בחודש שעבר מדינת ישראל הצליחה להשיב ארצה את גופתו של אחד מנעדרי סולטן יעקב, זכריה באומל ז"ל, שנהרג בשדה הקרב לפני שנים רבות. גופתו הוחזרה ארצה בהליך מורכב וחשאי, 37 שנה אחרי שנהרג במלחמת לבנון הראשונה, במה שנחשב להישג פורץ דרך באיתורו של אחד מבין החללים שמקום קבורתם לא נודע.
המהלך הזה הוכיח עד כמה המדינה עובדת מאחורי הקלעים, בשאיפה להשיב את כל גופות הנעדרים מהמלחמות השונות. גם בימים אלה ישנם לוחמי צה"ל שעדיין מוגדרים כנעדרים וישנן משפחות נוספות שממתינות לרגע בו יוחזרו יקיריהם לקבורה בארץ. ביניהם, נמצא גם אלוף ישראל באתלטיקה שנפל בשדה הקרב במלחמת יום הכיפורים.
גדי סמוק (אתר יזכור)גדי סמוק הוא ככל הנראה הנעדר היחיד מבין הנופלים במערכות ישראל שנושא עימו את תואר אלוף הארץ. ב-17 ביולי 1965 הוא זכה באליפות המדינה בקרב 10, בתחרות האתלטיקה שהתקיימה במכון וינגייט בזמנו. הוא קבע שם תוצאה של 5,549 נקודות, התוצאות שהושגה בתנאים נחותים במידה ניכרת מאלה שעומדים לרשות האתלטים שמתחרים כיום בארץ. גם עכשיו, כך טוענים ההיסטוריונים של האתלטיקה הישראלית, התוצאה שלו עדיין ניצבת במקום ה-36 בכל הזמנים של התחרויות הארציות.
לפי התוצאות שקבע בעשרת המקצועות באותה התחרות, סמוק סיים את ריצת ה-100 מטר ב-11.9 שניות, קפץ לרוחק למרחק של 6.21 מטרים, הדף כדור ברזל ל-11.29 מטרים, ניתר לגובה של 1.65 מטרים, סיים ריצת 400 מטר ב-57.1 שניות, ב-110 מטר משוכות חצה את קו הסיום כעבור 17.5 שניות, בזריקת דיסקוס הגיע למרחק של 35.37 מטר, בקפיצה במוט עלה ל-2.95 מטר, בהטלת כידון הגיע ל-42 מטר ואת ריצת 1,500 המטרים סיים בזמן של 5:14.60 דקות.
סמוק חניך מצטיין בארצות הברית (מורשת מתקומה לשחקים)"התוצאות שלו באותם ימים נחשבו לאיכותיות מאוד", אמר אריק קוקס, מוותיקי הענף ומי שכיהן בתפקידי הנהלה באיגוד האתלטיקה בעבר. "גדי קבע את התוצאה הזו בתנאים לא תנאים. אתלטים התחרו במסלולי פחם שלא היו ידידותיים בעליל, בקפיצה לגובה עדיין ניתרו בסגנון מספרת, בקפיצה במוט הם השתמשו במוטות פרימיטיביים ולא גמישים. ומעבר לזה, הוא קיבל את התואר תוך כדי ששירת בצבא - וזה בכלל לא היה סיפור פשוט".
גדי נולד ב-1942 בצ'כוסלובקיה. הוריו נספו בשואה, בעוד שהוא הצליח לשרוד בזכות בני משפחה אחרים שגידלו אותו. בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, שליח של הסוכנות היהודית איתר אותו על אדמת אירופה והצליח להביא אותו לעלות לישראל בגפו. גדי הגיע לארץ ב-1956, למד בבתי הספר החקלאיים בבן שמן ובכפר הירוק, ולאחר מכן למד גם חינוך גופני במכון וינגייט והוסמך כמורה לחינוך גופני.
גדי סמוק קופץ במוט (מורשת מתקומה לשחקים)כמה שנים מאוחר יותר, התגייס סמוק לצבא ההגנה לישראל ושירת בחיל האוויר. בשנת 1964 סיים קורס טיס והוצב לשרת בטייסת מטוסי קרב. הוא נטל חלק בגיחות מבצעיות רבות, כולל במלחמת ששת הימים, והתקדם בסולם הדרגות. בשנת 1972 הוענקה לו דרגת רב סרן והוא מונה לסגן מפקד טייסת. אחד מהמפקדים הישירים שלו היה איתן בן אליהו, שלימים מונה להיות מפקד חיל האוויר.
לפי עדויות שונות, סמוק ניחן בכישרון מיוחד לטייס והצליח לבצע גיחות מורכבות בתנאים קשים. "השמועות מספרות כי במהלך מופע אווירי בחצרים הוא הצליח לבצע פניה אופקית שלמה בגובה נמוך עם מטוס הפוך, תמרון שאף טייס לפני לא הצליח לבצע", סיפר אריק קוקס. בעקבות יכולותיו, הוא הגיע לקורס טייסי ניסוי בארצות הברית ונבחר לחניך מצטיין. זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, הוא שב מארצות הברית, חזר לשרת בטייסת הפנטומים ואפילו הצטרף לגיחות במסגרת הלחימה ביום הכיפורים.
ביומה השני של מלחמת יום הכיפורים הוא השתתף בתקיפת סוללות טילים סוריות. תוך כדי התקיפה המטוס שלו נפגע מטיל נ"מ, הנווט הועף אל מחוץ למטוס, אבל גדי לא הבחין בחסרונו, כנראה בעקבות הרעש שנוצר בגלל הפגיעה, והוא הצליח לחזור בקושי רב לבסיסו עם המטוס הפגוע. אלא שבאותו הרגע שבו הוא החל לבצע נחיתה בבסיס, סמוק גילה לפתע מטוס אחר שנתקע על המסלול שלו. בעקבות זאת הוא נאלץ לבצע תמרון קשה והנחית את המטוס שלו לצד המסלול, תוך שהוא מונע פגיעות בנפש ומותיר את שני המטוסים שלמים.
גדי סמוק ושתי בנותיו (מורשת מתקומה לשחקים)אחרי המלחמה, משפחתו של גדי סמוק הוזמנה ללשכת הרמטכ"ל מרדכי ("מוטה") גור, שהעניק לה את צל"ש הרמטכ"ל על הפעולה שביצע, לאחר שהצליח להנחית את המטוס הפגוע שלו בהצלחה ולמנוע אבידות בנפש כבר בתחילת המלחמה. הוא קיבל את הצל"ש על גילוי אומץ לב, קור רוח וכושר ביצוע מעולה.
רב-אלוף גור תיאר כי "בעת הנחיתה, כאשר המטוס פגוע קשה, הקשר אינו פועל והגלגלים בוערים, הבחין לפתע כי מטוס שנחת לפניו נבלם על-ידי הכבל, והוא חונה באמצע המסלול. רב-סרן סמוק ז"ל הצליח לבצע תמרון יוצא דופן על מנת שלא לפגוע במטוס שנחת לפניו והפנה את מטוסו לצד המסלול. בכך מנע היפגעות שני המטוסים ופגיעה באנשי הצוות, שהיו ליד המטוס החונה".
משפחתו של גדי הגיעה ללשכת הרמטכ"ל בלעדיו, כשהיא המומה ולא יודעת מה עלה בגורלו, זאת משום שבהמשך מלחמת יום הכיפורים, ב-17 באוקטובר 1973, המטוס שלו נפגע במהלך גיחה מבצעית בחזית המצרית, באזור תעלת סואץ. באותו הרגע הוא נאלץ לנטוש את המטוס ולצנוח אל הקרקע, אך ככל הנראה הוא נחטף, או לכאורה נורה על ידי כוחות האויב ונהרג במקום.
גדי סמוק במטוס (מורשת מתקומה לשחקים)מסוק חילוץ שנשלח לאזור חזר ללא תוצאות ולפי עדויות בסוף אותו החודש איתרו כוחות צה"ל את שרידי המטוס, מערבית לתעלה. גופתו לא נמצאה עד היום והוא עדיין מוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע. גם הנווט שהיה איתו במטוס, ברוך גולן, מוגדר כנעדר, על אף שהקסדה שלו אותרה שלמה בקרבת המטוס. עם השנים השטח נסרק על ידי משלחות שונות של צה"ל בניסיון למצוא קצה חוט, אך לא נאספו שום ממצאים קריטיים שהעידו בבירור מה עלה בגורלו של הצוות, למעט הערכה לפיה השניים נטשו את המטוס לפני שהתרסק וצנחו אל הקרקע.
במשך שנים רבות ניסו נשות המשפחה, פוליטיקאים, מדינאים ואנשי צבא לגלות מה עלה בגורלו של אלוף ישראל באתלטיקה וטייס הקרב גדי סמוק ז"ל. בשנות השמונים, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, צה"ל איפשר למשפחות אפילו להגיע עד לאזור ההתרסקות, אבל עד כה, למעלה מ-45 שנה לאחר מכן, אף אחד לא הצליח לעלות על עקבותיהם או להבין מה באמת קרה באזור ההתרסקות.
גדי הותיר אחריו אישה, אורה סומק ז"ל שנפטרה לפני ארבע שנים ולא זכתה לראות אותו שב הביתה, ושתי בנות. אחת מהן היא רופאת ילדים מצליחה כיום. בסביבת המשפחה טוענים כי גם אחרי שנים רבות, כרגע "אין שום מידע חדש, אבל גם היום ממשיכים לחפש אחריו”. בצה"ל מסרבים להתייחס לזה, אבל גם בימים אלו המדינה עדיין מחפשת כל פיסת מידע שתוביל אליו. מצבה לזכרו של אלוף ישראל בקרב 10 הוקמה בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים, אבל מקום קבורתו עדיין נותר כתעלומה עד עצם היום הזה.