ערב ייחודי מסוגו התקיים אמש (שבת) באצטדיון טדי, כשבית"ר ירושלים והכדורגל הישראלי כולו נפרדו מהיהלום מדימונה – יוסי בניון, שתלה את הנעליים אחרי 22 שנות קריירה במשחקו האחרון כשחקן פעיל בליגת העל. הדמעות שהתקשה לעצור, המשפחה שתמכה מהיציע, רגעי הקסם גם במשחק הפרישה והחוב לאוהדים שכנראה כבר לא ישלם לעולם, ONE מביא לכם מעקב צמוד על אחד הערבים המרגשים בחייו של אחד מגדולי הכדורגלנים של ישראל.
19:00. אחרי ציפייה גדולה, בניון מגיע לטדי ביחד עם חבריו לקבוצה באוטובוס בעוד הוא נראה די נינוח ושליו. על פי "המסורת" של כדורגלני ארצנו לאחרונה, גם סיום 22 שנות קריירה מתחיל קודם כל בפוטגול, כשהשחקן הוותיק שיתף פעולה עם מיחאי וודוץ במשחקון. חצי שעה לאחר מכן ובעוד מספר לא קטן כלל של בני משפחה תופסים את מקומם בשורות הראשונות ביציע מעוטרים בחולצות העבר משלל קבוצות בהן שיחק (ראסינג סנטאנדר, ווסטהאם, ליברפול, צ'לסי, ארסנל, ק.פ.ר ובית"ר ירושלים), עלה היהלום על כר הדשא בטדי לחימום אחרון כשחקן פעיל במשחק רשמי וההתרגשות בטדי הייתה גדולה.
יוסי בניון: "יכולתי להמשיך לשחק עוד שנה"עוד בטרם התחיל ניגש ישר לקהל ביציע המזרחי שקרא בשמו, שלח נשיקות, נופף בידיו וחבר לשאר השחקנים לקראת הדבר האמיתי, כשההתרגשות ניכרת כבר מעט על פניו וגם בביצועי הבעיטה שלו כשלמעט בעיטה אחת, בניון לא הצליח לכבוש בשלבי ההכנה על אף שניסה שוב ושוב מבלי להתייאש. לקראת הסיום ורגע לפני השלב הסופי בחימום, ניגש אליו המנהל בית"ר מאיר הרוש קרא לו על מנת לקבל את המתנה הראשונה לערב מקבוצת האוהדים, שהעניקה לו קולאז' ממוסגר עם מיטב התמונות שלו. בניון הודה לאוהדים, הצטלם עימם ושב להתחמם עד לסיום אז ירד לחדר ההלבשה במצב רוח מרומם ונראה אף צוחק עם אור זהבי כשקולות מחיאות הכפיים לא פסקו, יוסי ירד במנהרה אבל לא לפני שנופף למשפחה ביציע וסימן בידו שהכל בסדר.
20:20. שחקני שתי הקבוצות ושחקני העבר שהגיעו למשחק הפרישה, עלו אל כר הדשא עם חולצות עליהן דיוקנו של יוסי ומאחור המספר 15, עם שם משפחתו וחתימה. בניון עצמו, שדקות ספורות קודם התחבק עם כוכבי העבר שהגיעו לחלוק לו כבוד, עלה לאחר מכן בהצגה משלו, נשם נשימה עמוקה, ניסה לעצור את הדמעות שהחלו כבר לרדת מעצמן וצעד אל עבר כר הדשא ביחד עם אשתו מירית שגם החלה לדמוע וחמשת ילדיו מאי, בן, רוי, עדן ולי, הלבושים כולם גם כן בחולצות עימן שיחק במהלך הקריירה המפוארת. בניון הנרגש שהוביל את החבורה בצהוב עם סרט הקפטן על ידו, קיבל חולצה חתומה על ידי השחקנים מבעלי המועדון, משה חוגג, יו"ר הקבוצה, אלי אוחנה והמנכ"ל מוני ברוש.
יוסי בניון ואשתו (נעם מורנו)חוגג אף בירך את השחקן במיקרופון והציב בפניו משימה – "למצוא את הבניון הבא", כשמיד לאחר מכן הוקרן הסרטון שסיכם את הקריירה הענפה של גדול שחקני ישראל, ברקע התנגן השיר "YOU’LL NEVER WALK ALONE" שמזוהה עם אוהדי ליברפול בעוד הקלטה עם קולו של השחקן נשמעה במקביל. בניון הצליח בשלב זה לעצור מעט את הדמעות, אך משהו במשפט: "אני רוצה לומר תודה לכדורגל, המשחק שאני כל כך אוהב" גרם לו לפרוץ בבכי ונראה כי אולי בפעם הראשונה החל מעט להבין ולהפנים את המתרחש מסביבו, כשהוא מתקשה לעצור את הדמעות ונפעם עד מאוד מדגל הפריסה שהוכן לכבודו על ידי אוהדי הקבוצה.
20:30. אחרי הטקס המרגש, הגיע הזמן גם לשחק. יוסי כהרגלו, מנהיג בכל רמ”ח איבריו, אסף את עצמו, נישק את המשפחה הקרובה, עלה על הדשא בעודו ממשיך להתחמם ואוסף אליו את שאר שחקני הקבוצה ומדרבן אותם עד לשמיעת שריקת הפתיחה. הילד בן ה-39 התרוצץ על המגרש בלי הפסקה מהדקה הראשונה, עשה כאב ראש לשחקני ההגנה של אשדוד ואף הצליח להכניס כדור טוב לאופיר קריאף אך זה נתפס בנבדל. 12 דקות משריקת הפתיחה קיבלנו עוד רגע של קסם מהיהלום, שביצע דאבל פס כמעט מושלם עם אור אינברום, שלצער היושבים ביציעים לא הסתיים עם משהו מוחשי.
יוסי בניון ליד גל לייבוביץ' (נעם מורנו)אחרי הטקס המרגש, הכריז הכרוז באצטדיון כי גם במהלך המשחק יש הפתעה ובדקה ה-15 כמו המספר המזוהה ביותר עימו לאורך הקריירה, הדליקו מאכלסי היציעים את פנסי הפלאפונים וקראו בשמו כשהוא מנסה להישאר מפוקס במשחק אך לא שכח להודות ומחא כפיים על המחווה. יוסי כמו יוסי, איש נעים הליכות אך עם זאת על המגרש אוהב להביע דעתו תמיד בפני השופטים. אם זה משחק אחרון או לא? זה לא משנה, מבחינתו אם כבר אז כבר ולא פספס אף הזדמנות לדבר עם גל לייבוביץ'. נראה היה כי כבר נראה מחצית מאופסת בעוד בניון מעודד את השחקנים, מנסה לדרבן אותם, תיאם עם מאור בוזגלו עמדות כדי לשפר את ההתקפה ובעיקר לא מפסיק לעבוד תוך כדי בעצמו מצד לצד במגרש עד לדקה ה-38, שזה גם השתלם לקבוצתו כשאנתוני וארן העלה את הצהובים-שחורים על לוח התוצאות ולא שכח לחגוג עם חתן האירוע.
בניון עלה ל-45 הדקות האחרונות בקריירה המקצועית שלו כשחקן ועשה זאת בין הראשונים מחדר ההלבשה כשעוד קודם הספיק לסמן "וי" על עוד כמה מבקשי סלפי בדרך לדשא. בניגוד למחצית הראשונה, אז לא הפסיק להתרוצץ, יוסי לא ממש הורגש בעשר הדקות הראשונות עד לקסם הראשון של המחצית השנייה, שהגיע 12 דקות מפתיחתה. בניון עם פעולה אישית נפלאה, משך אליו שני שחקני הגנה עליהם ביצע את ההטעיה המפורסמת שלו לאחריה מסר כדור גאוני לווארן שהופל ברחבה, סחט פנדל והרים את הקהל הבית"רי על הרגליים וספק אם בזכות הפנדל או בזכות מי שניגש לבעוט אותו.
יוסי בניון בועט את הפנדל (אורן בן חקון)בניון רץ מיד אל הכדור, לא התלבט לרגע לגבי זהות הבועט, הניח אותו על הנקודה הלבנה ונעמד דרוך. טדי על הרגליים, הפלאפונים שלופים על מצב וידאו לתיעוד הגול ה-95 בליגת העל ואולי האחרון של הקשר הוותיק, אך הוא בעט לא טוב ונהדף על ידי יואב ג'ארפי. אולי זה המעמד המיוחד, הלחץ ממנו כמעט ולא הושפע לאורך הקריירה, או אולי ההפרעה של בלם אשדוד עוביידה חטאב, שניסה להשפיע עליו מעט אבל בשורה תחתונה, בניון מצא עצמו מאוכזב מאוד, כעוס וכיסה את פניו עם החולצה, כי כן גם לשחקן שכבש בסנטיאגו ברנבאו נגד ריאל מדריד במדי ליברפול מפריעה החמצת פנדל באצטדיון טדי מול מ.ס אשדוד, או כמו שאמר ניר קלינגר לאחר המשחק: "גם יוסי הגדול יכול להחמיץ פנדל".
אם לא הספיקה לו ההחמצה הכואבת, היריבה איזנה את התוצאה ארבע דקות בלבד לאחר מכן משער עצמי ובניון נראה מאוכזב עוד יותר, אך ניסה לעודד את שאר השחקנים במטרה להחזיר לקהל ביציעים, אבל גם זה לא בדיוק עזר לבית"ר ובניון, שספגו שתי דקות לאחר מכן גם את השני.
יוסי בניון עם יואב ג'ראפי (אורן בן חקון)בניון סירב להרים ידיים, הוא המשיך לעודד את חבריו, המשיך לרוץ כשחקן שרק עכשיו עלה מהנוער וצריך להוכיח את דקות המשחק שלו וגם היה קרוב שוב לכיבוש, כשבעט ריבאונד מבעיטה של אור אינברום. אבל כנראה שזה לא היה היום של יוסי לכבוש ואם אכן כך המצב, הוא יבשל ולא סתם, הוא שוב דרש את הכדור לרגליו ושוב התפנה למסירה טובה ושוב סיפק דריבל שעוד יגרום לאנשים להתגעגע, בעודו דילג על בלמי אשדוד ומסר למאור בוזגלו שקבע 3:2 בדקה ה-80, אחרי מהלך קבוצתי יפה והקהל בטדי המשיך להלל ולשבח את מבשל השער. רק שלוש דקות עברו ושוב חובבי הכדורגל קיבלו עוד סיבה להתגעגע כשבניון לא הניח להגנת אשדוד וגרם לקולות אנשי המועדון לבקוע, "הוא באמת פורש?".
מאז ועד הדקות האחרונות, ניתן היה להרגיש כבר את העייפות המצטברת, ההתרגשות ששוב חזרה וההבנה כי אחת מהקריירות הגדולות בכדורגל המקומי הולכת ונגמרת לה. יוסי בניון נפרד מכר הדשא בפעם האחרונה במשחק רשמי, כשהשלט עם המספר 15 עלה לו וביחד איתו כל הנוכחים באצטדיון נעמדו על רגליהם – בדקה ה-90 היהלום הוחלף על ידי אותו שותף בפוטגול, מיחאי וודוץ. בדרכו החוצה, קיבל בניון כבוד משחקני שתי הקבוצות שמחאו לו כפיים, לחצו את ידו ואף מאמן אשדוד, שאימן את בניון בעבר הרחוק, ניגש לנשקו כמו גם אוהד צעיר שפרץ למגרש על מנת להשיג תמונה עם מושא הערצתו שבצניעותו המוכרת לא השאיר את האוהד בלי חיוך על הפנים והצטלם עימו. לאחר מכן, בניון התקבל בחום על הספסל של הירושלמים, מאיר הרוש שקיבל אותו בחילוף חיבק אותו בחום, אנשי הצוות עמדו לכבודו, בעת שהוא עבר בין כלל שחקני הספסל ולחץ את ידיהם כשלאחר מכן חיבק את ניר קלינגר במה שנראה הערכה הדדית בין השניים.
שחקני בית"ר ירושלים עושים כבוד ליוסי בניון (נעם מורנו)22:26. שריקת הסיום, בניון מלווה בשניים מאנשי הקבוצה, ערך סיבוב פרידה מאוהדי בית"ר ונראה נרגש אך הפעם הצליח לעצור את הדמעות. יושבי היציע המזרחי שכבר הספיקו להתאהב בשחקן שנראה כי הוא חלק מהמועדון הרבה יותר ממה שהוא בפועל, לא הפסיקו לקרוא בשמו ופתאום לערב אחד, לא הניצחון או במקרה הזה ההפסד היו העיקר בכלל. יוסי המשיך לנופף, סימן על הסמל על חולצתו וזכה לאהבה גדולה מאוד מאוהדים שרצו להרגיש עוד קצת את הכוכב שבין חיוך להפנמה היה עסוק במספר לא מבוטל של סלפי. השחקנים ניגשו אליו, ארגנו את ה"מסדרון" המוכר בעוד הוא עבר באמצע ולאחר מכן הונף באוויר 15 פעמים כמספר חולצתו. בלי שהספיק להתאושש מההקפצות באוויר כבר מצא עצמו בניון על הכתפיים בדרך ללב היציע המזרחי, שם התעטף בצעיף מותאם למאורע, התקבל באהבה ענקית ובעיקר כבוד גדול.
סיבוב הפרידה המשיך למשפחה המורחבת שחיכתה ביציעים בהתרגשות גדולה, חיבקה אותו אל זרועותיה בטרם שוב נאלץ להתפנות לעוד כמות נכבדת של סלפי עם דורשים נוספים, ביניהם גם עם חבר הכנסת וראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת ולראיונות בגופי התקשורת השונים בעוד רעייתו וילדיו ממתינים במנהרה לחבקו. "אני יוצא לחופשה של יומיים עם אשתי" אמר בניון לתקשורת, "מהרגע שהגעתי לארץ ככה חלמתי לסיים את הקריירה, אני המום זה מדהים". קשה לזכור מתי הייתה היסטוריה כזו סביב שחקן שפורש, עד כמה היסטריה? בניון נאלץ להיכנס לחדר מסיבת העיתונאים מלווה במאבטחים שהובילו אותו בין מבקשי התמונות והאוהדים החמים, שרצו רק להניפו שוב ושוב על הכתפיים.
יוסי בניון חוגג עם הקהל של בית"ר ירושלים (אורן בן חקון)00:00. האורות על אצטדיון טדי כבר מזמן כבו, זכר לשחקני בית"ר או אשדוד כבר מזמן לא קיים אך אז רק אז מצליח הילד הנצחי של הכדורגל הישראלי שכבר חצה את חצות בדרך ליום הולדתו ה-39, לצאת אל החנייה ולגלות להפתעתו עשרות אוהדים ממתינים נרגשים כשעה וחצי אחרי המשחק לבואו, כשאף אחד מהם לא יצא ללא מבוקשו. זוהי אומנם הייתה סיומה של קריירה מפוארת אך גם בניון יודע שמפה רק מתחילה הדרך.