"לא אומרת לעצמי שאני חייבת להיות על הפודיום"

שנים לא ראו באיגוד ההתעמלות תחרות כל כך אמוציונלית באליפות ישראל. המתעמלת האמנותית לינוי אשרם סחפה אתמול (שישי) את האולם בהדר יוסף וגרמה לצופים להתלהב ביציע, לאחר שזכתה במדליית הזהב הלאומית בקרב רב בפעם השלישית ברציפות. כל זאת, כחודש וחצי לפני התחרות החשובה בקריירה שלה - אליפות העולם שבה יחולקו הכרטיסים למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.

“וואו, זו הייתה חוויה אדירה להתחרות לעיני הקהל שבא לראות אותי”, אמרה אשרם, שרגילה להתחרות בעיקר בעולם אך מידי פעם נותנת הופעות נדירות בישראל כמו באליפות הארץ. “היה לי כיף, כי בכל זאת זה הבית שלי ואני נהנית להתחרות בארץ בכל פעם מחדש. כשיש שקט באולם אז פחות כיף לי, ופה נהניתי מזה שעודדו אותי”.

לינוי אשרם (רדאד ג'בארה)

המתעמלת רשמה הופעה מצוינת לקראת אליפות העולם, מלבד תרגיל האלות שבו היא הפילה את המכשיר ארבע פעמים ונאלצה לעצור פעמיים, מה שגרם לה להיות מודחת מהפודיום של המכשיר הזה. לבסוף, מיד בתום התחרות, אשרם הופיעה שוב עם תרגיל האלות שלה, הפעם בלי לקבל ניקוד אלא אך ורק כ’תיקון’ למה שהיה. ושם היא נתנה הצגה שגרמה לה לרדת מהמשטח עם חיוך.

ההסבר למעידה בתרגיל האלות באליפות ישראל: “לא הייתי מרוכזת בתרגיל הזה במהלך התחרות כי עבר הרבה זמן בין הופעה להופעה, אבל איילת זוסמן באה אליי בסוף ושאלה אם אני רוצה לעשות שוב את תרגיל האלות. אמרתי שכן, עשיתי אותו ואני שמחה שזה יצא טוב. מאוד רציתי לעשות את התרגיל שוב כי הוא לא יצא לי טוב בהתחלה, אבל בפעם השנייה שעשיתי אותו ממש שמחתי מזה כי זה באמת יצא תרגיל טוב, נהניתי ויצאתי הכי שמחה בעולם”.

לינוי אשרם עם הגביע (רדאד ג'בארה)

המטרות שלה לאליפות העולם הקרובה: “כשאני באה לתחרות הזו, אני לא חושבת אם ואיך אני אעמוד על הפודיום. נכון שבשנה שעברה הייתי סגנית אלופת העולם, אבל זה לא שאני אומרת לעצמי עכשיו ‘אני חייבת להיות שוב על הפודיום’. לא, אני חייבת לבוא ולעשות את הביצוע הטוב ביותר שלי במטרה לעשות את הקריטריון לאולימפיאדת טוקיו וזהו. זו התחרות הכי חשובה שלי השנה”.

ההשפעה של העידוד מצד הקהל הישראלי: “יש יחסית הרבה ישראלים שבאים לאליפויות העולם שבהן אני מתחרה, כמו שהיה בבולגריה למשל, ואני מאוד מקווה שגם הפעם יבואו מלא אנשים לבאקו. אני קוראת מפה לקהל - אם זה מתאפשר, תבואו. זה נותן לי אנרגיות”.

לינוי אשרם, ניקול זליקמן וניקול וורונקוב על הפודיום (רדאד ג'בארה)