“שניר ומאיר”, לא תמצאו כדורגלן אחד בישראל שלא מכיר את השם הזה שהפך למותג בשנה האחרונה. צמד הספרים, שמוכר היטב באזור חדרה, שם המספרה המקורית של השניים, הפך בעונה האחרונה לחלק בלתי נפרד מהיום-יום של שחקני ליגת העל. אך לא רק שלהם. את חדר ההלבשה אל פרנקפורט הם כבר מכירים היטב, גם את הראשים של וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג הם כבר סיפרו, שלא נדבר על סלבס ישראלים כאלה ואחרים ועל הפרק תכניות רחבות עוד יותר; כמו הגעה לסביליה ליום ההצגה של מונס דאבור כדי לדאוג שהוא יראה כמו שצריך ברגע החשוב שמחכה לו.
אז איך הצליחו שני האחים לבית משפחת אהרון להגיע מחדרה עד מספרה בלב ת”א, ברחוב דיזינגוף, פסע מחוף הים ועד ל”תאקל” עם ניקו קובאץ’, מאמן באיירן מינכן? כל זאת ועוד בראיון שהם העניקו ל-ONE רגע אחרי שהחלה לה הפגרה ולפני שהם טסים לעוד הרפתקאה מסקרנת גם בחדר ההלבשה של סביליה ושל מונס דאבור. היכרות עם הצד האחר שסובב את הכדורגל הישראלי, או יותר נכון, עם מי שדואג לשיער ולזקן שלו.
הספרים של כדורגלני ליגת העל מכוונים גבוהאז איך הכל התחיל, איך קם העסק הזה והגיע עד לרחוב דיזינגוף ואל חדרי ההלבשה בליגת העל?
מאיר: “אנחנו 15 שנה בתחום, עוסקים בזה, לפני 5-6 שנים אמרנו שאנחנו רוצים לקחת את זה קצת מעבר לסתם עוד מספרה. התחלנו לעבוד יותר עם שחקנים בליגת העל, אם זה לעבוד באירופה עם איינטרכט פרנקפורט ובאמת שהכל התחיל בזכות טאלב טוואטחה”.
שניר: “כן, הכל באמת התחיל עם שחקן אחד אלוף, טאלב, שפתח לנו דלת לחדר ההלבשה של פרנקפורט. אנחנו תמיד אוהבים להגיד מג’אסר לפרנקפורט, הוא ממש פרגן לנו עם כל הקבוצה, התחלנו לספר את כולם וזאת הייתה העונה השנייה שלנו שם. הוא גם הכניס אותנו לנבחרת ישראל ומשם לכל ליגת העל וגם ביברס נאתכו, קפטן נבחרת ישראל, שעושה לנו את החיים קלים שם”.
שניר ומאיר (רדאד ג'בארה)העסק הראשון היה בחדרה שגם היום הוא נחשב להכי טוב בסביבה.
מאיר: “כן זה עסק שעובד טוב, הוא גם בית ספר, אקדמיה ממש לספרים, אנחנו מלמדים שם איך לספר, אנחנו עושים השתלמויות במקומות שונים”.
ומתי בעצם מתקבלת ההחלטה ללכת בכל הכוח לעולם הכדורגל, ולמה דווקא לשם?
שניר: “מי שמכתיב את האופנה במיוחד בספרות גברים זה כדורגלנים. כולם באים אליך ואומרים ‘תעשה לי אלירן עטר’, או ‘תעשה לי רונאלדו’, ורצינו להכתיב את המודה אז אם כבר להכתיב אותה אז ללכת לשחקני הכדורגל”.
מאיר: “בסופו של דבר כל ילד קטן יגיד לך אני רוצה מסי או אני רוצה רונאלדו. הם רוצים להיראות כמוהם. זה המודה, הם מובילה הדעה שלנו והם הפרזנטורים שלנו”.
שניר ומאיר (רדאד ג'בארה)מתי באה הפריצה שלכם לתוך הכדורגל הישראלי ופתאום רוטנשטיינר נוסע עד חדרה אליכם במיוחד כדי להסתפר? איך עשיתם את זה?
מאיר: “קודם כל זה כבוד גדול בשבילנו ואנחנו שמחים שזה ככה. ברגע שאתה מספר את שחקני הנבחרת אז הכל הופך ליותר קל. ברגע שאתה שם, אז אתה איפשהו משתלט על כל הליגה בלי להיכנס ספציפית לכל קבוצה. בסוף זה גם עניין של יחס אישי ואיך אנחנו מתייחסים אליהם. פעם גברים היו נכנסים למספרה של נשים ועל הדרך מספרים אותם. אנחנו מנסים לתת חוויה ממש, לעטוף אותם ולהפוך את המספרה גם למקום בילוי של הגבר”.
שניר: “יריית הפתיחה הייתה פרנקפורט והנבחרת פתחה לנו את הדלת לליגת העל. אנחנו מנסים לתת אווירה טובה, לא להידחס ככה במספרת נשים בין החלקה לצבע. זה לא רק תספורת. אנשים באים גם בגלל הווייב שיש פה והחמימות. לצערנו יש לנו לא מעט עיכובים בתורים ואנשים סולחים לנו בגלל האווירה פה. בהתחלה שבאנו לדיזינגוף אנשים שאלו איך אנחנו באים לגוב האריות הזה, אבל היינו חדורי מטרה, באנו ובזמן מאוד קצר הצלחנו. חשוב לדעת שהשחקנים יושבים על הכסאות אצלנו ואומרים לנו הכל הכל, ושום דבר לא יוצא לעולם. אנחנו שומרים עליהם, בחיים לא נוציא דבר מהשיחות איתם”.
שניר (רדאד ג'בארה)מי השחקן שמגיע להסתפר הכי הרבה?
שניר: “יש הרבה. אלירן עטר, דן גלזר, דור מיכה שאנחנו מתים עליו והוא שחקן העונה שלנו. כבוד שהוא אצלנו והוא בן אדם מדהים. עידן ורד שמגיע פעם בשבוע, בן אז’ובל, שיש לו ראש מאוד מאוד יפה והוא תמיד אוהב עיצובים ולהתפרע”. מאיר: “הוא תמיד רוצה שנפתיע אותו שניתן לו את הלוק שיסחוף אחריו”.
תנו קצת סיפורים על פרנקפורט.
מאיר: “כשטאלב חתם שם הוא הטיס אותי אליו ואמר לי שקשה לו קצת להתאקלם, סיפרתי אותו ולמחרת שאלו אותו איך הוא מסופר, הוא אמר להם שהוא הביא חבר אבל זה היה משהו חברי ולא מעבר. אחרי חצי שנה שניר טס לבד ומאז, זה לא היה רק טאלב אלא כל הקבוצה”.
שניר: “יש לי קטע מצחיק עם קובאץ’ מאמן באיירן מינכן כיום. בשנה שעברה שהוא היה המאמן של פרנקפורט, היו לי כל מיני תאקלים איתו. ב-1 בלילה יצאנו מחדר של השחקנים, יום לפני משחק, זה לא נתפס. לפני משחק עם באייר לברקוזן הוא קלט אותנו והיה רגוע ולא עשה כלום.שבועיים אח”כ היה משחק נגד באיירן מינכן, שוב קראו לנו השחקנים ויצאנו מהחדר שלהם ברבע לאחת בלילה, הוא ראה אותנו ואמר לטאלב “הופה, יפה לך, למה לא”, ואז טאלב הודיע לנו שאנחנו עם הסיפור בבית מלון שלהם סיימנו. אבל זה דווקא עזר לנו, כי סידרו לנו כניסה לחדר ההלבשה דרך ג’ונתן דה גוזמן ששיחק שם. פעם אחת קובאץ’ קולט אותי אוכל עם השחקנים בחדר אוכל, ישר רצתי אליו ואמרתי לו “בוא אני אספר אותך”, הוא קיבל את זה בצורה רגועה ואז התחלתי לספר אותם באחד מהתאים של האצטדיון”.
מאיר (רדאד ג'בארה)מאיר: “בסוף כשאנחנו מספרים קבוצה שלמה זה לא רק תספורת. זה עוד פן של גיבוש הקבוצה. כמו בנבחרת, כמו במכבי ת”א למשל, אנחנו מייצרים להם את הביחד הזה גם בחדר ההלבשה, אנחנו מנסים לחבר את כל השחקנים וראיתם את מכבי ת”א והחיבור שהיה להם השנה”.
מה החלום עכשיו?
שניר ומאיר: “בטח שבארסה, אין על בארסה, זה החלום”.
אתם יכולים אבל דווקא להיכנס לריאל מדריד דרך יוביץ’.
שניר: “כן יוביץ’ יכול לפתוח לנו דלת שם. אמרתי לו שאני בא לספר אותו שלוש פעמים בשבוע אם צריך. אני לא רוצה לדבר על זה יותר מדי, אבל יש לנו אמונה שזה יכול לקרות ושנהיה בברצלונה”.
מאיר: “לפני כמעט שנה היינו איתו בחדר הלבשה, דפקנו לו פנסים והנה עכשיו הוא בריאל מדריד. אבל ברצלונה זה החלום ואנחנו מקווים שנצליח. האמנו שנגיע לת”א ונוכל לעבוד עם קבוצות כאלה ואחרות ואנחנו מאמינים שנצליח גם להגיע לברצלונה”.
שניר אהרון מספר את לוקה יוביץ' (מערכת ONE)