הצד שלה: כך הפועל תל אביב חנכה את בלומפילד

ישנו ביטוי בשפה העברית שנמצא בשימוש בקרב לא מעט אנשים האומר: "משנה מקום – משנה מזל", ביטוי המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם. בשלוש השנים האחרונות קיוו אוהדי הפועל תל אביב כי עם החזרה לבלומפילד, המשפט הנ"ל יחול גם עליהם אך לפחות אמש (שני) במחזור הפתיחה החגיגי באצטדיון המחודש, כבר התבדו כשקבוצתם הציגה יכולה לא טובה בלשון המעטה ויצאה עם נקודה אחת מול מכבי נתניה במשחק נטול שערים. 

האדומים שבו לאצטדיון הביתי שלהם וקשה אולי להתחיל לחלום על החזרה למסלול, אבל אם זאת בהפועל ת”א יכולים להתנחם בתצוגת הקהל יוצאת הדופן שסיפקו מאכלסי שערים 4-5 עם שלל שלטי פריסה, שירה לא פוסקת, ציפיות מזעריות ובעיקר התרגשות שהתפזרה בכל עבר באצטדיון ומחוצה לו.

השעון הראה על השעה 17:00, כשלוש שעות ורבע לפני המשחק והאוהדים האדומים התחילו להגיע לקרבת האצטדיון, חלקם על מנת להשיג עוד כרטיס למשחק, חלקם הגדול בחר להגיע מוקדם בכדי לנסות את מזלו במציאת חנייה, או כמו שהיו גם שבחרו להגיע מוקדם כדי ללכת לבר סמוך לשתות בירה לחימום הגרון, או סתם פשוט להיכנס לאווירה ולחכות לרגע שיוכלו להיכנס למבצרם המחודש. כך או כך, קשה היה שלא להבחין בהתרגשות שהייתה באוויר, קשה שלא לשים לב לאנשים השונים שכבר ממרחקים החלו לייצר קולות פליאה לנוכח הבית החדש-ישן בלב תל אביב. 

הרבה זמן שבעלי העסקים השונים שנותרו פתוחים מסביב לאצטדיון חיכו לרגע הזה ששוב האיזור יתמלא באלפי על גבי עשרות אלפים של אנשים שמחפשים את המקום בו יוכלו להרגיע את הקיבה ואולי גם את עצמם דרך האוכל לפני המשחק. שלוש שנים חלפו מאז והרחובות הסמוכים לאצטדיון נותרו ברוב הזמן ריקות מכמויות האנשים שתמיד היו מקשטים אותם לפחות פעם-פעמיים בשבוע.

אוהדי הפועל ת"א בצעדה לקראת בלומפילד (אלון בן דוד)

כמעט שעתיים למשחק והקהל של הפועל תל אביב אפשר להגיד שבר מסורת של המשחקים הגדולים והוציא לדרך את התהלוכה הידועה שלהם לכיוון האצטדיון, כאות חגיגי לפתיחת העונה והחזרה המחודשת לאצטדיונם. כ-500 צועדים עשו דרכם משדרות ירושלים הסמוכות, תוך שהם שרים בקולי קולות מגוון שירי עידוד בין היתר את "בלומפילד שם ביפו זו הכתובת", ממנו הייתה ניתן לחוש בהתרגשות. גם אוהדי האורחת שעשו את הדרך מנתניה, חיכו ליד שער 11 המזוהה עם היריבה העירונית של האדומים עד שיוכלו להיכנס פנימה ונראו דיי רגועים בניגוד לצד השני שלא הפסיק לשיר את רפרטואר השירים הידוע, חלק לשמצה שלו.  

זמן קצר לאחר מכן, שערי האצטדיון נפתחו לקהל שחיכה בקוצר רוח ו"הסתער" פנימה ונראה כי רוב הסובבים את שערי האוהדים יצרו גם בכניסה מין אווירת עידוד אדירה שנשמע למרחקים, כשבאותה העת המשיכו לזרום מאות אנשים נוספים שהגיעו בכל מיני דרכים שונות אל האצטדיון וכמו כן בשאטלים המאורגנים של משרד הרישוי שמהם ניתן היה לראות יורדים זה אחר זה בעיקר אדומים כשמידי פעם הגיח אוהד צהוב של נתניה.

אוהדי הפועל ת"א מחוץ לבלומפילד (רדאד ג'בארה)

אנחנו מתרגשים מאוד מהחזרה לבלומפילד", סיפר שי אוהד האדומים. "הגענו מעוטף עזה, עשינו דרך ארוכה מהדרום אבל אנחנו מגיעים לכל משחק של הפועל תל אביב מאז שהם ילדים קטנים. מידי כמה שבועות הייתי עובר ליד האצטדיון לראות את שלבי הבנייה וההתרגשות עצומה. אנחנו מקווים שהפועל תיראה יותר טוב ממה שהייתה עד עכשיו". 

כמו כל חובבי כדורגל שנכנסו או יכנסו בהמשך לאצטדיון הזה, גם אני התרגשתי מאוד לצפות בתוצאה עליה עמלו לא מעט זמן והשאירו לא מעט מסוקרנים בחוץ לשלוש שנים. התרגלתי כמו רוב האנשים לעבור מידי פעם ליד האצטדיון ולתהות בכל לבנה שהונחה איך תיראה התוצאה הסופית והאמת, אין מה לדבר, היה שווה לחכות. אוהדי שתי הקבוצות נראו נפעמים לצפות לראשונה בתוצאה כשכבר ברגע הראשון ניתן היה לראות שעל אף ההרחבה הניכרת ביציעים, שינוי הסגנון מהישן אל החדש והתחושה האירופאית שנוצרה פתאום באמצע יפו, בלומפילד שמר על הדבר שאולי הכי מייחד אותו וזה הקרבה של הקהל לדשא – דבר שאולי גם בהמשך גרם ללחץ על השחקנים שהספיקו לשכוח איך להתמודד עם האווירה המיוחדת הזו ובסופו של דבר למשחק עצמו שלא התעלה לרמות גבוהות. 

אוהדי הפועל ת"א בבלומפילד (חגי מיכאלי)

שעה לפני המשחק והקהל באדום לא הפסיקו “להוציא את הגרון” כשהיציעים המאכלסים אותם התמלאו די בקלות, בעוד הנתנייתים שנתקעו בפקקים ונאלצו לחפש חניות רחוקות, התאספו להם בזה אחר זה. האווירה התחילה לעלות הילוך עם עליית שחקני שתי הקבוצות לחימום, אותם ניסו האוהדים להכניס לטירוף האצטדיון החדש כשעודדו כל שחקן ושחקן. השלט הראשון לערב נפרס על גבי יציעים 4-5 עליו נכתב "אדום עולה בבלומפילד" ואמור היה לדרבן את שחקניו של ניסו אביטן ולהבהיר כי הצבע של הקבוצה ומה שמזוהה עימה יוכל לעלות עכשיו חזרה למקומו בצמרת באצטדיון הביתי האמיתי, אחרי שלוש שנים בהן האצטדיון החלופי לא ממש האיר להם פנים בלשון המעטה. 

גם המועדון נרתם להעצמת האווירה, כשעל מסכי המגרש הוקרנו קטעי וידאו ישנים ערוכים בקצב מהיר וקצבי מאוד בו נראו הרגעים הגדולים והמאושרים של הקהל באדום באצטדיון בגרסתו המיושן ומתוך רמיזה על רצון לראות שוב רגעים כמו אלו כעת. הכרוז של הקבוצה הגביר את העוצמות עם ההכרזה "ברוכים השבים לאצטדיון בלומפילד ביפו", כשבשער 8 באותה העת נפרס שלט נוסף, "אצטדיון הפועל על שם ב.ול. בלומפילד" שהיה למעשה שיחזור של השלט המפורסם שנתלה בכניסה לאצטדיון בעת נחנך ב-1962 וזאת כדי להעביר מסר די חד משמעי באשר לוויכוחים מול מכבי תל אביב סביב השייכות של האצטדיון עצמו.

אוהדי הפועל ת"א (חגי מיכאלי)

שביט אלימלך, אורי אוזן וג'ימי טורק הם רק חלק מהשמות שנכחו ביציעים ובאו להיזכר איך התרוצצו על כר הדשא באצטדיון הזה ממש רק בגרסה היותר "צנועה" שלו. רגעים גדולים של שחקני עבר שהתרפקו בזיכרונות מהתקופה בה הקהל ביציעים היה קורא בשמם, והם עצמם היו אחראים לכמה שערים, בניגוד למה שקרה במשחק בו לא חוררו רשתות בכלל. ואולי מעבר לכל האווירה, עדיף יהיה שלא נתעסק לפחות לא כעת בכל מה שהתרחש על המגרש, כי יסכימו עם האוהדים הזועמים בסיום גם השחקנים שזו לא הרמה שציפו לראות במחזור הפתיחה באצטדיון עליו עמלו ימים כלילות. 

אוהדי מכבי נתניה, דולב ועומר סיכמו את החוויה באצטדיון החדש: "זה אצטדיון יפה באמת השקיעו בו גם מבפנים וגם מבחוץ אבל מה שראינו על המגרש קצת צרם לנו היום כי זאת לא הייתה רמה בכדורגל. בנו פה היכל ונתנו כבוד לכדורגל שזה כיף, אנחנו מרגישים כמו באירופה". גם רון אוהד הפועל תל אביב המארחת סיפר על היום בו כפי שהוא מספר חזר הביתה, "אני מקווה שהשחקנים שלנו עכשיו יבינו את גודל המעמד והמועדון ויתנו יותר על המגרש. ברור שהתרגשתי להיכנס לפה, מי לא מתרגש כשהוא חוזר הביתה?".

מאור בוזגלו מול אלמוג כהן. הרמה של המשחק קצת קלקלה (רדאד ג'בארה)

אז אולי נכון לעכשיו לא עבד לנו עם הביטוי כי נוכחנו לדעת שמשנה מקום הוא לא בהכרח משנה מזל לפחות לא על פי איך שזה היה נראה על הדשא מבחינת האדומים, אבל עם מה כן נסכם את הערב? עם האווירה הבאמת מדהימה שהתפרסה לה לאורך המשחק עצמו, האקוסטיקה המטורפת שיש באצטדיון הזה שנשמרה כזו עוד מימי בלומפילד "הישן" ואף השתפרה ושני הקהלים שמילאו את היציעים, 19 אלף צופים שהתגעגעו לאחד מהיכלי הקודש של הספורט הישראלי ובניגוד לתחזיות התפזרו במהירות אל הבתים כשלא נרשמו עומסים חריגים ביציאה כשתוך פחות מארבעים דקות כבר השקט חזר לרחובות יפו.