מחלף חדש מכביש 2, אולם רב-תכליתי גדול מימדים ושיפוצים נרחבים - אחרי כל התלונות והבעיות שצצו בשנים האחרונות במכון וינגייט, היום (רביעי) הכריזו במכון הלאומי על המהפכה שבדרך ועל פתיחת “שנת המפנה”, זו שתוביל את המתחם כולו למציאות חדשה. בעוד כמה שנים, כך לפי התכנון, המקום ייראה אחרת והוא ינסה לקרב אליו בחזרה את כל איגודי הספורט, בהשקעה חסרת תקדים שעשויה להגיע עד לחצי מיליארד שקל.
בימים הקרובים תוצג למועצת וינגייט תוכנית-אב רב-שנתית, ובהנחה שהיא תאושר, היא תוביל לשינוי המתבקש. במסגרת התוכנית, עתיד להיבנות אולם רב-תכליתי גדול על פני שטח של 14,500 מ”ר, שיהפוך להיות “הלב של המכון” ותחתיו יתאמנו כמה וכמה ענפי ספורט אולימפיים. הוא יעמוד בכל התקנים וייבנה לפי מודל של מתקן דומה מהולנד, אותו ראשי המכון נסעו לראות.
אם הקמת המבנה תאושר, בשנה הבאה האולם ייכנס להליך של תיכנון ורישיונות, כך שלפי ההערכות הבנייה שלו תסתיים בתוך שלוש או ארבע שנים. בשלב זה עדיין לא ברור היכן הוא ייבנה, אם זה ליד הבריכה או בחלקו הדרומי של המכון, והדבר יובא להתייעצויות במועצה. כבר עכשיו, כך טוענים במכון, יש תקציב מטעם המדינה עם כ-70 מיליון שקלים שמיועדים לזה. התקציב יגיע ממשרד התרבות והספורט, שעומד מאחורי הפרויקט לשדרוג וינגייט.
בימים אלה, יש לציין, המכון נכנס להליך של שיפוץ רחב לאולמות ולמבנים שהוגדרו כבעייתיים ומסוכנים, לפי דו”ח הביקורת ההנדסית שנעשה למכון ונחשף ב-ONE. בעקבות זאת, 13 מבנים נכנסו לשיקום מיידי, שעתיד להסתיים בעוד כשנה. עלויות השיפוץ נכון לעכשיו עומדות על 10.2 מיליון שקל, ביחד עם חמישה מיליון שקל נוספים שנועדו להתאמות המבנים לרגולציה של משרד הבריאות ולנגישות. בהמשך, יוצבו על גגות המבנים גם פאנלים סולאריים שיפיקו חשמל למתקני המכון בעזרת קרני השמש.
בשנת 2020 צפויים במכון גם להיכנס לאולמות נוספים ולשפץ אותם מבפנים, כפי שנעשה למשל בבריכה הטיפולית ובבריכה הישנה במהלך החודשים האחרונים. “הרעיון הוא להוציא לפועל את תוכנית הבתים הלאומיים”, אמר יו”ר המכון יקי אנוך. “יש לנו מחסור באולמות כי הרבה שנים לא נבנה פה שום דבר. אנחנו רוצים שיותר ספורטאים יגיעו, ושנוכל לתת להם מענה עם אולמות חדשים ומשוכללים יותר. מהפכה לא נעשית ביום אחד, אלה תהליכים שלוקחים זמן, אבל כבר מהשנה הבאה יורגש השינוי. המדינה רוצה להשקיע במכון ולפתח אותו”.
לפי תוכנית המתאר של מכון וינגייט, הכניסה למקום אמורה להשתנות בשנים הקרובות. במקום כניסה אחת לבאים מצפון דרך כביש 2, שמקשה על המבקרים בשעות העומס והפקקים, זמני ההגעה יתקצרו באופן משמעותי בזכות הקמת מחלף וינגייט שייבנה בחלקו הדרומי של המכון ויחבר בינו לבין כביש 2. לפי התכנון של משרד התחבורה, ב-2020 יחלו העבודות להקמת המחלף, במסגרת השיפוצים שייעשו בכביש החוף. הם צפויים להימשך, אגב, לכל המאוחר עד לשנת 2023.
לצורך הקמת הכניסה החדשה למכון וינגייט, אחד משלושת מגרשי הכדורגל הדרומיים שלו יהפוך למגרש חנייה. גם הכבישים בתוך המכון ישופצו בשלב מאוחר יותר ולצידם יהיו מדרכות מסודרות. “הקמת המחלף תקל מאוד על מי שיגיע מהדרום ומהצפון. הכניסה הנוכחית היא בעייתית מאוד”, אמר שמשון שעתל, מ”מ מנכ”ל מכון וינגייט. “מעבר לזה, המטרה שלנו היא שלא תהיה תנועה גדולה של כלי רכב בתוך המכון ולכן יוקם מגרש חנייה גדול ונגיש בכניסה”.
בתוכנית-האב של המכון יהיה הסדר קרקעות עם המדינה, לפיו הקרקע עליה יושב המכון תעבור לבעלותו. מדובר ב-430 דונם. כשזה יקרה, המכון יוכל לעבוד גם בשיטת BOT. לדוגמה, המכון יוכל לפרסם מכרז להקמת בית מלון ויציע ליזמים לקבל את השטח לבניית המלון ולבנות אותו במימון שלו, כאשר בהסכם שייעשה איתו המלון יהיה שייך ליזם לתקופה קצובה מראש - ולאחריה השטח יחזור להיות בבעלות המדינה.
בווינגייט יצטרכו בית מלון חדש, מעונות חדשים לסטודנטים ובנייני מגורים נוספים, זה ברור. ב-30 בספטמבר יפונו הקראוונים הישנים שעדיין נחשבים למעונות עבור הסטודנטים ובעוד כמה שנים יוקמו חדשים במקומם. “אין לנו ברירה אלא לפנות אותם כי המעונות הקיימים כבר לא בטיחותיים ולא ראויים למגורי אדם”, ציין שעתל, שהבהיר: “הם יוחלפו במבנה מעונות חדש לספורטאים ולסטודנטים”.
רצועת חוף הים לא תהיה חלק מהאזורים שבהם תהיה בנייה. בגלל השמורה ובגלל בסיס צה”ל שנמצאים שלצד המכון, לא ניתן להנגיש את הים למשתמשי המכון - ולכן לא תהיה פעילות בים וגם המלון לא יוכל לקום על שפת המים. “המכון היה מוזנח במשך עשרות שנים, זו האמת. זה קרה גם בגלל הקרבה לים, שיוצאת מליחות ולחות שדבקו במבנים. ברגע שהפכנו לתאגיד, מוזרמים כספים שלא הוזרמו מעולם לקופת המכון וננצל את זה לטובת שיקום המכון”, הוסיף שעתל.
מכון וינגייט עבר בשנה האחרונה הליך של הלאמה, כך שהמתחם כולו עבר בחודש יולי האחרון לאחריות המדינה. גם הפעילות של אתנה, היחידה לספורט הישגי ובית הספר למאמנים שנמצאים בשטח המכון, יהיו כפופים תחתיו. יו”ר מכון וינגייט, יקי אנוך, ציין: “מבחינתנו שנת 2018 הוגדרה כשנת המעבר. הפיכה של גוף כזה לתאגיד סטטוטורי זה עולם שונה לחלוטין, הארגון היה צריך להתאים את עצמו לכל השינויים הללו בהתנהלות שלו וזה לא היה פשוט. את שנת 2019 הגדרנו כשנת המפנה. מכאן והלאה הכל ילך וישתפר”.
בקרוב, כך מספרים, גם עובדי המכון יקבלו תנאים טובים יותר. אחרי שנים שבהן הם לא זכו לשדרוג, הושג מולם הסכם קיבוצי והתנאים שלהם ישתפרו בשנים הבאות. “וינגייט היה בהפסדים כלכליים לא פשוטים והמדינה תמכה בו כדי לאפשר לווינגייט לצאת מהמשבר הזה”, הוסיף יקי אנוך. “העובדים שילמו מחיר גבוה על המצב שבו היה המכון וההתנהלות הייתה מורכבת. ניקינו את העמותה מחובות, עכשיו הדו”חות הכלכליים בסדר וזה מאפשר לנו להתקדם”.
חוץ מהבנייה והשיפוצים, במכון מתכננים לבצע שדרוג משמעותי גם למרפאת הספורט שנמצאת בתחומו. בווינגייט חולמים להביא ציוד איכותי יותר למרפאה, כאשר בין היתר נבדקת האפשרות שהמכון יוכל לבצע בדיקות MRI במקום והנושא נמצא בדיונים מול משרד הבריאות. “אנחנו מנסים לראות איך נוכל לפתור את זה”, אמרו במכון. “המטרה היא שספורטאים שיתאמנו בווינגייט יוכלו לקבל את כל התנאים הרפואיים הדרושים להם באופן מהיר ובלי להתרוצץ לבתי חולים אחרים”.
מישור נוסף שבו מכון וינגייט רוצה לפעול הוא תחום המחקר. “המטרה היא לחזור לבמה המרכזית בעולם המחקר כי יש בישראל המון מוחות, יש הרבה תחומי מחקר לעסוק בהם במסגרת הספורט הישראלי ואנחנו גם נעשה שיתופי פעולה עם מעבדות וחוקרים מבחוץ”, הדגיש יקי אנוך. “לפי חוק וינגייט אנחנו מחוייבים לפתח את התחום הזה וכבר הקמנו ועדת מחקר שזהו תפקידה”.
גם בפן הניהולי יש התקדמות, אחרי ביקורת גדולה שנמתחה על כך שווינגייט לא הצליחו לאתר מנכ”ל וסמנכ”ל כספים במשך חודשים ארוכים. לאחרונה מינו במכון את רו”ח פני דרורי לתפקיד סמנכ”לית הכספים. גם המכרז למציאת המנכ”ל נמצא לטענת ראשי המכון בשלבים הסופיים, אחרי ששמונה מועמדים עברו ראיונות לתפקיד. במכון וינגייט מקווים שהמועצה תבחר בימים הקרובים את המנכ”ל החדש של המכון, שלפניו יהיו משימות רבות לעתיד.