כמו רבים אחרים באם המושבות, ירידת הליגה של מכבי פתח תקווה תפסה את עמי פאן, מנהל הקבוצה, לא מוכן. פאן, חותנו של גיא לוזון, לקח קשה את הירידה לליגה הלאומית בעצמו, כשבמקביל בתו, דנה פאן לוזון, שהתה עמו ועם בעלה גיא במנהרת חדרי ההלבשה, שם האכזבה הייתה קשה. לאחר ההלם אמש (ראשון) בתום ה-2:0 להפועל תל אביב, פאן הסביר ל-ONE את התחושות בקרב המשפחה, ניסה להסביר מה קרה בדרך ודיבר על חתנו, שטרם הגיב על הירידה הכואבת.
"דיברתי עם גיא, הוא בחור מקצוען ואני יודע שהוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי להחזיר את הקבוצה לליגת העל", אמר פאן. "הוא לא אחד שמארגן את האימון שעה לפני כן או אחד שלא מגיע מוכן, הוא מכיר את כל קבוצה וכל שחקן, מגיע לאימונים מוכן מראש ויודע בדיוק מה הוא הולך לעשות. אני לא אומר את זה כי הוא החתן שלי, הייתי עם הרבה מאמנים כמנהל קבוצה. אין הרבה כאלה, היו כאלה, אבל לא ברמה כזאת.
"הוא לא בנה את הקבוצה. הוא הגיע בלחץ של המשפחה שרצתה שהוא יבוא כשהמצב היה גרוע. הוא לא עמד בלחץ של המשפחה והמשפחה אצלו מעל הכל. כשכולם עמדו מולו ואמרו לו להגיע אז הוא הגיע. גם אם זו הייתה מכבי ת"א במצב הזה, הוא לא היה נכנס לזה. הוא בא רק כי מולו עמדה משפחת לוזון. הוא נולד ושיחק במכבי פ"ת. בטח שכואב לו, הוא יעשה את המקסימום להחזיר את הקבוצה למקום שאליו היא ראויה".
עוד אמר פאן על לוזון: "כשאתה נמצא בסערת רגשות, הכתבים שואלים אותך שאלות ולפעמים אתה עונה בצורה אגרסיבית. ראינו מאמנים ומנהלים שמדברים ככה בכל הענפים, אף אחד מהכתבים לא עמד במצב שדחפו לו מכשיר הקלטה חצי שעה אחרי שהוא ירד ליגה, אחד מכם לא מכיר את זה. גיא ידע שיש שאלות שהתשובה עליהן לא תישמע טוב, יש דברים שהשתיקה יפה להם. אני תומך בזה שהוא לא התראיין. במשך הזמן הוא ידבר ויענה. הוא תמיד כיבד את התקשורת, אבל התקשורת לא כיבדה אותו. אף אחד לא זוכר את התקופות הטובות שלו בבני יהודה, בסטנדרד ליאז', כשהוא העלה את מכבי פ"ת לאירופה. זוכרים לו רק את הרע. להצלחה אבות רבים, הכישלון יתום. אבל זה יהודים, אין מה לעשות".
"אתמול היה קשה, היום פחות מחרתיים פחות ופחות", אמר המנהל על המשחק אמש. "נעבוד קשה ונחזור לליגת העל. לפני שבע שנים הורידו אותנו על השולחן הירוק, אבי אמר שיחזיר את הקבוצה תוך עונה והוא עמד במילה שלו, גם הפעם זה יהיה. צריך להתעשת מהר ולהבין שהליגה השנייה היא מאוד קשה. אם רוצים, כמו שאמר אבי, תוך 10 חודשים לחזור לליגת העל צריך להתכונן כבר מאתמול בלילה. זה לא נעים, זה קשה, זה כואב, ממש מוציא ממך את הכל, אבל גם במוות של בן אדם קרוב אליך אתה צריך להמשיך לחיות, החיים חזקים מהכל.
"השחקנים הגיעו לחדר ההלבשה כולם בהלם, אף אחד לא הבין שזה נגמר איך שזה נגמר. בייחוד כשבחצי השני הגענו לכל כך הרבה מצבים, אולי זה למעלה, שום דבר לא נכנס. קלאודמיר פריירה בגובה מטר ובלטה מרחיק עם הראש, ארמנדו קופר בועט על תאי בריבו. אין מה לחפש אשמים כי כולם אשמים. השחקנים, המנהל, ההנהלה, כולם. כולנו ביחד בסיפור הזה, לא מפילים על אף אחד את הכישלון הזה.
מחאת האוהדים כלפי משפחת לוזון: "יש אנשים שמאוכזבים, אבל לא לוקחים הכל בפרופורציות. בשבת בבוקר הכל היה טוב, יש אליפות בנוער, הקהל הגיע ועודד והרים את כולם על הכתפיים, שמעתי רק דברים טובים על אבי. לא עוברות 24 שעות ופתאום שום דבר לא בסדר. לא יכול להיות שתוך יום הכל משתנה. זה כואב וזאת זכותם לכעוס, זה לא שהשחקנים לא רצו לנצח, יכול להיות שהסגל שבנינו העונה לא מספיק איכותי".
הטענות נגד השחקנים הזרים: "נאור פסר טוען שהזרים לא היו מספיק מחויבים, יש בזה משהו, אבל לא כל הזרים. היו כאלה שחשבו שבאו לכאן לחוף. כולנו יודעים למי היה אכפת וחיכו כל חודש ל-10 כדי לקבל את הצ'ק. כל השחקנים יודעים מי אלו ואני בטוח שמכבי פ"ת למדה לקח בקשר להבאה של זרים. לקח זמן, אבל הבנו שיש כאלה שבאים הנה כדי להעביר את הזמן הפנוי שלהם".