מיכאל אוחנה הפך להיות אחד השחקנים החמים בשוק העברות והיקר ביותר עד כה. תג המחיר שמשה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, הציב עליו, כ-8 מיליון שקל למחצית מהכרטיס, נראה חסר תקדים.
כל זאת במיוחד כשמדובר בשחקן בן 23.5, שעבר כבר קרע ברצועה הצולבת. עם זאת, חוגג בטוח שעשה את העסקה הכי טובה מבחינתו ומבחינת הצהובים-שחורים, אוחנה זה השחקן שהוא הכי רצה לראות בקבוצה שלו.
למרות תג המחיר והציפיות שיש כעת ממנו, נראה שבינתיים אוחנה לא מתרגש ומאוד מפוקס. יכול להיות שזו הפציעה הקשה וכל מה שעבר בגיל צעיר ששם אותו בפרופורציות אחרות.
לא סתם אוחנה התעקש לעבור את הניתוח בלונדון, כאשר הוא השתתף עם הפועל ב"ש במחצית העלות. הוא רצה מבחינתו את הכי טוב, התגורר למעלה משלושה חודשים בבירה האנגלית, כשהרבה מזה הוא בילה לבדו. המשפחה תמכה, בת הזוג דאז, הרקדנית הדר דיזהב גם תמכה, אך רוב הזמן אוחנה נאבק לבדו, והוא אף מודה כי הדבר ביגר אותו.
בזמנו, לפני הפציעה הוא אף פנה לאלונה ברקת וביקש להשתחרר מן הקבוצה בגלל החוזה המיוחד שהיה לו בבירת הנגב, בו האדומים יכלו להשתחרר ממנו בסיום כל עונה. אבל כל מה שהיה בבאר שבע כבר מאחורי אוחנה, ובשלב זה הוא מעדיף לא להתעסק בכך. לאחר הפציעה הקשר גם עשה מספר פעמים ביקורת בממלכה הבריטית, עבר MRI ובטוח שהברך שלו כיום במצב לא פחות טוב מזה שהייתה ערב הפציעה.
מיכאל, מלחיץ אותך ששמו עליך תג מחיר של 8 מיליון שקלים על חצי מהכרטיס?
“אני אף פעם לא הסתכלתי על מחיר כדבר שישפיע עליי לרעה, זה דווקא לטובה. זה מחמיא לי מאוד. אני רק מחכה לעלות לשחק. אני לא מסתכל על כמה עליתי או כמה אני עולה. זה מחמיא לי ואני שמח מאוד”.
לפני שחוגג קנה אותך, אמרו לו שאתה אחרי פציעה, אמנם כישרוני אבל היית פצוע וכי הוא עושה טעות לגביך.
“אנשים אומרים הרבה דברים, אני לא נכנס לזה. עברתי את הפציעה מזמן. אני מרגיש מצוין ובעזרת השם אני אחזיר על הדשא”.
איזה מיכאל אוחנה מגיע לבית”ר? אתה סוגר מעגל בעצם.
“אני גדלתי בבית”ר. זה המועדון שגדלתי בו, הייתי הולך לכל משחק בטדי. מעודד, שר ומתלהב. אני מאושר להגיע למועדון הזה”.
המספר 11 של אלי אוחנה, מה זה בשבילך?
“זה מרגש מאוד. המשפחה שלי, ההורים שלי וכל החברים שלי גדלו על אלי. אני ירושלמי, המשפחה שלי ירושלמית. זה רק מחייב אותי להוכיח את עצמי”.
לפי איך שאתה מדבר, נראה שאין עליך הרבה לחץ.
“לא. אני לא מסתכל על זה כלחץ. זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות בחיים שלי - כדורגל. זו זכות לעסוק במקצוע הזה. אני מאוד אוהב את המקצוע הזה. זו זכות לשחק במועדון כמו בית”ר. בתור ירושלמי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי”.
לא עזבת את הפועל באר שבע באהבה, היה שם דם לא טוב.
“חלילה. בהפועל ב”ש היו לי שלוש שנים מצוינות, שתי אליפויות, גביע הטוטו, אלוף האלופים, היו לי שנים מדהימות שם. שיחקתי גם בנבחרת בזמן שהייתי בב”ש”.
אבל בזמן ששיחקת במועדון ביקשת מאלונה ברקת להשתחרר כאשר הרגשת שלא נתנו לך לשחק.
“הייתה תקופה ממש קצרה שהיו חילוקי דעות. היא עברה כלא הייתה. היה לי טוב במועדון הזה, נהניתי, השתפרתי. כמו בכל דבר יש התחלה אמצע וסוף. הגיע פרק חדש בחיים, לעבור לבית”ר”.
ויתרת על הרבה דברים כדי לעבור לבית”ר ירושלים, כשביקשו ממך להוריד את התביעה מאשדוד ומדודו דהאן.
“אני לא מסתכל על כמה כסף ועל מה ויתרתי. אני מסתכל על זה שאם זה מה שיפריד ביני לבין בית”ר, אז אני מוכן לוותר על זה כדי להגיע לשם. הרבה זמן רציתי להיות במועדון הזה”.
עם כל ההחתמות של בית”ר, איזו קבוצה נבנית? לאן המועדון הזה הולך?
“אני חושב שכולם רואים שחוגג, יוסי, אלי, רוני - כולם משקיעים גם בפן הכספי וגם בפן המקצועי, כדי לעשות את הקבוצה הכי טובה שאפשר. להסתכל על כל קבוצה בלבן של העיניים כמו שאומרים, ולהתמודד על תארים. אני מקווה שזה מה שיהיה השנה, ומאמין שזה יקרה”.
חוגג נאבק עליך לא מעט, הוא אוהב אותך עוד מהתקופה שהיה ספונסר בב”ש. הוא הלך עד הסוף עם הרכישה שלך, מה הוא אמר לך?
“אני לא מסתכל על מה אנשים אמרו לו, אני מודה לאלי אוחנה, יוסי בניון ומשה חוגג על האמון וההערכה. אני חייב להחזיר להם על המגרש ובע”ה זה מה שאני אעשה. אני שמח שהגעתי לבית”ר, זה היה חלום עבורי. מושיקו אמר לי פשוט להיות אני. כמו שאני אמור לשחק. הוא קנה אותי כי הוא ידע מה הפוטנציאל שלי ולאן אני אמור להגיע”.
אבל עד היום הפוטנציאל שלך לא התפוצץ, גם מבחינת מספרים.
“אתה צודק, ואני מקווה שהשנה אני אתחיל לממש את הפוטנציאל וגם לתת מספרים, אין ספק. אני עובד על הרבה דברים. גם לשפר את מה שאני טוב בו וגם את מה שאני פחות טוב בו. אני מקווה שהשנה זה יבוא לידי ביטוי”.
אילולא הפציעה, היית מגיע למקום אחר? אולי לאירופה?"
“אני איש מאמין, אני חושב שהכול משמיים. הפציעה הזאת רק חישלה אותי ובע”ה תביא אותי למקום רק טוב. הכל לטובה. יש כאלה שיבחרו להיכנע ולקחת צעד אחורה. אני יודע שהכול משמיים ואין תחליף לעבודה קשה. אז אם קרה משהו בדרך, איזה עיכוב קטן, זה רק לטובה ורק כדי לעזור לי לקבל את עצמי יותר טוב”.
אתה בן אדם מאוד מאמין נכון, אתה יודע לעשות את השילוב בין הדת לכדורגל.
“כן אני משתדל כמה שיותר”.
בשיקום שלך באנגליה הוצאת הרבה כסף מהכיס שלך, ב”ש עזרה לך?
“כן. התחלקנו חצי חצי. אני מודה לב”ש על החלק שנתנו לי, זה לא מובן מאליו. רציתי להישאר שם בלונדון שלושה-ארבעה חודשים, שזו תקופה די ארוכה. זה מה שקיבלתי על עצמי, לקחת את זה בצורה הכי מקצועית והכי טובה שאני יכול”.
מה עבר עליך בכל התקופה הזו?
“זו תקופה מחשלת, גורמת להסתכל על החיים באופן חיובי יותר, ששום דבר לא מובן מאליו ושהבריאות מעל הכל. עבודה קשה משתלמת בסופו של דבר. המשפחה שלי הייתה איתי כמעט חודש והייתה לי חברה שהייתה איתי תקופה דומה. היה לי גם תקופה של לבד. אבל המשפחה שלי והאקסית שלי מאוד עזרו לי. הייתי לי מטרה מול העיניים, לא עניין אותי שום דבר”.
בחוזה החדש שלך בבית”ר אי אפשר להשתחרר ממך בכל עונה, כמו שהיה בבאר שבע למשל.
“מטעויות לומדים. אין את זה בבית”ר”.
אתה גר רחוק מבית וגן?
“ההורים שלי גרים במרחק של שבע דקות מבית וגן. אבל אני אגור לבד מן הסתם”.
כל הכותרות שהיו עליך בסוף השבוע, אתה יודע איך להכיל אותן?
“אני אף פעם לא מסתכל על כתבות כאלו ואחרות. אני הגעתי לבית”ר אך ורק כדי לשחק כדורגל, לתת מה שאני יודע, לתרום לקבוצה בע”ה, להגיע לתארים ולהצליח בפן האישי והקבוצתי”.
היית ילד בבית”ר, משם למכבי ת”א, אח”כ לאשדוד ואז לב”ש ועכשיו חוזר עם תג מחיר גבוה. יכול להיות שבית”ר פספסו אותך?
“אין לי תשובה לזה. יכול להיות שהדרך הביאה אותי לזה”.
היו ימים שבכית?
"בטח, כמו כל בנאדם מאמין. ביום שנפצעתי בכיתי, אבל הכל עובר בחיים האלה. זה חישל אותי".
איזה מיכאל מודל 2019 מגיע לבית”ר ירושלים?
“רעב. רוצה להצליח בפן האישי והקבוצתי. הכי רעב שיכול להיות. הדרך הזאת חישלה אותי מאוד. ביחס לבחור בן 23 עברתי המון, למדתי המון. בגלל זה אני יכול להגיד שאני מגיע מוכן יותר וטוב יותר”.