אחרי 12 שנה במהלכן הגיעה לפלייאוף העליון שלוש פעמים והפכה לנציגת המגזר הבכירה, בני סכנין באופן נפרדה אמש (שבת) מליגת העל, כאשר הפכה ליורדת הראשונה ללאומית. בקבוצה יצטרכו להתרגל למציאות חדשה בליגת המשנה, מציאות לפיה קבוצות כדוגמת הפועל אום אל פאחם, מכבי כפר קאסם ומכבי אחי נצרת יקראו תיגר על השליטה של סכנין וינסו להפוך לדומיננטיות יותר. עושה רושם שהכתובת הייתה רשומה על הקיר. יותר מדי טעויות נעשו במועדון בשנה האחרונה, החל מהחלפת מאמנים, פציעות, זרים כושלים ומשבר גדול בחדר ההלבשה שפעם היה הכוח של סכנין.
הנהלה
דווקא אחרי עונה כושלת בשנה שעברה כאשר הקבוצה החליפה מאמנים בסיטונות והגיעה לפלייאוף התחתון היה נדמה שההנהלה בראשותו של מוחמד אבו יונס עשתה קולות של מי שמנסה להחזיר עטרה ליושנה והפיקה לקחים. כסף גדול הושקע על שחקנים בעלי שם, בראשם מהראן ראדי ומוחמד גדיר. מהר מאד בניין הקלפים הלך וקרס, אבו יונס במספר החלטות איבד את הדרך והכיוון, החליף מאמנים כמו גרביים ולא השכיל למצוא את הדרך כדי להעלות את הקבוצה אל דרך המלך.
ההחלטה של אבו יונס לתפוס צד במערכת הפוליטית לא עשתה למועדון שירות גדול, שכן הוא עצמו טען שיש אוהדים בגלל שיקולים פוליטיים שמנסים לפגוע בקבוצה. בלי או עם קשר, חוסר היכולת להתגבר על המשבר עם האוהדים, חוסר היכולת למצוא את המאמן שיפתור את המשברים ולא מעט שליפות, כל אלו אמורים להביא לחשבון נפש אחד גדול לקראת הליגה הלאומית.
"מדובר בהנהלה שהצליחה בראשית דרכה לכסות גרעון של 3.5 מליון שקל ואיזנה אותו על ידי מציאת ספונסרים, החזירה בהרבה כסף ממנויים ביציע הכבוד ובכלל מספונסרים ושילוט. השנה היה תקציב הכי גדול, של 17 מיליון שקל, על מנת להשיג כרטיס לפלייאוף. ההחלטות לגבי המאמנים לא היו טובות אחרי שניתנה להם יד חופשית בבחירות ושחרור שחקנים. הבאנו את בן זקן שלא קלע בזרים וגם הסגל שבנה לא היה טוב, חילופי המאמנים לא תרמו למועדון. בינואר צירפנו את עמנואל אמבולה שהיה היחיד מהזרים שהיה טוב, אחר כך הסיפור הפוליטי השפיע רבות על האווירה הכללית", אמרו בסכנין.
מאמנים
כבר בתחילת העונה, אחרי שהקבוצה נפרדה בקיץ באקורדים צורמים מטל בנין וכאשר מונה בני בן זקן למאמן, הוא נאלץ להגיע למציאות לפיה את כל משחקי גביע הטוטו הוא ראה מהיציע אחרי שלא עבר בבקרה. מי שעמד על הקווים היה מאמן השוערים מוטי אזולאי. אחרי שהתוצאות לא הגיעו, החליט אבו יונס לפטר את בן זקן ולמנות זמנית את עודד קוטר. אבו יונס לא הסתיר את אכזבתו המקצועית מבן זקן ואת העובדה שהסכים למאמן לשחרר מהסגל את ג'ורדן פושה אחרי שהיה אחד המצטיינים שנה שעברה.
כעבור מספר משחקים, מונה עמיר תורג'מן, אבל גם הוא הלך הביתה מהר מכפי שחשבו. מאמן הכושר חואן קרלוס הפך למאמן זמני על הקווים עד שהגיע המאמן החמישי במספר, גיאורגי דרסיליה. את המשחק הראשון שלו מול מכבי פ"ת, המאמן (בדיוק כמו בן זקן) ראה גם מיציע בגלל שלא עבר בבקרה. בסכנין לא התלהבו ממנו למרות שניצח את בני יהודה וסיים בשתי תוצאות תיקו מול מכבי ת"א במסגרת הגביע והליגה, והחליטו שהוא לא מתאים: "אף אחד לא מבין את ההחלטה לפטר אותו. דווקא איתו התחלנו לראות תוצאות וגם אם הפסדנו נראינו טוב". דרסיליה כאמור פוטר, ובמקומו הביאו את אלדד שביט. שישה מאמנים בעונה. סכנין שברה את כל השיאים האפשריים גם של עצמה.
חדר ההלבשה
לדעת אנשי סכנין, שקט בחדר ההלבשה לא היה. שחקנים לא פרגנו אחד לשני. אצל יוסי אבוקסיס חדר ההלבשה היה משל חזק מאוד והיווה את אחד מאבני היסוד של הקבוצה. בסכנין טוענים שמצב הרוח והיחסים בין השחקנים הושפעו בחדר ההלבשה ישירות בגלל התדירות הגבוהה של החלפת המאמנים: "כל תקופה היה מאמן. עד שהתרגלנו למאמן והשיטות שלו הגיע מאמן חדש. מעבר לזה, היו קליקות וכאלה שהכשילו חלק מהחברים שלהם לקבוצה. חדר ההלבשה לא היה טוב בגלל הפסדים ובגלל ההתדרדרות. חלק מהשחקנים זורקים אחריות אחד על השני, וברגע שהיינו לא מאוחדים וחזקים התפרקנו. אחד שם לשני רגליים וככה אי אפשר להצליח", אמרו בסכנין.
היחסים בין ההנהלה לשחקנים
לא אחת השחקנים נאלצו לשמוע דברי ביקורת קשים מצד היו"ר מוחמד אבו יונס, שבדרכו ניסה להעיר את השחקנים. בפועל, לא יצא מזה הרבה. לדעת השחקנים הדבר גרם רק ליותר תחושה של חוסר ביטחון: "כל העונה אנחנו שומעים דברים לא פשוטים, לא הייתה לנו באימונים את הדמות שניתן לפנות אליה, היו לא מעט בעיות תוך כדי תנועה ולא פעם לא היה במגרש למי לפנות", טען אחד השחקנים.
יחד עם זאת, צריך לזכור שבתחילת העונה אבו יונס העמיד את כל הכלים האפשריים כדי שהקבוצה תגיע לפלייאוף העליון: "עם חומר השחקנים הזה, אסור היה לנו לרדת ליגה". מעבר לזה, בקבוצה מהצפון טוענים לאי סדר משווע השנה באזור חדרי ההלבשה בזמן משחקי בית או חוץ. לטענת השחקנים, יותר מדי אנשים שאינם קשורים ישירות לקבוצה הסתובבו באזור וגרמו לאי נוחות: "היינו בטדי במשחק מול בית"ר ובאזור שלנו אנחנו רואים אנשים שאינם קשורים נמצאים. יותר מדי כאלו שמכנים את עצמם מקורבים להנהלה בלי תפקיד רשמי מסתובבים והשמיעו את דעתם בכל מיני נושאים".
פציעות
אם יש פציעה אחת שהעיבה והרסה לסכנין יותר מכל – הרי שזו הפציעה של פיראס מוגרבי שקרע את הרצועה הצולבת בשלב מוקדם וסיים את העונה. בסכנין לא הצליחו להתגבר על חסרונו ולא מצאו מחליף הולם. הפציעה של מוגרבי לא הייתה הראשונה וגם לא האחרונה. בדרך נפצע גם ג'ורג אקפביו שמאוחר יותר טען ליחס רע מאוד מצד ההנהלה ונזקק לתרומה של השחקנים כדי לעבור ניתוח, מוחמד גדיר שהושבת לתקופה ארוכה וגם עטאא ג'אבר. מדובר בפציעות שהייתה להן השפעה ישירה על כל מה שקרה לקבוצה במגרש. מעבר לפציעות, כל הליך הטיפול והחזרה למגרש היה איטי ומסורבל, דבר שעיכב את חזרת השחקנים למגרש.
קהל
השחקן ה-12 של סכנין לאורך השנים, שהיה דוחף ומגיע, הפך להיות קהל אדיש שממעט להגיע למשחקים. בלי אותו גרעין של קהל, לקבוצה לא היה את הכוח להניע. מערכת היחסים בין הקהל להנהלה רק הלכה והחריפה, והרושם הכללי שנוצר הוא שאף אחד לא יכול לעצור את כדור השלג ולגרום לקהל לחזור ליציעים: "הקהל זה חצי קבוצה, אנרגיות ביטחון, הכול נעלם וזה מוריד, במיוחד בקבוצה כמו שלנו. האוהדים הפכו להיות אדישים ולא הגיעו".
אגב, גם להחלטה של אבו יונס לקחת צעד בפוליטיקה ולתמוך בראש העיר החדש מול ראש העיר הקודם מאזן גנאים, הייתה משקל בכך שחלק מהקהל שהיה מזוהה עם גנאים לא אהב את האקט של היו"ר והצביע ברגליים. השיא השלילי ביציעים היה במשחק הבית של סכנין מול מכבי פ"ת, בו שני אוהדי סכנין נדקרו על ידי אוהדי הקבוצה. מכאן היה נראה שמדובר במשבר גדול לא רק בין הקהל להנהלה, אלא בין חלקים של האוהדים בינם לבין עצמם.
מהראן ראדי
אחרי שש אליפויות במדי מכבי ת"א וב"ש, היו ציפיות גדולות ממהראן ראדי. האכזבה ממנו ברמת המנהיגות וברמה המקצועית הייתה גדולה, ובכלל נראה היה שהקשר שהגיע על תקן של מנהיג לא זוכה להערכה גדולה מדי אצל חלק מהשחקנים בחדר ההלבשה: “אנשים זרקו את האחריות בעיקר על ראדי ללא סיבה נראית לעין. היו כאלו שלא נתנו לו להצליח".
זרים למקצוע בינואר
דווקא אחרי מינויו של גיורגי דרסיליה, הייתה ציפייה שיגיעו זרים ברמה גבוהה. שניים כאלו שהיו אמורים לשדרג את הקבוצה כבר היו על הטיסה לארץ, אבל מי שכבר הספיקו לנחות נאלצו במשך שעות להיות מעוכבים בנתב"ג בגלל שלא דאגו להם לוויזה והם חזרו למולדתם וכבר לא רצו לשוב. במקום זה, סכנין הנחיתה שני זרים אחרים שלא תרמו ובשלב מוקדם שוחררו מהסגל. לכל אלה צריך להוסיף שמתחילת העונה הקבוצה הייתה עם שלושה זרים בלבד, מה שמצביע על היערכות לא נכונה, כאשר מחצית מהמכסה אינה מנוצלת. היחיד שהגיע וכאמור הצדיק את המוניטין היה עמנואל אמבולה.
מצבים נייחים
אם מסתכלים על הטבלה רואים, שסכנין ניצחה הכי פחות בליגה - כחמישה משחקים בלבד, וכבשה הכי מעט - 27 שערים בלבד. הבעיה שהקבוצה ספגה השנה יותר מכל קבוצה אחרת גולים ממצבים נייחים. עושה רושם שאף מאמן לא הצליח לפתור את הבעיה. דוגמאות לא חסר; בדקה ה-93 סכנין ספגה מול הפועל ת"א, בדקה ה-90 קיבלה עוד שער ממצב נייח מול ק"ש בחוץ, מול חדרה שני שערים כאלו וגם מול מכבי פ"ת ואשדוד הקבוצה ספגה ממצבים נייחים: "כל הרמה הייתה חצי גול. המצבים הנייחים פירקו אותנו העונה. לא היה רוגע ולא הייתה משמעת טקטית", העיד אחד השחקנים.
העתיד
לדעת כולם, למרות הכישלון הצורב העונה, להנהלה הנוכחית יש את הרצון, היכולת והניסיון להמשיך את הדרך ולהחזיר את המועדון מהר ככל האפשר לליגת העל. מבחינת ההנהלה, העונה הזאת הביאה אותם ללמידת לקחים, לתיקון הדרך על מנת לחזור בתום עונה אחת לליגת העל, ולהחזיר את ההגמוניה בקרב המגזר כולל יצירת אימון מחודש בקרב האוהדים.