לא מעט שאלות כלפי אנדי הרצוג הופנו בשנה האחרונה לגבי שחקני נבחרת ישראל שאינם משחקים דקות משמעותיות במדי הקבוצות שלהם ועדיין מקבלים את חולצת ההרכב הראשון. אריאל הרוש, ביברס נאתכו וטאלב טוואטחה היו על המוקד בכל פעם. לקראת המשחק של הנבחרת מול לטביה באצטדיון דאוגבה שבריגה, דומה שהנבחרת המקומית סובלת מאותה בעיה.
לשם השוואה, הרוש חזר לשחק במשחק האחרון של הפועל באר שבע מול מכבי תל אביב וספג 4:0 לאחר ארבעה חודשים על הספסל, כאשר בתווך הוא הציג יכולת נהדרת במשחקי הנבחרת מול סלובניה ואוסטריה במרץ, ובכלל מתעלה בכל פעם שמגיע לנבחרת. טוואטחה ערך שלוש הופעות בבונדסליגה כל העונה, האחרונה שבהן בנובמבר 2018 ועוד סיים את העונה עם ניתוח בקרסול שמראש הציב אותו בספק לקראת לטביה.
נאתכו, שנחשב למנוע של הנבחרת הישראלית וכזה שעליו החבורה בכחול-לבן קמה ונופלת לרוב, רשם אמנם 21 הופעות בליגה היוונית במדי אולימפיאקוס, אבל בממוצע של כ-30 דקות בלבד.
מנגד, השחקן המנוסה ביותר של לטביה, אנדריס ואנינס השוער הוותיק שהוא גם שיאן ההופעות והקפטן של הנבחרת, רשם העונה שתי הופעות בליגה השווייצרית במדי סיון מתוכן פתח בהרכב פעם אחת. מי שחולק מהניסיון שלו עם הצעירים ונחשב למנהיג של הנבחרת ("יש לו נוכחות, אנחנו רגועים יחסית כשהוא בשער"), לא בכושר משחק כבר שנה ומי שמתמודד על אפודת השוער הראשון מולו פאבלס שטיינבורס, שהיה על סף סיכום בהפועל חיפה עד לאחרונה.
מעבר לוואנינס, כך מציינים בנבחרת לטביה, אין הרבה הבדלים בין שחקני שאר העמדות ומדובר בנבחרת שבה הכל פתוח, כמעט תמיד. "אין הרבה שחקנים בולטים כי הרמה שלהם דומה, כולם נלחמים באימונים על מקום ב-11 והמחליפים יכולים להחליף תמיד כל אחד ולא יהיה שום הבדל במשחק".
גם מתוך אותם אלו שקיבלו את הקרדיט בשנה האחרונה, החלוץ ארטורס קראסאוסקאס משחק באלופת לטביה, ריגה FC, אבל בעיקר יושב על הספסל. כך גם לגבי דייוויס איאוניסקאס מקבוצת יבלונץ הצ'כית, בעוד שהצעירים שהועלו לנבחרת הבוגרת ועדיין לא ערכו הופעת בכורה, כמו מרטינס קיגרוס שרשם רק ארבע הופעות בליפאייה (הליגה המקומית באמצע העונה) ודניאלס אונטוזאנס מהנוער של באיירן מינכן – עדיין לא יכולים לתת את הטון.
בניגוד לכך, הנקודה החזקה יותר של לטביה, בניגוד לחוליות הקישור וההתקפה המוטלות בספק מבחינת איכות וכושר ורמת משחק ("הבעיה הגדולה שלנו היא במסירות לחלוצים, הם לא מצליחים תמיד לייצר לעצמם מצבים"), היא חוליית ההגנה.
למזלם של הלטבים, שחקני החוליה האחורית, כמו קספארס דוברה, ויטליס מקסימנקו ומארציס אוש, משחקים בקביעות ונחשבים ביחד לחבורה ממושמעת שקשה לפרוץ. אולם, כמו לנבחרת ישראל, יש להם אותה הבעיה עם כמה שחקני מפתח שאמורים להכריע את המשחק ומעניין יהיה לעקוב איך המיעוט בדקות משחק ישפיע עליהם שוב במדי הנבחרת.