באטמן חוזר: כל מה שעבר על ניק בלקמן בספרד

“הייתי השחקן היחיד במכבי תל אביב שבחדר ההלבשה דיבר רק בשפה אחת, אנגלית, אז החלטתי שהגיע הזמן שאלמד שפה נוספת. התחלתי לקחת עוד בישראל שיעורי ספרדית, זו הייתה סתם החלטה, לא באמת האמנתי שכמה חודשים אחר כך אטייל בעיר חיחון רגע לפני מעבר אפשרי לספורטינג. ידעתי מעט ספרדית אך זה מספיק כדי שאוכל להתאקלם”, כך נשמע ניק בלקמן, קצת אחרי שעבר בעונה שעברה לקבוצה מהליגה השנייה בספרד.

החבירה המחודשת לז’אן סילבן באבין והשפה שלמד, זרעו בו אופטימיות שהוא יוכל לקחת את הקריירה שלו למקום טוב. בכל זאת, הוא היה אז בן 28 ואחרי קריירה מלאת השאלות, הגיע הזמן למצוא את המקום בו הוא יכול להשתקע, בטח כאשר היה מדובר בשנת חוזה. זה היה הרגע לזרוח. לתת את העונה הגדולה שתוביל אותו לבסוף ליציאה מדרבי קאונטי, מי יודע, אולי לקבוצה בליגה הספרדית הבכירה. מתקווה גדולה שלא התממשה, לידי הגשמה. 

אחיו, רובי, הצטרף אליו לחיחון כדי לעזור לו ביום-יום. בישראל, מי שהיה איתו רוב הזמן הוא אחיו הנוסף, ריצ’י, שבילה איתו את כל השנה בתל אביב. ההתחלה הייתה נראית מבטיחה. בלקמן הרגיש שוב במקום חם. חיחון היא עיר של כדורגל. האל-מולינון הוא אחד המגרשים הרותחים בספרד, הקהל מאוד מעורב בנעשה בקבוצה לה יש מסורת נאה ותקוות גדולות לחזור לבמה המרכזית של הליגה הספרדית. 

את החום שהוא הכיר מתל אביב, לא רק מבחינת האקלים, הוא החל להרגיש עוד בימים הראשונים של העונה. “פעם אחת נכנסתי להסתפר, ניגש לשם אוהד של הקבוצה רק כדי להגיד לי שלום, להצטלם איתי. ככה נראים החיים פה. האוהדים מלאי תשוקה לקבוצה ויש להם דרישות גדולות מאיתנו”.

ניק בלקמן ובאבין חוגגים (La Liga)

אלא שאת העונה הוא לא הצליח לפתוח. רק במחזור השישי רשם דקות ראשונות. הבעיה הייתה פציעה בשריר הארבע ראשי. “זו פציעה שהייתה לו עוד בעונה שעברה והוא הצליח להתמודד איתה”, סיפר בזמנו באבין לתקשורת בחיחון בניסיון להגן על חברו שהחל לעורר תהיות בקרב העיתונאים בזמן שהוא לא הצליח להשלים אימונים מלאים ובילה יותר בשיקום אצל הצוות הרפואי של המועדון מאשר באימונים עם חבריו. 

כשהחל סוף סוף לשחק, הבכורה הייתה נגד אוסאסונה, אך הוא סיים אותה שוב עם כאבים. בלקמן הגיע לחיחון כמספר ‘9’, לא בנו עליו לשחק בכנף אלא בחוד ולפתע הכותרות בחבל האסטוריאני היו: “ספורטינג נותרה בלי ה-9 שלה”. הקבוצה התקשתה לכבוש שערים ומי שכיוונה לעליית ליגה, החלה להסתבך ולרדת עוד ועוד בטבלה, עד כדי כך שבסיום העונה הסדירה כבר לא הייתה פקטור ולא הצליחה לתפוס מקום בפלייאוף על העלייה.

ניק בלקמן באימוני ספורטינג חיחון (חיחון)

ובלקמן? רק בחודש דצמבר הוא חזר לכשירות מלאה. בעיות השרירים נותרו מאחור והוא התחיל לקבל יותר דקות משחק. רגע השיא היה נגד ולנסיה בשלב שמינית גמר גביע המלך כאשר הוא נכנס כמחליף והצליח לכבוש את שער הניצחון, 1:2. הגומלין כבר היה סיפור אחר, העטלפים עלו לשלב הבא והמשיכו עד כדי זכייה בגביע מול ברצלונה בגמר. אך בלקמן לקח איתו רגע משמעותי אותו הוא קיווה למנף. המינוף לא קרה.

“כבשתי נגד ולנסיה והמאמן בכלל לא הסתכל עליי. חלף על פניי, לחץ לי יד והמשיך”, הוא סיפר לאחר מכן. צוות האימון התחלף והשחקן חזר לשחק וקיבל יותר דקות, אבל פציעה בברך ימין שוב הפריעה. הפציעה הזו החלה קצת אחרי שהצליח לשקם את הארבע ראשי, דבר שלעתים קורה כאשר השיקום לא נכון, העומס מכריע את רצועות הברך וכך בלקמן העביר עונה מלאה כשהוא סובל מכאבים. 

בלקמן במדי חיחון (LA LIGA)

חוסה אלברטו, מאמנו השני לאותה העונה, נזכר אז במה שעבר על השחקן: “בכל פעם שהוא עלה לשחק, זה קרה עם כאבים. הוא לא הצליח להרגיש טוב בשום רגע על הדשא. אם לא בארבע ראשי אז בברך”. המאמן אמר את הדברים בחודש מרץ וטען כי הוא מקווה שעד לסיום העונה הוא יוכל להיעזר בשחקן. זה לא קרה. מאותו יום בו דיבר ועד למחזור הנעילה, בלקמן שותף בשלושה משחקים בלבד. שניים בחודש אפריל, האחרון בחודש מאי. כל ההופעות היו כמחליף. 

14 משחקים הוא רשם בליגה הספרדית השנייה, 11 מהם היו מהספסל. 417 דקות בלבד. בגביע היו לו עוד 3 הופעות ובסך הכל ב-17 הופעותיו במדי חיחון, שני שערים בלבד. שניהם מעמדת החלוץ. עדיין, האוהדים של הקבוצה אהבו אותו, דבר שאפשר להגיד גם על האוהדים בישראל שמרביתם שמחו מאוד לקרוא על חזרתו למכבי ת”א. 

בלקמן באימון של חיחון (חיחון)

“האוהדים של ספורטינג קוראים לי ‘באטמן’, ויש להם דגל כזה עם הסמל של באטמן והשם שלי עליו. אני נהנה מזה. אני לומד ספרדית שלוש פעמים בשבוע, אני מבין מה אומרים לי, הראש שלי פתוח ואם ירצו להשאיר אותי נראה מה יהיה. בכל מקרה אני חופשי למעבר בחינם בקיץ הקרוב”, הוא סיפר כשעוד הייתה בו תקווה כי הפרק בספרד לא נגמר. אך הוא הסתיים. 

שנה אחרי, בלקמן שוב חיפש קבוצה. סוכנו דן פוטס, סיפר ל-ONE לפני כחודש כי מכבי חיפה והפועל באר שבע יצרו איתו קשר, אך הדבר לא התקדם מעבר לכך. בסביבת שני המועדונים טענו כי הסכומים שביקש לא היו כאלה שהם מוכנים לשלם. מכבי תל אביב לא מצאה חלוץ זר שהיא יכולה לצרף ואופציית האקס עלתה על הפרק. 

המאמן ולדימיר איביץ’ ביקש להיפגש עם השחקן שהגיע במיוחד לשיחה עם הסרבי. לאחריה, הוא נתן אור ירוק להחתמתו. תחת ג’ורדי קרויף, בלקמן הגיע על מנת להתחרות בעומר אצילי. הפעם נראה כי הוא מגיע על תקן החלוץ, ה-9, כפי שהיה אמור להיות בחיחון. האם זה יעבוד טוב יותר? מבט על השערים שלו במדי הצהובים, יגלה כי מתוך ה-12 שלו, כמעט כולם הובקעו מהמרכז, מהרחבה, ממהלכים של חלוץ אמיתי, לא של חלוץ כנף שחותך עם הרגל ונכנס פנימה כמו עומר אצילי או אלירן עטר. 

בלקמן יש לציין, עשה זאת ברוב העונה תחת קרויף כשלצידו חלוץ נוסף, במערך של שלושה בלמים. תחת איביץ’ יהיה מעניין לראות איך יתבצע השימוש בו ומעל הכל, האם הפציעות מהעונה האחרונה, באמת נותרו מאחור. זו תהיה השאלה המרכזית, כי מבחינת היכולת על הדשא, התחושה במכבי ת”א היא כי הם הולכים לקבל חלוץ טוב עוד יותר מזה שהגיע ב-2017.