בדוח עב כרס אשר הציגו היום (חמישי) אנשיו של אמיר כבירי, הבעלים לשעבר של הפועל תל אביב ושפתוח לציבור, הם טוענים יחד עם כבירי: “הדוח הזה סותר את המסקנות של עו"ד שאול קוטלר שהוצג לבית המשפט בעניין פירוק הפועל ת"א". כבירי טוען כי עו"ד שאול קוטלר, מפרק הפועל ת"א, התעלם מכל הכספים להם הוא היה ערב אישית והוא משלם אותם עד היום. אגב, יחד עם כבירי מי ששילם מיליוני שקלים ערבות אישית בגלל פירוק הקבוצה הוא איש העסקים מני וייצמן.
היום ב-14:00 יפתחו עורכי דינו של כבירי לציבור את כל המסמכים הרלוונטיים, מגובים במספרים ואסמכתאות, וכן את כל ההתכתבויות והחשבונות מהתקופה בהפועל תל אביב. המסמכים יהיו זמינים לעיון במשרדי עורכי הדין סימון, עישר, דסקל ושות'.
במסמך שחיברו אנשיו של כבירי הם טוענים כי: “המספרים שנתגלו לאחר הגשת הבקשה להקפאת הליכים ובעיקר לאחר הגשת דו"ח הביניים של המפרק מוכיחים כי כל החשיפות והתביעות מקורם בשנים שקדמו לו. לפי הדו"ח הכספי של המועדון ליום 31 בדצמבר 2014 גובה החוב בנקודת הזמן ההיא היה כ-50 מיליון שקל. מנתונים אלו ניתן להסיק כי החובות הידועים ערב כניסתו של אמיר כבירי לפי מאזני החברה היה רחוק ממה שהוצג לו באפריל 2015”.
עו"ד שאול קוטלר (רדאד ג'בארה)עוד נטען במסמך של כבירי ואנשיו: “במטרה לרכז את כל החבויות והחשיפות של המועדון משנים עברו, התגלו חובות עבר שהתבררו במהלך החצי הראשון של עונת המשחקים 16-17. לדוגמא, תביעות משפטיות שונות בארץ ובחו״ל בהיקף של כ-10 מיליון ש״ח, שומות ניכויים בסך של כ-26 מיליון ש"ח לשנים 2009 עד 2014, תביעות משחקני עבר וצוות מקצועי במיליוני שקלים, כגון סלים טועמה, איתי מרדכי, זאב חיימוביץ’, רן בן שמעון, דני עמוס, וגילי ורמוט ועוד חובות לספקים שונים, בנוסף לנקודת הפתיחה של חובות בסך 50 מיליון שקלים, הגיע המועדון בדצמבר 2016 לסך חובות וחשיפות כולל של כ 100 מיליון שקלים".
עוד נטען במסמך: “מבדיקה מקיפה של הדוחות הכספיים של המועדון משנים 2012-2015, עולה כי סך החובות והחשיפות בשנים אלו חוצים את סך ה-90 מיליון ₪, וכוללים בתוכם אובדן הכנסה וגרעון מצטבר עוד טרם כניסתו של כבירי לבעלות על המועדון וטרם קיבל החלטה ניהולית אחת".
"השקעתו של כבירי במועדון לרבות עלות רכישת המניות והערבויות האישיות עליהן היה חתום ואשר הופעלו לאחר הפירוק, מגיעה למעלה מ-60 מיליון ש”ח על פי סימוכין ודפי חשבון הבנק של הראל החזקות. מנתוני הנהלת החשבונות שהוגשו לביהמ״ש, כבירי הזרים לקופת המועדון באופן ישיר למעלה מ 47 מיליון ש״ח, בנוסף לרכישת 30% ממניות המועדון בסך של 3.6 מיליון ש״ח, וכן השקעה בשיפוץ המתחם שהגיע לכדי 4 מיליון שקלים".
אמיר כבירי בבית המשפט (רדאד ג'בארה)עוד טוען כבירי באמצעות אנשי המקצוע כי: “אם היו שסברו שבעצם הקפאת ההליכים כבירי שומר עצמו מהשקעה נוספת, הם טעו. בעת כניסתו למועדון, ספקים, שחקנים ומועדונים לא היו מוכנים לקבל צ׳קים של הראל החזקות. בכדי שהמועדון יוכל להתנהל, כבירי נאלץ לחתום על רוב התחייבויות המועדון בתקופתו כערב אישי. כבירי ערב אישית על התחייבויות המועדון שלאחר הקפאת ההליכים בסך כולל של למעלה מ-18 מיליון ש״ח: חוב לבנק הפועלים 1.8 מיליון ש״ח, חוב לחברת נייקי 1 מיליון ש״ח, חוב ללאן 1.7 מיליון ש״ח, חוב למס הכנסה 2.6 מיליון ש״ח, ערבויות אישיות לשחקנים 3.6 מיליון ש״ח, רכישת שחקנים 5.8 מיליון ש״ח ושיקים לספקים בסכום כולל של 3.7 מיליון ש״ח".
עוד טוען כבירי במסמך: “כבירי חתם ערבות אישית לכל רכישות השחקנים מתקופתו, דבר שלא הכביד על קופת המועדון, ולראיה, הוא עדיין משלם מכיסו את הרכישות של אהרון שוינפלד בכ-1.2 מיליון ש״ח (שמכירתו למכבי ת״א סייעה למועדון לסגור את העונה שעברה מבחינה תקציבית), בן רייכרט שנרכש במיליון יורו (שוחרר בחינם ע׳׳י ההנהלה הנוכחית), איסמעיל לינגאנה נרכש במיליון ש״ח מכספו של כבירי, ניקוליץ’ נרכש ב- 400 אלף יורו, וכן קלאודיו בומבה שנרכש ב-640 אלף יורו, שהועברו מחשבונו הפרטי של הבעלים. בנוסף לזאת, ההסכם עם טוברוק שבגינו עברו אנאס מחאמיד ואיאד אבו עביד, נמצא תחת ערבותו האישית של כבירי והוא כיום משלם 1.9 מ ש״ח על עסקה זו".
לגבי האשמות נגד כבירי כי הוא עירבב בין החשבונות הפרטיים שלו לאלה של הפועל ת"א בניגוד לחוק, מודה כבירי ואנשיו במסמך העב כרס: “במהלך התקופה היו מקרים שבהם עברו כספים גם מחשבון המועדון לחשבונותיו של כבירי או של אחת החברות שבבעלותו. אולם פעולות אלה תכליתן הייתה ניסיון לנהל מועדון עם בעיות תזרים קשות, אשר לא תמיד זכה לאמון ספקים ובנקים. וכך, אם ברגע נתון היה צורך בהעברת כספים מחברה פרטית שבבעלות כבירי או מחשבונו הפרטי של כבירי למימון פעילות הקשורה למועדון כך נעשה, ומאוחר יותר היה צורך להחזיר כספים אלה לטובת רישום חשבונאי תקין. מקור הכספים שיצאו מקופת המועדון היה העברות שבוצעו על ידי כבירי עצמו. תכליתן של פעולות אלה, שבוצעו בניסיון לנהל מציאות פיננסית בלתי הגיונית שהכתיבה לפעמים התנהלות לא שגרתית, הייתה אך ורק לאזן מבחינה תזרימית חשבונות שבוצעו מהם תשלומים הקשורים לקבוצה, תשלומים שבוצעו באופן זה בין היתר לאור העובדה שגופים פיננסים תבען לקבל צ'קים אישיים של כבירי ולא של החברה. יובהר בזאת שכל אנשי המנהלה במועדון היו מודעים לניהול הפיננסי המתואר לעיל, על חוסר הברירה בתנועות אלו, כדי למנוע את קריסת החברה".