אחרי סדרה גדולה שסיפקה רגע דרמטי אחד אחרי השני, הסתיימה עונת ה-NBA עם אלופה חדשה. טורונטו הצליחה להביא תואר ראשון אל מחוץ לארה"ב, כנגד כל הסיכויים. הראפטורס היו צריכים שהכל יסתדר עבורם כמו שצריך. לא רק פציעות של שחקני מפתח אצל גולדן סטייט, לא רק התעלות של שחקני משנה ברגעי האמת, אלא גם יתרון ביתיות שהושג במשחק האחרון של העונה הסדירה, בסדרת גמר בה רק משחק אחד הוכרע עבור הקבוצה הביתית - אבל כנראה גם היה זה שעשה את ההבדל. אה, והיה גם את הסל ההוא.
אז אמרו שב-NBA של השנים האחרונות, קבוצה צריכה שלושה אולסטארים כדי לזכות באליפות. אז אמרו. לטורונטו אין אפילו שחקן טופ 10 אחד שנבחר בדראפט. יש לה חבורה של לוחמים שהונהגה על ידי סופרסטאר אחד. חמישייה (ובעצם גם ספסל) של שחקנים חכמים שיודעים ואוהבים לעשות הגנה והרבה רעב. הראפטורס התגברו על הרבה מכשולים ובכל פעם שנדמה היה שהם על הקרשים, הם ידעו להתגבר עליהם.
גם סטף קרי לא יכול לקלוע סל מטורף שכזההמשיח
עם שם כמו מסאיי, אי אפשר להתחמק כנראה מהגורל שמחכה לך. הנשיא לענייני כדורסל שהתחיל כסקאוט בטורונטו ובנה לעצמו שם כג'נרל מנג'ר שעשה עסקה טובה עבור דנבר בטרייד על כרמלו אנתוני, חזר לעיר שהציתה את הקריירה שלו. בטורונטו הוא קיבל מנדט לעשות כל מה שצריך על מנת להביא אליפות לעיר. הוא נתן הזדמנות לחבורה שהביאה את הקבוצה לפלייאוף מדי שנה, אבל ידע בקיץ שבשביל לעבוד עבור הדבר האמיתי, הוא צריך לעשות צעד דרסטי. טורונטו לא יכולה הייתה לשנע פרי אייג'נטס גדולים להגיע לעיר, למרות שניסתה. הדרך היחידה היתה טרייד כואב עם דד-ליין של שנה אחת בלבד.
מנהלים אחרים היו נשארים אולי עם הקיים, שלא היה רע. טורונטו חזרה מעונה של 59 ניצחונות ועל הקווים עמד מאמן השנה. אבל מסאיי יוג’ירי ידע שזה פשוט לא מספיק. "האליפות הזו לא נבנתה בשנה אחת", הוא אמר בסיום משחק האליפות. וכמה שהוא צדק. יוג'ירי הסתמך על הבסיס הקיים, אבל לאט לאט הוסיף חלק אחרי חלק עד שבנה את הפאזל המיוחד הזה. אחרי הטרייד המפורסם, היו כאלה שביקרו אותו, אבל יוג'ירי לא הבייש לומר: "אנחנו ננצח". ועשה בדיוק את זה.
מסאיי יוג'ירי (רויטרס)הנוקם
קוואי לנארד חיכה לרגע הזה קצת יותר משנתיים. הפציעה ההיא מהעבירה המכוערת של זאזה פאצ'וליה, פגעה בהתקדמות שלו בדרך להפוך לשחקן הכי טוב בליגה. סן אנטוניו כבר הוליכה ביתרון 25 באורקל ארינה, אבל אז הגיע הרגע שהפך הכל. גולדן סטייט ניצחה את המשחק ושייטה לסוייפ בסדרה. כבר אז טען צ'ארלס בארקלי כי קוואי הוא "השחקן הכי טוב במערב". לנארד, נוצרי אדוק האמין שהדברים בסוף יסתדרו ולהוא שם למעלה יש תכנית משלו. הוא הנהיג חבורה של לוחמים, עם לא מעט שמות שאולי לא שמעתם עליהם לפני שנה, עד לבאר. ובסוף גם עזר להם לשתות ממנה.
קוואי בכלל התכוון לבנות לעצמו קריירה כריבאונדר מדופלם. מי שידוע כ"זרוע" בזכות היד הארוכה שלו, גדל ב-LA ולא היה השחקן הכי מוכשר מבין חבריו. האגדה מספרת שבכל משחק הוא היה נלחם על כל ריבאונד כאילו חייו תלויים בזה. "אם לא אהיה הקלעי הכי טוב, לפחות אדע בוודאות שיש לי על מה להישען", לנארד היה אומר. "ב-NBA משלמים הרבה לריבאונדרים". בפלייאוף הוא היה רשום על הרבה כדורים חוזרים קריטיים ובסיום המשחק הודה כי "בזריקה האחרונה של סטף, אני התרכזתי בריבאונד. הפסדתי אליפות בגלל ריבאונד כששיחקנו מול ריי אלן ומיאמי. לא רציתי שזה יחזור על עצמו".
קוואי לנארד (רויטרס)אבל לנארד מן הסתם נתן גם הרבה מעבר לזה. הוא סיפק פלייאוף אדיר, עם מספרים שמזכירים את הגדולים ביותר. הוא יכול היה לעבור את מספרי הפלייאוף של מייקל ג'ורדן אם היה רוצה בכך, אבל זה לא ממש עניין אותו. "אף פעם לא קראתי או התעניינתי במה שאומרים בתקשורת. זה שקלעתי 30 נקודות במשחק הקודם, לא אומר שזה מה שאני צריך לעשות במשחק הבא. אני עושה מה שצריך כדי להביא לקבוצה שלי ניצחון". אז נכון, הוא קלע סלים חשובים ואחד מהם אלמותי במיוחד, אבל הוא בעיקר הקרין הרבה מנהיגות וקור רוח לקבוצה שהיתה צריכה בדיוק את זה. ולסיום הוא השיג ניצחון על הקבוצה ההיא שפגעה בו אז לפני שנתיים. נקמה הרי מוגשת קר.
הלוחם
אמרו עליו שהוא לא מספיק חזק או מהיר, שהוא לא מספיק אתלטי, אבל לקייל לאורי יש הרבה אורך רוח ולחימה. הוא היה שם לאורך כל הדרך וראה את הקבוצה נבנית מאפס, כשחוסה קלדרון פותח בחמישייה לפניו בעונתו הראשונה כראפטור. הוא פיתח חברות עמוקה על דמאר דרוזן ושחקנים אחרים, אבל ידע להתגבר על הרגשות בשביל להשיג את מה שרבים חשבו שלעולם לא ישיג. רבים טענו שהוא לא יציב וזה היה נכון לאורך רוב הפלייאוף, אבל אחרי שבע שנים ושבירת שיאי מועדון באינספור קטגוריות, לאורי הפך לסמל של האליפות הזו. במשחק המכריע הוא לא נעלם, והיה אחד האחראים העיקריים לכך שהתואר נחת בסופו של דבר מעבר לגבול.
קייל לאורי חודר לסל (רויטרס)חבורה של אנדרדוגים
במידה מסוימת האליפות הזו מזכירה את זו של דאלאס מ-2011, אז קיבלו שחקנים ותיקים כמו דירק נוביצקי, שון מריון, ג'ייסון קיד, ג'ייסון טרי ואחרים, הזדמנות להוסיף לרזומה המפואר שלהם גם טבעת אחת. הפעם היה זה תורם של סרג' איבקה ומארק גאסול. מדובר בקבוצה של אנדרדוגים שנבחרו נמוך בדראפט, שעשו את הבלתי ייאמן. פסקל סיאקם למשל, התחיל לשחק כדורסל בקמרון בגיל מאוד מאוחר והגיע מהמקום ה-27, במה שנחשבת לאחת הגניבות הגדולות ביותר של יוג'ירי.
אבל האנדרדוג האולטימטיבי הוא אולי פרד ואן פליט, שכלל לא נבחר בדראפט והצליח להרשים את יוג'ירי והמאמן הקודם דוויין קייסי, כנבחן אלמוני שמנסה להגיע לליגה הטובה בעולם. המסע של ואן פליט משולי הספסל, עד ל-22 נקודות במשחק מכריע של סדרת הגמר, היה ארוך ומפותל. אפילו במהלך הסדרה מול פילדלפיה בה הסתפק ב-14 נקודות בלבד, הוא התקשה ולא היה ברור מה הערך שלו לקבוצה שמחפשת אליפות. אבל אז נולד לו בנו הבכור ובסדרות הבאות מול מילווקי וגולדן סטייט, אי אפשר היה להתעלם ממנו.
פרד ואן פליט חוגג (רויטרס)מאמן העונה
ניק נרס נכנס לנעליים הגדולות של קייסי, מאמן העונה היוצא. זה לא היה קל, אבל מי שעבר דרך ארוכה עד שקיבל הזדמנות לג'וב ראשי ב-NBA בגיל 51, דרך המכללות, הליגה האנגלית, וליגות פיתוח כאלה ואחרות, כבר עבר הכל. הוא לא פחד לשנות שיטה כשצריך, הפגין הרבה יצירתיות עם תרגילי התקפה והגנה כאחד, לא היסס לפני שביקש עצות מעוזרים כדוגמת סרג'יו סקריולו, אבל בעיקר ידע להתגבר על טעויות. מאמנים רבים היו מתקשים להתמודד עם הסיטואציה שנוצרה אחרי משחק 5 ופסק הזמן המפורסם שגרם, כנראה, לאותו הפסד.
נרס דיבר לא פעם על האופי של החבורה שלו והיכולת של שחקניו ללמוד מכל הפסד, אבל הוא זה שהקרין את השקט והכניס את השינויים שצריך, בתוספת למשמעת בשני צידי המגרש. ההימור של יוג'ירי על העוזר הנצחי בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, היה לא פחות ממבריק. נרס הכיר את המערכת, את העיר, ובנוסף לכל ידע כיצד להתנהג עם כוכביו. "הגעתי לקבוצה עם מאמן שהיה שותף לראייה שלי", הודה לנארד, בעוד לאורי הסביר. "הוא אולי צעק עלינו פעם אחת כל העונה. הגישה שלו הייתה מדהימה. תמיד שמר על קור רוח וביקש ממני לתפוס עוד יותר מנהיגות. הוא השפיע הרבה על המשחק שלי השנה".
קוואי לנארד חוגג עם קייל לאורי (רויטרס)הקשר הישראלי
לארי טננבאום, נציג הבעלים שגם מחזיק במניות בקבוצה, הינו תורם ידוע לישראל (וגם תרם לא פעם להפועל קטמון), אבל בהקשר של הכדורסל הנדי קשור לארץ הקודש לא פחות. כשקואץ' נרס בנה לעצמו את הצוות שילווה אותו לאורך העונה, השם הראשון שהוא ביקש היה זה של הנדי, אז עוד אחד האחראים להצלחה של קליבלנד ומי שנחשב בעיני רבים למאמני פיתוח השחקנים הטוב בליגה. נרס הספיק לאמן את הנדי במנצ'סטר ("היתה לנו קבוצה שלא הפסידה ושברה שם שיאים", סיפר מאוחר יותר), והקשר ביניהם היה זה שהביא את מי ששיחק במכבי חדרה בשנות התשעים, להעדיף את הראפטורס על פני הצעות אחרות.
"אני אמנם אחראי על פיתוח שחקנים, אבל היה חשוב לי להגיע לקבוצה שנאבקת על אליפות. אני אוהב לנצח", הסביר הנדי את החלטתו. האחרון התפרסם כמי שזכה לקרדיט הכי גדול על האליפות של הקאבס ב-2015, אחרי שנאום שלו בחדר ההלבשה במהלך הסדרה ההיא מול גולדן סטייט, הצליח לגעת בשחקנים ועזר להם להשלים את המהפך המפורסם. גם הפעם הוא היה שם כדי להחדיר אמונה בחבורה אלמונית באופן יחסי. הנדי נחשב לאוהד ישראל וחבר קרוב של דייויד בלאט. הוא לא היסס לצדד בו לאורך כל התקופה שאחרי פיטוריו של הישראלי מהקאבס. אם יש מגיע, אז להנדי מגיע.
דייוויד בלאט (איציק בלניצקי)סיומה של תקופה באורקל
"עברנו הרבה בסדרה הזו. הוכחנו שאסור להספיד אותנו. לא עכשיו ולא בעונה הבאה. נעשה הכל כדי לחזור לכאן", אמר סטף קרי בסיום. "המגרש הזה ראה הרבה ואני מקווה שהאוהדים יודעים להעריך את זה. אוקלנד שימשה לנו בית במשך 47 שנה, אבל הגיע הזמן להתחיל תקופה חדשה עם עתיד יותר טוב עבורנו ועבור המועדון". ואכן, האלופה היוצאת נכנסת לתקופה חדשה עם הרבה סימני שאלה. האם העתיד באמת יהיה טוב יותר כמו שקרי מקווה שיהיה? ממש לא בטוח.
נתחיל עם הפציעות. הנפילה הדרמטית של קווין דוראנט במשחק הקודם הייתה כואבת, ובהמשך קשה היה לצפות בברך המסובבת של קליי תומפסון. אבל אל תרחמו על גולדן סטייט. הווריירס הרי נהנו בעבר מפציעות של כוכבים בשורות יריבותיהם. על לנארד וסן אנטוניו כבר דיברנו ואת הסדרה ההיא מול בלאט והקאבס נטולי קיירי אירווינג וקווין לאב, אי אפשר לשכוח. אחרי חמש סדרות גמר ברצף, כולל שלוש אליפויות, האורקל ארינה ייסגר והקבוצה תעבור כאמור לאולם חדש בסן פרנסיסקו. מהרבה בחינות מדובר אם כן בסיום של תקופה.
סטף קרי (רויטרס)אחרי אינספור דיבורים וחיבוק אדיר מהאוהדים המקומיים, נדמה היה שהפציעה של דוראנט, בדרך בה קרתה, דווקא תחזיר אותו לחוזה ארוך טווח בווריירס - מהלך שהיה נראה בלתי סביר עד אז. האם אחרי שהעשן התפזר והקבוצה הפסידה, הוא עדיין יעדיף לחזור למקום שאחראי לפציעה שתשבית אותו לעונה שלמה? כבר לא כל כך בטוח. גם עתידו של קליי תומפסון לא ברור ולרגע קיבלנו כיצד עלולה להיראות גולדן סטייט ללא שני הכוכבים האלה, שהופכים לשחקנים חופשיים בחודש יולי.
אגב, אחרי שהסביר את חזרתו המהירה יחסית מהפציעה שהשביתה אותו במשחק מספר 3, אולי מבלי להתכוון, הודה למעשה תומפסון במשהו שרבים חוששים שיקרה בקיץ - סיומה של השושלת. "זה גמר ה-NBA. אתה רוצה לשחק על הבמה הכי גדולה ואין זמן לתירוצים. הרבה מאיתנו חבולים", הוא אמר לפני שפלט, "אנחנו לא יודעים מתי תהיה לנו הזדמנות לחזור לכאן". במידה ושני הסופרסטארים, או אולי אפילו אחד מאלה שהיו מהאחראים הבולטים לבניית השושלת, לא ישוב לווריירס, קשה לראות איך הקבוצה ממפרץ סן פרנסיסקו חוזרת למעמד הזה בעוד שנה.