות יותר כסף מאיתנו אבל זה לא תמיד המרכיב להצלחה כזו או אחרת. אנחנו צריכים להיות קבוצה לגיטימית באזורים של בני יהודה ומכבי נתניה ואם לא, אני באופן אישי יחשוב שזה כישלון. אם לא נציג כדורגל טוב ולא נהיה במקום שאליו אני שואף זה יהיה כישלון, כישלון שלי ברמה המקצועית".
היית רוצה בעתיד להגיע למועדון גדול?
"הרצון שלי הוא להיות מאמן מ.ס אשדוד לעוד הרבה שנים, להיות חלק ממה שנמצא פה וזה הדבר שאני חושב עליו. אני בן 51 ואני אשמח לעשות הרבה שנים במועדון הזה כמאמן ראשי, להביא את התואר ואחריו אולי לחזור לאמן ילדים או נערים כמו שעשיתי, אני לא רוצה לחשוב על מעבר. אני אומר בצורה הכי אמתית, אם תסתכלו על זה (מסמן על אזור הלב) אז תראו שהכל אדום-צהוב, וזה מה שמרגיש לי ואני אשמח להישאר פה עוד המון שנים".
הבקבוק עם הפקק הכתום
אוואט הינו אב לשלושה ילדים, גל אדר וגיא, האמצעי הושאל ממ.ס אשדוד הקיץ להפועל אשקלון לעונה הקרובה אחרי שעלה עם סקציה נס ציונה לליגת העל אשתקד.
אז איך זה להיות אבא של כדורגלן?
"אדר לשמחתי עושה צעדים יפים מאוד בשנתיים האחרונות, אני שמח שהוא שמע בקולי, אני מכוון אותו לעשות הכל בצורה הדרגתית וכמובן עוזר לו בבחירות שלו. אני חושב שהוא שחקן מאוד מוכשר שעבר שינוי גדול גם בחשיבה שלו. מעולם לא אימנתי אותו, תמיד זזתי לקבוצה אחרת בהתאם לקבוצה שהוא הולך אליה מתוך בחירה, כי לא חשבתי שזה יהיה נכון שאבא ובן יהיו באותה הקבוצה כי הרבה דברים מורכבים מסביב. אני חושב שיבוא יום ואדר יחזור למ.ס אשדוד כשחקן בוגר וטוב יותר ואני מקווה שזה אחרי שנביא תואר ואז לא אצטרך להתמודד עם הסיטואציה הזו. אני מאחל לו את כל הטוב שבעולם, הוא מוכשר וילד מקסים ויהיה לו טוב קצת רחוק ממני".
יש לך אמונה טפלה לפני משחק?
"תסתכלי על הבקבוק מים שלי במשחקים. אני תמיד מבקש מאיש המשק שלנו, צ'רלי, שיביא לי בקבוק מים אז הוא מביא לי את אותו בקבוק עם פקק בצבע כתום ואני לא יודע למה. אני לא חסיד של אמונות טפלות אבל זה התחיל בעונת העלייה וגם היה בעונה שעברה, ביפו בחרתי את אותו בקבוק וזה הדבר היחיד שאני מתעסק איתו. אין עלי קמעות ואני לא מסתכל על הלבוש. הדבר היחיד והמצחיק הוא שצ'רלי לא יודע להבדיל בין הצבעים ומביא לי בקבוק צהוב עד שאני אומר לו להחליף".
רוני אוואט (רדאד ג'בארה)מה מרגש אותך?
"כשאני רואה דברים שקשורים לילדים או להורים ואני יכול לשמוע שיר שסתם אייל גולן שר לאמא שלו וזה יכול להפוך אותי. אני מתרגש כשאנחנו עולים לדשא או באימונים, אבל לא מראה את זה כלפי חוץ. אבל בהחלט יש דברים מסוימים כמו סרטון על ילד שקורה לו משהו לא טוב או שיר אז זה יכול להפוך אותי אבל גם אז לא ממש מראה את זה".
יש לך מודל לחיקוי?
"גדלתי בבית של כדורגל, אבא שלי היה מאמן כדורגל (ז'אן קלוד אוואט) ואיש משטרה, תמיד לקחתי ממנו את השקט שלו, הרוגע, המבט הצידה והיו לו רגעים שהיה מדבר איתנו בעיניים אז כמו תמיד אתה רוצה להיות כמו אבא שלך. בפן המקצועי, מאוד התחברתי בזמנו לזאביק זלצר שאימן אותי תקופה מסוימת ואני חושב שבאישיות אני דיי דומה לו. היו מאמנים שלקחתי מהם הרבה, ניסים בכר ויוסי מזרחי שאוי ואבוי לי אם הייתי שוכח להזכיר, עד היום אני בקשר איתו והוא אחד המודלים לחיקוי מבחינתי, הפשטות שלו, האמת להגיד את מה שהוא חושב תמיד וכמובן הידע שלו".
מה נאחל לך לסיום הראיון והמשך הליגה?
"הרבה בריאות ושבעזרת השם, נשב פה בחודש מאי וניקח את הראיון הזה ונראה את השאלות ומה מהן סימנו ב’וי’ ומה פחות הגיעו לידי ביטוי. עם גביע לידי? זה משהו שיכול לקרות וקרה לבני יהודה פעמיים בשלוש שנים האחרונות אז נשמח להיות שם עם טיפה מזל ומי יודע אולי בחודש מאי, המועדון הזה יחווה משהו שהוא לא חווה מעולם, אני אהיה הכי מאושר".