דור מיכה תמיד היה קונצנזוס. "המוסר הטוב ביותר בכדורגל הישראלי", זהו התואר שדבק בו עם השנים. מלך הבישולים שנה אחר שנה של מכבי תל אביב, ובמרבית העונות גם של ליגת העל כולה. האיש שבישל יותר מכל אחד אחר לערן זהבי ועזר להפוך אותו למפלצת של כדורגל. זה מצחיק, כי מבחינה מספרית, ארבעת שערי הליגה שלו ואחד עשר הבישולים - אינם נתון חריג או טוב מדי ביחס לעבר. אלו פחות או יותר המספרים שהוא נע סביבם בכל השנים האחרונות, מאז האליפות תחת אוסקר גארסיה ועד היום.
אז איך אפשר להסביר שדווקא העונה מיכה הוא שחקן העונה? בעצם, למה רק עכשיו הוא מקבל את ההכרה על כך שהוא שחקן מיוחד, שאין כמוהו בכדורגל הישראלי? למה לקח לכולם שבע שנים להבין את מה שערן זהבי ידע לפני כן או בכלל, כל שחקן שעבר במכבי תל אביב או שיחק שם, לצידו? "את האמת שאני לא יודע. מספרית לא שיניתי יותר מדי. עונות כמו העונה הזו, היו לי הרבה, פשוט השנה הרבה יותר מעריכים - אני לא יכול להגיד לך למה, אבל מעריכים הרבה יותר", הוא מספר בראיון בלעדי ל-ONE עם סיומה של עונת האליפות מהגדולות שידע הכדורגל הישראלי, והערכה היא משהו שדור מיכה נאבק לקבל בכל השנים האחרונות. העונה היא סוף סוף הגיעה, אך למה רק העונה?
Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration -:-
Remaining Time -0:00
This is a modal window.
The media could not be loaded, either because the server or network failed or because the format is not supported.
Beginning of dialog window. Escape will cancel and close the window.
End of dialog window.
כי מיכה נלחם העונה לא רק על החזרת תואר האליפות של מכבי ת"א, או תואר שחקן העונה. הוא נלחם כדי לנצח את הסטיגמות, את התווית שהודבקה לו. בליגה הישראלית הוא הצליח. האוהדים הצהובים לא שוכחים איך ב-0:3 נגד הפועל באר שבע הוא חטף כדורים מג'ון אוגו. איך בסופה של העונה בכל המסגרות הוא עם שבעה שערים ו-16 בישולים, את מסירות המפתח, את רגל שמאל שמסרה לא פחות בישולים מרגל ימין, את המאבקים שהוא ניצח במרכז השדה, את המנהיגות שלקח, את כך שלא חווה ירידה ביכולתו בשום שלב בניגוד לעונות קודמות וגם את כך שלמאמן שלו, ולדימיר איביץ', לקחו כמעט 30 מחזורים עד שהוא הצליח למצוא שיטה שבה אפשר לשחק כשהוא לא על הדשא, ולא בטוח שהיא לא תהיה טובה יותר כשהוא כן יהיה עליה.
איביץ', אגב, היה אחד המפתחות לכך. הוא שינה לו את העמדה, החזיר אותו לשחק באמצע. מספר 10 אמיתי, מתחת לחלוצים, מעל הקשרים, חופשי לנהל את המשחק כמו שהוא יודע, ובזמן שבמכבי ת"א המניה שלו רק הלכה והתחזקה, בנבחרת ישראל שום דבר לא השתנה. הסטטוס נותר מעליב, אבל לכך עוד נגיע בהמשך. "לשחק כמספר 10? תשמע, הרגשתי טוב מאוד בעמדה הזו. בעונה שעברה שבאמת הייתי קצת יותר אחורה, סוג של מגן בשיטת שלושה בלמים ורחוק מהשער, אז באמת זה היה שינוי מאוד טוב בשבילי. היה לי הרבה יותר חופש אך גם הייתי מאוד מעורב במשחק, אז כן אני מאוד אוהב את העמדה הזאת", הוא מתאר את השינוי שעבר עליו.
מיכה וזהבי בימי מכבי ת"א. ערן ידע (רדאד ג'בארה)כשלא שיחקת העונה, שאלנו אותו כל הזמן מה הוא עושה כדי למצוא תחליף לדור מיכה ולא היו תחליפים לדור מיכה. הייתה סוג של תלות יש מי שיגיד. מה אתה חושב?
"אין בי תלות. אני רואה משחקים מהצד. בשבועות האחרונים שיחקו מצוין גם בלעדיי (והראיון נערך יומיים לפני ה-0:4 הנועל על הפועל באר שבע, ר.א). תלות בטוח לא. אולי בעמדה הזו ספציפית בשיטה הזאת, אולי אין לו עוד שחקן בסגנון הזה אבל הוא כן מצא המון פתרונות".
כשאתה רואה את העונה הזו ואת מי ששיחק מאחוריך בקישור ואתה מסתכל על העונה שעברה, שבה היית מגן שמאלי או מגן ימני, זו הייתה עמדתך, יש בך כעס על ג'ורדי קרויף שלא מצא פתרון טוב יותר?
"לא, כעס זו לא המילה. היו לי הרבה שיחות עם ג'ורדי על זה. הוא באמת חשב שזו השיטה היחידה שבה הקבוצה יכולה לשחק בשנה שעברה. היו לנו שיחות וניסיתי להגיד לו שאפשר לשים פה ושם, אבל הוא אמר לי שזו השיטה, והוא גם אמר לי שהוא יודע שאני הכי אפגע מכך, הוא חשב שאין שחקנים מתאימים לשחק בשיטה אחרת. הוא ידע שאני הכי מפסיד מכך, כי זה תפקיד שאני לא רגיל אליו ורחוק מהשער. גם את התפקיד הזה ניסיתי לעשות על הצד הטוב ביותר וזה לא הספיק".
ג'ורדי קרויף. "כעס זו לא המילה" (אחמד מוררה)מיכה פתח את העונה שעברה באמצע של ג'ורדי קרויף. הוא ניסה להשתמש בו כמספר 10, אך אז הגיעה הפציעה, הקבוצה הייתה צריכה למצוא פתרונות, ההולנדי הלך לשיטת שלושת הבלמים ונשאר איתה. כשחזר מפציעה, גילה כי כבר אין לו מקום במרכז השדה. ההולנדי העדיף שלישייה יותר "חזקה", ואת מספר 15 שלו הוא שלח להיות ממלא המקום של אלי דסה הפצוע, או של אופיר דוידזאדה. למה אתם שואלים? ובכן, כבר כמה שנים טובות שישנה סטיגמה שהודבקה לשחקן. "הוא לא מספיק אגרסיבי כדי לשחק באמצע", טוענים, ובכך, עושים עוול לאחד הכישרונות הגדולים של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. מספיק שתגידו את המשפט הזה לאייל ברקוביץ', ותבינו כמה לכל אלה שטוענים כך - אין מושג. בעיני הקוסם, מיכה הוא ה-שחקן של ישראל. אך בעיני מאמני הנבחרת לאורך השנים, לא. ולפרקים, היה נראה בעונה שעברה, שגם ג'ורדי נפל אל מלכודת התווית.
"אני לא חושב ששחקן שמשחק בעמדה כמו שלי צריך להיות חזק או ביריון גדול", הוא אומר. "האם זה מפריע לי שככה מדברים? לא. זה לא מפריע. בנבחרת זה כנראה קצת פגע בי לאורך השנים, יכול להיות שאחת הסיבות שאין לי כמעט הופעות בנבחרת זה מהדברים האלה, שמאמנים רואים ואומרים שאולי נגד נבחרות יותר פיזיות אני לא יכול לעזור, מה שלא נכון, כי יש לי 60 הופעות בינלאומית בליגה האירופית ובליגת האלופות נגד קבוצות לא פחות טובות מהנבחרות שאנחנו משחקים נגדן. לדעתי בכל אופן זה משהו לא נכון".
הרצוג. בונה על מיכה? (רדאד ג'בארה)אבל אם אני מסתכל על הקיץ שלך, כן הלכת ועשית דברים טיפה אחרת מבחינה פיזית. כן ניסית להרים מסת שריר, להתחזק, למה?
"וגם הרמתי מסה, למה עשיתי את זה? כי השנה האחרונה הייתה הקשה ביותר בקריירה שלי. גם מקצועית, אני יכול להאשים את התפקוד שלי במגרש אבל בסופו של דבר לא סיפקתי את הסחורה. רוב החצים הופנו אליי כי ג'ורדי כל הזמן אמר "זו הקבוצה של מיכה" ובסוף מי שקיבל את כל האש, אתה יודע, זה הייתי אני. אז ויתרתי על החופשה בשנה שעברה. לקחתי מאמן כושר, העליתי מסה, שיפרתי כושר גופני וזה באמת משהו שעזר לי להתחיל את העונה מהרגע הראשון בצורה טובה, מה שאולי פגע בי בשנים קודמות וגרם לי להיכנס לעניינים בשלב מאוחר. באמת מהמחנה אימונים העונה הרגשתי בכושר ממש טוב".
אז מה עושים הקיץ אחרי שנבחרת להיות שחקן העונה? את אותו הדבר בדיוק?
"את אותו הדבר. לצערי אני קצת פצוע אז כבר יש לי תכנית עבודה עם תרגילים מסודרים וגם אם אטוס לחופשה, אעשה את זה שם ואגיע מוכן".
נבחרת פה אחד כשחקן העונה, גם אצלנו ב-ONE בסקר שכלל את כל השחקנים והמאמנים והקהל, וגם במנהלת הליגה שם ההצבעות היו יותר מהאוהדים אבל בשורה התחתונה - פה אחד. לא היה מישהו קרוב אליך. סגרת איזשהו מעגל אחרי שאתה אומר שבעונה שעברה ג'ורדי כינה את מכבי הקבוצה של דור מיכה?
"כן. זה סוג של הוכחה שבאמת העבודה הקשה שלי כל השנים האלה וכל מה שעשיתי עד היום השתלמה בסוף. כל אחד רוצה שיעריכו אותו וזו ההערכה הכי גדולה שאפשר לקבל משחקנים והמאמנים. זו המחמאה הטובה ביותר שיש. אני שמח".
מיכה עם התואר. "כל אחד רוצה שיעריכו אותו" (איציק בלניצקי)"שכטר הוא הפסיכולוג שלי”
יש עוד נושא שבוער אצל מיכה. לזכותו ייאמר שלאורך כל השנים הוא דיבר על כך בעצמו באופן פתוח. עניין כיבוש השערים. שבעת שעריו העונה בכל המסגרות הם קצת יותר מהרגיל. השינוי קרה אחרי ינואר. הוא כבש נגד מכבי נתניה בתחילת חודש ינואר ובתקופה של 45 ימים, הרשית שישה. אך למה זה לא קרה יותר, עוד קודם? "זה שילוב של עניין מנטלי, שקצת פחות כבר כי השתפרתי מבחינה מנטלית", אומר מיכה. "באמת שבסוף זה ביטחון ועבודה מול השער. כל השנה אני עובד על זה הרבה יותר, בחצי השני של השנה ראו יותר תוצאות כי הבקעתי שישה שערים בכל המסגרות מחודש ינואר, אבל זה משהו שהתחלנו לעבוד עליו מתחילת העונה בניגוד לשנים קודמות. אני מרגיש שהשתפרתי ובטח שאני יכול להשתפר עוד יותר".
אני זוכר אותך ילד כבן 20, דופק כדור לחיבורים נגד דינמו קייב. זה לא יכול להיעלם. זה כבר היה שם. איפה אתה מרגיש שזה נעצר?
"תשמע, לאורך השנים מדביקים לך סטיגמות ותוויות - כל הזמן זה היה מיכה מוסר מצוין ולא יודע לתת גולים. בסוף זה נכנס לך לראש, אם אתה רוצה או לא רוצה, אז בגלל זה אמרתי שזו עבודה מנטלית ולהבין שגם את זה אני יכול לעשות".
מה עשית, פסיכולוג?
"שכטר הוא הפסיכולוג שלי. הוא הגיע לקבוצה ואמר לי "אין, נגמר הדבר הזה שאתה מסיים עונה עם שלושה שערים, אני רוצה אותך כל הזמן רעב וכל הזמן רוצה לתת גולים". הוא עשה לי שיחה בינואר בערך, כשהיה לי רק שער אחד באירופה בשלב הזה. הוא אמר לי "אין דבר כזה, מעכשיו כל משחק אתה בטירוף לתת גולים", ובאמת באותו שבוע עשיתי את זה והיה לי רצף של משחקים שכבשתי תוך חודש וחצי. זה עוזר מאוד שיש לך אנשים כאלה שמכוונים ותומכים ועם ניסיון".
איתי שכטר ודור מיכה עם גביע הטוטו (רדאד ג'בארה)שכטר הוא תופעה. נכנס למכבי כאילו הוא שם 50 שנה. איך אתה מסביר את זה?
"שכטר זה שכטר, בכל מקום שהוא מגיע הוא גונב את ההצגה. כולם תמיד סביבו. באמת, זה אחד השינויים הגדולים. דיברנו על צוות וצעירים, אבל זה גם שכטר. גם במגרש, אולי אנשים לא רואים את זה מבחוץ כשהוא חלוץ ואולי הוא לא הבקיע, אבל הוא מכוון את השחקנים במגרש, הוא עושה את מי שסביבו הרבה יותר טוב. לנו כשחקנים מדהים לשחק עם שחקן כזה".
אז במכבי ת"א הביאו למיכה את שכטר, אך בנבחרת ישראל אין לו אותו. שם, הוא עדיין החילוף השלישי במקרה הטוב, וזהו אולי העלבון הגדול ביותר איתו הוא צריך להתמודד בכל התכנסות. אני רוצה לחזור לנבחרת כי לא הרחבנו יותר מדי בנושא. זה סוג של פצע פתוח עבורך?
"זה מאכזב. כי אפשר באמת להיות בנבחרת ואם הייתי מקבל כמה צ'אנסים ולא משחק טוב, אז הייתי אומר "וואלה אולי הם באמת צודקים, אולי אין לי מה לתרום לנבחרת", אבל הדבר היחיד שמאכזב אותי זה שלא קיבלתי צ'אנס אמיתי".
מיכה בנבחרת. "לא קיבלתי צ'אנס אמיתי" (נעם מורנו)גם במשחק האחרון אני זוכר שאתה ידעת שלא משנה מה יקרה, חילוף ראשון ושני יהיו דיא סבע ומנור סולומון ושלישי יהיה תומר חמד ואם משהו בדרך ישתבש אז אולי תיכנס. ידעת שלא תהיה בשלושה שייכנסו.
"כן כי אתה קולט ווייבים באימונים, אתה רואה עם מי מדברים ועם מי לא, אתה רואה מי בתמונה ומי בכיוון לשחק. הרגשתי שאני לא בתכניות".
איך זה שהשחקן הכי טוב בליגת העל והמבשל הכי גדול פה בשבע השנים האחרונות, מלך הבישולים עונה אחרי עונה, השחקן שערן זהבי אומר שבלעדיו הוא לא היה מגיע לכמויות שערים שהוא כבש, איך אנשי מקצוע שעובדים בנבחרת או עבדו בעבר לא נותנים לך את המפתחות?
"אני לא רוצה את המפתחות. אני רוצה לשחק. אני לא ביקשתי אף פעם להיות שחקן הרכב בנבחרת או להיות באנקר כי לא בטוח שמגיע לי, יש שחקנים מאוד מוכשרים והתחרות מאוד קשה אבל - באמת לקבל צ'אנס. לזה הייתי ראוי. אני חוזר איתך אחורה למה שדיברנו עליו. כנראה שמבחינתם הפיזיות שלי במשחקי הנבחרת זה משהו שמפריע להם".
מה פיזי באנדרס אינייסטה או בדויד סילבה?
"לא יודע, זה הדבר היחיד שעולה לי לראש שמפריע להם".
מיכה עם השלל. "אף פעם לא דיברתי עם מאמנים" (חגי מיכאלי)דיברת פעם על מישהו מהמאמנים על כך?
"לא".
כי לא הרגשת בנוח?
"כי אף פעם לא דיברתי עם מאמנים. כשאני לא משחק אני לא מאמין בזה - ללכת למאמן ולשאול למה".
למי מפריע יותר כשאתה מוזמן או לא מוזמן, ולא משחק, לך או לאבא שלך? כי לאבא זה מאוד כואב לראות שפוגעים בבן שלו.
"זה כואב לאבא ולכל המשפחה בעצם. כשאני הולך לנבחרת הם שמחים ונרגשים, אבל כל פעם שאני חוזר משם ולא משחק אז הם לוקחים את זה קצת קשה אבל בסדר זה חלק מהמשחק. לא צריך להגזים".
ובחזרה לדבר המרכזי. מכבי ת"א. עונה שהסתיימה עם 89 נקודות, אין ספור שיאים, פער שיא מהמקום השני וליגה שנגמרה בערך בנובמבר. זו הייתה עונה כה חד צדדית, אבל אסור לשכוח שהיא החלה עם רגע טרגי במונחים ספורטיביים מבחינת הצהובים. האומנם?
"בוא נגיד שזו אולי העונה הכי מוצלחת של מכבי בשנים האחרונות. באמת דומיננטיות אני לא זוכר המון שנים, מהרגע הראשון של העונה", הוא מתחיל את שלב השחזור. "התחלנו עם אכזבה בהדחה מאירופה ובסוף גם ההדחה מהגביע, אבל בשורה התחתונה עונה טובה מאוד. לא מושלמת כי לא עמדנו בכל המטרות שלנו".
שחקני מכבי ת"א חוגגים עם צלחת האליפות (חגי מיכאלי)הזכרת את הכישלון באי העלייה לליגה האירופית. איך הגבתם כקבוצה למה שקרה? היה בכי בחדר ההלבשה, עצבים וחילופי האשמות?
"יום יומיים ראשונים היו מאוד קשים. באנו פייבוריטים למשחק נגד קבוצה לא הכי מוכרת, היינו בטוחים שנעשה את זה. היה קשה. הרגעים בחדר ההלבשה היו לא קלים לשחקנים. האשמות לא היו. בכי, צעקות, כן. אנשים מאוד רצו את זה. שחקנים שלא שיחקו באירופה או אף פעם או הרבה שנים, זה מאוד בער בהם. אבל אני שמח שידענו להתאושש מזה כמו שצריך. התעשתנו מזה ויצאנו מחוזקים. אני זוכר שאמרתי לכולם שבפעם הקודמת שלא עלינו לליגה האירופית זכינו בטרבל אז אולי זה סימן מלמעלה. זה לא הסתיים בטרבל אבל זה גם בסדר".
מה אמרתם אחד לשני לפני המשחק בטרנר, שלושה ימים אחרי ההדחה?
"אני לא יודע אם אמרנו את זה, אבל ידענו שמה שנשאר לנו זה הליגה. אומנם זה היה במחזור השני, אבל היה ברור כי זה משחק חשוב, זה צומת. אם מנצחים בטרנר - זה סוג של הצהרת כוונות לכל העונה ואומנם לא ניצחנו, אבל היינו הרבה יותר טובים וזה משחק שנתן לנו המון ביטחון להמשך".
מיכה. "טרנר - הצהרת כוונות" (רדאד ג'בארה)בעונה שעברה התראיינת לשי ארצי ושם אמרת "בשנתיים האחרונות נהיינו לוזרים", זה משפט מאוד חזק. איך הפכתם מלוזרים לווינרים כאלה שהפסידו כל העונה, שלושה משחקים בלבד?
"בשלוש השנים האחרונות למעשה קרסנו במאני טיים. גם בליגה, גם בשני גמרי גביע, זה משהו שלא התאים לרוח המועדון. משהו שלא היה בשלוש שנים לפני זה. מה השינוי? אני לא בדיוק יכול להגיד איפה זה הפך מלוזר לווינר, אבל היה שינוי כללי במועדון, משב רוח מאוד מרענן, שינוי שהיינו צריכים אותו והוא נתן לנו פוש מאוד גדול".
השינוי שאתה מדבר עליו זה מה שגרם לכם העונה לעלות לפסגה ולא לשמוט אותה? כי בוא נלך שנתיים אחורנית. גם בעונה שבה התחלתם עם שוטא ואז ג'ורדי החליף אותו וגם בעונה של ג'ורדי כמאמן מההתחלה, היה רגע שבו אתם מוחקים פיגור גדול מבאר שבע וכבר עולים לפסגה, ואז קורסים בפלייאוף. העונה עליתם לפסגה אחרי חדרה, וזהו. הפער רק הלך וגדל.
"זה שילוב של שני דברים. גם היינו יותר חזקים כקבוצה, היינו קבוצה הרבה יותר חזקה מהשנתיים הקודמות. צריך להגיד את האמת, לא הייתה לנו באמת יריבה. יריבות שציפו שירוצו למעלה כמו ב"ש, בית"ר וחיפה היו בעונה מאוד חלשה. זה משהו שעזר לנו. משהו שלא יחזור בשנים הבאות. נצטרך להתרגל לזה".
שחקני מכבי ת"א חוגגים עם צלחת האליפות (חגי מיכאלי)שאלנו את זה אתכם הרבה פעמים תוך כדי העונה כשהפער הלך וגדל והיה 15 ו-20 ויותר, איך אתם מגיבים לקבוצה על האמירות של "ליגה חלשה". לא הייתם יכולים לענות כי תוך כדי העונה מיותר לפתוח חזיתות או להיכנס לפינות האלה, אבל עכשיו מה אתה אומר?
"הליגה פה אף פעם לא הייתה משהו יוצא דופן. בכל זאת זה ישראל, אנחנו לא ספרד ולא איטליה, אבל יכול להיות שבאמת הקבוצות הגדולות היו בעונה יותר חלשה אז אנשים השליכו את זה על כל הליגה ואמרו הליגה חלשה כי באמת ב"ש ובית"ר לא היו בקצב צבירת הנקודות שהם צריכים להיות בו. מצד שני, בני יהודה ומכבי נתניה וחדרה עשו עונות גדולות. באמת לא הייתה קבוצה כל כך דומיננטית הרבה שנים כמונו, אנשים לא כל כך ידעו איך לאכול את זה אז הם אמרו שהליגה חלשה. אולי זה שילוב של הדברים אבל זה לא צריך לגרוע ממה שאנחנו עושים".
הייתה נקודה שבה השיח הזה קיבל עוד אש. אחרי ההדחה מהגביע. ראינו אנשים כמו אלון מזרחי שאומרים שלמכבי הזו אין אף שחקן שמתאים למכבי חיפה הבלתי מנוצחת שלו, וכיוב'. מה אתה חושב על זה?
"כל אדם זכותו להגיד מה הוא חושב. אי אפשר באמת להשוות 20 שנה אחורה מי יכל להשתלב ואיפה. הכדורגל שונה לגמרי, המשחק אחר. החצי גמר? היה כואב לראות את זה. באמת רצינו לעשות משהו גדול, היינו יכולים, לצערי דברים לא הסתדרו שם וזה היה מאכזב מאוד".
אלון מזרחי. "אי אפשר באמת להשוות 20 שנה אחורה" (עמית מצפה)היו העונה כמעט בכל משחק שישה, שבעה, אפילו שמונה שחקני בית על הדשא. זה משהו שהמנכ"ל בן מנספורד אמר שהחזרתם את מכבי למכבי. את המכביזם. אתה בעצם אחד מהחבר'ה האלה שגדל וכל חייו שיחק באותו המועדון. הרגשתם באמת שינוי ברוח הקבוצתית מזה שכולכם שחקני מכבי וזה כבר לא הקבוצה של ערן זהבי? או הקבוצה של ג'ורדי? אלא פשוט - מכבי ת"א?
”כן. האמת שדיברתי על שינוי אז זה לא רק בצוות המקצועי זה גם כל עניין הצעירים ושחקני הבית שהכניסו לנו דם חדש. באמת הייתה לנו קבוצה קצת מבוגרת בשנים האחרונות, אז פתאום בא שינוי מרענן וטוב. גם צעירים, גם שחקני בית שכל משחק מתאבדים ונותנים הכל, אך גם נותנים תוצאות ומשחקים טוב. בתחילת השנה, אני זוכר שהיינו קצת סקפטיים. דיברנו בינינו השחקנים הוותיקים יותר ואמרנו שאנחנו לא יודעים אם יש פה קבוצה לאליפות, עם כל כך הרבה שחקנים צעירים. אבל באמת, הם הפתיעו לטובה, כולם".
בחלק ב' של הראיון: החלומות שהוא הגשים ואלה שלא, הזוגיות עם נואל, עתידו המקצועי והרגע הקשה ביותר שחווה שהפך, בסופו של דבר, לזה שעליו הוא בנה את העונה הנוכחית. אל תחמיצו!
דור מיכה (חגי מיכאלי)