העונה החולפת של בית״ר ירושלים תירשם כאחת העונות הכושלות של המועדון. עם תקציב של כ-60 מיליון ש״ח, הירושלמים נשארו בליגה שלושה מחזורים בלבד לפני סיום העונה אחרי חלומות גדולים ודיבורים על מקום שני, אירופה ופלייאוף עליון בתחילת העונה.
זו הייתה עונתו הראשונה של משה חוגג כבעלים. שכר הלימוד שלו היה גבוה, גבוה מאוד. בית״ר נכשלה מקצועית בכל פרמטר - חיזוק במיליוני שקלים שלא הוכיח את עצמו, בחירת זרים כושלת, החלפת מאמן שלא צלחה והדחה מהסיבוב הראשון בגביע המדינה.
שחקני בית"ר מאוכזבים (רדאד ג'בארה)כל השאיפות של חוגג, אוחנה ושות’ התנפצו שבוע אחרי שבוע. בכל פעם שהיה נדמה שהקבוצה נמצאת בשפל (הפסד להפועל חדרה בבית), חשבו שזו מעידה חד פעמית, אך הכישלונות חזרו על עצמם עם הפסדים מבישים, כדורגל חיוור ועייף ושחקנים שלא מבינים את מצב הקבוצה.
רק הניצחון על הפועל תל אביב במושבה (בפלייאוף התחתון), שהשאיר את הקבוצה בליגה, המתיק לרגע עונה רצופה כישלונות. שתי נקודות אור אפשר בכל זאת לסמן העונה - איתמר ניצן וטל בן חיים, היחידים שלמרות ההתחלה הקשה של הקבוצה ושלהם באופן אישי, הם הצליחו להשתפר. השניים גילו אופי ויכולת נהדרת שנשמרה עד לסיום העונה. מלבד זה, זו עונה שבית״ר תרצה למחוק מספרי ההיסטוריה שלה.
משה חוגג (אורן בן חקון)השחקן מצטיין: איתמר ניצן. נכון, טל בן חיים היה מצוין והוכיח מנהיגות ויכולת כאילו הוא בן 27 ולא 37, אבל איתמר ניצן הצליח בעונה משוגעת מבחינתו לעשות את הבלתי יאומן ולהפוך לאחד השוערים הכי טובים בליגה שלנו. ההישג של ניצן הוא לא רק ביכולת נהדרת, הצלות מרהיבות ונקודות שהוא הביא לבית״ר העונה. מעבר לכל אלו, השוער הצליח מנטלית בצורה מעוררת השראה.
הביאו לו על הראש את דודו גורש, הוא נופה מההרכב הראשון אחרי כמה מחזורים בתחילת העונה ושמע כל שבוע שרוצים את ארנסטס שטקוס במקומו. כל זה לא הפריע לו להמשיך להאמין בעצמו, להתאמן קשה ולחזור בענק לעמדת השוער הראשון בירושלים, והיום הוא מועדף על פני שטקוס. מדהים. מילה טובה מגיעה למשה בן דוד, מאמן השוערים של בית״ר, ששוב לקח שוער שהוא מאמין בו והפך אותו לשם דבר. שאפו.
איתמר ניצן (אורן בן חקון)נקודת אור: האוהדים. בעבר, בעונה שכזו, לא היו יכולים לקיים אימונים בבית וגן, כי האוהדים היו שורפים את המועדון. הקהל של בית״ר, בעונה חלשה להחריד, הגיע בהמוניו למשחקים, תמך במועדון וגם בשחקנים, גם בזמנים קשים האוהדים הגיעו ולא ויתרו. זה קרה גם בשל הערכה לבעלים, משה חוגג, אבל גם כי הקהל רצה להוכיח שהוא לא קהל של הצלחות. ״גם בתקופות הכי קשות״ הם שרים, והם הוכיחו את הזה העונה – גם בעידוד ולא פחות מזה גם ביציעים, עם אפס קריאות גזעניות. בית״ר לא שווה כלום בלי האוהדים שלה.
אוהדי בית"ר ירושלים (רדאד ג'בארה)מאכזב: הרשימה ארוכה, בדרך כלל מאכזב זה מי שיש ממנו הכי הרבה ציפיות והוא לא עומד בהן. מניר קלינגר היו ציפיות גבוהות, והוא אכזב העונה. אחרי פיטוריו של גיא לוזון, קלינגר נבחר לאימון הקבוצה על פני רשימה מכובדת של מאמנים שהיו מועמדים. הציפייה הייתה שהוא יגיע עם בית״ר לפחות לאירופה, אחרי זה דיברו על פלייאוף העליון וגם זה לא קרה. המאמן לבטח אכזב גם את עצמו. זה נכון שהשופטים לקחו מהירושלמים נקודות העונה, זה נכון שקלינגר הגיע לקבוצה מרוסקת בתחתית הטבלה, אבל בכל זאת – בחרו בו ולא באף מאמן אחר כדי שיצעיד את בית״ר למעלה, וזה לא קרה. קלינגר מאמן טוב מאוד שהגיע לבירה בטיימינג הכי גרוע שיכול להיות מבחינתו.
ניר קלינגר (איציק בלניצקי)ציון לבעלים: 7. משה חוגג הגיע למועדון מלא ברעיונות ועם אג’נדה ברורה – בית״ר ירושלים צריכה להיות הטובה בארץ. הוא הכניס את היד לכיס ולא חסך כדי שהקבוצה תצליח. יכול להיות שהמעורבות המקצועית שלו, בטח בתחילת דרכו, לא תרמה, אבל בשביל זה יש לו את אוחנה שהיה צריך להנהיג מקצועית את הקבוצה. חוגג הצליח לשנות את דפוס החשיבה של האוהדים והצליח לבצע מהלכים מעוררי השראה, אבל עדיין הדרך עוד ארוכה למהפך שהוא רוצה להביא איתו למועדון.
אחת ההצלחות של חוגג העונה הייתה במינוי המנכ״ל, מוני ברוש, שעשה מהפיכה שיווקית ודיגיטלית במועדון. ברוש זוכה למחמאות מכל עבר על בניית מותג חדש ומרענן, כרטיס הבית”ריסט הוא רעיון לא רע, שאם יתפוס - בית״ר תהפוך למועדון אירופאי לכל דבר. רק דבר אחד צריכים לזכור שם בבית וגן, מועדון גדול בלי קבוצה חזקה ובלי הצלחות מקצועיות לא שווה כלום. עכשיו עם יוסי בניון, גם הקבוצה צריכה להתחיל להוכיח שהיא גדולה לא פחות מהמועדון אליו היא שייכת.
יוסי בניון מודה לקהל (אורן בן חקון)עוזבים: דודו גורש (פרש), עוז ראלי, שמואל שיימן (אם ימצא קבוצה), טל כחילה, אפונסו טיירה (אם ימצא קבוצה), מיקי סירושטיין, אנתוני אנאן, מיחאי וודוץ, אור אינברום, מאור בוזגלו, ז’אורז’יניו (אם ימצא קבוצה), יוסי בניון (עבר לתפקיד מקצועי).
נשארים: איתמר ניצן, נתנאל דלויה, דוד קלטינס, אור זהבי, טל בן חיים, אנטואן קונטה, אופיר קריאף, דן איינבינדר, גדי קינדה, עידן ורד, יעקב בריהון, פרדי פלומין ואנתוני וארן.
הצטרפו: לוי גרסיה, ארנסטס שטקוס ולירן רוטמן.