מחזור אחד בלבד לסיום העונה הסדירה בליגה הלאומית בכדורסל, רגע לפני שהפלייאוף יצא לדרך, דניאל סאואנה חזר משום מקום למכבי חיפה כמחליפו של ברק פלג שפוטר במפתיע, ממש מהדלת הקדמית כמאמן ראשי, כשהמטרה הברורה היא להחזיר את הקבוצה לליגת ווינר סל אחרי עונה אחת בליגת המשנה.
"מוח כדורסל", "פריק של המשחק", "גאון" ושלל קומפלימנטים ניתנו לו על הידע שלו לגבי הכדורסל ונראה שגם על הפרקט הוא מביא לידי ביטוי את הידע הזה והביא את הקבוצה למרחק של שלושה ניצחונות בלבד מחזרה לליגת העל. רגע לפני שסדרת הגמר המרתקת מול הפועל גליל עליון יוצאת אל הדרך, סאואנה מדבר בריאיון מיוחד ל-ONE על הכל: להיות מאמן זר בליגה הכי ישראלית שיש, ההבנה של המשחק, שיטת העבודה, הידע המדהים על היריבה שמולו, הרצון להמשיך והחיבור לירוק של חיפה.
מונית לתפקיד המאמן שבוע אחד בלבד לסיום העונה הסדירה והחלפת מאמן ותיק כמו ברק פלג, הופתעת מכך שקיבלת את התפקיד?
"הופתעתי מאוד להתמנות למאמן הקבוצה, כי הוא עשה עבודה מצוינת עד שהגיעו כמה הפסדים במשחקים צמודים לקראת סיום העונה. אבל ככה העסק הזה עובד, אנחנו אלו שלוקחים את האחריות ויום אחד אתה בפנים ולמחרת אתה בחוץ. קיבלתי קבוצה מצוינת אחריו והרבה ממה שקורה היום בקבוצה לטובה קורה הודות לו, זה התפקיד".
איפה ג'ף רוזן תפס אותך כשקיבלת את ההודעה שאתה המאמן החדש?
"הייתי בבית שלי כאן בארץ, הוא הציע לי ולא היססתי לרגע, כי אני אוהב את מכבי חיפה ויש לי מערכת יחסים מצוינת עם כולם כאן, אז החלטתי לקחת את התפקיד כי המועדון הזה חשוב לי וגם כי כבר עבדתי בו לפני שלוש שנים".
מה הסיבה שלדעתך אתה נבחרת להיות המאמן, כאשר לא מעט מאמנים ותיקים היו מועמדים?
"אני לא יודע, אבל אני חושב שכאדם וכאיש מקצוע אני עושה הכל כדי לנצח. הייתי כאן הרבה זמן וכנראה בגלל שהוא גם מכיר אותי היטב, כמה אני מחויב ואני בטוח שזה היה בשיקולים של מקבלי ההחלטות".
כמה ניסיון יש לך כמאמן ראשי?
"כבר אימנתי בשלוש קבוצות לפני כן בדרום אמריקה. ההבדל הוא שבפעם הראשונה זכיתי לאמן קבוצה מאוד צעירה, קבוצת פיתוח, הייתה לי קבוצה שלא כיונה לשום דבר ולא היו ציפיות ממנה, אבל השחקנים היו טובים מאוד והיא זכתה באליפות ליגת המשנה ועלתה לליגה הבכירה בוונצואלה, כל השחקנים הגיעו לנבחרת. פה מכבי חיפה היא קבוצה גדולה, בליגה השנייה שעומד בפניה אתגר גדול, זה מזכיר לי מעט את העבודה הראשונה שלי, שהמטרה הייתה להעפיל ליגה מליגת המשנה, זה באמת דומה, כי גם שם הייתה עיר גדולה אחרי הקבוצה במשימה לחזור לליגה הבכירה".
הופתעת לראות את מכבי חיפה בכלל יורדת לליגה הלאומית?
"הייתי מאוד מופתע, כי אפילו שהייתי בספרד ולא בישראל, עקבתי אחרי רוב המשחקים וראיתי את רובם ובאמת שהייתי מופתע לראות את זה קורה. אהבתי את המועדון ומערכות היחסים שלי עם האנשים פה היו נהדרות, אז ידעתי שבמוקדם או במאוחר אני אחזור בדרך כלשהי, שנה או חמש שנים או אפילו 10, אבל ידעתי שאעשה קאמבק לחיפה. הלב אמר לי לחזור לכאן, זו הסיבה שגם לקחתי את המשרה של אימון הקבוצה וקיבלתי את האתגר, משחק אחד לפני הפלייאוף, משהו אמר לי שאני צריך להיות כאן".
לא פחדת מכישלון שעשוי להתפוצץ לך בפנים, אם לא תצליח להביא את הקבוצה לפחות למעמד הגמר?
"לא פחדתי, ממש לא, היה לי ביטחון. רציתי שנעשה צעד אחר צעד, אצל ברק היו לקבוצה המון משחקים טובים והכימיה הייתה מצוינת. היה לי אתגר לקחת קבוצה מצוינת וצעד אחר צעד קדימה. האתגר הראשון שלנו היה עפולה בפלייאוף שהיא קבוצה מצוינת, לא היו לנו הרבה משחקים ביחד ועדיין למרות ההפסד במשחק השני הפכנו לטובים יותר כי התאמנו הרבה יותר חזק, הם למדו אותי כמאמן ואני אותם כשחקנים ואז הצלחנו להשיג את התוצאה מול רעננה, כי התחלנו לשמור על יציבות והעבודה של הצוות שלנו גם סייעה להצלחה".
אתה מכונה בפי רבים 'גאון כדורסל', 'פריק של המשחק', מה זה באמת אומר?
"אני פשוט מאוד אוהב כדורסל, זה החיים שלי, אני אוהב את המשחק לילדים, לנשים, למבוגרים וכמובן למקצוענים. אני אוהב לראות את כל הסוגים, לומד מכל סגנון, אני צופה ב-NBA וביורוליג, זה החיים שלי. אני צופה בהמון כדורסל וקורא הרבה, מנסה להיות הכי מקצוען שיש ולעשות הכל עבור הדבר שאני הכי אוהב. ידעתי מגיל צעיר שאני רוצה להיות מאמן".
מה רגע השיא שלך מהעונה הזו?
"אני באמת חושב שהמשחק השני בסדרה מול רעננה, כי עשינו שם ריצת 0:18 מדהימה שהביאה לנו את הניצחון בדרך מאוד משכנעת".
האם השפיעה עלייך העובדה שהיית למאמן זר היחיד בליגה שבה כל המאמן הישראלים וגם למעלה מ-80 אחוז מהשחקנים?
"יש לזה השפעה שאני לא מכאן, אבל אני מנסה להיות עירני לכל, לשים לב לדברים הקטנים. אני ידעתי איך לסגור את הפער הודות לניסיון שלי קודם לכן כשעבדתי במועדון בתפקיד אחר. השחקנים גם עזרו לי להסתגל, הם יודעים הרבה דברים שאני פחות יודע כזר".
למי לדעתך מהשחקנים במכבי חיפה יש את הפוטנציאל הכי גדול?
"לצעירים שלנו, דניאל קופרברג ורומן סורקין, הם עושים דברים אדירים ביחס לגיל שלהם, מביאים הרבה אנרגיה, קליעה מצוינת יכולת כדרור, אני מאמין שהם יכולים להגיע רחוק, גם קרון דשילדס רק בן 24 ויכול לעשות הרבה ולהתפתח. סמי גיבנס עשה הרבה דברים מצוינים וניצל את הניסיון שלו. מבחינת מי ה-MVP? כולם, זה החיבור של כולם".
אם תצטרך להמר, מה לדעתך תהיה התוצאה בסדרה מול גליל עליון?
"זה להכניס אותי לפינה, אבל אני חושב שזה יוכרע ב-2:3 לטובתנו, לזה אני יכול לקוות".
היות ואתה מוח כדורסל ועוקב אחרי היריבות שלך באופן ששונה מכל מאמן אחר, כמה טוב אתה מכיר את גליל עליון?
"זו קבוצת הגנה נהדרת, הכי טובה בליגה שמאפשרת מעט מאוד נקודות מולה באופן משמעותי. אני יודע שהם קבוצה צעירה של הגנה, אלון ספיר וליאור קררה שם והם שחקני הגנה נהדרים, יש להם את ג'ו לואל אצ'ויל שהוא אולי הסנטר הכי טוב ודומיננטי בליגה, יש להם מנהיג בדמותו של גוני יזרעאלי, זו קבוצת על. יש להם עוד נשקים בכל העמדות, הם השתפרו מאוד והוכיחו את עצמם ואת האופי שלהם עם הקאמבק המדהים במשחק השלישי מול מכבי קריית מוצקין ושלשת הניצחון של די ג'יי שארפ, יש להם הרבה כלים, הם חזקים מאוד, טובים מאוד במשחקי החוץ וניצחו שם יותר משחקים מאשר בבית. אני מודאג מהפיזיות שלהם ונצטרך לדאוג לזה, תהיה סדרה מאוד מעניינת".
נראה שאתה יודע עליהם יותר מרב האנשים שאפילו נמצאים במועדון.
"(צוחק) כמו שאמרתי, אפילו שיחקנו מול מכבי רעננה, פקחנו עין נוספת על הסדרה המקבילה ושמנו לב למשחקים שלהם, לקאמבקים ושמנו לב לפרטים הקטנים וזכרנו. עכשיו זה סיפור חדש, סיימנו רצף של שלושה משחקים קשים מול רעננה ועכשיו הראש לגליל".
מה נקודת החוזק של מכבי חיפה מול גליל עליון?
"אני לא כל כך יודע להצביע".
אנתוני פישר טען שהסגל שלכם עמוק יותר, מה דעתך על זה?
"גם אנחנו שיחקנו עם 8-9 שחקנים וגם להם יש רוטציה דומה. מירון רוינה ודי ג'יי שארפ הם שחקני מפתח שם. יש להם חוזק בעמדות הגארד, יש להם גיבוי טוב מהספסל. אולי אנחנו קצת יותר מהירים, אבל מבחינת הסגלים אנחנו די שווים".
כאחד שמגיע מדרום אמריקה, מה דעתך על הכדורסל הישראלי לעומת הוונצואלי לדוגמא?
"אני אוהב את הכדורסל כאן, מאוד טקטי. אוהב את השחקנים הישראלים ואת הדרך שהם משחקים. יש המון תשוקה, אני אוהב את העובדה שמשחקים כאן כדורסל 'נמוך' ואני גם אוהב את המדינה מאוד. בוונצואלה האוהדים אוהבים לראות את המלחמה על המגרש, זה די דומה לכאן".
לאיזה סגנון אתה יותר מתחבר?
"שניהם שונים, אני מנסה להביא את הכדורסל הדרום אמריקאי איתי לכאן, אנחנו מנסים להניע כדור מהר וזו פילוספיית המשחק שלי, יש פה שילוב של אירופה ודרום אמריקה. אנחנו המאמנים לא יכולים להישאר רק עם סגנון משחק אחד, אלא להתאים את עצמנו לכל סיטואציה. מול רעננה סגנון המשחק שלנו יכול היה לבוא לידי ביטוי כמו שאנחנו אוהבים, צריך לתת תשובה לדרך שבה המשחק מתפתח, חייבים לעשות התאמות, גם אני הייתי חייב להתאים את עצמי לכדורסל כאן".
אם לא תעפילו לליגת העל זה ייחשב לאסון?
"אני לא יודע, לא הייתי אומר ככה, כי בכל זאת אנחנו פוגשים קבוצה חזקה כמו גליל עליון, אנחנו הולכים צעד אחר צעד, קודם להעפיל לחצי הגמר ואז לגמר עכשיו רוצים את האליפות בדיוק כמוהם, אני לא יודע איך לכנות את זה אם לא נעלה, אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה. להפסיד גמר זה כמובן מאוד מאכזב, אבל פחות גרוע מאשר בכלל לא להיות בגמר, הגענו לשם ועל כן עלינו ליהנות, יש לנו לפחות עוד שלושה משחקים ואנחנו חייבים ליהנות מזה, לא מגיעים לגמר בכל עונה, יש שחקנים שבקריירה שלמה לא מגיעים לגמר, יש לנו הכנה אינטנסיבית עד שנתחיל, נשחק כמו שצריך לשחק בגמר".
במקרה של העפלה, שתצליחו במשימה, תרצה להמשיך כמאמן ראשי, או לחזור לתפקיד מאחורי הקלעים?
"אני רוצה להמשיך על הקווים, כי אני אוהב את מכבי חיפה ומודה לה על ההזדמנות שקיבלתי, לא קל לתת הזדמנות למאמן זר בליגה כזו שמגיע מכל כך רחוק. אני רוצה להיות פה, כי אני אוהב את הקבוצה, יחסיי עם השחקנים וההנהלה טובה, אם ירצו אותי כאן אני אמשיך. אני מודה גם לאוהדים שתמכו בי ועזרו לנו בכל המשחקים, גם לא בבית".