הצד האפל והמוסתר של קלאוס לינדנברגר, מאמן השוערים של נבחרת ישראל, נחשף. מסתבר כי האוסטרי, הרכש של וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג, היה חבר פעיל במפלגת FPO, “מפלגת החירות האוסטרית” (Freiheitliche Partei Österreichs), מפלגה ימנית קיצונית אנטישמית תחת הנהגתו של יורג היידר.
ללינדנברגר עבר מפואר בין הקורות במדינתו, כאשר רשם בנבחרת אוסטריה 41 הופעות, כולל במונדיאל ב-1990 באיטליה. אך לאחר שהגיע לשיא בכדורגל, האוסטרי גם רשם קריירה פוליטית קצרה במפלגה הכי קיצונית שיכולה להיות, מפלגה אותה החרימה מדינת ישראל.
בשנת 2001 נכתב ב”גרדיאן” הבריטי: “היידר קיבל זריקת מרץ לתדמית הספורטיבית שלו כשהחתים כוכבי ספורט לנבחרת ה-FPO שלו, כמו שוער העבר של נבחרת אוסטריה, קלאוס לינדנברגר, וגולש הסקי האולימפי, פטריק אורטליב”.
בספטמבר 2018 נכתב באתר “mena-watch”, העוסק בענייני המזרח התיכון וישראל: “המינוי שלו בנבחרת ישראל יכול לעורר מחלוקת. בנוסף לקריירת הכדורגל שלו, לינדנברגר התנסה תקופה קצרה בסצנה הפוליטית, עבור מפלגת החירות האוסטרית (FPO) של יורג היידר”.
כחבר במפלגה האוסטרית הקיצונית, לינדנברגר היה מועמד פעמיים לתפקידים ציבוריים מרכזיים. ב-1994 הוא היה מועמד המפלגה לעיריית לינץ, העיר בה גדל בילדותו אדולף היטלר. אך קבוצת הכדורגל בה שיחק אז, וסט לינץ, אסרה עליו כניסה לפעילות ציבורית. בחוזה של הקבוצה עם השחקנים היא אסרה עליהם להגיש מועמדות למשרה ציבורית.
באותה שנה הוא למעשה פרש מכדורגל וכבר לא היה מה שיעמוד בדרכו. לינדנברגר ניסה שוב להיכנס לעולם הפוליטיקה. מפלגת FPO הציבה אותו במקום בטוח ברשימה שלה למועצת הלאומית, אך גם כאן לא הייתה לו ברירה אלא לוותר, זאת עקב האשמות שקיבל הטבות סוציאליות באופן לא חוקי. נטען כלפיו שהוא קיבל סכום מוערך של 44 אלף שילינג דמי אבטלה באופן לא מוצדק, שעה שטענו כי עבד כסוכן נדל"ן בחברה שהייתה שייכת לאמו והיה צריך להחזירם. הפרשה מוזכרת בספר של וולפגנג גסנהארטר והלמוט פרוכלינג ב-1998 העוסק במפלגות קיצוניות בצד הימני של המפה.
בשנים שבהן היה יורג היידר יושב ראש “מפלגת החירות האוסטרית” הייתה לו תוכנית להפחית את דמי האבטלה ולכפות על המובטלים שיבוץ בעבודה כלשהי, באופן שמזכיר את המדיניות הנאצית. היידר אמר בזמנו: “זה לא יהיה כמו הרייך השלישי, כי הוא פיתח מדיניות עבודה הולמת, שהממשלה בווינה לא פיתחה מעולם".
תגובתו עוררה מהומה גדולה. בשנים בהן היידר הוביל את מפלגת FPO היא נטתה לימין הקיצוני, באופן ששיקף את הלאומנות, שנאת הזרים והמהגרים וההתנגדות להשקפת העולם של האיחוד האירופי. הוריו של היידר היו חברים במפלגה הנאצית ובעבר הוא אף זכה לכינוי "הנכד הרוחני של היטלר".
בשנת 2000, לאחר שבאוסטריה עלתה לשלטון ממשלה חדשה יחד עם נציגי “מפלגת החירות” הימנית שהונהגה אז על ידי היידר, מדינת ישראל ניתקה את יחסיה עם אוסטריה ואף החזירה את השגריר מאוסטריה.
בדצמבר 2017, כאשר סבסטיאן קורץ, ראש מפלגת הימין-מרכז "מפלגת העם", שזכתה בבחירות במדינה הכריז כי הגיע לסיכום עקרוני על הקמת ממשלה עם “מפלגת החירות האוסטרית”, הנחה ראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו, להחרים את שרי הימין בממשלה החדשה באוסטריה. בהודעת משרד החוץ נאמר אז: “במקביל, הנחה ראש הממשלה את מנכ"ל משרד החוץ להכין עבודת מטה על האופן בו תתנהל ישראל מול הממשלה החדשה. לעת הזו, תקיים קשרי עבודה עם הדרג המקצועי במשרדי הממשלה שבראשם עומד שר ממפלגת "חירות". ישראל מבקשת להדגיש את מחויבותה המוחלטת למאבק באנטישמיות ולהנצחת זיכרון השואה".
נחזור ללינדנברגר והעבר שלו. בעבר בראיון באוסטריה, הוא נשאל "היית גם פעיל פוליטית מחוץ לכדורגל, היום אתה עדיין פעיל", הוא השיב על כך: “אני לא מדבר על העבר, היום אני מאמן של קבוצת כדורגל ואם הייתי מעורב פוליטית לפני 15 שנה, זה שלג דאשתקד".
הוא נשאל גם האם הוא חושב שהקריירה שלו באימון תהיה מוצלחת יותר מאשר זו הפוליטית ומאמן השוערים של נבחרת ישראל השיב על כך: “אני כבר לא אומר כלום".
תגובת לינדנברגר: “לא הייתי חבר במפלגה”
בתגובה ל-ONE אמר: “לא הייתי חבר במפלגה, לא היה כלום, לא הייתה שום כוונה כזו. אני לא רוצה לדבר על זה, זה היה לפני 20 שנה”.