רוט: שנים רבות שקבוצות לא מפחדות ממכבי ת"א

מורן רוט. שם אחד שאומר כל כך הרבה. אחד הרכזים הגדולים ביותר שידע הכדורסל הישראלי, הלב והנשמה, האנרגטי שבא מלמטה ועשה את כל הדרך הקשה עד לפסגה וזכה בכל תואר אפשרי בכדורסל הישראלי, כשבדרך הוא עובר גם בנבחרת ישראל.

אחרי קריירה ענפה שכללה את מכבי תל אביב, הפועל חולון, הפועל ירושלים, מכבי חיפה ועוד רבות וטובות, הרכז פרש ממשחק פעיל ועזב את הכדור הכתום ברגשות מעורבים. כעת, החליט להמשיך עם מה שהלב שלו כל כך אוהב – כדורסל. רוט פתח מרכז לפיתוח שחקנים צעירים מתוך מחשבה וראייה לעזור להם, איפה שלא עזרו לו, ולקדם את השחקן הישראלי במדרגות ההתפתחות.

בראיון בלעדי ל-ONE, רוט פתח את ליבו ולראשונה חשף את כל מה שלא ידענו על הקריירה המרשימה שלו. האכזבה מגורמים בנבחרת ישראל, היחס שקיבל, האהבה להפועל חולון וסיפורים מדהימים ממערכת היחסים עם הקהל הסגול, החלום שלא מומש במכבי תל אביב, דעתו על דייויד בלאט, האליפות שפוספסה בשנייה האחרונה עם מכבי חיפה, הפועל ירושלים וכמובן, איך לא, סיפר על אשתו האהובה.

מה שלומך מורן, מה אתה עושה בימים אלו?
"בסדר גמור. קודם כל אבא, כבר הרבה שנים. אני נמצא בסוג של בית חדש בעולם הכדורסל. פתחתי מרכז לפיתוח שחקנים. אני בשנתיים האחרונות לא משחק וכל הזמן חושב מה אני אעשה אחרי הכדורסל, לאן אני אלך ואיזה כיוון. הכדורסל זורם לי בדמי ונשמתי. לפני שנתיים התחלתי לעבוד עם שחקן, שניים. רציתי לראות אם אני מתחבר לעולם הזה של פיתוח שחקנים והאם אוכל להביא מהניסיון שלי ללוות שחקן ולהראות לו מה צריך. ראיתי שאני מתחבר לזה ואני מצליח להשפיע. אמרתי 'אוקיי. יש לי את הניסיון והידע, אני עדיין צעיר וחי את המשחק. אני איתם על המגרש ומשחק איתם”.

מורן רוט. "הכדורסל זורם בדמי ונשמתי" (רדאד ג'בארה)

“אני יכול להעביר לדור הבא את מה שיש לי. פתיחת המרכז באה ממקום של תיקון. כשאני הייתי שחקן והייתי צריך לעבור לגיל בוגרים – המעבר היה מאוד מאוד מורכב וקשה עבורי. לא היה לי אף אחד שהוא מקור תמיכה וילווה אותי שאני נזרק למים בתוך העולם הזה שאתה רוצה להגשים בו את החלום שלך. לי היה מאוד קשה. התחלתי מליגה ארצית וכמה שנים בליגה הלאומית עד שמצאתי את המקום שלי. זה בא מהמקום הזה, לתת לשחקנים את הביטחון. להסביר להם שיש מישהו שרואה אותם, מאמין בהם. לא רק 'הוא לא ככה וזה לא ככה', כמו שאני חוויתי. אמרו עלי שאני מאבד הרבה כדורים, שאני קטן מדי, שאין לי מספיק קליעה טובה מבחוץ. אף על כל הקשיים והסטיגמות ששמו עלי, התגברתי והגעתי לרמות הכי גבוהות של הכדורסל הישראלי בעשר אצבעות, לא נתנו לי את זה. רוצה להנחיל את זה לדור הצעיר".

מורן רוט. "אמרו שאני קטן מדי, מאבד כדורים. התגברתי על הכל" (רדאד ג'בארה)

בוא נדבר על הקריירה. כמו שאמרת, הגעת מלמטה ועלית הכי גבוה שיש. ירושלים, חולון, מכבי ת"א, נבחרת. מה הרגע הגדול ביותר?
"היו לי הרבה רגעים גדולים. הקריירה שלי הייתה רכבת הרים אחת גדולה. האליפות עם הפועל חולון שזו הייתה שנה מדהימה אחרי שנים רבות שמכבי ת"א לקחו ברציפות. הייתי רכז מוביל בחולון, בן 25 וכמה חודשים לפני שהייתי אבא. אחרי מה שעברתי כל הקריירה, כל הרגשות צפו וחוויתי התפוצצות של רגשות. גם להגיע לאימון הראשון של נבחרת ישראל בגיל 25-26, אחרי שלא עברתי בנבחרות הצעירות קודם לכן היה מרגש. אני עשיתי צבא רגיל לא כמו שספורטאים מקבלים היום וזה עוד יותר קשה. הייתי בשתי אליפויות אירופה, לרדת במעלית עם פאו גאסול וטוני פארקר זה מדהים. היה לי רגע שיא ביורוליג עם מכבי ת"א, לא שיחקתי הרבה באותה שנה והיו קשיי התאקלמות. תמיד חלמתי להגיע למועדון הזה. היה לא פשוט כמה חודשים, היה משחק חשוב נגב פנר על ההצלבה לשלב הבא. ישבתי 26 דקות על הספסל ופתאום המאמן אמר לי לעלות. נכנסתי עם אסיסטים וקליעות וכל הקהל היה בטירוף. אני מדבר על זה ורואה את זה עכשיו. שחקתי עם הרגש והנשמה, אכפת לי".

מורן רוט. "עשיתי צבא רגיל, לא כמו כל הספורטאים" (רדאד ג'בארה)

דיברת על האליפות עם חולוניה. כל אוהד סגול זוכר את המילים שלך אחרי הגמר ההוא ב-2008, חקוק חזק בזיכרון של הכדורסל הישראלי. היה לך חיבור מיוחד עם הקהל באולם הפחים:
"כן, מערכת יחסים מיוחדת. הרבה אהבה וחום. הם נתנו לי הרבה והחזרתי להם הרבה. היום המועדון הוא די מסודר, יש בעלים והנהלה ותקציב גדול. חוץ מהשנה של האליפות, היו הרבה שנים של חוסר וודאות ולא ידעו מה יקרה עם הקבוצה. חולון כמעט התפרקה, דווקא ברגעים האלה, ששחררו לנו זרים ולא ידענו מה יהיה, נתתי הכל למען הקבוצה. החיבור הוא מדהים".

מורן רוט חוגג אליפות עם מאליק דיקסון בהפועל חולון (ניר בוקסנבאום)

אחרי עונת האליפות, עברת לשחק בהפועל ירושלים. היה קשה לקהל החולוני לקבל את זה?
"ואז.. אחרי כל החיבור הזה הפכתי לשנאה הכי גדולה. אני לא אשכח, יש משחק שאולי הכי השפיע עליי והוא היה הכי גרוע בקריירה שלי. באתי עם ירושלים לחולון למשחק הראשון בפחים. 40 דקות לא עניין את הקהל כלום, רק לקלל אותי, לשיר לי, לאשתי ולילדים שלי שירים. מצד אחד זה לא אמור לקרות לשחקן מקצוען ומצד שני זה ריגש אותי. כמה שחקן אחד מקבל תשומת לב על מה שהוא נתן להם וכמה היה קשה להם שעזבתי".

כאב לך לשמוע את זה?
"לא, זה יותר החמיא לי. הבנתי אותם, זה היה יותר בקטע של 'עשיתי משהו'. אמרו שהלכתי בגלל כסף, זה ממש לא זה. הקבוצה עמדה להתפרק והיינו אחרי אליפות. חיכיתי כמה חודשים לראות מה קורה והייתה אי יציבות עם הקבוצה. בתור שחקן אתה חושב גם מה יהיה. ירושלים באו ולקחו אותי, רציתי להישאר אבל היו המון המון אי ודאויות".

קרלוס ארויו מול מורן רוט בתקופתו בהפועל ירושלים (אמיר לוי)

מה דעתך על הפועל ירושלים? ההנהלה הוחלפה, הקבוצה הפסידה בחצי גמר הפיינל פור ושוב תואר אירופי לא הגיע לבירה:
”זה מועדון שיש לו תשתית שהתייצבה. אורי אלון נכנס ובנה מערכת. גם שהוא עזב יש תקציב גדול, קהל, אולם. זה שונה מאוד מהתקופה שלי במועדון. כשהיינו במלחה זו הייתה קבוצה ללא תקציב שכל הזמן רדפה אחרי כסף. עשינו עונה דומה כשאני שיחקתי למה שהם עשו השנה. הובילו לאורך כל השנה, עם כדורסל מדהים, והפסדנו במשחק אחד בפיינל פור. ההפסד שלהם למכבי ראשון לציון הזכיר לי שהייתי שם לפני 13 שנה עם גיא גודס. היינו גם נגד ירושלים, חצי גמר והפסדנו בנקודה. עכשיו הוא ניצח וסגר מעגל”.

חזרת שוב לשחק בחולון אחרי התקופה בבירה, איך הקהל קיבל אותך?
”אף אחד לא יודע את זה ואף פעם לא אמרתי. הגעתי לאימון פתיחה וכולם יודעים מה זה אימון פתיחה של הפועל חולון. אני מגיע, מחתימים אותי שחקן כרכז ראשון וכלום. לא שרים את השם שלי, לא מרימים אותי ולא כלום. מתעלמים ממני לחלוטין. במשחקים הראשונים אנחנו טובים ועדיין אני כלום – לא קיבלו אותי. ואז הגיע משחק נגד הפועל ירושלים בפחים. ניצחנו ואז הם קיבלו אותי ואמרו ‘סלחנו לך’ ועשינו שנתיים מדהימות מאז”.

מורן רוט על כתפי האוהדים בחולון. "לא קיבלו אותי בהתחלה" (שי לוי)

עזבת שוב את חולון, בשביל להגשים את החלום הגדול ולשחק במכבי ת”א. לא זכית בתארים, אבל טעמת קצת יורוליג. איך אתה מגדיר את התקופה, לא קבלת מספיק קרדיט?
”הייתה תקופה מאוד מאתגרת. להגיע בגיל 30 למכבי אחרי שאתה עובר הכל בכדורסל ופתאום אתה במועדון שנמצא מעל כולם בעוצמה שלו, זה כבר שוק ראשוני. יש מאמן עם שם גדול ואת הדרישות שלו לא היה לי לפני. זה יורוליג, זה ‘סייז’ אחר. אתה הצנום, הנמוך צריך להתמודד עם אריות, זה לא פשוט. כשחקן מוביל אחרי הרבה שנים, פתאום לחזור אחורה אל הספסל, לשנות משחקים. הכרתי את זה ולקח לי קצת זמן. לאט לאט קבלתי יותר דקות, גם ביורוליג והקבוצה התייצבה. להגיד שזה מה שחלמתי? ברור שלא. עד שהגעתי למכבי רציתי להישאר כמה שנים ולתקוע יתד. הקהל מאוד אהב אותי והיה חיבור טוב, העריכו מה שנתתי. אצלנו בארץ, הספורט מאוד דינמי. אתה רוצה משהו ואתה יכול פתאום לקבל ‘כאפה’.

מורן רוט במדי מכבי תל אביב. "להגיד שזה מה שחלמתי? לא" (חגי ניזרי)

בדקות שעלית לפרקט היית מצוין, הייתה הרגשה שאתה שלא קבלת את הצ’אנס האמיתי במכבי ת”א. יכול להיות שהיא הפסידה אותך?
”אני בטוח, הם גם יודעים את זה. המאמן (דייויד בלאט, ש.פ) לא רצה אותי, לא סמך עליי ולא רצה. ההנהלה רצתה אותי, הקהל רצה אותי והיה לי חוזה, אבל זה לא הסתדר”.

איך היית מתאר את מערכת היחסים שלך עם דייויד בלאט?
”לא היה פשוט. מי שמכיר אותי, לאורך כל הקריירה לא הייתי שחקן שבא ומדבר עם מאמנים ורוצה ודורש. אני מדבר ‘תכלס’ על המגרש. הוא חשב שאני לא מספיק טוב, אני לקחתי כל הזדמנות שקיבלתי וניסיתי להוכיח”.

דייויד בלאט. "בטוח שמכבי ת"א הפסידו אותי" (איציק בלניצקי)

היום מכבי ת”א שנה אחר שנה לא מצליחה ביורוליג, מי לדעתך אשם במצב?
”זה מורכב. הרבה שנים היו שם מאמנים מאוד דומינטיים, פיני גרשון, דייויד בלאט, והם רצו ללכת למקומות אחרים. העסק לא זרם, החליפו מאמנים. הבעלים רוצים תוצאות, משקיעים הרבה כסף ופתאום בליגה הישראלית לא הולך. ההבדל בין הזרים שמביאים ב-700 אלף דולר לא כל כך גדול משל שאר הקבוצות. הישראלים של מכבי הם כבר לא מעל הישראלים של קבוצות אחרות. הליגה נהייתה יותר שוויונית והם לא התאימו את עצמם לסיטואציה. אני חושב שדווקא השנה, עם המאמן החדש (יאניס ספרופולוס, ש.פ) יש התקדמות. הם צריכים להסיק את המסקנות. כבר הרבה שנים קבוצות לא מפחדות ממכבי. הפחד בעיניים לבוא ולשחק בנוקיה - זה כבר לא זה”.

עונה אחר כך, עברת לאלופה דאז מכבי חיפה. אני לוקח אותך לשנייה האחרונה של העונה. הכדור אצל דונטה סמית’, יש לו את האופציה לנצח את המשחק וזה לא קרה. יש בך כעס עליו?
”אתה אומר לי ויש לי דמעות. אני לא כועס עליו בכלל, מה פתאום. אם תראה שוב את המשחק, הייתי פנוי והוא יכול היה לתת לי לשלשה. אני חושב שהוא באמת לא ידע את החוקים. הפסדנו 4 בבית, הגענו לנוקיה וניצחנו ב-4 הפרש. אז הייתה הארכה. לא ישבו איתנו באמצע המשחק ואמרו ‘אם יש הארכה אתם צריכים לנצח ביותר מ-4’. זה היה בכל הלחץ הזה. הובלנו ב-2 והוא חשב שניצחנו. מה שהוא נתן אי אפשר לקחת, הוא אחד הגדולים ששיחקתי איתם”.

מורן רוט מחבק את דונטה סמית'. לא כועס על אובדן האליפות (חגי ניזרי)

בתקופה בירוק בטח יצא לך לשוחח עם ג’ף רוזן. עכשיו חיפה שבה לליגת העל, איך אתה רואה את הפרויקט הזה שלו ועד כמה הוא מעורב?
”הוא מעורב באופן מטורף, זה הבייבי שלו. הוא צופה באימונים. ג’ף משקיע המון כסף, הסדרות מצולמות ומשודרות בארצות הברית. כל הכבוד להם, המועדון הזה מדהים. חוויה הייתה לי שם, יש תנאים, קהל, כל התנאים להצלחה. היה מאוד עצוב שהם ירדו ליגה וכל הכבוד שהם חזרו”.

בני הרצליה נפרדה ממך עם סוג של צלקת, שמחת שהיא ירדה ליגה?
”להגיד שהייתי עצוב? לא. אי אפשר לשקר כל הזמן. זה היה כתוב על הקיר שזה יקרה”.

מורן רוט. "להגיד שהייתי עצוב שהרצליה ירדה? לא" (נעם מורנו)

היית רוצה לסיים את הקריירה במקום אחר?
”ברור שכן. אבל בסדר, אף פעם לא הלך לי חלק”.

אם הייתי נותן לך לבחור היכן לפרוש, באיזה מועדון זה היה?
”אני חושב שהפועל חולון. אחרי כל המסע שהיה איתם. הרגש שם, החום, הטירוף. החיים של האנשים שם זה חולון. אין ספק שהקבוצה הזו הייתה ה-מקום”.

מורן רוט בחולוניה. "הייתי רוצה לפרוש בחולון" (משה חרמון)

אתה מלך האסיסטים של הליגה, לקחת כל תואר אפשרי בישראל וככבת בנבחרת. אחרי שראית את הזכייה של העתודה והקמפיין הלא מרשים של הבוגרים, איך אתה רואה את הנבחרת והשחקן הישראלי?
”הקמפיין של העתודה הוא מדהים. הכל תלוי בצ’אנס שהם יקבלו בליגה הראשונה. שנה הבאה אני לא יודע מה יהיה, אם יבטלו את החוק הרוסי. אם בתקופה שלי היה קשה להגיע לליגת העל ולהצליח, עכשיו המשימה היא עוד יותר לא פשוטה. השחקן הישראלי חשוב, צריך להשקיע בו ולראות אותו. אני חושב שקבוצה שהישראלים בה דומינטיים תצליח ב-99 אחוז”.

יש לדעתך שחקן ישראלי פוטנציאלי ל-NBA?
”אני חושב שדני אבדיה הוא כישרון על. אבל הוא חייב לשחק במכבי. הוא צעיר והוא יגיע רחוק”.

דני אבדיה. "כישרון על, חייב לשחק" (איציק בלניצקי)

בנבחרת היו כמה מקרים לא נעימים. היו אימונים שהוחרמו והרגשת פגוע, מה היה שם:
”הייתה סיטואציה בה בקיץ בקשתי כמה זמן מראש שאני צריך מנוחה. ישבתי עם אנשים ואמרתי שאני לא מסוגל. היו לי שנים קשות ועברתי ניתוח. הייתי צריך את הזמן הזה. הם לא רצו לתת לי. זה לא שהייתי שחקן דומיננטי בנבחרת, אבל רציתי שיקבלו את זה. הייתי כמה שנים בנבחרת, תרמתי, הייתי סוג של שעיר לעזאזל שאני ‘לא רוצה להיות בנבחרת ישראל’. זה יכל להימנע כמה חודשים לפני וחבל שזה היה ככה. אני נפגעתי וזה סתם היה סיפור. אני רוב הקיצים לא שיחקתי, עזבתי ילדים קטנים בבית ותמיד הייתי שם בשביל הנבחרת”.

לא העריכו אותך מספיק בנבחרת?
“לא, כי לא גדלתי שם. לא הייתי בכל הנבחרות ומגיל צעיר אני לא שם. אני לא נמצא בשחקנים שמטופחים. כל עונה הייתי חמישיית העונה, הגעתי לפיינל פור אבל זה לא היה מספיק כנראה”.

מורן רוט במדי הנבחרת. "לא העריכו אותי כי לא גדלתי שם" (יניב גונן)

יעקב ומאור בוזגלו בכדורגל, אתה ואשתך בכדורסל. אתה חושב שהאמירות שלך הועילו לך?
”בעולם של הספורט יש הרבה דברים מאחורי הקלעים. איך דברים מתנהלים מול השחקנים ואיזה אינטרסים יש. אני בגיל 24 הבנתי שסוכנים וכל זה לא ידאגו לי. אז לקחתי את המשפחה שלי. בעולם של היום צריך להתנהל לא רק על המגרש. אם אין לך מישהו ששומר עלייך זה קשה. אשתי שמרה עלי ודאגה לי. זה רק נתן לי כוח גדול. אני אוהב אותה מאוד, הבאנו 5 ילדים יחד. היא אישה מדהימה ונתנה הכל בשבילי, לא רק שהצלחתי. גם שהייתי בן 20 שהייתי ברמלה והרווחתי אלף שקל בחודש. היא באה לכל המשחקים. בגיל 25 כבר הייתי אבא, גם לגדל משפחה וכל המנוחה שאני צריך, היא טיפלה בהכל”.

מורן רוט ואשתו. "שמרה עלי ודאגה לי. אני אוהב אותה מאוד" (רדאד ג'בארה)

חוק רוסי, בעד או נגד?
”לי זה תרם המון. אבל עכשיו מביאים הרבה מתאזרחים, כשהמטרה הייתה שארבעה שחקנים ישראלים ישחקו בכל קבוצה ויהיה צ’אנס. בסופו של דבר זה הלך למקומות אחרים. הרבה שחקנים ישראלים, אני גל מקל, ליאור אליהו, יובל נעימי, עידו קוז’יקרו. הובלנו קבוצות בזכות החוק הזה. אני לא מקנא בדור הבא. הקמתי את המרכז כדורסל בשביל לקדם את הרוב הגדול שמסיימים נוער והולכים ללאומית, ארצית ומנסים לפלס את הדרך הזו. אני מנסה לקצר להם את כל ההתמודדויות, מקצועי, מנטלי וחבילה שנותנת להם כלים להצליח”.

מורן רוט ועידו קוז'יקרו. "החוק הרוסי תרם לי המון" (רדאד ג'בארה)

סדרות או פיינל פור?
”אני חושב שכבר 3-4 שנים הליגה מוכנה לסדרות. אין כל כך פערים בין מכבי ת”א והפועל ירושלים משאר הקבוצות. הסדרות יתנו פה עניין משוגע, כמו בשנות ה-90”.

אלכס טיוס מול אמארה סטודמאייר. "הסדרות יתנו עניין משוגע" (אורן בן חקון)

מי השחקן הכי טוב ששיחק איתו?
”שאלה קשה. אני חושב שהיו שלושה זרים מאוד טובים. היה את עומאר סניד בראשל”צ, פי.ג’יי טאקר בחולון כמובן, שעשה מסע מטורף ב-NBA. אני חושב שדונטה סמית’ גם נכנס לרשימה. מבחינת ישראלים: עידו קוז’יקרו, ארז מרקוביץ’, דגן יבזורי ועמית בן דוד”.

המאמן שלמדת ממנו הכי הרבה:
”זיו ארז כשהייתי רכז בליגה לאומית. זו היה שנת הפריצה שלי משחקן שעושה שש נקודות ב-15 דקות, פתאום עשיתי מספרים אדירים. מבחינת השפעה זה הוא. היו לי אבל לאורך הקריירה מאמנים מדהימים – גיא גודס, דני פרנקו, דן שמיר, דייויד בלאט שלמדתי ממנו המון, מיקי דורסמן, רמי הדר”. 

זיו ארז. "מבחינת השפעה? זה הוא" (רדאד ג'בארה)

כדורסל וחמישה ילדים, יש לך זמן למשפחה?
”זה החיים שלנו. זה לא היה פשוט, זה מלמד אותך על החיים האמיתיים. הכדורסל משפיע עלייך תמיד. כספורטאי אתה רק מתעסק בעצמך ובקריירה אבל שנולד לך ילד פתאום זה לא רק אתה וכל מה שאתה עושה משפיע רק עלייך. אתה צריך לדאוג עכשיו ולגדל. המקום בין שחקן לבין המשפחה שיגדלו, יש לי ארבע בנות ובן זה מדהים”.

אתה רואה את עצמך מאמן בליגת העל?
”אמרתי שאני לא רוצה לאמן קבוצות, זה לא בשבילי. אולי בעתיד. יש לי אטרף. אני מאמן באקדמיה של הפועל ת”א והיה טורניר. אימנתי פעם ראשונה משחק והיה לי מאוד כיף לנהל משחק. לקחנו את האליפות נגד מכבי ת”א וזה היה גדול. להיות מאמן בארץ זה להיות בשיגעון, כל שבוע אתה יכול ללכת הביתה. אני רוצה לעזור לדור הבא של השחקנים, לתת להם יסודות, איך לראות נכון. ההשקעה היא רק בניצחון, אני רוצה ללמד יסודות. יש הרבה דברים שלא נוגעים בהם ביום יום, זה תהליך ואתה לומד על עצמך”.

מורן רוט. "יש לי אטרף. לא רוצה לאמן בוגרים כעת, אולי בעתיד" (רדאד ג'בארה)